סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

לה וידה לוקה

לא רק שליטה. והפעם: הצפרדע והעקרב (ביי לבליסנה)
לפני 18 שנים. 21 בדצמבר 2005 בשעה 8:21

קמתי במצב רוח מוזר. מין בלבול לא ברור, שמקורו ברור עוד פחות. אתמול הייתי במצב רוח פלרטטני
במיוחד, משהו שלא קרה לי מאז שהכרתי את קלייר. זה התחיל באיזה התכתבות ארוכה עם קולגה ושיחות פילוסופיות על שליטה, שהתחילו בכיף גדול ובתחושת רצון לכבוש (למרות שלא התכוונתי לעשות איתו דבר) והסתיימו בשום מקום ובתחושת "מה הייתי צריכה את הדבר הזה?" ונמשך במפגש חברים, שאחד מהם היה האקס שלי. מה פתאם לפלרטט עם גברים? לא שאני לא אוהבת גברים, להפך, אני חולת גברים, אבל שנה שאני נמנעת מכל קשר רומנטי/סקסי שהוא מחוץ לקשר שלי עם קלייר.

אתמול זה היה חזק. הייתי חייבת לפלרטט עם גבר, כמו לבדוק אם עדיין יש לי את זה, אם לא שכחתי וכמו שזה בא, כך זה חלף. התלהבות של רגע מהמשחק ובאותה מהירות- איבוד העניין. אז מה יש לי ומאיפה זה בא לי פתאם? ולמה גם הבוקר אני לא רגועה, למרות שלא בא לי על אף אחד אחר? אין לי מושג.

נפגשתי הבוקר לקפה עם חברה חדשה. היא מותק והיא מתעניינת בעולם השליטה והיה לי כיף איתה בשיחה וחייכתי וצחקתי והגעתי למשרד ואיזה אבן יושבת לי על הלב ואני עומדת להיות היום הכי לא פלרטטנית בעולם. יש לי אהבה ותשוקה וכל מה שרציתי ומעבר לכך. אז מה יש לי לעזעזל?

קלייר​(נשלטת) - היה הרבה עצב לאחרונה גברתי, עצב שלא קשור לקשר בין שתינו, אבל כזה שהשפיע עליו. והיו מתחים, והיו כעסים, וגם הם לא תמיד היו קשורים ישירות לקשר בינינו, אבל מטבע הדברים הם השפיעו.
אבל יש לך שפחה נחושה. השפחה שלך מתכוונת לפזר את המעיק ולענג את גברתה, לשמח אותה ולהראות לה את אהבתה.
גבירת חיי,
הבלוגים שלנו הוצפו לאחרונה במה שהעיק עלינו. בואי ניתן לגשם לשטוף קצת את המעיק הזה. נתכסה יחד בשמיכות החמות, ונחמם האחת את נפשה של השניה (ואת הגוף).
אני אוהבת אותך גברתי. אוהבת בך כל חלק. היום אהיה פה לצדך ויחד נתגבר על הקשיים, ועל הבלבול.
לפני 18 שנים
Belisana​(שולטת) - ואני אוהבת אותך מתוקה שלי ולא, זה ממש לא קשור אלינו. נפלא לי איתך ואני אוהבת אותך מעל הראש.
זה משהו אחר וזה שאני לא יודעת מה המשהו הזה, זה מה שמטריד אותי. אולי זה הסתיו עם הענן ועם הרוח המנשב:)
לפני 18 שנים
scarlettempress{L} - "...כמו לבדוק אם עדיין יש לי את זה, אם לא שכחתי וכמו שזה בא, כך זה חלף. התלהבות של רגע מהמשחק ובאותה מהירות- איבוד העניין."

אולי אני טועה, אבל זה נשמע כמו הסבר מאוד הגיוני לכל העניין הזה.
אני לא באמת מכירה אותך, ומעבר לדברים שאת כותבת, אין לי מושג מה באמת עובר עלייך. וייתכן מאוד שמטרידים אותך דברים אחרים שאין לי מושג מהם. אבל לפי מה שתיארת, זה נשמע כאילו במשך זמן רב היית סוג של כובשת, טורפת, איך שלא תקראי לזה. וכן, את רוצה לדעת שאת עדיין יכולה. וגם אם את יודעת שזה ממש לא קשור לקשר שלכן, והאהבה שלכן חזקה ובטוחה ואת לא רוצה אף אחד אחר - ברור שמקרים כאלה יכולים לבלבל. אבל נדמה לי שזה הכי טבעי. כמו שטבעי להמשיך להסתכל על אנשים אחרים, להמשך אליהם לרגע קט - ולשכוח רגע אחרי. אני מאמינה שאסור להתכחש ולהדחיק את הדברים האלה, וכל עוד לא מסתירים דבר אחת מהשניה, אין לזה שום משמעות.
לפני 18 שנים
בעיניים כלות - בדיוק.
מה שאמרת.

לפעמים גם יש צורך לפרוק את האנדרנלין והמתח שמצטבר, בדרכים ששוברות את השיגרה בה דישדשנו.

התזוזה, גורמת לנו לחזור בדיוק למקום שבו רצינו להיות מלכתחילה.
ונראה לי שהמקום הזה הוא עם קלייר.
:-)
לפני 18 שנים
Belisana​(שולטת) - שתיכן צודקות ונרגעתי לגמרי. באמת בעבר הייתי ציידת וחלק מהפאן היה הצייד עצמו. בגלל כל מיני דברים שלא קשורים לא לקלייר ולא אליי, איך שהוא השתלט גם עלינו עצב (מסובך מדי להסבר) וכנראה שזה מה שגרם לציידת שבי להתעורר שוב ולבדוק אם היא לא איבדה את המיומנות בחיצים. אבל זה נגמר כשם שזה התחיל וגם כך, לא התכוונתי לטרוף את הצייד:)
לפני 18 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י