לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

סערות ספתא

Exlibris
לפני 5 שנים. 11 בספטמבר 2019 בשעה 17:45

 

לפעמים בא לי לקפוץ ממעקה ספינה או מפתח המטוס

או אפילו לפגוע בעץ במהירות של 160 קמ"ש

רק כדי להרגיש איך זה מרגיש

ואז אני נזכר שאם זה יקרה

אני כבר לא אוכל להרגיש איך זה מרגיש

כשהתחת שלך פועם ומתכווץ על הזין שלי כשאת גומרת.

 

ורק בשביל זה כדאי לחיות.

לפני 5 שנים. 31 באוגוסט 2019 בשעה 19:17

 

כשהכרנו היא פחדה בגלל החושך ונתנה לי יד. 

ככה עלינו יחד עד לפסגה.

מסע שנמשך שעות.

 

צעד צעד עלינו. לעיתים עצרנו. נענו בקצב שלה.

היד שלי לא עזבה לרגע אחד.

והפחדים נמוגו. לאט לאט. בקצב שלה.

שם, על הפסגה, התחבקנו בפעם הראשונה.

 

מאז נשארנו מחובקים. ונשארנו יד ביד. 

אפילו כשזה סתם ברחוב.

אפילו כשהיא כבר לא מפחדת.

מסע שנמשך שנים.

עשרים.

 

פשוט כי היד הזו טובה אליה.

מחזיקה, מלטפת, תומכת, מורה.

 

היא יודעת שהיד הזו תמיד שם בשבילה.

היא יודעת שהיד זו לא תעזוב לעולם.

 

 

 

 

לפני 5 שנים. 10 באוגוסט 2019 בשעה 11:44

 

בואי נלך למקום אפלולי ונסתר
שם לנו נבחר, על הבר.

בחור חטוב ושרירי
שיזיין אותך ואותי.

בחור עם זין קשה וגדול.
זין שאפשר לעשות איתו הכל.

אחד בשני בשלישי נתלטף
נתכרבל ונתעטף.

נעשה אחד לשני לשלישי נעים
במשחק מקדים.

ואם לך או לי בפה הוא ישפיך
יהיה לנו גם טעים וחמים.

וכשהוא יהיה בי או אני בו עמוק בתחת
תוכלי להסתכל לך בנחת.

אם תרצי גם את עצמך בו להתעטף
כמובן שנוכל להתחלף.

ואז אני אהיה זה שמביט בך בנחת.
מקבלת ממנו עונג וגונחת.

וכשהכל יסתיים,
מותשים, יחד נרדם.

אחד בשני בשלישי.

 

 

לפני 5 שנים. 8 בדצמבר 2018 בשעה 16:27

 

בשעה שתיים נגיע למלון.
בחרתי לנו חדר עם המון פרטיות.
חדר 323. עם קירות דקים.
​תהיה לך שעה להתארגנות.

הראשון יגיע בשעה שלוש.
הוא י​י​שאר בתוכך שעה.
לאחר ש​​ילך ​ארשה לך לנוח.
חצי שעה. לא יותר.
מקלחת זריזה
ושוב רגליים מפוסקות.

השני יגיע בשעה ארבע וחצי.
הפעם תהיי קשורה.
לא יתאפשר לך לזוז.
גם לא לראות אותו.
באיזו תנוחה?
לא הכל את צריכה לדעת.
כן, אני אהיה לידך. תמיד.
בזה את יכולה להיות בטוחה.
הוא ביקש שעה וחצי.
אמר שלוקח לו זמן לגמור.
שאל איפה הוא יכול.
עניתי שיבחר לבד.
את הרי אוהבת הפתעות.

השעה כבר שש.
עוד מעט נלך לאכול ארוחת ערב.
​לא, לא במלון.​
​מסעדה ממש קרובה לכאן​.
בטח שיהיה לך טעים.
רק טעים.

היה לך טעים אהובה?
רוצה קינוח? תקבלי בשירותים.
שירותי הגברים.
הוא מחכה.
השף של המסעדה. חבר.
זה לא צריך לקחת הרבה זמן.
עניין של כמה דקות.
הוא ביקש יפה אז הסכמתי.
הבטיח עבורך טילון גדול עם גלידה טעימה.

