סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

השטן הוא גם מלאך....

נזכרת בך ... הקצות האצבעות מקבלות זרמים קררים ... יודע.... אני לא יודעת בעצמי איך להגדיר את מה שאני רוצה ... אני רק רוצה להגיד .... שככה סתם משום מה מחכה לך .... משום מה מתגעגעת אליך.... משום מה רוצה לעשות משהו למענך .... ומשום מה מאמינה בך ... תודה לך על זה שאתה קיים ......
לפני 15 שנים. 17 במאי 2009 בשעה 19:43


אוקי ...
אחרי כמה חושבים הבנתי שאפשר להמשיך את הפנטזיה ללא סוף .... בסוף יהיה ספר ...מי קונה?
בכל מקרה
את הסוף ... אנו נכתוב יחד .... את תקבעי .... (: ואת גם יודעת איך להשיג אותי ....
לילה נעים לכולם ...

לפני 15 שנים. 17 במאי 2009 בשעה 16:23

שתייה ... לנקות את המאפרה, שוב שתייה ... הכל על ארבע ... לא להרים את הראש... לא להקשיב לצחוקים ולדיבורים ... לא לראות איך הם שוב מתחרמנים ....
שקט ... ולפתע אנחת כאב בחדר אני מרימה את ראשי ... וישר נתקלת במבט של מאסטר אני מורידה את הראש חזרה במבט חוטף רואה שהוא תפס לה את הפטמות
- את יכולה להסתכל כלבה
- תודה מאסטר
הוא מכאיב לה ומנשק אותה היא מתפתלת בידיו תופס אותה חזק בשער מכניס לה בכוח את הזין שלו לפה .... אני כמעט רועדת לא יודעת ממה, מהתרגשות שאני רואה במבטו יחד עם ניצוץ של טירוף או מזה שהוא מכאיב לה .... לא לי .. לה היא מעניקה לו כל מה שאני יכולה לתת הנאה... כאב... וגם משהו שאני לא אוכל כבר לתת – ריגוש של משהו חדש ... מרגישה קטנה ולא חשובה ו... רטובה לגמרי ...
מאסטר מושך את הבחורה אל העמוד קושר את ידיה בחבלים שבדרך כלל קושרים אותי, שם לה כיסוי עיניים שבדרך כלל עוטף אותי, לקוח שוט שבדרך כלל אוהב רק אותי .... הוא מתחיל להצליף היא קצת מכווצת את פלחי ישבנה ומיד משחררת אותם ... פעם ראשונה שאני רואה אותו בזמן שהוא מצליף .. פנים שלו שונות קצת יש בהם משהו חייתי ברגע הזה ... מבט של סדיסט וטירוף ... הוא קצת מחזק את ההצלפות ואני רואה אותה עכשיו מזיזה את ישבנה לקראת השוט מתחילה לענות ממנו ... מאסטר שם לי את הידיד של השוט לתוך הפה שלי עם הוראה קצרה
- תחזיקי ...
הוא בא אליה מאחור, מלטף מנשק לוחש לה משהו באוזן ... הכל בתוכי מתערבב ברגשות מעורבים כל כך ... אושר מזה שהוא נהנה סיוט מזה שאני לא שם ... מושפלת מזה שכל מה שנותנים לי לעשות – זה להחזיק את השוט ... אבל למה זה כל כך מחרמן אותי? רק לאחרונה גיליתי שזה עושה לי את זה, זה חדש לי וכמו כל דבר חדש ... צריך להבין מה הוא גורם לך להרגיש ...
מאסטר שוב לוקח את השוט ממשיך במעשיו אני שוב מהופנטת מהמראה שלו, הוא בכלל לא מתייחס אליי רק אליה קשוב לה ... רק לה .. אני ... כאילו רואה סרט חיי ... .ונהנית מכל שניה ....
קצת נכנסתי לתוך עצמי כנראה כי לפתע הם היום על הספא יותר נכון מאסטר היה על הספא והיא הייתה עליו רוכבת בפראות ומבטו של מאסטר מודבק לפרצוף שלי חוקר אותי ... הוא מנשק אותה בלי להוריד ממני את מבטו ואני מרטיבה שוב .... כל כך בא לי להיות שם יחד איתם לענג אותו אותה אותם .... אבל אני כאן בתור קישוט לדירה היום .... כל כך מעצבן ומרגש בו זמנית. היא גומרת ומאסטר מוריד אותה ממנו לקוח סיגריה ומתלבש .... היא כולה אדומה ומרוצה ... כמו חתולה ....
- אני יכולה לשחק איתה קצת ?
- תבלי ...
- תודה
היא מתקרב אליי אני מסתכלת על מאסטר ... אני יודעת שנשים הרבה יותר אכזריות מגברים ....


