די מזמן אמרת שאת מפנטזת על סשן אונס. כזה שלא ממש מסוכן אבל מצד שני מספיק מציאותי כדי לחוות את הריגוש של אובדן מוחלט של השליטה תחת אגרסיביות בהמתית של גבר זר. גבר שיתעלם מתחינותייך, יקרע את מלבושייך ויבצע בך את זממו.
ואנחנו בנינו תרחישים והתכוננו לאותו שבוע שבו ידענו שאוכל להפתיע אותך.
ונתת לי את המפתח.
ובכן, אז מה עושים? מתי הכי כדאי? בערב? בלילה כשאת ישנה? ובכלל, כיצד אצור דימוי של אגרסיביות כזו שאת לא מכירה? שתיצור אצלך את האשליה שמדובר בגבר זר?
טוב, אז בחרתי משיקולים שונים להפתיע אותך דווקא בערב (טעות), עם ערכת קשירה שהכנתי מבעוד מועד והייתה בדיעבד מאוד מוצלחת, ועם מסכה שחשבתי שמאוד מפחידה (שטות כמובן) ובגדים שאת לא מכירה ואפטר שייב שגם אני לא מכיר.
הכל היה מושלם, בעיקר התכנון.
אבל המציאות (וגם את) מתנהגת בצורה לא צפויה.
מהשיחים בחצר הסמוכה תיצפתתי דרך החלון כדי לראות שאת לא ליד הדלת במקרה, וכשהכל היה מושלם פרצתי לביתך כשאני מוכן לכל הפתעה ובעיקר מגייס את כל האגרסיביות שבנמצא כדי שהחוויה תהיה אמינה.
תוך שניות התכנון המושלם קרס כמובן, כששמעת את המפתח מסתובב במנעול המעצבן. וכשראית אותי ניצב מולך במסכה המפחידה (אוף איזו שטות) פלטת "אוי דווקא עכשיו". אבל לא נתתי לך להמשיך כי קפצתי עלייך ועם איזולירבנד עבה קשרתי את ידייך ורגלייך וגררתי אותך לחדר השינה. ההשתלטות נמשכה דקות והיתה דווקא מאוד מוצלחת אבל איבדתי את גורם ההפתעה. וכשההפתעה קורסת...
ההמשך היה נחמד אבל לא שום דבר שאנו לא מכירים מסשנים קודמים. והכי גרוע - סיימנו עם חיוך. מי מסיים סצנת אונס עם חיוך?
אז לסיכום: המציאות חזקה מכל תכנון ועכשיו אנחנו צריכים לחכות לתרחיש האונס הבא. כנראה מרדף סוער בטבע כשיתקרב האביב ביער שאנחנו כל כך אוהבים. ועד אז נסתפק בסשנים "רגילים" בין 4 קירות. רק שלא יתחיל לשעמם.
MAY THE FORCE BE WITH YOU