להיות שלך

שאריות משעבר
סימני ידיים על הצוואר
נפיחות קלה במקום שננשך
ואיך אתה יודע להבדיל בין אוחחח לאח
פטמות צורבות כאילו המצבט לא הוסר
והכאב בגרון שבלע ובלע ...
כשנגמר

המגע שלך
קצב פעימות ליבך
המבט הזה שלך
החיוך הגאה כשאני מצליחה
הדמיון שמנסה לראות את המציאות
כשהעיניים מלאות דמעות ורוק לא ראו

והרגע שהמחשבות נחות
רק איברי הגוף מדברים
צועקים
ואני מקשיבה
כאילו לקחתי סם
כאילו הייתי אי שם

רק מאוורר התקרה המטריד
הזכיר לי כל פעם ממשיות
אנושיות
כאילו אומר שתפסיקי לראות אלוהים בסמכותיות

השעון בשידה מתקתק וקורא לי לסגת
צאי מאיפה שאת נמצאת
מטומטמת

בחייאת אולי די,
אני שונאת אגו
אין לי אחד
נמאס לי מהמקל
לפעמים בא לי גזר
נו, בבקשה אל תצחק
יש דבר כזה חיבוק ונשיקה
אתה אוהב אותי כנועה ומושפלת..כורעת מולך
מתחננת שתבוא
שאטעם מטעמך
אבל, אני שותקת
מחכה לאות ממך
אולי יש לי אגו
עכשיו,
במחשבה שנייה

מביטה בעצמי במראה שבמקלחת
שוב נזכרת שאת הנורה יש להחליף
הפעם האחרונה שהחלפנו הייתה ביום שהחלטת שאתה תאורן, במאי, תסריטאי, צלם ושחקן ראשי
וחדר האמבטיה שלי זה הלוקשיין המושלם. מעולם לא דיברנו על זה, תמיד ידעת שאני לא אוהבת להביט בעצמי ועוד בוידאו..
כל אותם הפעמים שהכרחת אותי לראות, להתבונן..כמו הפעם ההיא שאמרת לי שאני קולב מושלם יותר מכל דוגמנית..צחקתי על זה ואתה כעסת. אז לקחת קולב מהארון , אזקת את ידיי לקולב ותלית אותו , אותי על המתלה בפתח הדלת , ממש מול הראי ...חשבת שאם אביט זמן רב אתאהב בעצמי.. אצליח לראות את עצמי דרך העיניים שלך.
הרכבת את החצובה ועליה את המצלמה ..הפשטת אותי. עצרתי אותך לרגע ואמרתי אם אנו מצלמים סרט, אני רוצה לדעת מה התסריט ..
רוצה כלבה קטנה ? שכחת איך מדברים ? התנצלתי מיד וחזרתי בי.. מבקשת אדוני, מבקשת לדעת מה התסריט ??
את לא סומכת עלי שאלת.. הססתי מלהגיב..
הדלקת את המצלמה והתחלת לצלם .. ידיים חוברו זו לזה מאחורי גבי ולא יכלו לנוע.. הוצאת חבלים מהתיק שלך וקשרת אותי... הייתה הדוקה ועומדת, יציבה כמו בובת ראווה ..כמו כלי.
עכשיו חשתי כאב עצום, אלו מצבטי פיטמה חדשים אמרת, כך שלא תתרגלי.
הלכת לשתות את הקפה שהכנתי לך...דקות ארוכות מנשוא חיכיתי לך
אני בוהה בעצמי במראה...ותוהה לעצמי אם זאת הסיבה שהפסקתי לשתות קפה.
ומבטיחה כמו תמיד..מחר אחליף את הנורה שבמראה.

