ירושלים של זהב

אזהרת טריגר אלימות קשה ואונס. 

נראה לי שאני הולכת להשתמש במקום הזה של האזהרות טריגר להודעות כלליות. אז קודם כל הסיבה שאני יושבת עכשיו באוטובוס של דוסים וכותבת את הטינופת שאתם הולכים היא שסנטוריון שאל אותי אתמול בערב מתי אני ממשיכה לכתוב אז את כל התלונות ו/או מחמאות אליו.

חוץ מזה שאני עדיין מחפשת טרמפ מאיזור ירושלים לפמדום. מבטיחה גוד וויבז והשתתפות בדלק.

נתחיל?

************

אחרי שאני עולה במדרגות אני מתיישב בחדר העבודה שלי ומרביץ עבודה במשך כמה שעות. אחרי שאני מרוצה אני יוצא אל הסלון ורואה את אשתי יושבת בסלון. אני מתיישב לידה ומניח את היד שלי סביבה.

"היי בייב איך ישנת?"

"ישנתי טוב, תודה ששמת את החליטה הקרה במקרר."

"צריכה עזרה עם ארוחת צהריים? מה התכניות שלך להיום?"

"הכל כבר מתבשל, עוד חצי שעה בערך יהיה אפשר לאכול."

"שמת משהו בצד בשביל האורחת שלנו? היא נהנתה מהמנה של אתמול."

"בוודאי, אתה מתכנן לרדת אליה עכשיו?"

אני עוצר לשנייה וחושב. אם האוכל יהיה מוכן עוד חצי שעה אני יכול להספיק משהו מהיר.

"כן, תחכי לי? אני עוד לא אוריד לה את האוכל שלה נראה לי."

היא מושכת בכתפיים. היא כל כך סקסית כשהיא עושה את זה. 

"אגב, מתי דודו צריך להגיע?"

"לא דיברת איתו?"

עכשיו זה התור שלי למשוך בכתפיים. 

"לא ידעתי שאני אמור לדבר איתו. תעשי לי טובה תתאמי איתו לאחר הצהריים. ושיבוא חרמן."

היא צוחקת בקול. 

"בסדר בייב, אני אדבר איתו."

אני יורד למטה שמח וטוב לבב. היא כבר ערה כשאני יורד ואני נותן לה בעיטה סמלית. 

"שימי לב טוב טוב מה הולך לקרות עכשיו. את במרתף שלי נכון?"

היא לא עונה לי. אני נותן בעיטה לכוס שלה.

"נכון!" הבכי שלה כזה חמוד. 

"אז את אורחת שלי נכון?"

"נכון."

אני נותן עוד בעיטה.

"נכון... מה?"

אני רואה את הגלגלים במוח שלה זזים. 

"נכון אדוני."

"יופי, ילדה טובה."

"בכל מקרה, אם את אורחת אז את צריכה לשלם על הנוכחות שלך פה. נכון?"

"אתה מטורף לגמרי." היא ממלמלת.

"אלף, נכון. בית, זכית בעונש."

המבט המבולבל שלה. אני מושך אותה לעמידה על הברכיים ואומר לה לספור עד 10.

אני נותן סטירה ראשונה.

"איה! אההה, אחד!"

אני נאנח ומחזיק את הסנטר שלה עם האגודל והאצבע.

"אחד... מה?"

"אחד אדוני." 

"יופי, להתחיל מההתחלה."

אני נותן לה סטירות מצלצלות אחת אחרי השנייה.

"אחד אדוני!"

"שתיים אדוני!"

"שלוש אדוני!"

"ארבע אדוני!"

"חמש אדוני!"

"שש אדוני!"

"שבע אדוני!"

"שמונה אדוני!"

"תשע אדוני!"

אני עוצר לפני הסטירה האחרונה. 

"פה גדול."

היא עושה לא מבוהל עם הראש, כמובן. אני מחזיק את הסנטר שלה עם יד ימין ונותן סטירה מכל הלב עם יד שמאל. 

"נראה לי שלא הבנת, פה גדול."

