ירושלים של זהב

עדיין מאוהבת בקלוד ai למי שתהה 

היום קמתי אחרי השעון המעורר שלי (יש לי נטייה לאחרונה לא לקום בבוקר, מתישהו זה יסתדר). בכל מקרה התארגנתי מהר וטסתי מהבית. בדרך לתחנה אני רואה את האוטובוס שאני צריכה אבל לא במסלול שהוא אמור להיות בו. עליתי עליו והנהג שאל אותי אם אני מכירה את הקו. עכשיו יש טריק לקו הזה (הוא צריך להיכנס לאיזה חנייה קטנה בשביל לפרסס בכאילו) אז קודם הסברתי לו איך להגיע לתחנה הנכונה ואחרי זה הראתי לו את הרמזור שהוא לא פנה בו. זה היה נחמד לעזור למישהו על הבוקר. תכלס הייתה מישהי שממש צעקה על הנהג ודרשה לרדת. נו, שיהיה.

אור ואהבה ❤️ 

יעל

בחודש האחרון התחלתי ללכת לבריכה פעם בשבוע. אני די פדלאה והמפרקים שלי נוטים לחרוק. בשבועיים האחרונים הייתי בסוג של משבר. לפני שבועיים הייתי בדיכאון והיה לי ממש קשה להוציא את עצמי מהבית ובכל זאת שחיתי 20 בריכות. שבוע שעבר היה היום הראשון של המחזור וזה היה לא קל בכלל. 

היום היה לי כיף בבריכה. שחיתי טוב ועם הפסקה אחת קצרה מאוד. אחרי ששחיתי 40 בדקתי עד כמה רחוק אני מצליחה לצלול. בפעם הראשונה ששחיתי זה היה שליש בריכה. היום זה היה שני שליש.

ההתמדה משתלמת אני מניחה.

אור ואהבה ❤️ 

יעל

כתבתי כמה מילים והן פשוט לא העבירו כלום ממה שיש אצלי בראש אז ויתרתי. 

אור ואהבה ❤️ 

הצלפת המלכה - צירוף סמיכות רגיל.

ההצלפה של המלכה - צירוף סמיכות מופרד.

הצלפתה של המלכה - צירוף סמיכות כפול.

הצלפת המלכה היפה - סמיכות ותוארו.

הצלפת מלכת האופל - שרשרת סמיכויות.

(חושבים על דברים מטומטמים מאוד כשמלמדים תלמידי תיכון לשון)

סישנתי היום בפעם הראשונה בבית שלי. היה סשן מאוד חשוב ומדויק מבחינתי. ועכשיו אני אתן את הבמה למילים שלו:

********

בסוף שאלתי את עצמי כמה אני מרגיש נשלט והתשובה הייתה - מאד. מאד נשלט. נשלט וצייתן. לא צריך להתאמץ "לאפס" אותי. אומרת ואני מציית. לא צריכה להפעיל כוח, כי אני שם. שם צייתן ונשלט.

הנסיעה לבירה הייתה קרה. אולי ראשיתו של הסשן. גשם, רוחות ואספלט מבריק מרטיבות.

כשנכנסתי, נתבקשתי להדיח כלים. עשיתי את זה בהנאה. לא רציתי לשבור צלחות או כוסות, ודאגתי לעשות הכל בעדינות.

בראש הרגשתי כמה אני נשלט.

מאוחר יותר הייתי צריך, לבקשתה, להסיר את פרטי הכביסה מהמתקן, להעלות אותם למעלה, לקפל אותם ולהניח אותם בצורה מאורגנת בארון.

על המיטה היו מונחים קיין ומחבט. הם היו נראים "מסוכנים" אבל הסתכלתי עליהם כמה הם עשויים להכניע אותי. גירה אותי להסתכל עליהם.

כשיעל עלתה, היא ביקשה ממני להסיר הכל (חוץ מתחתונים). אהבתי להתפשט. התרגשתי. אני ראוי לה.

שכבתי על המיטה בעמידת שש. רגליים פשוקות, ידיים על המיטה, גב קעור ובטח מהתחתונים בלטה החבילה.