טוב כמו בסדרות הטובות .... ההמשך יבוא חחחחח

לפני 15 שנים. 15 במאי 2009 בשעה 5:48

הכל היה כבר מוכן, הבית נקי ומצוחצח, סושי מוכן, תלבושת של משרתת סקסית יחד עם כפפות לבנות – במיוחד לערב הזה. קיבלתי הוראות ברורות – לעשות חוקן, להתארגן ולהיות מוכנה בכל רגע להודעה של המאסטר שהם כבר ליד הבית. התרגשות, פרפרים בבטן.... הכל כבר מוכן אני וכל השאר הבית. הצליל של הודעה הקפיץ אותי : שתי דקות זונה!
הלכתי להתיישב בפינה שלי, ראש למטה לרמות שמאוד רציתי לדעת איך מי היא, איך היא ...
כבר כמה זמן שאנו מדברים עם מאסטר על ערב אחד בו אחווה השפלה שלא חוויתי לעולם, צריך אדם מיוחד לצרף אלינו לערב הזה, מישהי שמבינה את העניין ותבין את מה שמתרחש.
הם נכנסו צוחקים על משהו שבטח דיברו עליו קודם. שומעת אותם נכנסים, הבחורה מתיישבת מאסטר גם בלי להתייחס אליי בכלל. אני ממתינה מתה להרים את הראש כבר.
- מה את שותה? – קולו של המאסטר
- מה שאתה שותה
- כלבה תמזגי לנו וויסקי
אני קמה למזוג מגניבה מבט, היא ממש יפה, בדיוק מה שהמאסטר שלי אוהב, גבוה רואים אפילו שהיא יושבת, רזה ... אוף אני לא בדיוק הטיפוס של מאסטר וזה קצת צובט כי היא כן למרות שהיא בטח לא מודעת לזה. מוזגת שתי כוסות מניחה אותם בעדינות על השולחן
- בבקשה מאסטר ...
היא לוחשת לו משהו לאוזן
- תסתובבי תראי את עצמך לאורחת שלנו
- כן מאסטר
מסתובבת מראה את עצמי מכל כיוון. היא צוחקת
- אני רק מקווה שהיא טובה כמו שאתה מספר שהיא טובה ...
אוץ' .... הם ממשיכים לדבר כאילו אני לא שם בכלל, אני עומדת מחכה להוראה ...
- מה נעמדת שם, לכי למקום שלך. תעמדי על ארבע ולא לזוז !
- כן מאסטר
הם שותים, מעשנים רואים משהו מצחיק בטלוויזיה, מקשקשים להם בכייף ולי לא ממש נוח לעמוד ככה ....אבל זה מה שאני הערב, משרתת שרואים אותה ומתייחסים אליה רק ברגעים של צורך.
- את רעבה?
- מתחילה להיות ... כן נראה לי שאפשר לאכול ...
- כלבה, תכיני שולחן וגם מקום בשבילך
- כן מאסטר
למאסטר יש שולחן אוכל מדהים מזכוכית אני חותכת סושי מכינה את צלחות רטבים, שמה הכל על השולחן, למטה ליד הכיסא של מאסטר אני מניחה צלחת בשבילי וגם קערה קטנה לסויה ....
- השולחן מוכן מאסטר – אני עומדת שוב עם מבט מושפל
- תמזגי לנו עוד וויסקי ותשבי איתנו לאכול
הם עולים, מתיישבים בשולחן אני מצטרפת אחרי כמה שניות עם השתיה, יורדת למטה למקום שלי, נעמדת על ארבע וממתינה מתי שמאסטר יחליט לתת לי אוכל אם בכלל...
- תביא את הצלחת שלך, זונה ....
כמה חתיכות סושי
- תודה מאסטר
חייבת לציין שלאכול על ארבע ממש אבל ממש לא נוח והם גם רואים דרך הזכוכית כמה לא נוח לי לאכול וצוחקים עליי ... אני מסיימת ומקבלת הוראה לא לזוז עד הם יסיימו לאכול ...
אחרי שהם קמים מהשולחן אני משוחררת וצריכה לנקות הם עוברים לסלון, אני מנקה את השולחן בזמן שהם יושבים בסלון ... מידי פעם אני מגניבה מבט חטוף רואה שמאסטר מתחיל לחרמן אותה
- סיימת?
- כן מאסטר
- לכי לפינה שלך שבי ותסתכלי. אני לא רוצה לשמוע ממך מילה, ברור?
- כן מאסטר, תודה