היא פותחת את הפה שלה במהירות. אני מוציא את הזין שלי מחוץ לטרנינג. הוא בחצי הדרך לקשיות מלאה. אני מניח אותו בכניסה לפה שלה ומחכה. בזמן שהיא מסתכלת על הזין שלי מבועתת אני אוסף לה את השיער בצורת קוקיות בעזרת הידיים שלי. אני מתחיל לספור.

"חמש.... ארבע.... שלו-"

היא מבינה את הרמז ומתחילה לעשות את העבודה בעצמה. אני נותן לה להכתיב את הקצב בינתיים. הזין שלי לאט לאט מתנפח לה בתוך הפה ואני מרגיש את הריר שלה נוזל בכמויות. אחרי כמה דקות אני מחליט שנמאס לי ומתחיל להזיז את הראש שלה קדימה אחורה על הזין שלי. היא מנסה לדחוף אותי עם הידיים שלה אבל הן אזוקות לקיר והיא מוותרת במהירות. במשך כמה דקות הצלילים היחידים שנשמעים בחלל החדר הם קולות לעלוע ונהמות. כשאני מרגיש כשזה מגיע אני מוציא את הראש של אחורה, תופס את הראש שלה ביד אחת, מאונן ביד השנייה ומשפריץ לה על כל הפנים. 

אני משחרר אותה והיא קורסת אל המזרן. אני מגחך בקול.

"חבל שלא הבאתי לפה מראה שתראי כמה שאת מטונפת, לא נורא. אני עכשיו הולך. מוזמנת להישאר כאן ולהריח עד כמה שאת מטונפת."

אני מקנח ביריקה עסיסית והולך.

אזהרת טריגר: אלימות קשה, cnc שנוטה לצד של חוסר ההסכמה בצורה בוטה.

***************

אני קם בבוקר מוקדם. אני מכין לי כוס תה מהחליטה השווה, משאיר במקרר קנקן עם תמצית תה שיהפוך לחליטה קרה ויורד אל המרתף. היא ישנה בתנוחת עובר כשהפנים שלה מופנות אל הקיר. אני יושב בנחת בזמן שאני לוגם לגימות קטנות מהתה. אחרי כמה דקות התה נגמר ואני מניח אותו בזהירות על השידה בצד החדר. אני נעמד ומסתכל עליה. הגב שלה עולה ויורד בתנועות עדינות. אני זז ונעמד לידה. אני מחליט שהגיע הזמן אז אני מתכופף אליה ומתחיל לפתוח את האזיקים. היא מתעוררת בבהלה, קולטת שאני משחרר לה את האזיקים ומסתכלת על הדלת של המרתף.

"את יכולה לחלום על לברוח אבל אני אגיד לך שהדלת נעולה עם מפתח וקוד שרק אני ומספר מצומצם מאוד של אנשים יודעים."

איך שהאוויר יוצא בבת אחת מהמפרשים, מושלם. אני ממשיך לשחרר את האזיקים. כשאני מסיים אני מושך אותה בשיערות אל נישה שנמצאת בקיר ממול. אני זורק אותה אל הרצפה. 

"לטובתך אני ממליץ בחום שלא תזוזי מילימטר."

היא נצמדת אל הקיר ומתקפלת כמו שבלול. אני בועט לה בבטן. יבבה של גור פצוע נשמעת בקול קטן.

"חשבתי שאמרתי לא לזוז."

היא לא מפסיקה לבכות. אני נותן לה קצת זמן ואז אני מקים אותה בעזרת השיער שלה. 

"תעמדי ישר."

היא עומדת ישר ומכסה את הפטמות שלה עם יד אחת ואת הכוס שלה עם היד השנייה. אני מזיז בעדינות את היד שמכסה את הפטמות ושולח את יד ימין אל הפטמה השמאלית שלה. אני מחייך תוך כדי שאני תופס ומסובב לה את הפטמה. היא מתחילה להתפתל. אני שולח את היד הפנויה שלי ונותן מכה חדה לציצי השני שלה.

