אני חושב ללכת אולי לאחד המפגשים (מפגשים? מסיבות? איך שקוראים לזה) של האתר השבוע, כלומר הליין פמדום אורדורה שזה היחידי שאני מודע אליו שמתרחש בזמן הקרוב.
חשבתי ללכת למשהו כזה זמן מה אבל קשה למצוא זמן מתאים, במיוחד כשאני עובד בערבים דיי הרבה. בכל מקרה יש לי חששות. ראשית, זה בשבת בערב ובראשון מתחיל הסמסטר החדש של הלימודים, אמנם השיעור הראשון שלי רק בצהריים אבל בכל זאת מלחיץ ואני גם לא יודע מתי אני עובד שבוע הבא, אולי ירצו שאעבוד בראשון בבוקר, עוד לא יודע. שנית, מהבנתי אני צריך לבוא עם אישה כי שומרים על איזון מגדרי שם. כמובן שאני לא יודע איך לעשות זאת, אם היה לי קל למצוא מישהי שתבוא איתי ל... משהו כלשהו, אז לא הייתי צריך לצאת למסיבות כאלו. וכמובן גם אם איכשהו אמצא מישהי, אין לי באמת מושג מה לעשות שם, האוטומט שלי הוא להידבק לפינה ולעמוד עם כוס ריקה עד שעובר מספיק זמן שנהיה לגיטימי לעזוב. ואז לקלל את עצמי כל הדרך חזרה על כך שאני שמוק חסר תועלת ולוזר שבטוח ימות לבד ומה חשבתי לעצמי לעזאזל. למה אני רוצה ללכת שוב? טוב, אני מניח שזה יותר טוב מלהישאר בבית ולקוות להצלחה באפליקציות שאף פעם לא מגיעה.
ג'יז, היום ממש הגזמתי עם זה, הייתי איזו שעה על סוייפים בקיופיד. זה לא יביא אותי לשום מקום אני כבר יודע. אני מקבל מאץ' אולי אחת למאתיים סווייפים, מאה במקרה הטוב, וגם אז חצי מהן לא עונות לי, אפילו שאני כבר פותח עם משפטים יותר מקוריים ומותאמים אישית מ-"היי". וזה קשה להתאים אישית כשחצי מהנשים שם כותבות רק חצי משפט או אפילו כלום בפרופיל. וגם אם עונות ומתחילים שיחה ואפילו אם השיחה ממש זורמת וכיפית, רובן נעלמות בלי שום התראה ולא אשמע מהן יותר בחיים. אז הסווייפים הם לא פתרון ואני לא מצליח לפגוש נשים במקום אחר. אני פשוט ביישן מדי בכל סביבה, בין אם באוניברסיטה או בבר. אז התקווה שלי היא שאולי במפגש ספציפי כזה של הכלוב תהיה תחושה יותר אישית, אולי איכשהו יהיו נשים שיתעניינו בי, אפילו לא בקטע של יתעניינו-יתעניינו, יתעניינו רגיל, פשוט משום שזו אמורה להיות קהילה יותר מקבלת. אבל אין לי מושג באמת. אולי זה פשוט יהיה כמו כל מפגש חברתי אחר שאני לא מצליח להשתחל בו, למצוא מקום. ולמה אני מדבר על זה כאילו בטוח שאני אלך לשם? רוב הסיכויים שאני אפילו לא אמצא מישהי ללכת עמה ופשוט אחשוש מדי לבוא ולהסתכן שלא יכניסו אותי כי ואז פשוט אישאר בבית, אאונן ואשנא את עצמי כרגיל.
בא לי למות. אל תדאגו, זה רגיל. אם תתפסו אותי כאן אומר משהו אופטימי - אז תדאגו.
הנה שיר בלי קשר
