Love yourself❤

מבעד לענייני הלב והנשמה,מסתתרות רגשות הנפש שלך

כן שם,מתחת לרבדים שלמדת על עצמך

מלבד לגשם של תודעה לעצמך,את עצמך יותר מודעת מפעמים הקודמות.

להתנהגות שלך והדינמיקה עם הסביבה,ואת עם עצמך

בין רולטה לרולטה רוסית שמורכבת מרגשות ומטענים,מחייכת לך ולא מוותרת על המטרות הרבות ששמת לעצמך

בין אהבה לשינאה יש קו גבול דק,בין חבר לאויב יש דינמיקה דומה.

לחוט המחשבה שמסביבך יש צורות וגוונים חדשים,שנותנים לך השראה של אמביציה ומוטיבציה להפנמה מוחלטת

את בין העבר לעתיד והווה,עושה הפרדה ברגשותייך,נותנת לעצמך לסחוף אחריי מעוף ומעוף בעוד מוטיבציה לדרכך

ושאת סובלת,את מקרינה אור של חשיפה לסבלך מול אנשי הסביבה בחבלים וחבלים על הגוף מתדהקים,והנשימה נהיית קשה יותר.

את נושמת בכבדות,ואת בעננה של סבל מאתגר ומנותקת מרעשי הרקע.

סבל,מה משמעותו בעינייך כפשוט,אנחנו מוצאים אותו בהבנה מפעם לפעם ונותנים עומק רחב אופקים להתמודדיות עם סבל נפשי בהחלפה של סבל גופני

מצמרר,נוטף,מיוזע של הבנות והפנמות על עצמך, ואת מתעופפת בין עננה לעננה.

התבונות ,וההשכלה מכל רגע של סבל מאתגר מלמד אותך עד כמה את חזקה ,כמה קושי שמת על הכתפיים שלך אז,

וגרם לך לאושר של מס דק בכל תנוחה ותנוחה שלא נוחה לגופך,הוא מתרגל אליו ומחבק אותו,הוא מוציא את הסבל והופך אותו לחוזקה מעצימה ומעניינת

ועוד כמה אוכל להישאר בתנוחה,מגוון תנוחות,מגוון הבעות,וגוף ונפש מאוחדים,והטראומות ויוצאות בדממה של נשימות.

אחת ועוד אחת,וכך היא מתגברת,אישה חזקה ומועצמת.

סבל,סבלנות-מעצימה התמודדות.

Suffer With Me
 

הילדה הזאת,אוח לפעמים נכנסת בי במצבי צחוק מתגלגל בלתי נפסק,

הילדה המשוגעת הזאת,היא סוג של ממתק ממכר שאי אפשר להפסיק לאכול.

אני אוהבת לצאת עם חברים,ופשוט להתשחרר לשיר ולרקוד ברחבי העיר שאני מתגוררת בה,

חלק מהקסם שלי,שאני אוהבת להצחיק ולשמח אנשים.

חלק ממני אוהב את המשוגעת הזאת,שסתם ככה אוהבת לרקוד בין מקומי הומי אדם.

אני זוכרת פעם היה לי ידיד גיי,ואני והוא  שרנו ברחבי רמת גן, 

את השיר של בריטני ספירס,שהקדיש לי באחד ימי הקושי שעברתי.

הילדה המשוגעת הזאת,היא מרימה ,צוחקת,מתלהבת,ואוהבת.

אין לה הרס,וגם לא גישה שלילית,היא מתפזרת בחוכמה נשית.

המשוגעת הזאת בתוכי עושה אותי חזקה ואיתנית,

לדעת לצחוק על העבר,ולשחרר.

לדעת להרים את הקול ולברבר, לדעת לשמח את הסביבה ככה היא 

מן חייזרית משונה. 

היא כל הזמן מודה לעצמה,עד כמה היא אהובה וחזקה.

אוהבת לתת מעצמה,כמובן במידה.

לצאת החוצה,ולכבוש את הפינה ששייכת רק לה,

ואם הצחוק המתגלגל,מגיעה גם האינטימיות שבדבר.

בחדרי המיטות,היא אוהבת להעניק ללא הפסקה,אבל לא מזמן למדה

לקבל את מה שמגיע לה :)

אמיליה קייט.

