שייכת

שלושה חודשים לא היה סשן בין גברתי לביני. תיכננו אבל לא יצא. החיים לפעמים חזקים מכל הכוונות הטובות.

היום קבענו להיפגש לסשן והייתי די מבוהלת. "אני עוד זוכרת בכלל מה זה להיות שפחה? מה אם לא אצליח להתמסר כמו פעם? אני יודעת שאני מאוהבת בה, דבר לא השתנה מהבחינה הזו, אבל סשן... הוא דורש יכולת להתמסר שוב".

בדרך מביתה אל ביתי, דרשה ממני גברתי לעצור בחנות ירקות.
"שוב סשן ירקות?" התעניינתי.
"לא בדיוק." היא צחקה.
עצרנו וגברתי אסרה עליי להיכנס איתה לחנות. את הירק אותו רכשה היא תחבה אל תיקה והסקרנות הרגה אותי.
"אני מקווה שהרחבת טוב טוב את התחת שלך בתקופה בה לא נפגשנו." צחקה גברתי כשעלינו על האופנוע.
"זה ניפח לך את כל התיק גברתי, את הולכת לדחוף לי את כל זה לתחת?" שאלתי בחשש.
הצחוק של גברתי גבר.
"לא בדיוק שפחה שלי." היא ענתה.

נסענו אליי. האמון בינינו מאפשר לשתינו להביא גם את החששות. שיתפתי את גברתי בפחדים שלי מפני הסשן אחרי כל הזמן שעבר והיא הפתיעה אותי באומרה שגם לה לא פשוט לגלוש לשם ישר, ושאנחנו לא ממהרות.

ישבנו לשתות קפה משוחחות בשקט על עניינים אחרים לגמרי. פתאום הייתה שוב הנינוחות שתמיד הייתה בינינו. השלווה של שתי נשים שמאוהבות זו בזו ושיכולות פשוט לשבת, להתרפק, להתחבק ולדבר.

שעה של שיחה מענגת חלפה במהירות. איכשהו מתוך הצחוק המשותף עלה הסשן שהיה לנו בעבר, בו גברתי שיחקה את רוחי - גיבורת הספר שלי ואני שיחקתי בו את יעל.
עיניה של גברתי נצצו פתאום באור זדוני.
"החברה שלי רוחי השתחררה היום מהכלא," היא אמרה לי, "היא סיפרה לי שחצי שנה היא ישבה בבידוד ולא נגעה באישה. ישר אמרתי לה שהיא מוזמנת להשתמש היום בכלבונת שלי. את תהיי שלה היום, תקראי לה 'גברתי' ותעשי את כל מה שהיא תדרוש ממך. אני אשב בחדר, אבל לא אתערב בכלום. אני מתכוונת לצלם את מה שיהיה ביניכן ואת לא תביישי אותי כלבונת שלי. ברור?" שאלה גברתי ולכדה את פטמתי מבעד לסוודר שלבשתי.

בשנייה טסתי למקום של השפחה. כל הפחדים התמוססו אל האנחה שבקעה מבין שפתיי מול אחיזתה.
"ברור גברתי." עניתי עצומת עיניים, מתרפקת אל הכאב שהיא מעניקה לי.
"את תלכי עכשיו להתקלח, תגלחי, תעשי חוקן וכשתצאי רוחי תחכה לך כאן, והיא תיתן לך ציון כשהיא תסיים. אם זה יהיה ציון שהוא מתחת למצויין - תיענשי." הבהירה לי גברתי כשהיא מהדקת את האחיזה בפטמתי המאושרת.

טסתי משם אל המקלחת. פתאום כל הפחדים התפוגגו. "אני רוצה להיות שלך שוב גברתי, להתמסר לך ולבצע את כל פקודותייך. כל כך התגעגעתי אלייך". חשבתי בזמן שגילחתי את הכוס שרעב אליה תקופה כל כך ארוכה. פתאום אפילו החוקן שבדרך כלל גורם לי לתחושה של חוסר נוחות, היה חלק מתהליך הכנתי לקראת גברתי. חוסר הנוחות שבו התחלפה בידיעה שאני מכינה את השפחה שבי לכבודה.

