סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

לה וידה לוקה

לא רק שליטה. והפעם: הצפרדע והעקרב (ביי לבליסנה)
לפני 18 שנים. 13 בדצמבר 2005 בשעה 13:20

(התרחש ביום חמישי, אבל לעולם לא מאוחר וגו')

אני מגיעה אלייך משופעת. חום, התעטשויות, טישו צמוד. תזכירי לי מה זה סשן? אין לי מושג על מה את מדברת, בייבי. האמת שלא הייתי מגיעה אלייך היום עם האף האדום הזה והטישו הורוד, אם לא היית מתעקשת לטפל בי.

מרק העוף שאת מכינה לי מתחמם כבר על האש. פאק אני שונאת להיות חולה ליד אנשים, האדום באף זה ממש לא הצבע שמתאים לי לנעלי עקב. את מכסה אותי בפוך, מוסיפה שמיכת צמר ודי, תפסיקי עם המבט הזה של "מסכנה שלי", תזהרי ממני, אמרתי די!

את ערומה לידי, מחממת אותי וכולי צמרמורות. השדיים שלך נמחצים לי אל הגב. אני מסתובבת. לרגע זיהיתי את המבט החרמן הזה שלך שמבקש שאקח אותך כבר ומהר. זה נדמה לי? הזיות של שפעת? לא, לא נדמה לי. אני בטוחה שאת רוצה. העיניים שלך מתחננות ואז שוב המבט המרחם הזה. חכי חכי, אני כבר אראה לך תכף מי מסכנה ומי לא:)

ברגע אחד אני מעלייך. האצבעות שלי צובטות לך את הפיטמות. לא מותק, תשכחי מספייס, עוד לא. את תרגישי כל צביטה. יופי, ככה, הרבה יותר טוב. והנה את יכולה לעוף. את תעופי ואני אטפל לך בכוס. לא אכפת לך שאני אשחק קצת בצעצוע שלי, נכון? ידעתי שלא.

לאט לאט אצבע מצטרפת לאצבע, עד שכל האגרוף שלי בתוכך, מזיין לך את הצורה, דופק לך את הנשמה, עד שאת צורחת אורגזמה ועוד אחת לתוכו, יולדת לי את כף היד בחזרה. השכן הדתי שלך שוב דופק על הקיר. מסכנה שלי, מחר הוא שוב יפגוש אותך בחדר המדרגות ויאמר "אבל ביקשתי שלא תצעקו".

אחרי האורגזמה הרביעית את נמרחת על המיטה, כולך בעולם שכולו טוב. אני כבר לא מתעטשת רבע שעה. הטישו מונח בפינה יתום. אני מביטה בו ורואה את נעלי הבית הורודות מבד מגבת שקנית לי (ממתי קונים נעלי בית ורודות לדומית יה סוררת?). הראש הזדוני שלי מתחיל לפעול.

אני לוקחת את נעל הבית. מסובבת אותה לצד הורוד, פותחת לך את הרגליים ומתחילה להצליף לך בכוס. בהתחלה ברכות, כמעט בלטיפה, עד שההצלפות הופכות לחזקות יותר, תובעניות יותר. את משתוללת. האגן שלך מתרומם בציפיה לחבטה הבאה. את גונחת ואז צועקת ואז גומרת. גמרת פעם מנעל בית מתוקה שלי? חשבתי שלא. אבל אם מקגיוור יכל לעשות תותח משתי שקיות תפוצי'פס וכבל מאריך, אז אני יכולה לעשות שוט מנעל הבית שלי.

ובפעם הבאה שתהיה לי שפעת, תזכירי לי שיש תרופה אחת שעובדת עליי הרבה יותר טוב מדקסמול קולד.

מUחדת - אוחחחח בליס. וגו'. דפנטלי.
ממש בלי וללא ספק.

