קמתי במצב רוח מוזר. מין בלבול לא ברור, שמקורו ברור עוד פחות. אתמול הייתי במצב רוח פלרטטני
במיוחד, משהו שלא קרה לי מאז שהכרתי את קלייר. זה התחיל באיזה התכתבות ארוכה עם קולגה ושיחות פילוסופיות על שליטה, שהתחילו בכיף גדול ובתחושת רצון לכבוש (למרות שלא התכוונתי לעשות איתו דבר) והסתיימו בשום מקום ובתחושת "מה הייתי צריכה את הדבר הזה?" ונמשך במפגש חברים, שאחד מהם היה האקס שלי. מה פתאם לפלרטט עם גברים? לא שאני לא אוהבת גברים, להפך, אני חולת גברים, אבל שנה שאני נמנעת מכל קשר רומנטי/סקסי שהוא מחוץ לקשר שלי עם קלייר.
אתמול זה היה חזק. הייתי חייבת לפלרטט עם גבר, כמו לבדוק אם עדיין יש לי את זה, אם לא שכחתי וכמו שזה בא, כך זה חלף. התלהבות של רגע מהמשחק ובאותה מהירות- איבוד העניין. אז מה יש לי ומאיפה זה בא לי פתאם? ולמה גם הבוקר אני לא רגועה, למרות שלא בא לי על אף אחד אחר? אין לי מושג.
נפגשתי הבוקר לקפה עם חברה חדשה. היא מותק והיא מתעניינת בעולם השליטה והיה לי כיף איתה בשיחה וחייכתי וצחקתי והגעתי למשרד ואיזה אבן יושבת לי על הלב ואני עומדת להיות היום הכי לא פלרטטנית בעולם. יש לי אהבה ותשוקה וכל מה שרציתי ומעבר לכך. אז מה יש לי לעזעזל?
לפני 18 שנים. 21 בדצמבר 2005 בשעה 8:21