"חשבתי שאמרתי לך לעמוד ישר."

"אבל זה כואב לי.". היא מייבבת לי. אני מתעלם מהיבבות ומצמיד אותה לקיר. היבבות שלה מעמידות לי את הזין כל כך חזק. אני משחרר את הזין מהטרנינג ומעביר אותו על החלק הפנימי של הירך שלה. היא מנסה לברוח כמובן ובתגובה אני תופס לה את הצוואר ומרים אותה טיפה למעלה. ביד השנייה אני אוחז בזין שלי ומעביר אותו לאורך הכוס. מלמטה למעלה. העיניים שלה עוד שנייה יוצאות מהמקום אז אני מוריד אותה טיפה למטה אבל ממשיך להחזיק את הצוואר שלה. אני ממשיך לשחק עם הזין שלי מחוץ לכוס שלה. נוגע לא נוגע. ככל שהזמן עובר אני מרגיש את הרטיבות שם למטה מתגברת. 

"נעים לך, חמודה?"

היא מסרבת ליצור איתי קשר עין. אני מניח את שתי הידיים שלי בשני הצדדים של הראש שלה ככה שהיא חייבת להסתכל קדימה. 

"שאלתי אם נעים לך. לא מנומס לא לענות לשאלות."

"לא נעים לי!"

שתי סתירות מצלצלות.

"לא יפה לשקר מתוקה. חבל."

אני ממשיך עוד כמה דקות ומתרחק ממנה. היא מתנשפת והברכיים שלה רועדות טיפה. 

"תראי. כל כך מטונפת."

אני מוציא את הצינור מהגומחה שלו ומפעיל את הזרם. בהתחלה היא מנסה לזוז אבל אחרי בעיטה שתיים היא מבינה שעדיף לה שלא לזוז. אחרי כמה זמן אני פוקד עליה להסתובב ושוטף את החלק האחורי שלה. כשאני מחליט שהיא נקייה מספיק אני הולך אל השידה ושולף משם מגבת. אני זורק את המגבת אליה והיא ממהרת להתנגב תוך כדי שהיא ממלמלת תודה. אני מתקרב אליה.

"מה אמרת?"

"ת-תודה."

אני שולח אגרוף מהיר אל הבטן שלה. היא מתקפלת לשתיים ומשתעלת. אני מושך אותה למעלה. 

"את יודעת יותר טוב מזה. מה אומרים?"

הידיים שלה נשלחות להגן על הבטן. אני מגחך לעצמי ומסובב את אחת הפטמות שלה בעוצמה. היא צורחת. 

"מה. אומרים."

"תודה אדוני!"

אני משחרר לה את הפטמה והיא קורסת לרצפה. אני מרים אותה מבית השחי ומוביל אותה בעדינות אל המזרן שלה. הפעם אני אוזק לה רק את הרגליים. אני מכסה אותה עם השמיכה ולוקח את המגבת והכוס הריקה. אני משאיר את האור פתוח בדרך החוצה. בכל זאת צפוי לה יום עמוס. 

**************

הפוסט הזה מוקדש לפרלין שלימדה אותי איך פורנו כתוב היטב אמור להיקרא, להיראות ובעיקר להרגיש. 

בנוהל, cnc. אל תקראו אם אתם יודעים שזה יטרגר אתכם טוב?

***********************

אחרי שאני עולה במדרגות אני מריח בישולים. אני נכנס למטבח ורואה את האהובה שלי עומדת וקוצצת בצלים קטנים. אני מתקרב אליה מאחור ומחבק אותה מהמותניים. 

"מריח טוב, מה את מבשלת?"

"תבשיל פירות ים בחמאה ומרווה.". אני שומע את הגאווה בקול שלה.

"ומה הכנת לאורחת שלנו למטה?"

היא מחווה בידה אל קצה השיש ואני רואה קערה מכוסה בנייר כסף. אני משחרר את החיבוק, הולך לכיוון הקערה ומרים טיפה את נייר הכסף. זה נראה כמו אוכל לכלבים. אני שולח אליה מבט שואל והיא ישר אומרת "אל תדאג, זה לא באמת אוכל של כלבים. זה בשר טחון עם כל מיני.".