קרעת ממני את הבגדים, זה היה כלכך מפתיע ,אף פעם לא הגעת להוט ,תמיד מאופק, מרוכז..אני תמיד זאת ,שמביטה בך בעיניים מתחננות שתיגע בי כבר...שתעשה את הצעד.
איך הגוף שלי היה נשרף מהקרבה..נשרף.
תמיד, הייתי אש..מצמצמת את הפער צעד אחר צעד, כאילו שאתה לא שם לב..
אבל, הפעם באת לוהט, הרגשתי אותך. זה גרם לי להתרגש ועורר בי גם פחד.
אני יודעת שחשבת שוב על משהו חדש.
עכשיו אני עומדת מולך ערומה לחלוטין ,נועלת נעלי עקב גבוהים , שחורים ומבריקים
שמסביבי גזרות של בד שפעם היו שמלה שאהבתי.
אתה מבחין שאני מטפטפת..רואה איך אתה שוקל אם למשוך אותי עוד קצת, אתה אוהב שאני נופלת על ברכיי
אבל, אתה לא מתאפק, אדוני השולט , לא מושל על היצר..
משכת אותי בשיער, כופפת אותי שעונה על השולחן, הצמדת את ראשי בחוזקה בדיוק בחלק שמפת השולחן נגמרת.. תפשקי את הרגליים זונה מלוכלכת , לקחת בידיך מהרטיבות שלי, הרטבת את האיבר שלך ונכנסת לתוכי מאחור. בעוצמה, כמו סוס אצילי דוהר אחוז אימה.. הרגשתי איך אתה מפרק לי את הצורה.
רציתי לצעוק מהנאה וכאב.. סתמת את פי בידך השנייה ..תשתקי זונה ,לא לגמור , לא גמרתי איתך
 

תפסיקי לחשוב יותר מדי אושר
את מפריעה לנשמה לפרוץ
תפסיקי עם ההרגלים המגונים האלה
את כובלת את הדרור
מבטיח לך קשת קטנה שלי
שתמיד אתן לך לנשום
אוויר נקי
נטול רחמים עצמיים
חסר עכבות, עקבות ושריטות
כשאני חונק אותך אושר
עם לפיתת הצוואר
או זיון גרון
את נושמת
הכי נושמת בעולם
האוויר שאני מעניק
הוא מזוקק
בקצב משלו, על פי הניגון שלי
תתמסרי לזה כלבה קטנה
תרגישי איך הכל נפתח
את תנשמי את הטיפות האלה בשקיקה
טיפות של קול ברמה
ואני עדיין נלחמת לקחת אויר אקראי
וככל שאני נושמת את זה, ממלאה ראותי
כך, אין לי אוויר
פשוט, אין לי אוויר
אולי, אתה צודק האוויר שלך ממכר
אבל, מה אעשה כשאתה לא כאן
והנה יום מתחיל לו, יום עובר

אל תתן לי ללכת
אני רואה את זה בא
רוצה איך יד אחת מתרחקת
ואיך הכול בתוכי נשבר
אני רואה שאתה מתלבט
רואה שכנראה כבר לך, זה נגמר
אל תתן לי ללכת
אל תאמר לי כי הכול כבר עבר
בין ציפיה לאכזבה
בין מחשבה לנוכחות
אני רוצה אותך, אותך
ואני רואה איך תמיד אתה בוחר באחרת..
ואני על רגשותיי אין לי שליטה
נכון, שלפעמים אני מתברברת
אבל, נשבעת רוצה רק אותך, אותך
רוצה להרגיש איך בתוכי מתפרקת
מקלפת שכבה ועוד שכבה
ויוצאת מתוכי ולא מתכנסת
כשאתה מזיין אותי חזק
חודר לתוכי בלי שום הכנה מוקדמת
כשאני רטובה, בלי חומר סיכה
את תראי שתאהבי אנאלי אמרת לא פעם ..
אוהבת את זה רק בשבילך
הכאב שעליו אני מתגברת
סופגת כל הצלפה
ממריץ לי את הדם, מאדים את הדגדגן
ומענג אותי , השפחה
ובכל פעם שאני מחוזרת
נזכרת שרוצה רק אותך, אותך

