לא פעם נכתבים בכלוב בלוגים על נושאים קשים כמו כאבים נפשיים שאנשים חווים בחייהם, אבל לקחת נושא רגיש וסבוך שכזה ולהצליח לכתוב אותו ולהעביר את הכוונה במספר לא רב של מילים.... זו כבר אומנות אמיתית.
מרשים!
אבל לעיתים זה קצת חורג מגבולות המיטה, חדר הרחצה למשל יכול בקלות לעורר חשקים להיררכיה...
אנחנו חיים בתקופה משוגעת.
נדמה לעיתים שככל שאנחנו מנסים לבנות את המגדל שלנו יותר חזק ויותר יציב, כך הוא מתפורר לנו בידיים ונוזל כמו חול בין האצבעות יותר מהר...
לפעמים, אחרי קריסה כזו או אחרת, עולה השאלה האם כדאי להשקיע כל כך ביסודות של המגדל הבא? הרי גם זה ייפול עוד לפני שנספיק להגיע לקומה השנייה ככל הנראה.
או שאולי היסודות מלכתחילה לא היו חזקים כפי שהיה נדמה בהתחלה?
מה שבטוח, יש תחושה שזה פשוט Insufficient. חשק ראשוני נשחק מהר יותר ויותר, במקום להיבנות ולהתעצם.
האם ישנו המקום בו הקרקע תהיה מספיק יציבה כדי לבנות מגדל יציב ומתעצם? One can only wonder
(לכתוב אין קשר לארועי היום, אולי רק המטאפורה של מבנה כזה או אחר...)
לפעמים משהו מתנפץ, מתרסק לרסיסים מול העיניים ואין דרך לעצור את זה או להחזיר את מהלך הארועים. כמו לנסות להחזיק חול דק בידיים כאשר זה רק עניין של זמן עד שאחרון הגרגירים ישמט מידייך, יעלם והמחזור יתחיל מהתחלה...
יש אמרה של ימאים שאומרת "כשהגלים מתחזקים החזקים מתגלים"... אני האחרון שיכול להגיד שהוא ימאי חזק, אבל על קרקע מוצקה (ולעיתים באוויר) זו כבר אופרה אחרת, וזה הזמן לחוזקה וחוסן. למצוא את האדמה האיתנה שלי ולבנות עליה בסיס חזק עם הרבה רגש.
דרך חדשה...
כמו שדרך ארץ קודמת ללימוד תורה כך דרך ארץ גם קודמת ללימוד שליטה.
יש לעיתים דיסוננס אדיר בין מה אנשים חושבים, כותבים והוגים ומה הם אומרים בסופו של דבר בהכרות אמיתית כשיש אדם אחר מולם.
נראה שהתופעה הזו חוצה מגדרים והגדרים. שולטים/נשלטים, שולטות/נשלטות וכל מה שבניהם אינם מהווים כל חשיבות אם היחס הבינאישי הבסיסי ביותר פגום.
מדובר כאן רבות על ללמד וללמוד שליטה מהי, כנראה שיש צורך להתחיל קודם כל מללמוד וללמד דרך ארץ.
L.
חוויות וקשרים מעולם השליטה יכולים לבנות ויכולים להרוס את האני העצמי (לשני הצדדים לצורך העניין)
היכן הסף אם ככה? במינון, בעוצמה, ברמת החשיפה?
כנראה תמהיל של כולם יחד.
אז כן לשלוט אבל בזהירות, בשפיות, בקשב והכלה.
(וגם זה נכון לשני צידי השוט)
כל אחד ואחת מגדירים לעצמם את עולם השליטה כפי שמתאים להם. גם הצד הנשלט שכביכול אמור להיות מובל לתוך העולם הזה, בסופו של דבר יודע/ת מה משמעות האינטראקציה הזו עבורם.
אם ככה, איך ניגשים בכלל לקשר שכזה? האם ה"התאמה" בעולם שבחלקו הלא מבוטל הוא טאבו (להרבה אנשים לפחות) בעצם נאמד בקריטריונים שאי אפשר להגדירם באמת?...
לא פעם נדמה שבעיקר חסרה אותנטיות מסוימת בהכרות הזו. אנשים עוטים על עצמם פרסונה (שעל פניו זה בסדר גמור, רוב האנשים לא חיים את הפרסונה הזו כל רגע) אבל לא באמת מצליחים To keep up appearances...
