סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

לה וידה לוקה

לא רק שליטה. והפעם: הצפרדע והעקרב (ביי לבליסנה)
לפני 17 שנים. 23 בנובמבר 2006 בשעה 20:45

הבוקר נפתח ב-sms ממנה. היא איחלה לנו מזל-טוב לשנתיים שלנו יחד. לחשוב שרק שלשום התחושה שאנחנו עומדות להפרד היתה סופית למדי. נזכרתי איך הלכתי ברחוב שלא הלכתי בו חודשים, חושבת עליה-עלינו, מתגעגעת וחושבת לעצמי שוב שאין מה לעשות, האהבה לפעמים בהחלט לא מנצחת. ואיך שאני מהלכת כך, מתגעגעת לחיבוק שלה ומנהלת מאבק פנימי בין הרגש להגיון ופתאם רואה אותה על האופנוע, עוברת ברחוב שבו גם היא לא עברה חודשים, ואני מתלבטת לשנייה אם לקרוא לה וכבר לפה שלי יש דיעה משלו והוא צועק לה "אור, אוררררר" והיא נעצרת, מסתובבת עם האופנוע ומגיעה לעברי בחיוך ענק. מרגע זה ידעתי שאבוד לי, שאין סיכוי שלא אחזור אליה תוך שנייה וחצי ושילך לעזעזל ההגיון.

אני גרועה בתאריכים. אני זוכרת את יום ההולדת שלי וזהו ותודה למי שהמציא את הפאלם, אחרת כל מי שאני אוהבת היה נפגע אנושות.
אור זוכרת כל תאריך וכל ארוע וההתרגשות שלה לא יכולה שלא לדבק. כל הבוקר לווה במשפטים כמו "בחצי שעה הקרובה לא אהיה זמינה ומותר לאשה שיהיו לה סודות" ו"אני לא יכולה להגיד לך איפה אני עכשיו" ו"פרח העירה אותי בשבע בבוקר כי יש לי סידורים" ועוד ועוד.
הסקרנות הרגה אותי, אבל התאפקתי לא לשאול.

אני אשה פרקטית. מפעם לפעם אני קונה לה פרחים, אבל דווקא בארועים הכי חשובים שלנו, אני תמיד קונה לה מתנה פרקטית. הפעם נשבעתי לעצמי שלא עוד. בחגיגות השנתיים שלנו היא תקבל את המתנה הכי רומנטית שיש. תכננתי לקנות לה סחלב לבן וללוות אותו בכרטיס ברכה שיאמר כמה האהבה שלנו טהורה כמו הלובן שלו, כמה היא מיוחדת ונדירה לי כמו פרח הסחלב וכמה הקשר שלנו שווה השקעה כדי שיפרח, כמו שמטפחים אותו. התכוונתי להוסיף לו שמן מסז' ולפנק אותה עד כלות בפגישה.

מה שלא לקחתי בחשבון זה שבדרך הקצרה ממני לחנות פרחים, יש כל כך הרבה חנויות. פתאם ראיתי אותו, דקיק, כסוף וכל כך אטקרקטיבי. לא עמדתי בפניו. הסקס אפיל שלו היה גדול מלהכיל. די.וי.די במחיר מצחיק ובלוק של אנורקטית. אמרתי לעצמי: בליס?, עניתי לעצמי: מה, מה?? השבתי לעצמי: הבטחת לא להיות פרקטית איפה האינטגריטי לעזעזל? הויכוח הסתיים בטיעון הבלתי מתפשר שמעכשיו נוכל לראות סרטי לסביות אצלה במיטה, מכורבלות ועם פופקורן ומה יותר רומנטי מזה? ניצחתי אותי, שילמתי ויצאתי מאושרת מהחנות. בדרך ראיתי שתי עוגות שוקולד שצריך רק לחמם, אספתי אותן ויצאתי לדרך. היא מתה על שוקולד.

הגעתי אליה נסחבת עם החבילה והכנתי מראש את טיעוני ההגנה "בחיי שזה היה במבצע ואת יכולה להרגע". אחרי מסכת ייסורים קצרה היא נרגעה ויכולנו לקפצץ למיטה.

כמה זמן שלא הייתי ערומה במיטה הזאת. יותר משבועיים שהיא לא ידעה טעמו של סקס בריא. החדר היה מלא בנרות דולקים ובאווירה רומנטית. ניגשנו זו לזו מהוססות והתנשקנו סוף סוף. השבועיים האלה היו אינטרפרטציה יותר מוחשית לגיהנום מהפרסומת של מקדונלד. קרענו אחת לשנייה את הלב, צרחנו, השתוללנו, רבנו ושוב צרחנו, כתבנו עשרות מכתבי הסבר וכעס והנה- קול דממה דקה. ופתאם הכל היה רגיל, רבנו את הריב הרגיל והמשמח שלנו - מי הראשונה שתהיה למעלה, מי תהיה המזויינת ומי המזיינת, הופכות אחת את השנייה, פיטמה נתפסת, יד נשלחת, אחת מנצחת ואז השנייה משתלטת והופכת אותה, תופסת אותה והצחוק הזה שוב והויתור על האגו וצעקות העונג והתשוקה והשכן שדופק שוב בעצבים על הקיר ומבקש שנפסיק לצרוח ואושר ושמחה וגמירה ועוד גמירה והתמסרנו זו לזו באהבה ולחשנו מילים ואז צעקנו אותן, עד לעילפון ורוויה.

