האהבה שלה זה ללכת איתי לאבא שלי, לבית אבות, פעמיים בשבוע.
האהבה שלה זה להקשיב לו, גם כשהוא מספר אותו דבר עשר פעמים-
רק כי הוא אבא שלי.
האהבה שלה זה ללכת ללטף את החתולים והכלב שלי כשאני בחו"ל,
רק כי הם בעלי החיים שאני אוהבת.
האהבה שלה זה להיות חברה של בעלי, רק כי הוא הגבר שאני אוהבת.
האהבה שלה זה להשלים בינינו כשאנחנו רבים.
האהבה שלה זה להתעניין בחייהם של חבריי ובאיך אפשר לעזור להם,
רק כי הם האנשים שאני אוהבת, שבחרתי לקרב לחיי.
האהבה שלה זה ללכת לעשות איתי שופינג, גם אם היא משתעממת,
רק כי כיף לי לעשות קניות איתה.
האהבה שלה זה ללטף לי את השיער עד שאני נרדמת, כי כך אני אוהבת להרדם.
האהבה שלה זה להחמיא לכתיבה שלי, לצורה שלי, לכל מה שאני עושה, לראות אותי בגדולתי, גם כשאני הכי קטנה וקטנונית.
האהבה שלה זה להפתיע אותי בכל כך הרבה דברים קטנים.
האהבה שלה זה לעשות דיאטה, גם כדי שאני אהיה גאה בה.
האהבה שלה זה גניחות חשק, התמסרות, נתינה, לקיחה. האהבה שלה זאת תשוקה כה גדולה.
האהבה שלה זה לקום עם טלפון ממני, כי זה עושה לה את היום.
האהבה שלה זה לקום לעשות קפה, גם כשהיא עייפה.
זה לסחוב שקיות בטענה שאני יותר מדי אשה.
האהבה שלה זה לאהוב כל כך, לתת כל כך ואז לכתוב על כמה גדולה
האהבה שלי.
אהובתי, כל יום אני מברכת על שזכיתי בך ועל מה שאת מביאה לחיי. על הצמיחה והתמיכה ההדדית.
על שאת מי שאת.
לפני 17 שנים. 30 ביולי 2007 בשעה 17:19
