שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

Notes from the superconducting river of the mind

מחשבות, הגיגים ותשוקות ממעמקי התודעה
לפני שנה. 7 בפברואר 2023 בשעה 15:10

אנחנו חיים בתקופה משוגעת. 

נדמה לעיתים שככל שאנחנו מנסים לבנות את המגדל שלנו יותר חזק ויותר יציב, כך הוא מתפורר לנו בידיים ונוזל כמו חול בין האצבעות יותר מהר...

לפעמים, אחרי קריסה כזו או אחרת, עולה השאלה האם כדאי להשקיע כל כך ביסודות של המגדל הבא? הרי גם זה ייפול עוד לפני שנספיק להגיע לקומה השנייה ככל הנראה.

או שאולי היסודות מלכתחילה לא היו חזקים כפי שהיה נדמה בהתחלה?

 

מה שבטוח, יש תחושה שזה פשוט Insufficient. חשק ראשוני נשחק מהר יותר ויותר, במקום להיבנות ולהתעצם.

האם ישנו המקום בו הקרקע תהיה מספיק יציבה כדי לבנות מגדל יציב ומתעצם? One can only wonder

 

(לכתוב אין קשר לארועי היום, אולי רק המטאפורה של מבנה כזה או אחר...)

Exlibris - אנחנו חיים בתקופה שבה הכל הוא אשלייה.
תחושת השפע, אשליה.
תחושת האינטימיות, אשליה.
אפילו כשאתה בונה מגדל, אתה עסוק בלבדוק ולהשוות למגדלים שבנו סביבך וליסודות מהם הם בנויים. וגם כל אלה, אשליה.

כשנחזור להיות פחות שטחיים ולהבין שאדם הוא לא סך חיטוביו וחיצוניות וננסה באמת באמת להשקיע ולהכיר, בלי למקבל, גם לא במחשבה, אולי המגדלים יהיו יציבים יותר. ושווים את זה, מאוד.
לפני שנה

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י