הם מתחרמנים ואני רק מסתכלת מרגישה כמה אני מיותרת כאן כרגע, מתנשקים בלהט, הוא מוריד לה חולצה מושיב אותה עליו עם הפנים אליי אני מסתכלת לה בתוך העיניים והיא רק צוחקת עליי ... מאסטר מנשקת לה את הצוואר משחק עם שדיים שלה היא כל כך יפה ומשולמת אוח... והם כל כך יפים יחד אני רוצה גם ... מאוד רוצה להצטרף אבל יודעת שאסור לי ... רק להסתכל... היא כבר חמה ...מאסטר מוריד אותה למצוץ לו היא טורפת אותו ... אני גם רוצה ... הוא נהנה ממנה אני יכולה לראות מכירה אותו כבר
פתאום הוא קם תופס אותה בשער מנשק חזק
- שניה ...
הוא שם לי קולר עם רצועה מוביל אותי לחדר שינה, קושר לדלת
- שבי כאן ואל תזוזי ...
- כן מאסטר
בכל הזמן הזה הוא לא הסתכל לי בעיניים, לא רואה אותי בכלל ... תחושה של מיותרת ולא חשובה בכלל מציפה אותי אני מרגישה השפלה חזקה כל כך צביטה בלב ובבטן ... מרגישה דמעות עומדות בעיניים ... שומעת אותם בסלון .... אנחות .... גניחות קלות ... לפתע הוא מופיע בדלת איתה ערומה לגמרי כבר וגם הוא ... אני רוצה לדעת מה קרה שם שהשער שלה פרועה כל כך ועיניים שלה נוצצות ... הוא זורק אותה על המיטה, היא פוסקת רגליים כמו כלבה מיוחמת וזה מה שהיא בשבילו ... לא בשבילי ... הוא נכנס בתוכה חזק בבת אחד ... מנשקת ... מזיין ... והיא נהנית מכל שניה ... אני רואה אותם ולא רואה אותם ... מרגישה ... לא יודעת מה אני מרגישה .. קינא ... עצבים ... השפלה ... זבוב על הקיר ... הוא מעמיד אותה על ארבע עם הפנים עליי ... היא כל כך יפה ... אדומה ... מבט של אטרף ... אני יודעת איך מאסטר יכול להביא בחורה למצב של אטרף בשניות ... הוא מזיין אותה השער שלה ביד שלו ... היא מסתכלת עליי .... אני ... הרגשה לא ברורה מצד אחד הם כל כך יפים בזיון המטורף הזה מצד שני אני גם רוצה ... כל כך מיוחמת .... אני מרגישה רטיבות בין רגליי אבל לא יכולה לגעת בעצמי אסור לי לדבר אסור לי לבקש אסור לי ... כמה זמן עבר ? אני לא יודעת ... כאילו הם מזדיינים לנצח שתי אלה ואני ... מושפלת לא מבינה ממה בכלל ... הרגשה של מיותרת ולא משומשת מציפה אותי אני רוצה לברוח מכאן ללכת לסלון לעשן לי סיגריה עד שיסיימו להם .... אבל אני כאן מהופנטת ממה שאני רואה ... ולא רוצה לראות וכן רוצה ...
מאסטר שלוף את עצמו ממנה, מסובב אותה, מכניס לה את הזין לפה וגומר אני רואה אותו ... הוא גומר חזק עם הנאה על הפנים שאני כל כך אוהבת ... ואני רוצה לתת לו את העונג הזה .. .לא היא .... למרות שהמראה כל כך יפה ... הכל מתערבב לי בראש .... הם נשכבים על המיטה היא מתנשמת בכבדות .. הוא מלטף אותה ... אני כואבת ... בפנים בבטן עמוק עמוק ... אבל הדמעות לא יורדות ... רק הרגשה שלא הרגשתי עד היום ... זה כואב בטירוף אבל גם מחרמן אותי ... אני רטובה כל כך ...
- כלבה, בואי תנקי אותנו, שחררי את עצמך אין לי כוח לקום עכשיו ..
- כן מאסטר ... תודה
אני בא אליו קודם מכניסה את הזין לפה, מרגישה אותו מושך אותי בשער למעלה
- לנקות, מה לא ברור לך סתומה? מנקים עם לשון אף אחד לא ביקש ממך למצוץ!
- סליחה מאסטר ....
סטירה. אני מלקקת אותו טועמת את המיצים של הבחורה ... עוברת אליה ... היא כל כך טעימה ... אבל גם זה נגמר ...
- לכי לפינה שלך בסלון ...
- כן מאסטר
אני הולכת הם ממשיכים לשכב שם אני שומעת שהם מדברים לא שומעת על מה ...
יוצאים אני מרימה את הראש וישר חוטפת סטירה ....
- מישהו ירשה לך ? הערב שלך רק התחיל זונה ....