אני מושך בכתפיים והולך לערוך את השולחן. כשאני מסיים היא מגיעה אל השולחן עם התבשיל ובקבוק יין לבן. אני מביא פותחן בקבוקים, פותח את הבקבוק ומוזג כמות נכבדה של יין לשנינו. היא באמת מבשלת מדהים. במשך חמש דקות אני לא מדבר מילה ורק מתרכז בלאכול. 

"את מבשלת בן זונה. זה ממש טעים באלוהים." 

היא מושכת בכתפיה בביטול. "נשמה זה פשוט שקנית לי חומרי גלם טובים, לא עשיתי כלום."

אני מרים את כוס היין שלי. גם היא מרימה את שלה ואחרי שעשינו לחיים אני שותה מהיין. התאמה מושלמת לתבשיל. אני מסיים את האוכל ומפנה את הכלים לכיור. אני מרגיש טפיחה על השכם ומסתובב. 

"אני אשטוף כלים, האורחת שלנו צריכה לאכול."

אני מהנהן, מוריד את הסינר ולוקח את הקערה. בדרך למטה אני לוקח צעצוע וקנקן מים. אחרי שאני יורד אל המרתף אני מדליק את האור, מניח את הקערה ליד האורחת ומתיישב כשהקנקן לידי והצעצוע ביד שלי. היא חמודה כשהיא ישנה. אחרי כמה זמן אני נעמד, לוקח את הקנקן ושופך עליה. בשנייה אני מרגיש איך שהזין שלי מתעורר מהבהלה שלה. אני נותן לה חמש שניות ואז נותן לה זץ עם הצעצוע ביד שלי. היא מנסה לברוח לצד שרחוק ממני אבל אני מגיע עד לשם ודואג שהיא תראה את הצעצוע שביד שלי. היא נושמת נשימות מהירות ושטוחות ולא מפסיקה להסתכל על הצעצוע. אני נותן לה עוד זץ והיא מתקפלת לתנוחת עובר. אני מניח את הצעצוע על הכיסא שלי ותופס לה בשיער. היא נגררת אל הקערה של האוכל. 

"אני מציע שתקשיבי לי טוב מאוד עכשיו אם את רוצה לא לחטוף עוד מכות להיום."

העיניים המבוהלות האלה. הטעם החמוץ של הפחד באוויר. אני מרגיש שהכל מתחדד אצלי.

"הבאתי לך ארוחת ערב, מותר לך לאכול אותה. אסור לך להשתמש בידיים שלך. ברור?"

היא ממשיכה להסתכל עליי.

אני לוקח את הצעצוע ונותן לה עוד זץ. "אם אני שואל שאלה אני מצפה לתשובה, טינופת."

אני שומע בכי קטן. 

"ברור?"

"כ-כן"

"כן מה?"

"כן ברור?"

אני מגלגל עיניים. "לא, כן אדוני. עכשיו ננסה עוד פעם. הבאתי לך ארוחת ערב, מותר לך לאכול אותה. אסור לך להשתמש בידיים שלך. ברור?"

"כנאדוני".

"יופי, בתיאבון."

אני לוקח את נייר הכסף ומתיישב מולה. היא מתקרבת אל הצלחת והבעת גועל נסוכה על פניה. היא מרחרחת את האוכל ונראית כאילו היא עומדת להקיא. אני מנופף בצעצוע ממול לפרצוף שלה והיא נרתעת לרגע. אחרי כמה שניות היא מתחילה לאכול. אחרי ההלם הראשוני נראה שטעים לה. ברור שטעים לה. היא מסיימת מהר את האוכל.

"היה טעים?"

"כן."

אני בועט לה בצלעות.

"לא שמעתי, היה טעים?"

היא מייבבת. אני בועט לה עוד פעם בצלעות.

"שואלים אותך שאלה, היה טעים?"