ואז, מותשות מאהבה, התחבקנו ונרדמנו כמו שתי ילדות מאוהבות וזאת היתה שינה מתוקה מדבש והתעוררות מתוקה ישר לחיבוק שלה
והכנו קפה ואכלנו עוגה והיא הרכיבה את הדיוי די ונראתה כמו ילדה מאושרת והרגיעה אותי שהפרקטיות שלי היתה ממש במקום והעציץ הרי במילא היה נובל וחשבתי לעצמי כמה אחר הצהריים הזה היה יקר לי ומשמח לי וכמה בשבילה שווה לעבור את הכל, גם שבועיים כמו שהיו לנו וכמה איתה כשכואב הכי כואב, אבל כשמאושר- הכי מאושר בעולם.

השולט אור​(שולט) - הייתי שם איתך אבל לקרוא את התיאור הזה שלך עשה לי דמעות של אושר.
היית צריכה להגיד לי שידעת שאת חוזרת אליי. אישה, לא יפה לאלץ את האישה שלך להתאבד עוד רגע במלחמה על הלב שלך, שכבר שלי :)
אני מטורפת עלייך. את השמחה הכי גדולה שידעתי בחיי.
טוב כל כך לחבק אותך קרוב, לנשום אותך, להתנשק, לשמוע את הצחוק שלך, את גרגורי התשוקה, לומר ולקבל את מילות האהבה המתקתקות ביותר שאי פעם נכתבו ושלעולם לא מפסיקות להרטיט את הלב... כל כך טוב לתת לך אותי ולקבל את כולך, ולישון איתך. ממי, לישון איתך שוב במיטה שלנו.
אני אוהבת אותך כל כך, עד כלות. אני שלך.
לפני 17 שנים
Belisana​(שולטת) - ממי שלי, מקווה שמעכשיו כל הדמעות שלנו יהיו מאושר ושגם אם לא- נדע להתגבר על העצב והכעס כמו שעשינו הפעם. אוהבת אותך.
לפני 17 שנים
השולט אור​(שולט) - אהובתי,
לא עוד עצב. יש לנו כל כך הרבה לחגוג. יש לנו אהבה נדירה שמעטים זוכים לה. מעכשיו אנחנו נדאג לחזק את היחד, את האמון ההדדי, את התמיכה, את הזוגיות... אה ונעשה המון סקס. סקס מבריח מריבות :)
לפני 17 שנים
נמש - בזכותכן אני הולכת לישון עם חיוך ענקי על השפתיים וחמימות בלב.
שמחה בשבילכן.
}{
לפני 17 שנים
Belisana​(שולטת) - נמש יקרונת, לחשוב עלייך מחייכת כבר עושה לי טוב בלב. שינה מתוקה חומד.
לפני 17 שנים
פוקה​(שולטת){CB} - מממממממממ....פרקטית-רומנטית
"וכמה איתה כשכואב הכי כואב, אבל כשמאושר- הכי מאושר בעולם. "
כמה שמזכיר לי משהו....אבל עזבו...תתרכזו בעצמכן....

אולי זה המקום הזה שמכיל בתוכו אנשים מיוחדים כל כך אולי כולנו קצת כאלו...מוטרפים...אמוציונאליים...מרגישים בעוצמות אדירות...

איזה כיף...

סורי, אבל חייבת להעתיק את המשפט של נמש...
"בזכותכן אני הולכת לישון עם חיוך ענקי על השפתיים וחמימות בלב..."
לפני 17 שנים
Belisana​(שולטת) - פוקה, אמרתי לך כבר שאני אוהבת אותך?
אם לא, אז שתדעי }{
לפני 17 שנים
פוקה​(שולטת){CB} - אוי.........כמה טוב לדעת את זה לפני השינה...
גם אני אוהבת אותך..אותה ..אתכן .............!!!!
איזה כיף לי עכשיו החיוך הענקי על השפתיים מהמשפט של נמש הפך ממש לציור כזה ............מרוח כולו על הפרצוף....רק שתדעי לך...
לפני 17 שנים
פעם פרח​(נשלטת) - נמש צודקת, ממש כיף ללכת לישון אחרי שקוראים את האהבה שלכן :-)
לפני 17 שנים
Belisana​(שולטת) - מקווה שהתה לך שינה נעימה, פרחחית אחת }{
לפני 17 שנים
פשוט תות{Mistress H} - לפעמיים מרפי לא כזה מנייאק, אומנם בתאריך הגדול הוא תמיד יודע להכניס מהצד, אבל אני חושבת שבסופו של דבר הוא יודע מה הוא עושה ! הוא גרם לכן לריב בכדי שכשתגיעו לרגע, הוא יהיה הנכון ביותר, השלם ביותר והמוחשי ביותר.
מאושרת לשמוע את תיאוריי האהבה הסוחפים, אם היינו בלוניטונס היו פורחים פה לבבות מעליכן. אתן מקסימות, אוף, גמני רוצההההההה :)
אוהבת אותכן ! מי ייתן ושהאושר הזה לעולם לא ייגמר.
תותי.
לפני 17 שנים
Belisana​(שולטת) - תותי, קחי חיבוק ענקי ותודה.
לפני 17 שנים
מביט לרגע - אתן מקסימות , פשוט מקסימות .
}{}{
לפני 17 שנים
Belisana​(שולטת) - תודה קסם של איש:)
לפני 17 שנים
bg2005 - מאחל לכן רגעים שכאלה לנצחי הנצח נצחים ... איזו אהבה !
לפני 17 שנים
Belisana​(שולטת) - תודה מתוק. שמחה לראותך כאן.
לפני 17 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י