לעומת זאת, לעיתים, כשהפרסונה הווירטואלית תואמת את הפרסונה שנגלית במפגש בעולם האמיתי, שם באמת קורה הקסם. יכול להיות לזמן קצר או לזמן ארוך, אבל כשזה קורה זה קורה.
Wonders from the back of a well occupied mind
מפתיע איך אחרי כל כך הרבה אינטראקציות יפות נחמדות ובעיקר מנומסות מחברי וחברות הכלוב, פתאום מפתיעה אחת בחוסר נימוס אלמנטרי ואפילו טמטום...
באופן כללי, בלי קשר לסוג האינטראקציה כאן (שולטים/ות, נשלטים/ות, מתחלפים/ות וכיוצא בהללו...) כולם בני אדם בסוף ופניה מנומסת היא הכרח.
אז מקרה שהיה כך היה...
שלחתי הודעה לבחורה שמזדהה בכלוב כנשלטת ושאלתיה האם היא מעוניינת בהכרות. (חלקים מהשיחה צונזרו בשל צנעת הפרט)
נשלטת: "הכרות ????????????????????
ואני חשבתי שקודם כל משוחחים.. מוצאים אולי נושאים משותפים, קצת סמול טוק...ורק אם כן...רק אחר כך מכירים...
תחשוב על זה קצת."
(היה נראה לי באותו הזמן רלוונטי להגיד ש...)
אני: "ואני תמיד חשבתי ששיחה וסמול טוק הוא השלב הראשון בכל הכרות... וחשבתי על זה דווקא לא מעט לאורך השנים ;)
אולי הטעו אותי בגיל צעיר..."
נשלטת: "הללויה."
(או קיי, כנראה שלא הטעו אותי אחרי הכל...)
אני: "אז כנראה שאנחנו מתכוונים לאותו הדבר אחרי הכל ;)
שנמשיך במקום קצת יותר נוח אולי לשיחה, קיק, טלגרם, וואטסאפ?"
נשלטת: "לא. מאחלת לך לילה טוב
בהצלחה וביי."
(בסדר גמור, לטעמי שיחה כדאי לעשות במקום שאפשר באמת לדבר בו, להחליף משפטים בקצב שיחה סביר כמו בצ'אט אבל לא מתאים לנשלטת הנ"ל וזה אחלה, ואם ככה)
אני: "גם לך, והרבה בריאות"
משום מה הנשלטת החליטה שלא מספיק לה להגיד את צמד המילים הברורות למדי, "בהצלחה וביי" (בהצלחה עם מה אגב?? עבודה, לימודים, קורונה??)
נשלטת: "ניסיתי להסביר לך על סבלנות וכנראה לא הבנת. ישר לקפוץ למדיה אחרת ?????
אחרי שלושה משפטים ??????? מה גם שאתה לא מסתכל על הניק שלי.. - "XXXXX".
או שאתה כן מסתכל ולא עובר לך כלום בראש.
זו הבעיה אתכם.. רוצים הכל מהר. הכל אינסטנט. אני כן מחפשת שולט. כן מעוניינת למצוא ...
אבל זה לעולם לא תהיה אתה או דומה לך בהתנהגות. מקווה שלמדת משהו. כי אידיוטים כמוך לא חסרים כאן. אתכם אני לא מחפשת.
ביי.
אגב...אל תנסה להשיב. אתה לא יכול. אידיוט."
(וואו, מילים כדורבנות... אז אחרי שציפור הנפש שלי התחילה להתאושש "מהמכה שחטפה"... היא התחילה לתהות, מתי הסברת לי מהי סבלנות?? סמול טוק ניתן לבצע רק כאן?... האם עברת כבר קורס נביאים ואת יודעת מה באמת עובר לי בראש?? האם את באמת יודעת מה סוג השליטה שאני מחפש? אינסטנט, ארוכת טווח?? קצת מגלומני מצידך לחשוב שאת אכן מכירה אותי ואת ההוויה שלי כאן... לא היתה לי כל כוונה להשיב לך לאחר ההודעה המנומסת האחרונה שלי ואין גם טעם בזה, כבר אמרת לי בהצלחה...)
אבל לכתוב על זה בלוג תמיד אפשר ;)
הקורונה מעבירה חלק מהאנשים על דעתם כנראה...
סערות אדירות שינו סדרי עולם (בעולמי הפרטי...) ועם זאת יש תשוקות, מחשבות וחשקים שלא נעלמו ולא נכחדו תחת הכאוס וסחף האירועים.
אולי אפילו התעצמו...
הגיע הזמן לצאת לדרך חדשה/ישנה ושונה...
