נפגשתי היום עם כמה חברות ואיכשהו השיחה הגיעה לזה שאני צריכה לבדוק איזה נקודת חן או שתיים על הזרוע, 'כי כדאי, הן נראות קצת חשודות'.
אמרתי להן שאני יודעת ושלפני כמה שנים כשהייתי בבדיקה אצל איזה רופא עור, אחרי שהתכופפתי והורדתי את התחתונים, הוא אמר שאני צריכה להיות במעקב. 'סליחה, מה? באיזה קטע התכופפת והורדת את התחתונים?' הן שאלו והחליפו מבטים.
הייתי נורא מופתעת. 'מזתומרת באיזה קטע? הוא אמר לי להתפשט ולעמוד מולו רק עם תחתונים ואז להסתובב עם הגב אליו, להתכופף ולהוריד תחתונים, כדי שהוא יוכל לראות אם יש לי גם נקודות חן בטוסיק, בין הישבנים, אז זה מה שעשיתי'.
אז מסתבר שלא, הוא לא אמור לעשות את זה ולא, אני לא אמורה להתכופף בשביל כל אחד בחלוק רופא וסטטוסקופ ושכנראה משהו אצלי מהותית משובש, אם גם בגיל 40 לא תהיתי לגבי הלגיטימיות של הבדיקה.
לכי תסבירי להן שכל מה שאני צריכה זה טון סמכותי כדי לאבד את שיקול הדעת.
נו, יו ליב יו לרן.
* לשיר יש גם גרסה מגניבה של פרינס, אבל שריל היא אחות על מלא.