המשך יבוא .....

לפני 15 שנים. 13 במאי 2009 בשעה 3:49

הכרתי אותך בפארק בו ישבתי חושבת על חיי
הייתי אבודה
חיפשתי אותך
הסתכלת לי בעיניים עמוק
מצאת את מה שחיפשת כנראה
לקחת את ידי
הובלת .....
נכנסו לבית קפה
ישבנו שתינו קפה
שתקתי הרבה
שתקת איתי
וככה בשתיקה המוחלטת
הבנת אותי
שמעתי בקרע שיר מוכר:
" דם זורם על האבנים, שכחי מהכל לכי רק קדימה
הקשיבי לקול של האש......."
ראיתי שגם אתה מקשיב, ואמרתי
" את הERA אני אוהבת יותר"
ראיתי עינייך נפתחות לאט
ראיתי מבט מסוכן מתעורר משינה
אמרת לי:
" בואי,
אראה לך אותם
רוצה לחוות את שירים על הבשר?"
רק עם המבט אמרתי שכן
הובלת שוב .....
נכנסנו אליך
עלינו לגג
לילה קסום התפרס לו לאט
מזגת שתייה חריפה
לגמתי לאט
מסתכלת על המיטה
רצועות חזקות מכל צד
אור ירח מאיר את בד
שאלת אותי אם אני בטוחה, אמרתי שכן
התפשטתי לאט
ראיתי את המבט
אהבת את מה שריאת
התקרבת נשקת אותי בשפתיים
מחדיר את הלשון עמוק בפנים
הובלת אותי למראה
"תראי כמה שאת יפה "
אור ירח צבע אותי בכסוף
שערי השחור הסתיר את פניי
רק העיניים גדולות, נוצצות
הסתכלו מבעד השער
" תשכבי ...."
לחשת
שכבתי
מחכה למה שיבוא .....
קשרת אותי והלכת
לא ידעתי מה לקחת
רק הרגשתי סכין חדה חותכת את בשרי
מהפך עד הברך
הכאב החד עשה לי צמרמורת
מתפזר בגופי
הנאה חדשה
הבנה חדשה
הציפו אותי
אני מרגישה!
ושוב פעם סכין חדה
חותכת שדיי
אני כמו פרפר בידייך
מתפתלת מהכאב
רוצה עוד
אתה מתרחק
שומעת את הארה
מתחילה לנגן

