ירושלים של זהב

אז פרסמתי כאן שאני מחפשת נשלט מעסה. פנו אליי כמה, לא מצא חן בעיניי אף אחד אז המשרה עדיין פנויה למי שרוצה לנסות, אבל כולם חוץ מאחד היו נשלטים. תשמעו, אני מחפשת סוג מסויים של דינמיקה בבדסמ שלי, ולדינמיקה הזאת קוראים ניצול. זה לא משהו שאני יכולה לדרוש ממי שהוא לא נשלט. 

רק אני אספר בקצרה מה קרה עם ההוא שלא נשלט, הייתה התכתבות קצרה אתמול ובאיזה שלב הרגשתי שאני צריכה להסביר שאני מעוניינת בנשלט, ניסיתי ולא הלך. עכשיו אני חייבת להבין משהו, מה האגו השברירי הזה שגורם מילא לחסום סבבה אבל למחוק את השיחה. הייתה הודעה אחרונה שאמרה בהתחלה שאני לא מסוגלת להתמודד איתו ולא הספקתי לקרוא את שאר ההודעה. נשבעת לכם שזה הדבר היחיד שמפריע לי. תכלס יצא לי פוסט מבולגן, מקווה שהבנתי משהו.

כל הגוף שלי תפוס:( אז אם יש נשלט חמוד שיודע לעסות (תעודות! אין לי סבלנות לחובבים) אז אני רוצה להזמין אותך לשבת הבאה. תודה ובהצלחה:)

אז התקלתי את פטמוש בחדר של אמת או חובה וביקשתי חובה חחחחח.

אני כל כך אוהבת את הניק שלו כי הוא קורע מצחוק, כאילו מה הקשר פטמה לגבר (אני יודעת שלגברים יש פטמות, עדיין).

ובכלל האיש משעשע וכיף לשחק איתו:)

נגמר לי המנוי מחר:(

אני עוד אכתוב על הערב המושלם שהיה לי אתמול. אבל אני רוצה לאמר תודה רבה רבה לאור ודורה כפרעליהן שגם ארגנו את המסיבה וגם דאגו לבטיחות ולתחושה מעולה במהלך הערב. לא מובן מאליו שזה יקרה ועוד עם חיוך ענק:)

מחכה למסיבה הבאה חחחחחחח

בימים האחרונים אני קצת במחשבות על המקום שלי בתוך כל הדבר היפה הזה שנקרא בדסמ. כאילו, אני הייתי די בטוחה שאני מזוכיסטית אבל בפעם האחרונה שהכאיבו לי זה היה לא במקום הנכון בשבילי. ואובייקטיבית זה לא היה אמור לדגדג לי את סף הכאב. ואני נכנסתי לעולם הזה במחשבה שאני נשלטת בטירוף, ואז מתחלפת ועכשיו אין לי מושג מה אני ומי אני. כאילו, ברור לי שאין לי קמצוץ חשק לסשן שבו אני נשלטת. אפילו לא בקטע משחקי, עזבו מערכת שליטה וזה. בקיצור, המחשבה הברורה היחידה שלי היא מזל שלא נכנסתי לקשר עם אף אחד מהשולטים שדיברתי איתם פה. זה לא בגלל שכולם מעפנים, בכלל לא. פשוט כנראה שזה לא אני. 

🤷🤷🤷🤷

אז יש לי כמה חברות טובות שיש להן אנדו. זה מחלה קשה שיש ברחם וגורמת לכאבי תופת במחזור ועוד דברים שאני לא מכירה אישית למזלי הרב. למה אני מספרת לכם את זה? כי היום היה היום הראשון של המחזור שלי. בדרך כלל הוא טיפה כואב אבל אני מסוגלת לתפקד. תכננתי היום לעשות קצת צ'יל ומשימות מהבית אחרי שכל השבוע עבדתי מחוץ לבית. קמתי בסבבה בבוקר ואכלתי. ואז אכלתי עוד. והייתי עדיין רעבה. ואז הבטן שלי התחילה לכאוב יותר מהרגיל. והייתי רעבה וכאובה. אז בזכות עצה של חבר טוב לקחתי שני כדורים וישנתי שנץ. ועכשיו אני בסדר גמור. 

אז מה באתי לאמר? שנראה לי שאני מתחילה להבין כמה המחלה הזאת רעה. חיבוק בהסכמה למי שסובלת מאנדו. אני הייתי עם כאבים יום אחד בחיי וזה חרא.❤️❤️❤️❤️

היא כשאני על הגב עם כרית מתחת לראש והירכיים שלי סביב ראש של נשלט:)