היה זה מקום שמעולם לא הייתי בו
חדר להשכרה או משהו בסגנון
לא יודעת איך הגעתי לשם, רק שאתה הזמנת אותי, אפילו אמרת לי מה ללבוש
ובשום פנים ואופן לא ללבוש גרביונים..תמיד שנאת אותם.. והפעם אמרת מראש .
פעם קרעת אותם מעלי, ונשארתי עם שאריות ..
לפגישה הזאת הגעתי גם בלי תחתונים רק עם חצאית קצרצרה..
כך שאם התיישבתי הייתי חייבת לשלב רגליים בחוזקה
פגשת אותי מחוץ לדלת החדר..אפילו נתת לי חיבוק ונשיקה..
אמרת לי היום יש לך הפתעה ענקית גברת
אני מגשים לך חלום, עד כדי כך .
מדפדפת במוח דברים שאמרתי לך , מחשבות ,רצונות ,
תחושה מוזרה כמו נמחק הזיכרון ונותרתי נטולת רעיונות
זה קורה לי לפעמים שאני איתך ועם קצת לחץ והתרגשות אני נאלמת דום
לא הייתי מסוגלת לחשוב יותר מדי , ואם מדברת זה משפטים חסרי כל הגיון
תסתובבי ! לחשת לי באוזן שמאל..הבל פיך דגדג קלות
הייתי עם הגב אליך, נצמדת אלי ..הרגשתי את גופך ואותו מזדקר..
זה הפתיע אותי..כי זה לא אופייני אתה לא מיד למגע חותר..
ואז מכיסך הוצאת כיסוי עיניים ..הסתבובתי אליך , שואלת :

ברצינות ? אדוני ? כיסוי עיניים ?
מאפשר לי לברוח, לנדוד ?
צחקת צחוק גדול בפה מלא שיניים ואמרת : ילדונת ..את תתחנני לראות
היום אני חולק אותך אושר..לא רק אני אהנה מגופך הענוג.
הבאתי איתי בחורים לתפארת..מבטיח לך את תהני לרוב..
בזה אחר זה הם יבואו בתוכך..לא תדעי מי הוא זה ומי הוא זה..
תתענגי, תהני ואני אשב בצד ואסתכל.

כל שאני זוכרת שהסתכלתי לך לתוך העיניים ודומה כאילו הן נעצמות
לא יודעת מה ראיתי בהן שהרגיע ..כי בדיוק התעוררתי מהחלום.

זה לא שאני רוצה להיות משויכת
שתניח על צווארי קולר
להיות שלך אני קצת נזהרת
לפעמים זה מרגיש כנגמר
אתה זה בית , חם ובטוח
באמצע העיר, מזמין כל מכר
אני בתוכו מתגוררת
אבל לעיתים, רק לעיתים
מרגישה כאורחת בניכר
והזמן לא מרפא בי שום דבר

תמיד אמרתי שאין בי קינאה
ושכל זה לא קשור לאהבה
אבל אם אתה לא איתי עכשיו
אז בטח אתה איתה ואיתה..
אני חושבת עליה לפעמים
אם גם היא מניחה את ראשה על בטנך
מלטפת, מלקקת , גולשת
מרגישה רק שלך, רק שלך

אם גם היא מלקקת כל טיפה שנוזלת ממך,שחלילה לא תיפול על הרצפה
אם גם היא אותך מעצבנת במקום לבקש ממך סטירה
אם גם לה יש סימנים שמתחילים אדומים ומחליפים צבעים לראווה
ואם גם לך קשה לשבת כמה ימים בעבודה
גאה שהשאיר לך מזכרת שמראה כמה את קשוחה.

ואם גם לך הוא קורא כלבה קטנה שלי
אני אוהב כשאת כנועה
ואם גם לך הוא מושך את הפטמות
ולא מפסיק גם כשנפלטת לך צעקה,

ואם גם את לפעמים מתפרקת
כשהוא מחבק אותך מלוא זרועותיו
ואם גם את מחיילת למלא את כל מחשבותיו
אם גם את לפעמים מהססת
ושואלת את עצמך אולי
ואם בתוך תוכך, את גם כואבת והאם גם את חושבת עלי ...