"כן אדוני היה טעים אדוני סליחה אדוני אל תרב-"

אני בועט בה עוד פעם. הפעם נתתי מכה מכובדת. 

"את לא תקבעי לי אם אני מרביץ או לא. ברור?"

"כן אדוני"

"יופי, לילה טוב."

אני נותן לה עוד כמה בעיטות לקינוח, לוקח את כל החפצים ומכבה את האור בדרך למעלה. 

***********

שמעו כנראה שאני אמשיך לכתוב את הסדרה הנוכחית עם או בלי פידבקים. מה שכן, אני מעדיפה עם פידבקים:)

מקווה שאתם נהנים מזה, אני יודעת שאני נהנית מלכתוב את זה.

בנוהל, פנטזיית cnc אזהרת טריגר וכל הג'אז הזה. אין צורך לדווח לי על הפוסט אפשר פשוט לא לקרוא אותו. 

*****************

"מי... מי אתה?"

"אני הסיוט שלך עד שיימאס לי."

היא מנסה למשוך את השלשלאות עוד פעם. הפעם היא פוגעת לעצמה ביד, אני רואה עור משופשף חזק. אני נעמד וצועד לכיוונה כמה צעדים. היא נצמדת אל הקיר ומתקפלת בעצמה כמו אולר. אני מתכופף אליה ושולח את יד שמאל אל השיער שלה. אני מזיז אותו אל אחורי האוזן ומלטף לאט את הלחי. אני שומע נשימות קצרות ושטוחות. אני רואה אישונים מורחבים מרוב בהלה ורעד קטן וכמעט בלתי מורגש. אני תופס לה בסנטר ומכריח אותה ליצור איתי קשר עין.

"השאלה היותר מעניינת היא מי את."

"בבקשה תיתן לי ללכת אני מבטיחה לא לספר כלום לאף אח-"

היא לא מספיקה לסיים את המשפט לפני שאני נותן לה סטירה מצלצלת עם יד ימין.

"לא הבנת, את מדברת רק מתי שאני שואל אותך שאלה ורק את התשובה. ברור?"

היא מייבבת. 

אני מרים טיפה את הקול ומגביר טיפה את הלחיצה בסנטר.

"ברור?"

"כ-כן."

"יופי, עכשיו- מי את?"

"השם שלי זה הילה."

אני מלטף את לחי ימין שלה ונותן לה סטירה. פחות חזקה הפעם.

"תשובה לא נכונה, תנסי עוד פעם."

היא מתנשמת במהירות.

"נו?"

"אני לא יודעת מה התשובה הנכונה!"

אני מחייך ועוזב לה את הסנטר. היא חוזרת לתנוחת העובר שהיא הייתה בה ממקודם. 

"את עוד תדעי מה התשובה הנכונה, מבטיח לך."

אני נעמד וטופח בידיי על הירכיים. לאחר בחינה של האישה העירומה והמבוהלת שנמצאת על רצפת המרתף שלי אני מחליט שהגיע הזמן לשלב הבא בתכנית שלי. אני משחרר אותה מהשלשלאות ואז אני מרים אותה ואוזק אותה אל ספסל עם מקומות יעודיים. היא לא נאבקת בי, כנראה שומרת את האנרגיות לאחר כך. חכמה. אני לוקח את תיק כלי המשחיט שיש לי ומניח אותו בדיוק בזווית שהיא תראה. אני שומע שאיפה מהירה ומחייך חיוך ממש גדול. אני נעמד מאחוריה ומתחיל בספאנקים עם הידיים שלי. אחרי בערך 10 היא מתחילה לצרוח. אני ממשיך עוד ובערך אחרי 30 ספאנקים התחת שלה מקבל צבע אדום יפה כזה. אני נותן לה 50 בסך הכל ומפסיק. בובת סמרטוטים, היא אפילו לא בוכה. רק רועדת. אני הולך לחלק הקדמי ומתכופף אל הראש שלה. יש לה שבילים של דמעות שירדו והשיער שלה מבולגן טיפה. היא בוכה בלי דמעות כרגע ואני שולח יד אל הפטמות שלה ומושך טיפה. בתגובה אני מקבל עוד צרחה. אני מסובב את הפטמות כמו שהיו מסובבים את הכפתור של הרדיו במכוניות של פעם. הראש שלה נשמט למטה ואני רואה דמעות מתנפצות אל הרצפה. אני ממשיך לשחק בצעצוע החדש שלי ונהנה ממוזיקת הרקע של הצרחות. 