Dj Goja - Cause I'm Crazy

והאקדח כבר מוכן לפעולה,

נצור וטעון , מכוון על אוטומט,

מחכה לתווך היריות ברגע של לימבו שקט,

נכנס הרעש שלפני ההבנה,והנה יריה הראשונה לתוך המוח

והשניה בלב,

יריות כאלה של הבנה,שאנחנו חוטפים אותן בלי אפוד מגן או קסדה,

והרולטה ממשיכה להתנגן,הקארמה היא המנגינה

ומתנגנת בין תזמורות של החשכה, והנה הכאפה של הבנה 

פוגעת בראש בעוצמה חזקה, והנה אני בין אלפי אהבות,

מחכה שם בזוג עינים חשופות,עומדת איתנה לפניי הסטירות

שגם כלפי כדורים שיתקעו לי בנשמה,לא יצליחו לחדור למוחי בלי הבנה,

יריות נשמעות בכל פינה,וכך גם הצרחות וזעקות לעזרה,

רואה את דמותי הישנה,נעלמת נפגעת ומתרסקת לה,ונסדקת

והחדשה,בוהה מתקרבת ונותנת יד לעזרה.

אנחנו האקפולופסיה החדשה,החוזקה לא ממהרת לבוא בלי מס שבירות לפני

ואני מסתכלת בין קהילת אנשים,הם חולים,גוססים,ונשחקים להם בין השנים

מוות בכל פינה,אונס שם ,רצח בפינה,האור והחושך נתנו פה סוג של עבודה,

והמלאך המוות מחכה ללא נודע,השעון החול כמעט נגמר

ואיתו הזמן של אלפי אנשים מוכרים,פנים עצובות ומבט ריק

כי הפסיקו את האמונה,של אהבה ותשוקה.

ואהבה,מסביב נותנת ריח של פירות האביב ,

ריח מתוק של טהרה,אהבה,לדרך אחרת וחדשה

והשריטות והכדורים של רובי הצלפים, נותנים לנו לגיטימציה שתמיד יהיה צלקות,שריטות

הבנות,רגע של מנוחה.

עד למערכה הבאה.

Yellow Claw - Shotgun ft. Rochelle (Official Music Video)

אני מאמינה שכל אחד מחדש את עצמו עם הזמן,עם תחביבי החיים ומעשים מסוימים,אנשים משתנים

והשאלה הכי גדולה שיש בליבי,האם האדם יכול לראות את עתידו בתחום מסוים או תחביב?כולנו מידי פעם חושבים על העתיד שלנו

הלילה מגיע וקרב ליום הראשון בשבוע,לכל אחד עבר קצת אחרת יותר טוב או יותר רע,מחשבתי שכזה.

אני מגיעה לסף,קצה ועוצמת עיניים אחרי המחשבות של כל היום,אני נעצרת באחת תמיד.

מתי אני אוכל להוכיח לעצמי שהעולם טוב,מיליוני אנשים מנסים להתאבד בתקופה האחרונה אז אני אדבר על אובדנות כרגע ,ומאיפה היא מגיעה ומהיכן היא נובעת,

היא נובעת ממחשבות לא פוסקות על משברים,על רגעי רוע ואפלוליות,שנמצאת בכל אחת ואחת מאיתנו.

אובדנות היא מהשורש א,ב,ד. לפעמים אנחנו נאבדים לעצמינו לתוך חור שחור שקשה לצאת ממנו,וחושבים לפרוש או לוותר.

אני זוכרת שהתנדבתי במחלקת חולי סרטן,ישבתי ליד מישהו מבוגר צוחק ועליז,ואני שואלת אותו מה עושה אותו כל כך שמח?

לפעמים את השמחה הזאת שראיתי אני מאחלת להמון מאנשים שאני מכירה ויודעת שהם לפעמים שוקעים במחשבות הכאב וכזב של העבר,

והוא פשוט עונה לי "הרצון לחיות,להתאהב,לראות,ללמוד,אני לא מוותר,לא עכשיו"

ואני אני מחייכת, כי זה הדבר הכי יפה להילחם על החיים,להמשיך לראות קדימה ולקום ולעשות.