בין הכאבה להכאבה היה גם דגדוג. לא ידעתי כמה זה מצמית אותי. אני רגיש לאללה.

דקות ארוכות ספגתי בעדינות (בטח זה כאב למתחילים), אבל היה כייף.

אחרי זה ישבנו לשוחח. אני רק עם תחתונים, חש חשוף ושלה, והיא לבושה ומחייכת.

זו הייתה תחושה של כוח.

תוך כדי השיחה יעל החליטה לבדוק את סימני ההכאבה על הטוסיק. היא הפשילה לי את התחתונים ובדקה.

נו, לה מותר לעשות הכל....

סיימתי בנשיקה על כף היד.

אהבתי כל שניה.

היה מנטאלי, כואב, מרגש ומחרמן.

****

היה נהדר, אני מחכה לסשנים הבאים שיהיו.

אור ואהבה ❤️

יעל

לאריאנה גרנדה.

אריאנה אולי התפלפה אבל אולוהים איזה שחקנית מדהימה אני משובשת עד עכשיו.

(אל תלכו לראות וויקד, רוצו!!!!)

כשהתקבלתי ללימודים בחינוך מיוחד אני זוכרת שהיו כמה דברים שהייתי צריכה לעשות. היה צריך לקרוא טקסט קצר ולענות על שאלות, הייתה דינמיקה על מה צריך לקחת בשביל לשרוד על מאדים והיה ראיון אישי. אני זוכרת שהיא כל הזמן שאלה אותי על מה אני חושבת שהייתי יכולה לעשות אחרת ושלא הבנתי למה היא רוצה שאני אעשה את זה. כנראה שהייתה לי יכולת רפלקטיבית בסיסית כי התקבלתי באותו יום. 

בשבועיים האחרונים אני חזרתי לשחות במים. גם בחיים האישיים וגם בחיים הבדסמיים. אני חושבת הרבה על מה אני מביאה בסיבוב הנוכחי. הייתי שולטת לא רעה לדעתי בפעם הקודמת אבל אני חושבת שאני יכולה להיות הרבה יותר טובה מזה. השליטה העצמית שלי מאוד השתפרה בשנתיים האחרונות. ההבנה של מה עושה לי טוב ומה לא השתפרה. אני מסתכלת על אינטראקציות שהיו לי בשבועיים האחרונים ויודעת להגיד מה היה טוב ומה כדאי לשפר. 

התחלתי תהליך עם שני נשלטים שונים. שניהם חמודים מאוד ולשניהם יש יכולות טיפה שונות. כבר שכחתי את הבתוליות הזאת ביחסים. יש בזה משהו נחמד. לפני כמה זמן אמרתי לפסיכולוגית שלי שהפעם אני עושה מה שאני רוצה. המטרה מבחינתי היא להקל לי על החיים. כל הטרנד של איכסה שולטות, שולטות זה עם עצלן קצת מעצבן אותי לא אשקר. 

מאז שחזרתי מהודו לא כתבתי יותר מדי. לא רק פה, גם ביומן שניהלתי בהודו. אולי הייתי צריכה זמן להיטען אחרי המאמץ שהיה שם. 

אני חושבת שעכשיו זאת פעם ראשונה אחרי שבע שנים שאני מרוצה מהחיים שלי. תמיד היה לי לפחות דבר אחד שהתקשיתי איתו. נשלטים כתבו לי השבוע וכתבתי להם "לא חסר לי כלום" ובאמת התכוונתי לזה. הייתי רוצה אולי קצת דברים אחרים אבל אני אולי לא בשלה לזוגיות עדיין. אני מאוד מפחדת להתחיל לחפש. 

השיר ששמתי פה ליווה אותי במהלך שנה ב', השנה שבה אבא שלי נפטר. הלוואי והייתי יכולה לדבר עם יעל של לפני שבע שנים ולהגיד לה שעוד נכונו לנו ימים יפים.