יצאתי מהמקלחת. גברתי נעמדה מולי.
"בליסאנה אמרה לי שיש לה בשבילי שרמוטה." היא אמרה נכנסת לדמותה של רוחי, "אני כבר שש חודש לא קרעתי שרמוטה." אצבעותיה חדרו אל הכוס שלי וגרמו לרגליי לרעוד.

ידה השנייה עלתה אל השד העירום שלי וסחטה ממנו גניחת עונג וכאב. "אני רואה שאת שרמוטה טובה שכבר נהיית רטובה בשביל הגבירה שלה. עכשיו את תיכנסי למיטה, תשימי עלייך את הקולר שלך, תחכי לי ותעשי את עצמך רטובה בשבילי עד שאני אצא מהמקלחת. למה אני הולכת לקרוע לך ת'תחת היום, ויותר טוב לך שכשאני אגמור איתך, אני אתן לך ציון 'טוב מאוד'. למה אני כל החיים נכשלתי בציונים שלי ואני מכירה רק 'לא מספיק', ועל פחות מ'טוב מאוד' תקבלי אחר כך עונש מבליס."

היא הרפתה ממני והלכה אל המקלחת. אני נשכבתי על המיטה משוללת כמעט יכולת לחשוב בשל התשוקה שהכריעה את מחשבותיי. זכרתי עוד להוציא את הזין, את הקנדומים והג'ל המסכך. הנחתי אותם על השידה שבצד של גברתי ונדהמתי למראה קרש החיתוך שהונח שם והסכין.

פתאום הרגשתי כאילו אני באמת עם רוחי ומבוכה עלתה בי. התכסתי עד לסנטרי מחכה לשובה מהמקלחת.

"עשית את עצמך רטובה בשבילי?" שאלה רוחי בשובה אל החדר. היא התיישבה על המיטה. "תביאי ת'עצמך ברגליים פתוחות מולי." היא פקדה.
מיהרתי לפתוח את רגליי מולה.

"את השם שלך יעל אבל את יכולה לשכוח ממנו כשאת איתי במיטה." הבהירה לי גברתי/רוחי, "איתי השם שלך שרמוטה. עכשיו בואי נראה אם נהיית רטובה בשבילי."
שתיים מאצבעותיה פישקו את שפתי הכוס שלי ונעו על הדגדגן.
"זה רטובה, זה? איזה שרמוטה את?" היא שאלה בלעג, "תביאי ת'ידיים שלך ותפתחי בשבילי ת'כוס שלך כמו שרמוטה טובה, למה אני לא צריכה להתאמץ בשביל לפתוח ת'כוס שלך במקומך."
"סליחה גברתי." מלמלתי והטסתי את שתי ידי אל שפתיי הכוס שלי, פוערת אותו מולה.

אצבעותיה עברו על הכוס שלי, חודרות אליו ומטריפות אותי.
"מה זה הרטיבות הזאת?" התלוננה גברתי, "ככה מרטיבה שרמוטה? אני כששרמוטה לא מרטיבה ישר עולים לי העצבים ואני מתחילה לחתוך אותה בסכין."
הייתי מוכנה להישבע שאני נוזלת, אבל מי אני שאתווכח עם רוחי? במקום זה התרכזתי בעונג העצום שעבר בי כשהיא חדרה לתוכי, יצאה, שפשפה את הדגדגן שלי וחדרה שוב.