{מזל של קלייר שלא קנתה לך נעלי קיפי. עוד היית גומלת לה בסשן קיפודי ים}
לפני 18 שנים
Belisana​(שולטת) - צוחחקקקתת:)
לפני 18 שנים
קייסי - ואני שנים הסתובבתי עם התחושה שמקגוויר עשה את התותח מפסטרמה ושני ברגים.
לפני 18 שנים
Belisana​(שולטת) - אז זהו, שלא:)
לפני 18 שנים
Dark Artist​(שולט) - ממש סיפור מלא מטעמים בליסיאנה יקירתי :)
עד כדי כך שכמעט התחשק לי להיות חולה רק בשביל לראות איך הסאביות שלי יטפלו בי כשאני אהיה חולה
אגב,החלמה מהירה
לפני 18 שנים
Belisana​(שולטת) - תודה ארטיסטי:) ותאמין לי, תוותר על השפעת ותקפוץ ישר לטיפול:) ואם זה כבר קורה, תשלח את הסאביות שלך לקלייר להדרכה צמודה:). ותודה, הבראתי יום אחרי הסשן הזה.
לפני 18 שנים
שקט חזק​(שולט) - אוי מדהימות. זה לא שפעת. השפעת היא רק תירוץ. המחלה כאן היא הרבה יותר עמוקה וכרונית :)
לפני 18 שנים
Belisana​(שולטת) - מותק, אני מודה באשמה! :))
לפני 18 שנים
רומי נכנעת​(נשלטת) -
:-)

מזל שלא קנתה לך נעלי אצבע תנ"כיות..

לפני 18 שנים
Belisana​(שולטת) - או נעליים עם עקבי סטילטו:)))
לפני 18 שנים
o - אתן סוטות ושרוטות.

אגב, המבט הזה של "מסכנה שלי" הוא מבט אש, סוף הדרך של מבט, מה רע בו? את חולה ומסכנה, קבלי את הדין :)
לפני 18 שנים
Belisana​(שולטת) - אני לא טובה בלקבל דינים:)
ומה אש במבט הזה? חוץ מזה שהוא מצית בי אש של "אני אראה לך מה זה".
לפני 18 שנים
תמימות מטעה - רק מאותגרות אגו שכמותי יוכלו להבין את איכותו של המבט המרחם. טוב, זה ידוע שיש לי פEטיש שכזה.
למעשה הוא סופני בדיוק מאותה הסיבה שאותך כדומית הוא מעצבן.
לפני 18 שנים
Belisana​(שולטת) - אני יכולה להבין את זה:) אבל לא להזדהות.
לפני 18 שנים
o - :)
לפני 18 שנים
קלייר​(נשלטת) - שפכת אותי מצחוק גברתי עם מקגיוור :)
ידעתי שאני מזהה נכון את המבט ההוא של הטורפת, למרות שהיסוות אותו היטב מאחורי ערמות הטישו :)
ואני מבטיחה שלא חשבתי על השימוש האמור לעיל כשרכשתי את נעלי הבית, אבל עכשיו... אני רצה לחנות לבדוק מה עוד ניתן לרכוש בה לשימושך :)
היה רך גברתי, רק וגוז?ל :)
לפני 18 שנים
Belisana​(שולטת) - היה רך בהתחלה וסוער בסוף:)
וכשאת הולכת לחנות בפעם הבאה, תחפשי נעלי סיכה. את זה עוד לא עשינו:)
לפני 18 שנים
scarlettempress{L} - :)))))))))

איך אני אוהבת כשאת קורעת מצחוק ומחרמנת בעת ובעונה אחת.
לפני 18 שנים
Belisana​(שולטת) - תודה מקסימה אחת ולאן נעלמת לנו? מחכה לבלוג שלך.
לפני 18 שנים
scarlettempress{L} - נעלמתי אל תוך שגרה תובענית של לימודים ועבודה... כנראה שבתקופה הקרובה אכתוב לעיתים רחוקות. אבל אל דאגה, ברגע שיהיה משהו שווה כתיבה, אני אפנה זמן - מבטיחה :)

לפני 18 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י