שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

שייכת

גווי זקוף ראשי מורכן / בבואך לדרוש את ששלך / רקמת בי שייכות / תוחלת שונה לקיום מלא / יצקת את נשמתך לתוכי. התפרסם היום: שוב מקולרת
לפני 18 שנים. 1 במאי 2006 בשעה 18:26

ביצוע: יהורם גאון
מילים: דן אלמגור
לחן: אפי נצר

הם התקדמו לאט. הכל היה רגוע.
מנגד הנהר וגומא מרשרש
פתאום רעם ברק, אחד צעק: פצוע!
אני כבר בא- ענה לו החובש.
עלינו על מוקש! - צעק אז הפצוע,
אני כאן, לצידך - ענה לו החובש.

ברד של אש ניתך, ברד כבד קטוע,
מעבר לנהר, לגומא הרוחש.
ה?שאירו אותי כאן - ביקש אז הפצוע,
עזוב שטויות - ענה אז החובש.
תציל את עצמך - ביקש אז הפצוע.
אני נשאר איתך - ענה לו החובש.

והם נותרו שניהם, והשדה פתוח.
והם נותרו שניהם, והם גלויים לאש.
אנחנו אבודים - מילמל אז הפצוע,
אחוז בי טוב - ענה לו החובש.
נפצעת גם אתה - מילמל אז הפצוע
עזוב, זה לא נורא - ענה לו החובש.

האש כבדה, כבדה! קשה, קשה לנוע.
רק לא להתייאש, רק לא להתייאש,
אזכור אותך תמיד - נשבע אז הפצוע.
רק לא ליפול - מילמל אז החובש.
שלך עד יום מותך - נשבע אז הפצוע.
היום הוא יום מותי - ענה לו החובש.

פתאום ענן אבק, פתאום עלתה הרוח,
וצל על הקרקע, והוא קרב, רועש.
ניצלנו! הם באים! - ייבב אז הפצוע,
אך לא שמע מילה מן החובש.
אחי, אחי שלי! - ייבב אז הפצוע.
מעבר לנהר הגומא מרשרש,
אחי, אחי שלי
אחי, אחי שלי
אחי!!!

Belisana​(שולטת) - @@@
לפני 18 שנים
Queencie​(שולטת) - אחד השירים הכי מצמררים שנכתבו אי פעם...
אני בוכה בכל פעם ששומעת אותו...
וממה שקראתי פה בבלוג אני יכולה להבין עד כמה השיר הזה מדבר אלייך אישית ...
חיבוק גדול!
לפני 18 שנים
קלייר​(נשלטת) - כן, הוא הכי מדבר אליי אישית, וגם אני בוכה בו תמיד כמו ילדה קטנה. את מקסימה בטוב שאת מפיצה מסביבך. תודה.
לפני 18 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י