.........לחש תפילה בקירות מהאבן
להב הסכין על ורידים הדקים
אושר בבוקר, עצב בערב
הכל כל מוזר ..... לעולמים .....

עוד פעם סכין
בפנים היד
חתך עמוק
עור לבן
לב מברזל
דם ארגמן
נשקת אותי
מרוגש כל כך

........אנו בדהרה חטפנו על מוות
והדרך לחשה לנו כמו נחש
גופנו זהרו כמו נרות
במרוץ שלנו אחרי האור.......

לקחת נר
טיפה אחר טיפה
צורבות את הבטן
סוגרת עיניי
התמסרות לחושים

.........ולזה אנו נקרא אהבה
הכי לא שפויה
הכי מצחיקה
זה יהיה הלהט של גיהינום
להט השורף את הכל........

לקחת מצת
נשיקות של האש
נשקו אותי בחזה ופטמות
התפתלתי מרוב הכאב
מרגישה את הכל למטה אצלי מתרטב
הרגשת אותי
ידעת מה אני רוצה
הכנסת בתוכי תוך שנייה
ברזל חם ורותח
ואני .....
התפוצצתי למיליון רסיסים
מרגישה את העור נשרף בתוכי

........זה הכל היה השקר
הוא היה המלך הכי טוב
זה הכל לא נכון
הוא היה שולט
בעזרת חרב ואש.......

נשקת אותי
הסתכלת בתוך העיניים שלי
ראית שם רק הנאה עם כאב
ירדת למטה לתוך השפתיים הבוערות שלי
התחלת ללקק, לנשוך
העור השרוף שלי צעק מרוב הכאב וההנאה

.........רק על דבר אחד חושבת את
מי שרע יכול להציל
גופך רועד ועל הקצה
את נשמתך את מוכרת לי שם........

לקחת שוב פעם סכין
ציירת לב על הבטן שלי
לחשת לי
" אוהב אותך ילדתי ...."
לקחת את שתייה שלי
שפכת אותה על הפצעים
התפתלתי מכאבים
גופי בער משריפה
נשקת אותי
כל חתך
כל כווייה
התחלת ללטף אותי
בכל מקום
הכנסת אצבעות לתוך ישבני
גנחתי
לא יכולה יותר
רוצה אותך
בפנים
בתוכי
מתפוצץ
נכנסת
בבת אחד
יחד איתך הכנסת סכין בתוכי
נחנקתי לשנייה
התחלנו לדהור
בריקוד מטורף
אתה אני והדם
נשקת אותי על שפתיי
החזרת אותי מתהום

.........ומי אתה – העונש או המחילה?
ומי אתה?
אל תמהר עם התשובה
אולי הגעת לקחת את הנשמה
רק ש.... אין לי לתת לך אותה..........

הסתכלת בעיניי
מתמכר לי
...........כן ככה לאהוב
כמו שהדם שלנו הוא אוהב
שכחתם כבר אתם
שיש גם אהבה
שגם שורפת
וגם הורגת......