זה מזכיר לי לפעמים תקופות נורא מתאגרות שקרו לי,שאיבדתי את עצמי באמצע הדרך ועדיין לא וויתרתי לא משנה מה ,

הרצון להעיז,להתחדש,לאהוב,וגם להיפגע כי אלה החיים מביאים לגיטימציה להמשיך במסע הזה החיים,

יהיה אנשים שיפגעו בך,שיגעו לך בנקודות הכי רגישות,שיאבדו לך,שילכו ממך,אבל את או אתה שקוראים את המילים שאני כותבת,

לעולם לא תוותרו על המסע הזה שניקרא חיים,תלמדו תובנות על אנשים,וכן נקבל כמה וכמה שריטות שאיתם נתמודד.

אבל החיים זה לקום בבוקר,לחייך,לאהוב,ולהוקיר על מה שיש בחלקנו ומי שאיתנו.

לאהוב ללא תנאי,להתאהב במי שאתה או את,ולהמשיך ללכת גם שקשה.

לבכות זה לא בושה,לסלוח לעצמכם זה לא חולשה,זו גדולה.

שמתעצמת עם השנים,שמלמדת אותנו מהם חיים.

לעולם אל תוותרו על מי שאתם,ומה שאתם מביאים לכל אדם ואדם.

כולנו מגדלי אור שמאירים אנשים,מאירים באור המיוחד שלכם,

שיהיה לנו שבוע טוב,מאתגר,והמון מוטיבציה

אמיליה קייט.

הפרח שלי הוא מלא קוצים,הקוצים האלה מסמנים עבורי את החיים ואת הנפילות שספגתי עד גיל 25,

חשבתי שאני מידי פעם על מעידה ורק שזיהיתי אותה ידעתי לקום ישר ולהמשיך בתלם, לפרח שלי יש עלי כותרת בכל הצבעים,

פעם הוא היה רק שחור ולבן ועם הזמן אפור,עם הזמן למדתי את דרך החיים שלי מנפילות ומשברים ויחסים לא מאוזנים ובריאים.

אני עוצמת את העיניים לפעמים, וממשיכה ללכת,הבעיה שהייתה בי שאני מביאה אנשים לחיים שלי במתאימים לתקופות ולא לדרך ארוכת תווך,

המעטפת שלי יפה ואני לא אומרת שלא, אבל לפעמים זה מרגיש לי חסר פנים והבעות, 

הפרח שלי עבר כמה וכמה משברים והוא עדיין ככה פתוח יפה ובריא,לפעמים אנשים אקראיים ניסו למשוך את כל העלי כותרת,ולקרוע אותו מהשורש שלו,

אבל אני המשכתי,גדלתי,פרחתי.

נתתי ללב שלי להוביל אותי לאנשים הנכונים,לתת להתפתח מכל משבר ומשבר שקרה לי,וקרו לי המון.

אני זוכרת שהייתי ילדה בת 18 ושם כבר סוג של עברתי והשכלתי מהו משבר,הייתי מהילדים האלה שגודלים מהר מידי בנפש ומתחברים לאנשים מבוגרים יותר או עם ראיית עולם אחרת, אני זוכרת כמה נתתי לעצמי לנצח על תזמורות ישנות,ועד כדי כך שכחתי את החדשות והטובות,

כל פוסט ופוסט אני מנסה להעביר סוג של מסר,על מי אני מבעד למילים שאתם קוראים,הפרח שלי חזר לפרוח אחרי שחיטה של שדות על גבי שדות ירוקים.

נתן לי אפס תיקווה להאמין באנשים אז,ואני עדיין מאמינה באנשים מסביבי, יש אנשים שהיו שם לאורך כל הדרך ויודעים מי אני ומה החלקים הטובים ומה הפחות.

הדבר הזה המי אני ,ומה אני מסוגלת להביא ממני לאנשים שבחיי היא עצומה ,לדעת להבדיל ,לדעת לתת וגם לקחת.

התזמורות הישנות התנגנו להם לפי הספר, ואני אני שיתפתי האכלתי ריגשית ונתתי, אפילו מעבר שאי פעם נתתי לעצמי עד שלמדתי מתי לעצור וללכת.

אני מי שאני בזכות הדברים שחוותי, ולקחתי אותם למקום כל כך טוב,וכל כך בריא.

אם הייתי מסתכלת על מי שהייתי ועכשיו יש הבדלים עצומים.