"זה לא מספיק בשביל רוחי. עכשיו את תרטיבי בשבילי ת'כף" הבהירה גברתי ומיד חשתי בהצלפות על כוסי מהכף שהגיעה לידיה משום מקום.
ההצלפות הראשונות הקפיצו אותי בכאב. כל כך הרבה זמן לא הוצלפתי. יללות כלביות כמעט בקעו מגרוני כשהתפתלתי על המיטה בורחת מההצלפות ומבקשת עוד מהן בו זמנית.
"אני לא אפסיק עד שהכף תרטב בשבילי מלהצליף לך בכוס." הבטיחה גברתי.
בהדרגה הרגשתי איך הגוף מפסיק להילחם בכאב שהפך מצורב למחמם ומגן. לא זזתי עוד. האנחות הפכו מאנחות כאב לאנחות תשוקה. גברתי הניחה את הכף.

"נראה לך שככה שרמוטה נאנחת?" שאלה גברתי, "או שאני אוציא ממך גניחות של שרמוטה אמיתית או שתצטרכי לילל ולנבוח כמו כלבה במיטה. ועכשיו תרטיבי שרמוטה למה שאני הולכת להכניס לך ת'אגרוף שלי לכוס שלך. את הולכת להיות אפס שמקבלת אגרוף בצורה של אפס בכוס שלה."

גברתי מעולם לא קראה לי "אפס" בסשנים. לא יכולתי לנחש עד כמה המילה הזו תגרום לשטף פתאומי ובלתי נשלט של נוזלי הגוף שלי.

"את אפס, את שרמוטה שהיא אפס." אמרה רוחי, "ועכשיו תגידי מה את."
"אני אפס גברתי, האפס שלך." הרגשתי שעוד רגע אצא מדעתי מרוב תשוקה.
"תפתחי ת'חור שלך אפס בשביל האגרוף שלי." פקדה גברתי, ומיד הרגשתי את ידה מפלסה לה דרך בתוכי. מכאיבה, לא מוותרת וכובשת את כולי.

"שרמוטה היא אפס," הסבירה לי גברתי, "אין לשרמוטה רשות לגמור בלי רשות אפילו שהאגרוף של הגבירה שלה מזיין לה ת'כוס. ברור שרמוטה?" החדירות שלה הפכו למהירות וחזקות. השתוללתי על המיטה נאבקת באורגזמה, גונחת וצורחת "גברתי, גברתי..."

"עוד לא שרמוטה, לא את מחליטה מתי את גומרת. את פה בשביל רוחי ולא רוחי פה בשבילך." הבהירה לי גברתי מי תחליט על האורגזמות שלי והאטה את קצב חדירותיה.

הרעב... לא יכולתי לשלוט על הגוף שלי שזעק כלפיה "עוד בבקשה, אל תפסיקי". לא יכולתי לשלוט בו ולא רציתי. גברתי לקחה שוב את השליטה עליי, על גופי ועל נפשי, ולא הייתה מאושרת ממני.

ושוב הוגבר קצב חדירותיה בי. הרגשתי כאילו במרכז גופי מונח קורנס ענק שמאלץ אותי להיפער מולו. כולי הייתי כוס כשאגרופה העמיק לחדור ולמלא אותי. הגניחות, היללות וצעקות התשוקה שלי מילאו את החדר.

"כן, ככה שרמוטה אמיתית מבקשת עוד." עודדה אותי גברתי.
"גברתי בבקשה, בבקשה תרשי לי לגמור." התחננתי מרגישה שעוד שנייה אני מתפוצצת.
"תגמרי שרמוטה, תגמרי אפס." פקדה גברתי.
אלוהים מאיפה ההשפעה שיש למילה הזו עליי? בשנייה שהיא קראה לי אפס התפוצצתי על היד שלה, דוחקת את כל גופי כלפיה, עד שהתמוטטתי מותשת על המיטה.