​מה פתאום לשלם אהובה​.
​אין בכך צורך.
הרגע שילמת.

רוצה לישון? עוד מעט.
ההוא של תשע כבר מחכה בלובי.
הוא ביקש חצי שעה. רוצה רק ללקק.
ביקש גם את התחתונים שלך.
לא נורא יפה שלי.
לא יקרה כלום אם מחר תהיי בלי.

בעשר מגיע זוג
לשעתיים.
גבר ואישה.
היא לא זו שצריכה להרשות לו.
הוא מרשה לה.
גם אני הרשתי לה.
לבעול אותך.
כן, גם שם.
​איפה ש"אסור".​

מחר מנוחה אהובה. לפני שחוזרים.
‏בבוקר נהיה קצת בבריכה.
‏אם תצליחי לפתות את המציל
‏נשאר כאן עוד יומיים.
‏כן, כן, בלי ביקורים של גברים.
‏רק את ואני.
‏אולי.

ומי ישלם על הכל את שואלת?
הם, הם כבר שילמו.

 

לפני 6 שנים. 26 ביולי 2018 בשעה 18:42

אהובה שלי

בוקר עכשיו.
שוכב במיטה רגעים לפני שהחיים יתחילו.

המחשבה הראשונה זו את. עונג שלי.
הרגש הראשון זה את. להיות איתך.
הייחום הראשון זו את. להיות בתוכך.

מזדקר מיד משלושת אלו.
ביטוי פיזי לתחושה נפשית עצומה.
הצורך בך. הריגוש ממך.
הרצון לגעת ולהרגיש. לאהוב.

לא נוגע בעצמי.
הזדקקות טהורה ללא מטרה גשמית.

אם היית פה כל מה שהייתי
מבקש הוא חיבור עם הגוף שלך.
אם היית פה כל מה שהייתי
מבקש הוא חיבור עם העיניים שלך.

שבי עלי עונג שלי.
ככה. בלי תזוזה.
רק כדי שארגיש אותך עוטפת אותי.
רק כדי שתרגישי את החלק החסר ממלא אותך.

תסתכלי לי בעיניים אהובה.
אני מבקש לקרוא את הנפש שלך.

שבי עלי עונג שלי.
שנרגיש אחד.

שוכב במיטה רגעים לפני שהחיים יתחילו.
מתחיל לחיות אותך.

אוהב אותך עונג שלי

סדום שלך

לפני 6 שנים. 1 ביוני 2018 בשעה 6:46

 את יודעת,

אני חושב שזו הסטירה שנתת לי.

היא זו שהורידה אותי למטה וגרמה לי להיכנע לך.

צפיתי שיקרו דברים אבל לסטירה לא ציפיתי.

היא הפתיעה אותי מאוד. לא ראיתי אותה. רק הרגשתי.

והיא הייתה חזקה ומצלצלת. ונעימה.

אחריה יכולת לעשות בי מה שאת רוצה.

הייתי כנוע לחלוטין.

לפני 7 שנים. 6 באוגוסט 2017 בשעה 20:55

 

 

ראשית מעמידים אותה על ארבע. לא, לא את המיטה. היא תמיד עומדת על ארבע ובעצם, עדיין אין לנו מיטה. הכוונה היא כמובן לבת הזוג. ובמקרה המשמח של האתר הזה, גם בן הזוג יכול לעמוד על ארבע. הרי אף פעם אי אפשר לדעת מה באמת קורה בחדר המיטות  (אני תוהה למה קוראים לחדר הזה חדר המיטות ברבים שהוא ביטוי נכון אך ורק במקרה של אורגיות - אירוע חביב עלי ביותר ותכנון מיטות לאירוע שכזה הוא אתגר לא קטן - ולא חדר המיטה, אבל זה לא הנושא היום ולכן נשאיר את התהיות בצד).

