אושר... איזו מילה ענקית. אני לא מאמינה גדולה באושר. הוא לרב אשליה כימית או נפשית שמתפוגגת כשם שהופיעה. לעומת זאת, אני מאד מאמינה ברגעים קטנים של אושר שממלאים את הלב בשמחה.
ויש לי כמה כאלה שגורמים לי שמחה ושהתרחשו לאחרונה. למשל,
לשחק סקרבל אחרי 20 שנה ולנצח פעמיים
לדבר עם חברה טובה ולהרגיש איך אחרי כל כך הרבה זמן אנחנו עדיין אחת בנשמה של השנייה
לגלות במקרה עוד שני קרובי משפחה שלי שנמצאים כאן באתר (את פסח הבא נוכל לחגוג כאן)
לארגן מעגל נשים אצלי ולהעביר להן מדיטציה ולגלות שכולן יצאו מועצמות
לעבוד ולאהוב את מה שאני עושה
לקבל sms מרגש מהחבר שלי
לקבל טלפון מרגש מעבד שלי לשעבר
להכיר אנשים חדשים כאן ולהרגיש חיבור לחברות אמת
לראות את החתולה הקטנה שלי רצה אחריי כשאני משקה עציצים ומחכה לליטוף שלה
לקבל בבית קפה את ההפוך שלי עם ציור של עלה
להתחבק חם חם וקרוב, כמו שפעם
לגלות שהחולצה האדומה שהכי רציתי ללבוש חזרה מהכביסה
***
יום מלא רגעי אושר גם לכם...
לפני 20 שנים. יום שני, 19 ביוני 2006 בשעה 6:11