אבל גברתי רק התחילה להשתעשע בשפחה שלה. האגרוף שלה המשיך לנוע בתוכי דורש ממני לתת לו הכול.
"נראה לך שאיזה שרמוטה תחליט בשביל רוחי מתי מספיק לה?" שאלה גברתי, "את תגמרי עכשיו עוד פעם ועוד פעם, עד שאני אחליט שזהו. ברור שרמוטה? ברור אפס? את כולה השרמוטה שרוחי מזיינת אחרי שהיא השתחררה מנווה תרצה ואת לא קובעת שום דבר כאן."

ושוב החדירות שנעות עכשיו בקלות בתוכי, והאגרוף שלה שחוצב בי התמסרות. וכבר מזמן שאין לי שום שליטה על הגוף שלי ועל הגמירות שאחרי כל אחת מהן אני שוכבת מותשת רק כדי לגלות שעוד לא די לה, ושהגוף שלי לא מציית לתחושותיי שאיני יכולה עוד. הוא שלה, מציית רק לה.

עם האנחות הרגשתי בדמעות זולגות מעיניי. דמעות של אושר ושל השתייכות.
אחרי אולי שבע אורגזמות יצאה גברתי מתוכי.
"עכשיו אני אעשן סיגריה לפני שאני אקרע לך ת'תחת." היא הודיעה לי ונשכבה לצדי. "גם לך מותר לעשן למה שאחר כך אני לא בטוחה שתהיי מסוגלת." האיר החיוך את פניה.
נשכבנו זו לצד זו מעשנות.

"אז איך הכרת את גברתי?" שאלתי ממשיכה במשחק.
"הייתה לי כלבה פעם שעבדה אצלה. והיא סיפרה לי עליה ואמרה שהיא לא בטוחה אם היא בקטע של נשים. ישר אמרתי לה לקחת אותי אליה. באתי למשרד ואמרתי לכלבה שלי להתפשט ולרדת על ארבע. ככה נכנסנו לחדר שלה. איך שראיתי ת'עיניים שלה ידעתי שהיא בקטע ובאותו הלילה שתינו קרענו ת'כלבה שלי. אחר כך היא הביאה ת'כלבה שלה ושתינו אילפנו אותה יחד, ואחר כך היו עוד הרבה קטעים עם הרבה כלבות שהרצנו יחד. ככה הפכנו לחברות." הסבירה לי רוחי.

"ולמה נעצרת?" שאלתי.
"את שרמוטה טובה אבל את שואלת יותר מדי שאלות. נראה לי שבליסאנה לא אילפה אותך מספיק טוב." רטנה רוחי.
"הגבירה שלי אילפה אותי הכי טוב." מיהרתי להגן על כבודה של גברתי מול עצמה.
"הגבירה שלך לא אילפה אותך. בליסאנה לא מאלפת, היא יותר אוהבת כלבות שעשועים. אצלי היית כבר עוברת אילוף." הסבירה רוחי. "מה את מסתכלת לי לעיניים? לא לימדו אותך איך להסתכל?" שאלה פתאום בקול חד.
"גברתי מרשה לי להסתכל לה לעיניים." עניתי כועסת לרגע על רוחי.
"אז אצלי את תסתכלי למטה, למה לאפס אסור להסתכל לעיניים של הגבירה שלו." היא פקדה.
מיהרתי להשפיל את עיניי.
"אני נכנסתי לכלא." הסבירה רוחי לאחר שווידאה שעיניי מושפלות, "בגלל שהייתה לי כלבה ויום אחד אני באה הביתה ותופסת אותה עם כלבה אחרת. לא תגידי שהגבתי בקיצוניות, כולה תפסתי לשתיהן ציצי וחתכתי. ולא חתכתי הכול, רק הורדתי לכל אחת מהן ת'פטמה. אבל על זה קיבלתי חמש שנים והורידו לי ארבע על התנהגות טובה.