כשהכרתי אותך...
יכולתי רק לדמיין איך אתה נראה
שוחחנו שעות ולא שלחת אף תמונה
בשיחת הוידאו הפשטת את כולי עד עומק הבושה
ולא נתת לי להציץ בך אפילו לא לדקה
ואז נפגשנו, פגישה חצי עיוורת...
אתה הכרת כל משעול בגופי, כל גבעה
ואני באפלה מגששת .
הזמנת אותי אליך, נתת הוראות מדוייקות.
ביקשת שאכנס בדלת ואגש למרכז הבית, שם חיכה לי כיסא ,
התיישבתי עליו ללא שום חששות
על השולחן חיכתה כוס מים, תשתי אמרת, תצטרכי כל טיפה
ליבי רעד למשמע קולך..סמכותי, בטוח, יוצר לי עטיפה
בטח תכף תגיח מן החדר, תחבק , תרגיע ותאמר היי מה נשמע..
אבל, כל מה ששמעתי היו צעדים עזים בדממה
חשתי אותך מתקרב, לא העזתי לזוז ואפילו לא להסתובב,
כאילו חיי תלויים בזה, כאילו זה כואב
ואז קשרת לי מטפחת, ולא יכולתי יותר לראות מהום
הייתי אמיצה, גיבורת על.. לא אמרתי כלום..
רציתי לומר, תן לפגוש את עינייך,
תן להכיר את גופך ..תתקרב שאריח, אגע
להרגיע מחשבות , כשאדע..
לפטת את צווארי בכוח הזרוע שלך
וחנקת
התענגתי על כל רגע..לא רציתי שיגמר ..
התמסרתי לזה, הרגשתי איך אני כאילו במקום אחר,
כאילו עליתי ליד כס הכבוד, מצידי מלאכים
הכול היה טהור, קדוש, ראיתי את אלוהים
התעלפתי

כבר כמה דקות ארוכות מנשוא שאני נלחמת ברעד הזה בגוף
תחושת העריפול וריכוז חד בהמתנה לסשן המתקרב
הפעם אתה בא אלי, וכמו תמיד אני לבושה בבגד הגוף הנצמד שבחרת, בנוי חוטים ומעט מאוד בד
אתה אוהב את הצבע האדום, זה משחרר בך את הזועם
אני מחכה לך זחולה ליד הדלת
לקלוט אותך ישר לתוך הפה
כאילו הכול בהול
כאילו היה מדובר בעזרה ראשונה
אני מדמיינת איך אני יונקת אותך
כמו גורה רעבה שמחכה צמאה
נכנסת בדלת, התרת את החגורה, הנה זה בא..
אבל לא, היה שם משהו אחר
אני מכירה את המבט הזה, שוב הכנת לי הפתעה
תקף אותי פחד, מרגש, משתק
אתה לא אומר כלום, אפילו לא צוחק

זיכרונות חזקים מציפים אותי אודות הפעם ההיא
שנכנסת בדלת אמרת, היום לא תמצצי
תפסת אותי מהשיער בעוצמה שכל הגוף נכנע למשיכה
כרכת סביב צווארי את החגורה..ובשארית אחזת בידיך
ככה הובלת אותי אל חדר האמבטיה המרווח
הורדת אותי לרצפה, הרמת את מכסה האסלה
לא הורדתי ממך את העיניים כאילו מחכה לרמז, לתשובה
הכנסת לי את הראש לתוך האסלה, כשהפנים שלי מופנות אליך,
מרגישה איך השיער שלי נרטב קלות בקצוותיו, הורדת את מכסה האסלה על צווארי,
המכסה לוחץ ,חונק..אני אוהבת את התחושה , אתה דורך על המכסה, מבקש להדק רק עוד קצת
אתה מקרב את פי הטבעת שלך אל פי..לקקי כלבה אמרת

מקיצה מהמחשבה בתחושת כאב עצומה
העפת לי סטירה ועוד סטירה ,
אתה מזהה שנדדתי במחשבה
לאן הלכת זונה קטנה, אני כאן .
אתה אף פעם לא צפוי לי, אני אף פעם לא יודעת מה תהיה ההפתעה הבאה
אתה מורה לי לקום לעמוד עם הפנים לקיר..
אני מבינה מדוע התרת את החגורה...