בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

על הגדה

היא טוענת שהפוסטים שלי לא ברורים.
היא טוענת שכל פוסט שלי צריך להקרא פעמיים, וגם אז הוא כנראה לא יובן.

ואני? אני אוהב לשון סגי נהור. אני ציני, אירוני, סרקסטי, אופטימי, מאמין בבני אדם, מתנשא על בני אדם, אוהב את כולם ושונא את כולם. לא בהכרח בסדר הזה.
ואם לקרוא את הפוסטים שלי פעמיים מספיקים לכן כדי להבין, בואו נכיר!
לפני שנתיים. 8 ביולי 2022 בשעה 18:17

קישור לפרק א'

 

טריגרים: מין בכפיה.

 

ב.

“עבודה יפה, אסטרה.”

“תודה, המפקדת לבינה.”

“יתכן שיש לו מידע שמאוד נחוץ לנו. יתכן שהציד שלך עשוי להכריע את גורל החזית הזאת. אבל קודם נצטרך לחלץ ממנו את המידע. וזה לא יהיה קל.”

“מה את מציעה לעשות?”

“תראי, אני חוששת שאין איתנו מכשפת חזקה מספיק לצורך הזה. את תצטרכי לעשות זאת בעצמך.”

“לענות אותו, המפקדת לבינה? אבל אין לי שום נסיון או הכשרה בכך!”

“הו, לא, ילדה שלי,” חייכה לבינה בעצב. “אין לך את ההכשרה הנדרשת. אורקים הם כמעט חסיני כאב. לא תוכלי לפגוע בו גם אם תרצי. תוכלי לנעוץ בו סכין, והוא לא יחוש זאת, ויחייך עד שכל דמו יזב מגופו.”

“אז מה את מצפה ממני לעשות, המפקדת?”

“אין לנו הרבה ברירות. למזלנו, זכרים הם זכרים.”

 

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י