יש אנשים שחוו רוע כל חייהם ונותנים רוע בחזרה,וישנם אנשים שעם כל הרוע שחוו נותנים טוב,

אני נזכרת במי שאני כרגע,לזכר אותן זכרונות כאובים,איך אני זוכרת שהייתי מתחת לבית שלי ופשוט בכיתי,נתתי לזה לבוא 

ואני זו שהרמתי את עצמי,נתתי ונלחמתי על כל פיסת טוב שיש בי, כדי לדעת להבין את האחר.

אני מי שיצרתי,בהוויה,ובאנרגיות שלי.

גם שקשה לי אני מנסה להביא אור ושמחה לכל מי שבחיי, לתת הזדמנות נוספת בביטחון הזה שלא נפגע עכשיו ולא נשרט ולא נשחט.

להביא את שאר השמש שלי וקרני האור הורודות האלה למי שמגיע לו,למי שאיתי נלחם במסע הזה חיים.

ולא מוותר לעצמו,ופשוט ממשיך שקשה.

לבכות איתו,להתעכל איתו,ולהנות ממצבי צבירת חוויות.

זו מי שאני,ולמרות הכל אני נשארת אופטימית גם ברגעי משבר ויגון.

Johnny Stimson - Flower (Lyric Video)

החשיבה המענטזת שלי כרוכה ברבדים,שלל רבדים שלמדתי והשכלתי מהחיים עצמם, סוג של חשיבה מענטזת

הסקרנות שלי יכולה להתפוצץ ככה סתם, ואז כל ההוויה של האני הפנימי שלי נעצרת לכמה דקות של שקט בראש,שקט מוחלט.

סוג של התנתקות שכזאת כדי לפתח חשיבה מחודשת, העינטוז בא לשם סקרנות,שאני למשל שוכבת על המיטה במחשבות מהורהרות במקצת

אני מספיקה ללגום מהקפה שעל השולחן הכתיבה שלי.

מן רוך,ותחושת של שקט,אני מתגעגעת.

אני מתגעגעת לאנשים שהיו חולקים איתי דו שיח מעניין, ולא רק על המעטפת שמסביב, לפעמים אני מדפדפת על תמונות שלי ונזכרת בתקופות,שלל תקופות מקסימות וטובות.

וזה נותן לי הרגשת נוסטלגית שכזאת, אני והמוח שלי עפים ללב ובחזרה למוח,אפילו רגש זה איזה מוליך הולך ללב מן המוח ובחזרה.

הטריגרים שלנו כבני אדם נולדים משלל רבדים שונים של משברים או תקופות נמוכות בחיי היומיום שלנו, מזכיר לי שאף אחד לא אמר שזה קל החיים האלה,וגם לא קשה.

אני משחררת מחשבה,ולוקחת נשימה בשלל רגעי הוויה שלי כרגע, 

אני אוהבת לחשוף את עצמי אבל אני גם חושבת מה ומה והאם כדי לפעמים, שניה מקבלת כאפת מציאות וחוזרת לעצמי. 

כרגע ,אני מרגישה שכל הטוב צף,והחרא שוקע לו.

אני עושה הפרדות בין מי אני ואני לעצמי, אני אוהבת את הדיאלוגים שיש לי בשעות מאוחרות לפעמים,או בצהרי היום. 

וכך אני והמחשבות באיזה איזון שמיימי שם למעלה, כאילו הגעתי לספייס בעצמי שנזכרתי באיזה טריגר, 

פעם הייתי כותבת המון על מכאובי הלב שלי,היום אני משחררת וזורקת אותם למן ים שחור מטאפורי. 

שנותן לי שקט ורוח על השיער ,וסוג של שקט חביב.

בא לי מזג אוויר חורפי עם כוס תה צמחים,ופשוט להירגע. 

ולהכין את עצמי לשבוע חדש יותר, עם חיוכים ונשיקות.

4 Non Blondes - What's Up (Official Video)
 

שבת הגיע,שוב סופש אני מערערת לי במחשבות על כל השבוע,על האימונים והחברים,ועל המסיבות שעומדת לבוא 

אם לא יהיה גל שני או כבר יש?היום אי אפשר להבין כלום וממה אנשים כל כך בלחץ,אני מצד שני מבינה כי קורונה לא נעים לחטוף.

אבל אם הזמן הגוף מתחסן לזה,ובסופו של דבר מנהלת החדר כושר בצעקות לעבר אחת הנשים שבקבלה "בסוף כולנו נדבק".

