גם אנחנו יצאנו אתמול עם המוני בית ישראל ועלינו לרגל ליום ההולדת של הגננת וצ'יטה. מצויידות בשלושה שוטים, בהיילני אחת ובמצב רוח הולל במיוחד, צלחנו את כניסת הבית, שלא תוכננה להשרדותן של נעלי עקב וגילינו קסם של מקום וקסם של אנשים. הגננת הזאת היא תופעת טבע שצריך להוסיף לפלאי תבל - שילוב של מתיקות, שובבות, סקסיות, שמחת חיים וטוב לב ששופע על כל סביבתה. צ'יטה עם חוש ההומור המקסים שלו והאהבה שמופגזת ממנו על כל הסביבה. אי אפשר שלא לחוש באנרגיות הנפלאות האלה כשמבקרים אותם. מהר מאד עזבנו את השולחן והצטרפנו לרוקדים והיה פשוט שמח וסקסי וכן, אפילו אנחנו התלהבנו מההומו הבלונדי המרקד - המקסים. אחר כך ניהלנו שיחת בנות בחבורה והיה לי כיף להכיר יותר מקרוב את קווינסי ואת זאבה אפורה. בכלל, היו אנשים מקסימים ויפים בערב הזה, שלא אתחיל למנות את שמותיהם, כי חבל לפספס.
***
בבוקר קמנו שיחיה ואני עם כאבי גב אימתניים. החלטנו שזהו, לא יעזור ובמקום להתלבט עד כלות הימים בין להחליף מיטה ללהחליף מזרון, נתחיל במזרון ונתקדם הלאה. שוב מצאנו את עצמנו בהתקהלות המונית, הפעם בשפיים. מי היה מאמין שיש כל כך הרבה סוגי קשיחות במזרונים. אפילו סטראפון לא מגיע בכל כך הרבה ואריאציות של קשוח עד קשיח מאד. אחרי שנשכבתי על כמה סוגי קשיחות שכאלה, מצאתי מזרון שהתאים לי מכל. המוכרת מיהרה להתלהב והסבירה לי שבחרתי במזרן היקר בחנות - "נו, פורסט, לא שמעת עליו?", עד כמה שידעתי, פורסט זה יער וביער אין מיטות אורטופדיות, אבל אז נזכרתי בפרסומת המעצבנת ההיא על המזרונים של יערות הכרמל שרוצים לקחת הביתה. "יש לך ממש נסיכה על עדשה", מיהרה המוכרת ללקק לשיחיה, "ראית איך היא בחרה בשניה במזרן הכי יוקרתי בחנות?" שיחיה הביט בי במבט של "לא עוד פעם ממי, למה לבחור בדבר הזה כשיש מבצעים?" ובה הוא זרק מבט של "את מספרת לי?". הסברתי לו שזאת מתנת יום ההולדת שלו ושאני לא חוסכת עליו בכאלה דברים ואחרי שהוא התמקח והשיג מחיר מעולה, מהרנו לסגור עיסקה. ומעוד 20 ימים יש סיכוי גדול ששעות השינה שלי יעלו בצורה מפליאה מ5-4 שעות ללילה.
****
הייתי היום במצב רוח מדוכדך ביותר. סתם מריבה טיפשית שנמשכה הרבה יותר מדי. שיחיה הודיע לי שחובה עלינו להשלים מיד, כי אין לו כוח להשלים בינינו שוב ושאם אני לא נרגעת הוא מתקשר לאור ומסביר לה איך אני לא מסוגלת לכעוס שניה אחרי שמצחיקים אותי. שיחה טובה שכבר ניהלנו ותכנון לקינוח היום בשני מגזינים: קון דה נסט ואופרה, פסקול הסרט לגעת ביופי, קפה על הגג וג'קוזי, נדמה לי שזה יוציא אותי מזה לפני שאלך לישון.
לפני 17 שנים. 14 ביולי 2007 בשעה 17:07