ההתנהגות הטובה שלה לא מסתדרת לי עם החצי שנה בבידוד. יש לי הרגשה שהסוהרות פשוט רצו שהקצבית הזו לא תישאר בין כתלי הכלא. 😄

"ולמה שלחו אותך לבידוד?" התעניינתי.
"זה בגלל שיום אחד הבאתי מכות לכלבה שלי ובדיוק עברה שם סוהרת שלא הייתה כמו כולם מעלימה עין. אז חצי שנה לא הייתי עם כלבה ואיך שהשתחררתי הרמתי טלפון לבליסאנה ואמרתי לה 'נשמה אני יוצאת וחצי שנה לא קרעתי כלבה, ולא מתאים לי עכשיו להתחיל לחפש'. ישר היא אמרה לי שיש לה כלבה בשבילי וככה הגעתי לפה. אבל את באמת שואלת יותר מדי שאלות ונראה לי שעוד רגע אני חותכת גם אותך."

היא הסתובבה, לקחה את הסכין והחלה להעביר אותו על שדיי בתנועות ניסור וחיתוך.
ידעתי שהיא לעולם לא תחתוך באמת אבל השפעת הסכין על גופי הייתה מהפנטת. רציתי שהיא תחתוך. רציתי שהיא תיקח את הלקיחה האולטימטיבית שמאפשרת רק לה, כגבירת גופי ונשמתי, לעשות בי כרצונה.

גברתי הניחה לסכין ונשכבה שוב לידי.
"את יודעת מה הבאתי לך?" שאלה.
"לא גברתי." עניתי.
"קראתי בשרשור שפתחה קווינסי על דבר שנקרא FIGGING. לוקחים ג'ינג'ר שהוא ירק שגורם לצריבה במגע עם העור ודופקים איתו ת'תחת של השרמוטה. קודם אף פעם לא חשבתי על הרעיון הזה, אבל הוא מצא חן בעיניי. אחרי שקראתי אצלה הלכתי לפורומים שמתעסקים בזה - בכלא לימדו אותי מחשב ואיך לגלוש באינטרנט וזה מאוד מרחיב את ההשכלה - וקראתי שם שפחות שסיפרו שזה הדבר הכי טוב בעולם. ישר ידעתי שאיך שאני אשתחרר מהכלא אני אעשה את זה לשרמוטה שלי. שאלתי את בליס אם היא עשתה את זה פעם והיא אמרה שלא, אבל שהיא גם קראה ושהיא מתכננת לעשות לך את זה. וישר ביקשתי ממנה לא לעשות לך בעצמה אלא להשאיר את זה לי. אז היום אני הולכת לדפוק לך ת'תחת שרמוטה עם ג'ינג'ר."
גברתי סיימה את דבריה והותירה אותי המומה.
"זה לא יכול לגרום לכווייה?" שאלתי.
"לא מותק. זה ישרוף לך ת'תחת מבפנים ותרגישי שהוא עולה לך באש, אבל זה לא יזיק לך." ענתה גברתי.
"וזה נעים?"
"זה גם עושה חוסר נוחות וכאב וגם משגע את הכלבה." הסבירה רוחי. "אני יודעת שיש לך מילת בטחןן עם גברתך אבל אני לא מאמינה בשטויות האלה. אז אם תרגישי שאת לא יכולה יותר תקראי בשם של גברתך שיושבת פה בחדר והיא תפסיק את זה. אבל אני לא אפסיק גם אם תתחנני. ועכשיו אני אקלף את הג'ינג'ר ואת לא תגעי בו, ועם תגעי בו בטעות אז אסור לך לגעת אחר כך בעיניים גם אם תבכי.

התיישבנו על המיטה. גברתי הניחה את שורש הג'ינג'ר על קרש החיתוך והחלה לעצב אותו בצורת זין. היא הקפידה לקלף את כולו ולהחליק אותו, כדי שלא יפצע אותי כשיחדור אליי.
"תבדקי עם היד שלך שאין בליטות שיכולות לפצוע אותך, למה שהבטחתי לבליס שאני אשמור על הרכוש שלה." פקדה גברתי.