חבקת אותי
ישבנו ככה
מי יודע כמה זמן
לקחת את הסכין המוכרת לי כבר
חתכת שפתיי ושפתיך
והדם התערבב בנשיקה של טירוף
עשית לי חתכים בבטני
מחזה מטורף
העור הלבן
והדם
התקרבת אליי
ו....
הכנסת סכין בחזה
הדם התחיל לזרום כמו נהר
אני עוד הייתי שם
" אהבת אותך" לחשתי "תודה"
" אוהב אותך גם מושלמת אחת"
הנשימה האחרונה
הנשיקה שלפני הסוף
הייתי מושלמת
מושלמת שלו.....

.........רק תן לו להשתגע
רק הפעם
כי מהמשוגע לא ירצו תשובה
תן לו רק הפעם
לשבור את הצבע הזה מטורף ........

לפני 15 שנים. 9 במאי 2009 בשעה 20:28

הכל כבר נאמר ועל הכל כתבו
וכל דבר כבר תארו ...
רוצה לכתוב אבל הכל יוצא נדוש – לא מעביר את תחושה
ולא נותן אפילו טעימה קטנה של כל מה שהיה ...
וזה אני חושבת הגורל של הלילות מטורפות
כל כך כואב – כל פעם יותר
משפיל כל כך – היכולת המדהימה לגעת בדיוק בנקודה
כל כך מדהים וטוב ...
הכל
הנגיעות
ההצלפות
החדירות לכל מקום האפשרי
המבטים
הנשימות
מילים
גניחות
הגוף עדיין בתשוקה ...
המוח מנסה להעביר את כל זה לנייר ...
אין. אי אפשר פשוט
כל זה היה
כל זה יהיה שוב פעם
ושוב
ושוב

שובע מדהים לכולם ...

לפני 15 שנים. 3 במאי 2009 בשעה 20:17

לולאה, לולאה, עכשיו טבעת – ידיי כבולות כהלכה
פניי מאושרות, קורנות ... הכי יפות ...
ואנחה קלה וזעקה המתוקה – מתי ששוט שלך נוגע
וסערת חושים הרגעית הוא מעניק כשיורד הוא פתאומית

אני רק מצפה, עוצרת נשימה מה עוד יבוא? מאמינה ונמוגה
מה עוד הכנת לי? האשליות משתוללות ....
החבל – כבלים על הרגליים וידיים ... הם מחבקים אותי ברוך
ההנפה. ההצלפה. היעלמות. המראה. שנייה של אושר מסלקת כל רצון

חיוך. ליטוף. ונשיקה. אני רועדת, לא רואה את זה בכלל
קרעים של מחשבות וים של רגשות כל זה מפריע להתרכז
ועוד מעט – הזמן ללכת לא הוגן, רשע ...
אבל אתה יודע – קריאה תמיד קיימת בתוכי .. אחזור תמיד ... אנחנו שניים ...

לפני 15 שנים. 1 במאי 2009 בשעה 19:35

"צו עיכוב יציאה מהמכנסיים "

שבת שלום

לפני 15 שנים. 1 במאי 2009 בשעה 11:38

בשביל שנינו .... השתוללות... וצחוק ....
עלי כותרת ... של הנבט ... – צבע ארגמן
מיזוג גופנו – קרן מסנוור .... אור מחמם ....
אחד שלם ! גן עדן בשבילנו.... החטא הזה ....

ערבוב רגליים... ו...מיץ עוקצני .... על השפתיים
ומרחפת נשמה מעל .... התמזגות של ידיים ...
ו.... התעלסות החושנית .... היצירה!
רק בפנטזיה של מציאות .... קיימת ....

