כוסות רוח - נשמע מפחיד? אין סיבה. מדובר באחד מהדברים הכי כיפיים, מרגשים ומשמחים שקלייר ואני עשינו יחד וזה אפילו לא מאד כואב. רק קצת:)
קלייר תכתוב על התחושות שלה ועל כל המסביב המקסים של סוף השבוע הזה. מהצד שלי, אני רק יכולה לומר שזה אחד מהסשנים הכי מדהימים שהיו לי אי פעם. לראות את השפחה שלי מתפתלת מעונג בלי שליטה, גומרת עוד ועוד (אם לא היו שם לפחות 20 גמירות, תקראו לי אזמרלדה), לראות אותה בספייס מטריף כמעט שעה שלמה, להרגיש את הגוף שלה אחר כך כמעט גומר מכל מגע קל - כל אלה ועוד גרמו לי לאחד מהדום ספייסים הכי חזקים שהיו לי אי פעם. סשן שלם בלי סקס ובכל זאת, אחד המענגים שבהם.
בגלל שמדובר בעונג כזה גדול, החלטתי הפעם להיות פרקטית ולא רק לדבר על רגשות וחוויות.
כל מה שרציתם לדעת על כוסות רוח - המדריך למתחילים
[u]
מה זה: כוסות ששואבות את העור ומזרימות את הדם אליו. קיימות כוסות מזכוכית, מפלסטיק קשיח ומחומרים נוספים. קראתי קצת על הנושא וגיליתי שמדובר בשיטת טיפול ידועה מימי קדם ומוזכרת אפילו אצל הרמב"ם, שקרא להן "קרני מציצה". כן, כן, מה שקראתם. בתהליך הטיפול משתחררות חומצות לקטיות שהיו באזור הכואב וגרמו לכאב וכך המטופל נרפא. אם אתם מתעקשים על הסבר מלא יותר, כנסו ללינק :
http://www.ima-adama.co.il/healling_methods/more/moshe_bash2_wind_glass.htm
אבל אנחנו לא באנו לכאן לענייני רפואה, אז תמשיכו הלאה.
דוגמאות ניתן לראות באתר הבא. רק שתי התמונות העליונות רלוונטיות, כל השאר לא הסוג בו אני השתמשתי ומתאים לאקסטרימים בלבד ואני כידוע, לא:)
http://www.medicaltoys.com/cupping.htm
היכן קונים: בחנויות שמתמחות בצורכי מספרה וריפוי אלטרנטיבי. אני קניתי את שלי בחנות לציוד לקוסמטיקאיות בשוק בצלאל, שמסתתרת מאחורי הדוכנים (לא זוכרת את שם הרחוב, אבל מדובר ברחוב שבו דוכן הפלאפל ועוף שמעון).
מחירים: ערכה של 6 כוסות עלתה 150 שקלים והיא בהחלט מספיקה. המהדרין יקנו סט של 12 כוסות במחיר כפול. היתרון היחיד של ה-12 הוא שמכל גודל של כוס יש שתי כוסות זהות ואילו בשישיה יש כוס אחת מכל גודל. לדעתי אין צורך להשקיע בערכה הגדולה, אלא אם אתם שוקלים להפוך למטפלים אלטרנטיביים.
מה בערכה: כוסות שקופות בגדלים שונים. בקצה של כל כוס יש צ'ופצ'יק, שניתן לשחרר כדי לשחרר את הואקום (מושכים כלפי מעלה). בתוך כל כוס מונח צ'ופצ'יק נוסף עם מגנט - מוציאים ולא משתמשים בו. לכל ערכה מצורפת גם משאבה, שמתחברת לצ'ופצ'יק של הכוס וכששואבים נוצר הואקום. בכוסות הקטנות משתמשים לדגדגן ובגדולות לפיטמות, לכוס וכו'
מה עושים: מתחילים בפיטמה אחת. שואבים אותה ומשאירים אותה כלואה למשך דקה. מה שקורה זה שכל הפיטמה נשאבת לתוך הכוס וכלואה בו בואקום. לאחר הדקה הזאת, מושכים את הצ'ופצ'יק של הכוס ומשחררים. מאחר ופיטמות שונות מגיבות בצורה שונה, חשוב לבדוק מה ההשפעה על הפיטמה הספציפית, כדי לא לגרום לנזק. ממשיכים לשתי דקות, שלוש וחמש - בהתאם לרגישות. רצוי לא להשאיר ליותר מחמש דקות. אפשר לשחרר ולהמשיך אם הכל בסדר. למעשה, כל הדם זורם אל הפיטמה והיא הופכת לרגישה בטירוף. אפשר ללטף מסביב תוך כדי או לצמרר בדרכים נוספות: נוצה, מזלג (בעדינות) וכו'. אפשר ומומלץ להקיש על הכוס קלות כשהפיטמה בתוכה, עם עט, מצית או כל משהו קל אחר.את האפקט תבינו לפי הגניחות הרמות.
אזהרה: הפעם הראשונה כואבת יותר מהאחרות הבאות אחריה. בפעם הזאת תשאבו עד שמגיע ה"איייי" של השפחה. בפעמים הבאות ניתן לשאוב שאיבה אחת אחרי ה"איייי-אאוצ'" 😄 לא יותר מזה. מהפיטמה עוברים לכוס. ניתן לשאוב את השפתיים, אחת אחת או את שתיהן. כשהשפתיים שאובות ניתן להעביר אצבע בעדינות רבה על שאר השפה ואל תתפלאו אם השפחה שלכם תגמור רק מזה. הקישו קלות בכוס כמה פעמים. ניתן גם להחדיר אצבע, לשחק בדגדגן. לא צריך לפעול הרבה כדי להשיג עוד ועוד גמירות. מכאן אנחנו עוברים לדגדגן (אפשר לחזור לפיטמה בדרך, לא תקבלו עונש על סדר אחר, אבל מומלץ להשאיר את הדגדגן לסוף, לשלב גירוי מתקדם). הדגדגן מתנפח, עד כמעט פי שלוש מהגודל הרגיל. מספיק לגעת בו אחר כך כדי להשיג גמירה נוספת. ומכאן אפשר להמשיך עוד ועוד ועוד כיד (וכוס) הדימיון שלכם.
המלצות ואזהרות:
* מומלץ למרוח את הפיטמות ושפתי הכוס בקרם גוף ללא אלכוהול לפני השאיבה.
* לא להסחף עם זמן השאיבה
* קחו בחשבון שזמן הספייס הרבה יותר ארוך מכרגיל ואחרי הכוסות ממש אי אפשר להמשיך בסשן. אם יש לכם תכנונים על דברים נוספים באותו הסשן - עשו אותם לפני הכוסות.
* אם הכוס רטוב מאד, יתכן שהכוס תחליק כמה פעמים. אל תתיאשו. ייבשו קצת ושאבו שוב.
* הכוס, הפיטמות, הדגדגן וכל דבר אחר שנשאב רגישים עוד זמן רב אחרי הסשן, גם ביום למחרת. לעיתים יש אפקט של גירוד. זה בסדר ונורמלי ובמיוחד - עובר.
* למפחדים מסימנים - הסימנים מהכוסות בהחלט קיימים. העור לא הופך לצבעוני, אבל יתכן שהסימן של הכוס ישאר לזמן מה (לא מוכנה להתחייב לכמה זמן, לא בדקתי מספיק פעמים).
נסו, תתענו ותהנו:)
לפני 18 שנים. 3 בספטמבר 2006 בשעה 10:18