ממש אופטימיות לשמה, אני תמיד שאני על ההליכון ריצה אני נהנת מהריצה עצמה ומהסבל שהיא מביאה, ממש סדיסטית להחריד אחת מתאמנות המכון באה לעברי ואמרה לי שרזיתי לאחרונה,כיף לשמוע את זה מצד אחד מצד שני הערה קצת סקסיסטית מצידה ובמיוחד המבטים שהיא דופקת אליי כשאני באימוני אירובי,יש לה מבט חודר ,עד כדי כך אחד האנשים הותיקים במכון שיסתכל עלייה כמעט נפל עם המשקולת.

אנחנו עם כזה פלרטטן לפעמים, מנסים בכח להשיג צומת לב בעזרת המראה והמבט החודר הזה שאי אפשר להסביר,

במיוחד אם את יודעת איך להשתמש בו, יש משו אחד שאני לא מבינה כל כך חוסר ביטחון ולכולנו יש אותו,

ואיך מטפלים בו? מתחילים 100 מחשבות שונות בשניה, עד שאת עושה סטופ,ועוצרת על אחת במוחך.

ואז זה מלווה אותך,עוד ועוד קצת. 

אני יכולה לחשוב על דברים שונים להפליא בו זמנית, קטע מסוים אצלי ואני אני תמיד מנסה להתחשב באנשים ספציפים,

יש אנשים ששומרים טינה על ליבם, זה עושה אותם מכוערים כל הרכילות והעצבים המיותרים,והפרצופי הכעס שהם עושים, כאילו מכערים את האדם, ולכן אני לא מאמינה בטינה,

כנל גם לקינאה קיצונית, וכך הלאה.. 

נסו לשחרר את הרגשות האלה,ואת המקום המיותר שהם תופסים אצלכם בלבידו או במחשבות,תהיו סלחנים כלפי עצמכם,וגם שרע תנו בסוף החיוך חיוך למען הרגשה עצמית טובה יותר.

תהיו טובים לעצמכם,לאחרים,נסו לקבל סליחה מעצמכם ולא האישור של אנשים אחרים עליכם.

אוהבת המון

אמיליה קייט.

שיר לילי-

שאני מגדילה יותר ויותר את התווך לגמישות, אני יודעת שאני בטוחה יותר ושלווה יותר.

הגמישות שלי משדרות רוגע, ואנרגיות של שלווה וחופש, אני תמיד מערערת לי בזמן האחרון, על זוגיות וכל הדברים שבאים איתה, 

למדתי לאהוב את הלבד שלי ולהשקיע בעצמי את כל הכוחות האפשריים,ללכת קדימה ולא לעצור במקום ולחכות שמשהו יקרה, 

אני אוהבת חופש, בלי איזה קרציה על הכתף בתקופה הזאת, למדתי על עצמי ועל הסובבים אותי כל כך הרבה טוב, ומה אני רוצה להרגיש ולהעניק לסביבתי. 

כל אחד יש מטען מצטבר בתקופה הזאת, ורוצים כמה שיותר לחוות ולעשות. 

קורוניה מאפשרת לי לראות דברים אחרת באנשים סביבי, מי אני ומה יש בי עוד חוץ מהיופי החיצוני של המעטפת, 

היה לי שבוע מלא באימון, והתחלתי תפריט חדש בנתיים אני עומדת בו כמו שצריך, 

לפעמים שאני הולכת למכון כושר אני מרגישה את עצמי משתנה החשיבה נהיית בריאה יותר ומתקדמת יותר, האנשים שלצידי זהב, ולאט לאט הכל נפתח מחדש. 

שיר סקסי לסופ"ש

הטיזינג שלי בנוי מרבדים,בזמן האחרון אני חושבת על הטיזינג שלי. 