מתישהו נמאס לי ואני חוזר לשבת מולה עם הבירה שלי. בזמן שאני נהנה מהבירה הקרה שלי היא חוזרת לנשום יחסית רגיל. היא מתחילה לרעוד מהקור. אני מחכה כמה דקות ומכסה אותה בשמיכה, אני לא מעוניין שהיא תהיה חולה. היא ממלמלת תודה ואני מגחך ואומר לה על לא דבר. כשאני מסיים את הבירה אני רואה שהיא נרדמה. אני משחרר אותה מהספסל, נושא אותה אל המזרן, אוזק אותה אל הקיר והולך.

דיסקליימר: מדובר בפנטזיה cnc. מי שמתכוון להיות יפה נפש וידווח לי על הפוסט שיעצור, יספור עד 10 ופשוט לא יקרא את הפוסט שלי. בלי קשר, מדובר בפנטזיה אלימה אז אני שמה אזהרת טריגר.

***************

אני יושב בטנדר וצופה אל הרחוב. היא אמורה להגיע ממש עוד כמה דקות. אני מתמתח במושב ונאנח. 

"הנה זה זאת, לא?"

"כן, תניע את האוטו ותעקוב אחריה בזהירות."

אני אוהב את הימים שהיא בוחרת ללבוש את השמלה הפרחונית הקצרה. יש לה סנדלים זהובות ומשקפי שמש שמשדרים אור ושמחה. היא פונה לסמטא צדדית ואני נדרך.

"מוכן?"

"מוכן."

היא נעצרת לרגע ואני מזהה את ההזדמנות. הטנדר בנסיעה איטית ואני יוצא בזריזות מהאוטו, כורך את יד שמאל סביב צווארה ומניח מטלית ספוגה בחומר מרדים על הפה שלה שנייה לפני שהיא מספיקה לצרוח. חבל שאני באתי מאחורה, ככה לא ראיתי את המבט המבוהל שלה. היא נופלת לי בין הידיים כמו בובת סמרטוטים ואני נושא אותה אל החלק האחורי של הטנדר. אני זורק אותה לשם, עולה לקבינה וחוגר חגורה. אחרי הנהון קצר מצידי הנהג מתחיל לנסוע. 

אחרי שאנחנו מגיעים אל המרתף אני משחרר את הנהג ונשאר איתה לבד. אני מפשיט אותה מהבגדים שלה, מקפל ומניח על כיסא בצד. אני תופס בבתי השחי שלה ומושך אותה לכיוון הקיר שם מחכה מזרן ושלשלאות מקובעות לקיר. אני אוזק את הידיים והרגליים שלה. אני ניגז לפינה הרחוקה ממנה, פותח את המקרר הקטן ומוציא בקבוק בירה קר. 

אני מזהה תנועה על המזרן. אני ממתין בסבלנות בזמן שהיא מתחילה להבין איפה היא נמצאת. היא ממששת את האזיקים ומנסה למשוך את השלשלאות. אחרי כמה דקות של מאבק חסר סיכוי אני מחליט לשים לזה סוף ומכחכח בגרון.

"שלום."

מבט של איילה מבוהלת ננעץ בי.

"רוצה לדעת איפה את?"

אני רואה את הגלגלים במוח שלה זזים. היא מתחילה לצרוח. אני מחכה בסבלנות שתסיים. 

"אף אחד לא ישמע אותך צועקת."

***********

מוקדש לדוב אחד שאני מרגישה הכי בטוח בעולם בתוך הידיים שלו.