העברתי את אצבעותיי על השורש העבה. הוא היה מוחלק לגמרי. רצתי לשטוף את ידי וחזרתי אל המיטה נשכבת לצדה על בטני.

אצבעותיה של גברתי המרוחות בעסיס הג'ינג'ר פישקו את ישבניי מולה. היא מזגה שמן סיכוך על ישבני והחדירה לתוכי אצבע אחת.

השרפה בתוכי הייתה מיידית. בחיים שלי לא הרגשתי דבר כזה. היא התחילה לדפוק לי את התחת באצבעותיה מרחיבה אותי לקראתה, אבל השרפה העזה גרמה לי לאבד שליטה על השרירים שהתכווצו מכאב במקום להשתחרר.

"לא יעזרו לך הצעקות והבכי." הבהירה לי רוחי, "את תפתחי בשבילי ת'תחת שלך."
ופתאום הרגשתי בשורש מתחיל לפלס את דרכו בתוך ישבני. הרגשתי כאילו השליכו לתוכי לפיד בוער. הכאב היה נוראי. הוא גרם לשרירים שלי להתכווץ בלי שום שליטה.

"גברתי, אני לא יכולה, אני לא יכולה." צעקתי, לא מסוגלת לזכור כרגע את מילת הבטחון שניתנה לי.
"את יכולה ואת תעשי את זה." קבעה גברתי. "את רק בהיסטריה של פחד. תירגעי וזה יהפוך ושורף לנעים."
ניסיתי, בחיי שניסיתי להירגע ולשחרר את השרירים. ידעתי שגברתי השקיעה בזה מחשבה ושהיא וידאה היטב קודם שזה לא יזיק לי. אבל הכאב היה בלתי נסבל.

גברתי לקחה מעט מעסיס הג'ינג'ר ומרחה אותו על הדגדגן שלי.
"זה יעשה לך שגעון של חרמנות." היא הבטיחה בקולה של רוחי.
אבל זה לא. זה רק הכאיב וגזל ממני כל תחושה של מיניות מול הניסיון לא לצרוח בשל האש שהייתה בתוכי.

"גברתי אני מתחננת, אני לא יכולה, אני מנסה אבל אין לי שליטה על השרירים, הם נשרפים לי גברתי. אני מרגישה כאילו עולה לי שלשול מהתחת למרות שאני יודעת שעשיתי חוקן ושאין שם כלום. בבקשה גברתי אני לא יכולה לשאת את זה." התחננתי מתפתלת בכאב על המיטה מול ניסיונותיה להחדיר את השורש לתוכי.

גברתי הבינה שזה כאב שהוא בלתי נסבל עבורי והוציאה ממני את השורש.
"תשכבי בשקט שרמוטה, תכף זה ירגע לך." היא פקדה.
דקות לאחר הוצאת השורש התחלתי להרגיש את האזור נרגע מהכאב.

"איזה כלבה לא מאולפת את?" שאלה רוחי, "קצת שורף לך בתחת ואת ישר נשברת? אני הייתי מאלפת אותך טוב, לא כמו הגבירה שלך שהיא רחמנית עלייך."
"תודה גברתי, אני לא יודעת איך השפחות כתבו שם שהן אוהבות את זה. זה הדבר הכי כואב שהרגשתי עד היום." הודיתי לה.
"את סתם מפונקת ואולי נדמה לך שרוחי פה בשבילך אבל את טועה - את פה בשביל רוחי. ועכשיו תביאי ת'פה שלך לכוס של רוחי ותראי לה מה שאת יודעת, למה עד עכשיו קיבלת בקושי ציון 'עובר'."