הוא בנוי מכאפות העבר שהיו לי ומהטוב שהספקתי להכיר בעצמי, הטזינג שלי הוא מי שאני, אני אוהבת טיזינג, זה מדליק אותי כל פעם מחדש, 

אני לא מחשיבה את עצמי בראט, אני פשוט אוהבת להדליק ולמשוך אנשים מעניינים לחיי, 

לפעמים הטיזינג הזה בלתי נמנע ממני, הוא תשוקתי וסוחף כל איבר ואיבר בגוף שלי, 

לתת לעצמי להתבטאות מוחלטת ומה אני נסחפת, אפילו העיניים שלי משדרות לפעמים 

סוג של טיז, ולא פלירטוט מסוים, פשוט סקרנות 

לגבי האדם שאיתי, נותנת לי להתבטא ולגלות על עצמי דברים כל פעם מחדש, 

הטיזינג הזה נותן לי ביטחון, אהבה שנדלקת ולעולם לא יכולה לכבות, 

לפעמים הטיזיניג שלי נראה לעין שאני הולכת ברחבי הרחובות, אני עם מוזיקה באוזניים מנותקת, הולכת בגאווה שכזאת, במי שאני ומתבטאת עם חצי חיוך לאנשים שמסתכלים ובוחנים, 

לפעמים הטיזינג הזה רע, מחשיבים אותי לבחורה סקסיסטית, זה מחמיא בו זמנית גם משדר לפעמים דברים לא נכונים, 

פעם אחת עברתי לאורך הרחוב בדרך למכון כושר, שומעת שירים שגם בהם יש איזה ריגוש או טיז קנטן, מסתכלת ובוחנת בלי שרואים, 

ואז מישו הביא לי פרח, ואמר לי שהוא רוצה לצאת איתי,סתם ככה מישהו ברחוב, הסמקתי קלות 

אמרתי תודה, החלפנו מספרי טלפון המשכתי בדרכי, ואז פתאום שהם שולחים לי הודעה, לפעמים יורד לי. 

לא בא לי לענות לא כי אני רעה פשוט לא מתחשק לי, לוקח לי זמן שניה,לעשות חושבים עם הראש והלב אם באמת מתאים לי זוגיות כרגע, 

כל כך הרבה מחשבות בקצת זמן,ואפילו ריגוש מסוים. 

בא לי ולא בא לי, 

בא לי להשקיע בעצמי, להשיג את המטרות שלי, וכשיש לי זוגיות או קטע מתמשך אני שוכחת מהם, 

זה כזה אבסורד, אבל אני רוצה להצליח, 

אבל לפעמים חסר לי את המגע ,והתשוקה הזאת. 

אחח אמיליה מה יהיה איתך..

שיר היומי

את לא שקופה כאנשים אחרים, כשאת מגלה את עצמך בדיוק כמו בובת המטריושקה שנפתחת ויש עוד בובה וכך הלאה, כמו הרבדים שמרכיבים אותך כמו האינטילגנציה הריגשית שלמדת על הזמן והשנים, והן עוברות ואת ממשיכה לגלות עוד ועוד על עצמך, 

החוויות האסורות, החוויות המותרות הכל צף, הכל בסוג של איזון מושלם ואת מלטפת לך את השפתיים, עם מס אצבעות וחושבת כמו תמיד, 

על כל מה שקרה לך לאחרונה, יותר נזכרת בטוב מהאמת מאשר הרע, 

את נזכרת בדמות שחלמת עלייה, ומשם את מערערת במחשבותייך, לפעמים חלמתי על אנשים לפני שהכרתי אותם, וזה הזוי במקצת. 

לפעמים חלמתי על מקרים, שקרו לי בעבר, 

מה פשר כל החלומות האלה לאחרונה שאני חולמת, ומעורערת בבוקר במחשבה אופטימית מאוזנת במקצת, 

הייתה לי חברה שכל פעם שהיא כתבה לי היא כינתה אותי כפיה, ברור. 

היא אומרת, את פיה משו בך מסקרן ומהפנט אנשים, ואני? אני רק רוצה שלווה צנועה 

מפעם לפעם, חשבתי על מטאפורה של המטריושקה,

הבובה הזאת שפותחים עוד ועוד ושם כל המרכיבים שהחיים נתנו לנו, 

עד שמגיעים למרכיב הכי הכי קטן, 

שזה בעצם השריטות והטריגרים של כל אחת ואחד מאיתנו, לפעמים ישלי סוג מחשבה, כדי להתגבר על טריגר צריך להתמודד איתו בדרך הנכונה, 

ובאהבה, ולא לשכוח מה הסיבה שהוא נמצא שם, 

ואני בכל המחשבות ובכל המסעות הרפתקאות שחוויתי, בתוך הבובה הקטנה הזאת 

נהיה שלום עם השכל, 

ואני אני מאמינה שאני כבר יכולה לנשום לרווחה להירגע,בחיוך אחד קטן. 

שיר היומי 

RyHels