 

ונחזור לעיקר - 

ועכשיו, כשאחד מהם, לא משנה מי, על ארבע, קחו מטר ותמדדו עד לחור השמיש ביותר. אצלו כמובן אין הרבה ברירות אבל אצלה יש  שניים ולכן צריך לבחור. אם היא מתקרבת לגיל ארבעים או עברה אותו, אני ממליץ למדוד את החור של התחת, כי הרי ידוע שבגילאים האלו הן הופכות לאנאליות והחור הזה הופך לשמיש ביותר. טוב, לפחות אצל האישה שלי זה ככה, לשמחתי ולשמחת השכנים. ותסכימו שחבל לפספס את ההזדמנות . הרי אתם לא רוצים לתכנן את המיטה בגובה הלא נכון. נכון? 

לגובה שמדדתם בזה הרגע נקרא "גובה Y" או במילים  אחרות, גובה החור השמיש.

 

כעת, אם אתם גברים, תעמדו ישר ותמדדו את הגובה מהרצפה לאיבר שלכם. רצוי שהוא יהיה זקור ואם אתם צריכים עזרה, הגברת ממש לידכם כי הרי מדדתם לה בזה הרגע את החור השמיש ומציצה טובה ממנה שתזקיר אתכם, אף פעם לא מזיקה. ואם אתן נשים, פשוט לבשו (לא בטוח שזה הפועל הנכון אבל זה לא באמת משנה, העיקר שאת עם סטראפ-און) את הסטראפ-און  ותמדדו את הגובה לרצפה. כמובן שגם כאן אפשר לתת לו למצוץ כי הפסקה בין מדידה למדידה בוודאי תדרש ותמיד משמח לראות את עיניו הכמהות להבעל כשאת עם סטראפ און.

אני כמובן מדבר מנסיון מכיוון שהמראה של זו שכתבתי לה, עירומה בגופה הדקיק עם סטראפ-און יפיפה זקור ממנה, חגה סביב המיטה וסביבי כציפור טרף חקוק בזכרוני לנצח וכל מה שרציתי ממנה באותו רגע היה להבעל. מעניין מה היא ראתה בעיני. 


טוב, כעת, לאחר שמדדתם את הגובה של האיבר מהרצפה, שנקרא לו "גובה X" או במילים אחרות אפשר כמובן לקרוא לו גם, גובה האיבר הבועל, נותר לנו עוד תרגיל חישוב קטן.

פשוט מפחיתים את גובה החור השמיש מגובה האיבר בועל והרי לכם גובה המיטה הנדרש.

מי שחזק במתמטיקה יכול כמובן לבצע את התרגיל X-Y=Z 

Z שהיא התוצאה, שווה לגובה המיטה כולל המזרון. וזה מה שביקשנו למצוא.


יש כמובן צורך לבחור את צבע המיטה, את אורכה ורוחבה, את רגלי המיטה ואת סוג המזרון ( אני יודע שאומרים מזרן אבל בגילי קשה לשנות הרגלים. עמכן הסליחה) אבל בואו נודה על האמת. את הדבר החשוב ביותר קבענו. 

הכותב הוא מעצב עתיר נסיון וידע אך ההמלצה הרשומה מעלה היא באחריות המשתמש או המשתמשת בלבד.

לפני 7 שנים. 2 ביוני 2017 בשעה 16:12

 

יש לי מיץ פטל. מיץ פטל משלי שמציץ לי. אם הייתי גי'רף או אריה זה היה דווקא נחמד

כי הייתי יודע לבטח שבסופו של דבר אדע מיהי ונשתה כוס יין או פטל ונדבר ונכיר.

(תרשו לי להתייחס למיץ פטל בלשון נקבה. יותר נחמד לי לחשוב ככה.)

 

 

אבל זה לא המצב. אני לא גי'רף או אריה ומיץ פטל שלי מציצה כאן שוב ושוב וזה נחמד ומחמיא

אבל גם מטריד. את מחשבותיי בעיקר. כי מי יכולה להציץ לי כאן לנבכי נשמתי הקבורים עמוק בבלוג הזה

שכלום לא נכתב בו מזה עידנים. 

 

מי רוצה להציץ למילים כאן שנכתבו לאחת ויחידה שלצערי כבר לא חלק מחיי?

מי רוצה בכך ולא יוצרת קשר? ולמה בעצם? 