ולב פועם ... כאילו ... בפעם המיליון ...
דחיקות גמישות ... תנועות ... פרועות ....
גניחות החרישות, האנחות..... וצעקות של אושר ....
והעולם עמד מלכת.... ו..מתיקות... אקסטאזה.....

לפני 15 שנים. 25 באפריל 2009 בשעה 12:52

ללמוד להתרחק מאנשים שיקרים לנו – זה ריאלי לחלוטין. אני לומדת עכשיו איך לא לחשוב על אותו אדם ולא לדאוג למה שקורה איתו. אני משחררת את הסיטואציה, נושפת את האוויר מבפנים החוצה- חזק וארוך... חושבת על כל הדברים הטובים שקרו, אומרת תודה וחוסמת את הכל עמוק בפינת הזיכרון שלי. אשאיר את זה כי זיכרון מתוק, אזכר מידי פעם ואחייך, זה הרבה יותר עדיף על הייסורים וחלומות לא מציאותיים. כל פעם שיהיה לי כבד על הנשמה אנשוף החוצה ויחד עם זה אוציא את כל החתולים שיתחילו לשרוט את הנשמה.

פעם קראתי ספר של מישהו ברשת, לא זוכרת את שמו אני רק זוכרת שהוא כתב" אתם לא יכולים להאשים את האדם שמולכם בזה שהוא לא אוהב אתכם" וזה נכון, אותו אדם באמת לא אשם בכלום. ועוד דבר אהבה וחיבה – זה שני דברים שבשום פנים ואופן אסור להשוות. להבין זאת זה קל, לקבל את זה הרבה יותר קשה אבל בהחלט אפשרי. אם אתם כנים ברגשות שלכם זה ממש לא בעיה. לשחרר את הסיטואציה – בחירה הכי נכונה, עדיף מלהשתגע וללחוץ, זה לא ייתן כלום, אנשים לא טיפשים, ואם הגיעו להחלטה בטוח יספרו לכם עליה.

בתוך תוכי אשמור זיכרונות מתוקים ונעימים, מידי אזכר בהם ואחייך. זה יהיה החום של נשמתי בזמן שאנו מסתכלים אחד לשני בעיניים והכל לפתע נעלם סביבנו ואני מרגישה שהצד השני נמצא באותו מקום בו אני נמצאת. אבל אסור להיתקע עם ההרגשה הזו, ממש אסור. אם יש משיכה לעמוד בפניה לא יהיה אפשרי.

ועכשיו אני צוברת זיכרונות חדשים.....
אין דבר יותר כייף מלשמוע : כל היום אטרף וחצי שעה איתך – אני בשלווה מוחלטת....
זיכרונות מתוקים...

לפני 15 שנים. 24 באפריל 2009 בשעה 4:55

לחייך אף פעם לא מאוחר
ולהטביע אחד את שניה בזוהר של עיניים
בבוקר חם או יום ממש קריר
כל פעם – בפעם הראשונה

אפשר שלא לקורא את המחשבות של הזרים
ולמהר לצעקה כמעט חירשת
במקום מילים – לכתוב רק מכתבים
כל פעם – עם יד ממש רועדת

אף פעם לא מאוחר להיות הנאהבת
חיים תמורת חיים לא לבקש
להיות גם חלשה ורק טיפונת חזקה
לטעום מנצחיות עם השפתיים אדומות

אף פעם לא מאוחר להיות יותר עדין
לא לכבות עם הכאב הייסורים של האחר
ואם עדיין מסמיקה ומתביישת
לא משחקת את את התפקיד ....

אפשר שלא לצעוק על התשוקה המטורפת
פשוט להיות. פשוט רק לחכות
אפשר להיות גם חופשייה אבל שייכת
כל פעם – ללמוד איך להבין ... לאט ...

אפשר גם להתעורר לפתע מאושרת
לראות אפשר – עד כמה העולם גדול
ולחייך אף פעם לא מאוחר ....
רק לא עם השפתיים – עם הנשמה ....