דיסקליימר: מדובר בפנטזיה cnc. מי שמתכוון להיות יפה נפש וידווח לי על הפוסט שיעצור, יספור עד 10 ופשוט לא יקרא את הפוסט שלי. בלי קשר, מדובר בפנטזיה אלימה אז אני שמה אזהרת טריגר.
***************
אני יושב בטנדר וצופה אל הרחוב. היא אמורה להגיע ממש עוד כמה דקות. אני מתמתח במושב ונאנח.
"הנה זה זאת, לא?"
"כן, תניע את האוטו ותעקוב אחריה בזהירות."
אני אוהב את הימים שהיא בוחרת ללבוש את השמלה הפרחונית הקצרה. יש לה סנדלים זהובות ומשקפי שמש שמשדרים אור ושמחה. היא פונה לסמטא צדדית ואני נדרך.
"מוכן?"
"מוכן."
היא נעצרת לרגע ואני מזהה את ההזדמנות. הטנדר בנסיעה איטית ואני יוצא בזריזות מהאוטו, כורך את יד שמאל סביב צווארה ומניח מטלית ספוגה בחומר מרדים על הפה שלה שנייה לפני שהיא מספיקה לצרוח. חבל שאני באתי מאחורה, ככה לא ראיתי את המבט המבוהל שלה. היא נופלת לי בין הידיים כמו בובת סמרטוטים ואני נושא אותה אל החלק האחורי של הטנדר. אני זורק אותה לשם, עולה לקבינה וחוגר חגורה. אחרי הנהון קצר מצידי הנהג מתחיל לנסוע.
אחרי שאנחנו מגיעים אל המרתף אני משחרר את הנהג ונשאר איתה לבד. אני מפשיט אותה מהבגדים שלה, מקפל ומניח על כיסא בצד. אני תופס בבתי השחי שלה ומושך אותה לכיוון הקיר שם מחכה מזרן ושלשלאות מקובעות לקיר. אני אוזק את הידיים והרגליים שלה. אני ניגז לפינה הרחוקה ממנה, פותח את המקרר הקטן ומוציא בקבוק בירה קר.
אני מזהה תנועה על המזרן. אני ממתין בסבלנות בזמן שהיא מתחילה להבין איפה היא נמצאת. היא ממששת את האזיקים ומנסה למשוך את השלשלאות. אחרי כמה דקות של מאבק חסר סיכוי אני מחליט לשים לזה סוף ומכחכח בגרון.
"שלום."
מבט של איילה מבוהלת ננעץ בי.
"רוצה לדעת איפה את?"
אני רואה את הגלגלים במוח שלה זזים. היא מתחילה לצרוח. אני מחכה בסבלנות שתסיים.
"אף אחד לא ישמע אותך צועקת."
***********
מוקדש לדוב אחד שאני מרגישה הכי בטוח בעולם בתוך הידיים שלו.