אני נשאר תוהה. האם הדלת תפתח אי פעם? ומה אגלה בה?

 

 

 

לפני 9 שנים. 21 ביוני 2015 בשעה 12:41

 

תתייצבי בשעה 15:00 בדיוק.

איחור לא יתקבל. פשוט לא תכנסי.

 

כן, זה הקוד לכניסה.

למעלה. עד לדלת כתומה עם לחצן של תפוזים.

לא, אין לך מה לצלצל. אף אחד לא יפתח לך.

המפתח נמצא מעל למשקוף של השכן. תשתמשי בו.

 

צעד אחד. זה מה שמותר לך כשאת לבושה.

בצעד השני את עירומה. כולך.

הקולב מימין.

כן, אני יודע שהחלון פתוח.

תתגברי.

 

המקלחת בצד שמאל . גם בה תשתמשי

דאגתי לך למים חמים ומגבת נקיה. לבנה.

 

תתכופפי.

שדיים צמודים אל משטח הכיור.

רגליים על הרצפה.

כן, אני יודע. קצת קר.

עוד מעט יהיה לך חם.

אל תדאגי.

גם בזה טפלתי.

 

פנים לחלון.

אסור לך לראות !

אסור לך לדבר !

רק להרגיש.

אל תנסי אפילו.

 

תפסקי מעט את הרגליים.

שיהיה לו נוח.

הוא יבחר את החור.

הוא יחליט מתי לסיים.

זה לא נתון לשליטתך.

 

לא, זה גם לא עניינך איפה אני.

רק תדעי שהכל בשליטתי. הכל.

 

לא לזוז!

רק כשהדלת תטרק תהיי משוחררת.

כמעט. יתאפשר לך לקום. לעמוד. ללכת.

לחדר השינה.

 

פשוט תשכבי.

כן, אני יודע שגם החלון הזה קצת פתוח.

אין לך הרבה מה לעשות עם זה.

את לבד עם עצמך עכשיו.

הסרט לעיניים נמצא על הכרית.

הדבר השלישי שאת צריכה להשתמש בו.

חושך מוחלט.

את והאצבעות שלך.

תשמרי על רגליים מפוסקות.

תדאגי שישמעו.

שלוש פעמים.

לא פחות!

 

 

ועכשיו, בואי.

 

 

לפני 10 שנים. 5 באוקטובר 2014 בשעה 12:06

 

תאונני.

תאונני אמרתי לך !

כן. תפסקי את הרגליים.

רחב. ששני גברים יוכלו להיכנס.

אני רוצה את הכוס שלך פתוח לרווחה.

לעיני כולם. אפילו שהם דמיוניים כרגע.

לא. לא עם הידיים.

רק עם הראש.

תאונני עם הראש.

תדמייני את עצמך מאוננת.

כן. ככה. יופי.

עד שתתחילי לנזול.

תשלחי ידיים לאט.

תלטפי. לא לגעת חזק.

לא בדגדגן.

כן. אני יודע שאת רוצה.

תתאפקי.

יופי. הבנת.

לאט לאט על השפתיים.

עכשיו מותר.

מסביב. למטה ולמעלה.

בעדינות.

תדמייני שזו לשון.

תדמייני שאלו הנשיפות שלו.

עכשיו את יכולה קצת יותר חזק.

תגעי בנקודה הרגישה שלך.

תתחילי לספר בלחש את מה שעובר לך בראש.

תשמעי את הדמיונות שלך.

רוצה לממש אותם ? את הדמיונות ?

להשאיר את הרגליים פסוקות, כן ?

לא לסגור אותן. גם אם זה עושה יותר נעים.

גם אם את רוצה. זה לא נתון להחלטתך.

תסתכלי אלי. אלי. לתוך העיניים.

לא להטות את הראש.

כן, אני יודע שלא התכוונת.

שאלו עוויתות של תשוקה.

עכשיו את יכולה.

כן, גם חזק. גם בפנים.

מה שעושה לך טוב.

מרגישה את הפטמות שלך ?

הן זקורות ?

תגמרי. בקול.

כמו שאת רגילה.

כמו שהשכנים היו רוצים לשמוע.

 

תדאגי שגם אני אשמע.