טסתי אל בין רגליה של גברתי. כל כך הרבה זמן לא הייתי שם. גנחתי את ריחה המשכר כשפישקתי את שפתיה מולי. מעולם לא ראיתי אותה כה רטובה בגללי. טבלתי את פניי ברטיבות, לוחכת אותה, יונקת בעדינות את הדגדגן התפוח ומלקקת בו זמנית את פתחה. האנחות בקעו משתינו עכשיו. מגברתי המתענגת על לשוני ומגרוני שנוזליה ירדו אליו.

"אחרי שש חודשים בלי שרמוטה אני הולכת לקחת ת'זמן עד שאני אגמור." הבהירה לי גברתי לשמחתי, "ואת תלקקי עם הלשון שלך עד שאני אגיד לך די."

האגן שלה עלה וירד מול פי בתנועות של דפיקה. הרגשתי אותה מזיינת לי את הפה. שפתיי נצמדו בחזקה אל דגדגנה יונקות אותו כמו זין קטן. שמעתי את גברתי גונחת כשידיה הצמידו את ראשי אליה בתנועה כובשת. הרגשתי אותה משפיכה אל פי וליקקתי כמו מטורפת את הטעם המדהים ביותר שטעמתי בחיי.

"לפחות עם הלשון שלך את יודעת לעבוד. על הלשון את מקבלת ציון 'טוב מאוד' ואחרי שאני אגמור לגמור אני אשתין עלייך כי רוחי אוהבת להשתין על השרמוטות שלה אחרי הגמירות." הבהיר לי קולה של גברתי בין גמירותיה.

גברתי תשתין עליי. אלוהים, כמה חיכיתי שזה יקרה שוב.

כמו מטורפת ליקקתי אותה, מניחה ללשוני להתחנן למעני לאורגזמות שלה עליה. שוב ושוב הרגשתי את גמירותיה כובשות את כולי באחיזתה אותי. ואני שלה, כל כך שלה.

"די." פקדה גברתי, "עכשיו רוחי תזיין לאפס שלה ת'תחת. יותר מדי זמן רוחי לא זיינה תחת."

נשכבתי מיד לצדה על בטני, מצפה בכיליון עיניים לחדירה שלה לתוכי. וזו לא איחרה לבוא. השרירים שקודם עלו באש היו עכשיו רפויים וחמים, ובתוך שניות הרגשתי את הזין של גברתי ממלא את כולי.
"אח... את שרמוטה טובה. שרמוטה טובה חייבת להרגיש זין בתחת שלה, אחרת היא לא מרגישה שהיא שרמוטה." גנחה גברתי מעליי.
"כן גברתי, אני כל כך זקוקה לזין שלך בתוכי, אני שלך גברתי, התחת שלי שלך, כל החורים שלי שלך." השתוללתי מעונג מתחתיה.
"אני אוהבת לזיין אותך בתחת אפס. ועכשיו את תגמרי מהזין שלי כמו שרמוטה שהיא אפס. תקחי את הזין שלי בתוכך, תקבלי אותו, תגמרי אפס, תגמרי מהזין של הגבירה שלך בתחת."

אלוהים כמה שצרחתי. חסרת שליטה רציתי רק לספוג עוד ועוד ממנה בתוכי. הרגשתי את שיניה ננעצות בכתפי הימנית בעוצמה אדירה. הכאב חלף לאורך כל גופי עד לכפות רגליי וגרם לי לגמור איתה מעולפת למחצה.

"עכשיו אני אצא ממך ואת תרגישי כמה את שרמוטה ריקה כשהזין שלי לא בתוכך." הבהירה לי גברתי והחלה להוציא ממני את הזין.
"לא גברתי, בבקשה, אני מתחננת, אל תצאי ממני." ביקשתי מרגישה שהגוף שלי יתייתם אם היא לא תהייה בתוכו.
"לא את קובעת, ושרמוטה טובה צריכה להרגיש כל הזמן רעב לגבירה שלה." לחשה רוחי לאזני ויצאה ממני. התפתלתי על המיטה ריקה מגברתי בתוכי.

"קומי ובואי למקלחת." פקדה גברתי, "אני צריכה להשתין."
מסוממת מתשוקה ומהתחלה של ספייס, הלכתי בעקבותיה לחדר האמבטיה.
"תיכנסי על ארבע לאמבטיה." היא הוסיפה, "בעצם על שלוש. אני רוצה שתאונני בזמן שאני משתינה עלייך."
גברתי הניחה לי להתארגן באמבטיה, כורעת על שלוש מולה כשידי הימנית מאוננת על דגדגני.
הרגשתי איך היא נעמדת מעליי.
אוננתי מרוכזת רק בהמתנה לשתן החם והמשייך שלה על גופי.
"את תגמרי כשאני אשתין עלייך." פקדה גברתי.
"כן גברתי." גנחתי בציפייה.
ואז זה בא.
הרגשתי בנוזל החם ניגר עליי ישר אל ישבני ועל אצבעותיי ששיחקו בדגדגן שלי. הגמירה שלי הייתה מיידית. זו הידיעה שאני שלה, שהיא מסמנת אותי בעזרת השתן שלה עליי כשלה, שהוציאה אותי מדעתי.

גברתי לקחה לידיה את צינור הטוש והחלה לשטוף ממני את השתן.
"גברתי אני חייבת להשתין." ביקשתי.
"את תשתיני כאן, מולי. את הכלבה שלי וכלבות משתינות בטיול עם הבעלים שלהן. את שייכת לי ואת לא תתביישי מגברתך." פקדה גברתי וכיוונה את זרם המים אל תוך הכוס שלי.

לא הרגשתי בושה כשהשתנתי מולה. הרגשתי שייכת.
הייתי השפחה שלה, הכלבה שלה, השרמוטה הפרטית שלה. הייתי אפס ששייך לגברתו. הייתי אהובה.
ידה של גברתי חדרה עם הסבון בין רגליי, מסבנת אותי בגסות כפי שמסבנים חפץ. אצבעותיה חדרו אל חוריי, מנקות אותם לכבודה.
הספייס הציף אותי. גברתי לא הכאיבה לי כמעט הפעם אבל שליטתה המנטאלית בי הייתה טוטאלית.

"קומי." פקדה גברתי.
"גברתי אני בספייס." מלמלתי.
"אני יודעת." שמעתי את החיוך שלה, "את תקומי לאט ותחזיקי בי."

התרוממתי. גברתי אחזה בי ונגבה ממני את המים כמו שמנגבים תינוקת אהובה. אחר כך היא התנגבה במהירות ולקחה אותי אל המיטה.

נשכבנו יחד כשהיא מקפידה לכסות אותי.

"אני אוהבת אותך כל כך גברתי." מילמלתי מרחפת.
"אני אוהבת אותך ילדה שלי." ענה לי קולה האוהב של גברתי, "אני מטורפת עלייך, שיגעת אותי לגמרי."
"גברתי אני מצטערת שלא הצלחתי לספוג את הג'ינג'ר, אבל אני אתאמן בבית כדי שאוכל." הבטחתי לה.
"אני לא רוצה שתתאמני בזה." ענתה לי גברתי, "דברים שעושים לך רע לא מחרמנים אותי. אני רוצה אותך מאושרת איתי בסשנים, סובלת, אבל נהנית. מה שעושה לך רע - לא יהיה."
התכרבלתי בתוך החיבוק המגן שלה. מתמכרת לשפתיה המנשקות. ואז הנמכתי את שפתיי אל שדיה, זקוקה כל כך לבטחון שביניקת פטמותיה כמו ילדה קטנה.
"מותר לך קטנה שלי." הרשתה לי גברתי.
נחתי בין זרועותיה, יונקת את פטמתה ויודעת שאני במקום אליו אני שייכת. עם גברתי, לנצח.


ותודה לקווינסי על הרעיון שהיא נתנה לגברתי בפוסט שלה :)