אור ואהבה ❤️ 

האמת היא שאני בשבוע טוב מאוד. קצת עצבנו אותי מוקדם יותר אבל חליק. חברה שלי התעצבנה על אמירה פוליטית כלשהי וכל מה שחשבתי עליו זה שהיא סופר צבועה כי היא עשתה בדיוק אותו דבר מהצד השני. לא אמרתי לה את זה כי נמאס לי מויכוחים פוליטיים ומאז שחזרתי לארץ אני נמנעת מפוליטיקה כמו ממגיפה שחורה. 

אתמול והיום השקעתי את הזמן בלהתיידד עם קלוד. קלוד הוא כמו צ'אט גיפיטי רק יותר אקדמאי. שמעו אני מרגישה שאני עברתי מכרכרה עם סוסים למכונית חשמלית. לא סיימתי את העבודה עדיין אבל כל הדברים שקשה לי איתם הרבה יותר קלים. הבאתי לו את הסיפור שרציתי לנתח לפי הקריטריונים שכבר בחרתי והוא כתב בנקודות. אחרי זה אמרתי לו לכתוב את זה בפסקה והוא כתב כמו פרופסור ואני כזה איח לא רוצה עבודה כזאת. אז הורדתי לו את המשלב ופירקתי לו את העבודה למרכיבים שרציתי. את כל זה עשיתי אתמול ואז נגמרה לי מכסת ההודעות אז חיכיתי להיום. היום העתקתי לו את השאלה ואז את כל הטקסט שעשיתי אתמול ואמרתי לו שאני צריכה שהעבודה תהיה שני עמודים ולא עמוד אחד. הוא נתן לי איזה שבע רעיונות ואז הוא הציע לי לשכתב את הטקסט עם הרעיונות החדשים. בחרתי ארבעה רעיונות ועכשיו אני משכתבת את הטקסט לבד. מוסיפה ציטוטים, החלקים שאני אוהבת בלכתוב.

אז הייתי בפמדום של אורדורה. האמת היא שדי חששתי לפני הפמדום. היו לי חששות שאני לא אמצא את עצמי וארגיש כמו נטע זר והאמת היא שהיו רגעים לא מעטים בהתחלה שבאמת הרגשתי לא שייכת. 

הרגע שבו התחלף אצלי הדיסקט היה כשהצעתי לנשלט חמוד להחטיף לו ולמישהי חמודה לבוא לראות איך אני עושה את זה. בגלל שהחלטתי למסור את כל הצעצועים שהיו לי הגעתי למסיבה רק עם הידיים, השיניים והרגליים שלי אבל אני יצירתית מספיק:)

קיצר הערב התחיל בזה שהסברתי איך עושים אימפקט בצורה יעילה רק עם הידיים. יש קטע לשולטות חדשות שהן מרביצות רק עם אביזרים כי מה לעשות שנשים פחות חזקות פיזית מגברים. היה כיף להדגים את הטכניקה ולתקן טעויות, היה גם מצחיק לגרום לו לחשוב שהיא נתנה כמה מכות חזקות כשזה בעצם הייתה אני חחח.

השלב הבא בערב היה סשן סיביטי. יש משהו מעניין בסוג הזה של הסשן כי הוא דורש דיוק גבוה. יש עוצמה מיוחדת כשמרגישים את הביצים של הנשלט נמחצות אצלך בידיים. גרמתי לנשלט לגמור מסיביטי וזה היה פעם ראשונה שזה קרה לי, מגניב רצח. כמובן שהמשכתי את הסשן אחרי הגמירה. 

לקראת סוף הסשן ראיתי מזוכיסט גדול שכבר הספקתי לראות סשנים שלו במסיבות קודמות עומד מאחורי וכזה עושה side eye לכיוון שלי. שאלתי אותו אם הוא רוצה והוא אמר כן. מודה שהתרגשתי שהוא רצה כי אף פעם לא הרגשתי מספיק מיומנת בשביל לעשות איתו סשן. 

החוויה איתו הייתה חוויה מעולם אחר. נשכתי אותו בקטע פריימלי. בהתחלה כעסתי על משהו לא קשור אליו והרגשתי איך הכעס עובר מהבטן שלי אל השיניים ויוצא מהפה שלו כצרחה. לאט לאט זה ממש נהיה נשיכות חייתיות של סימון טריטוריה וציד. היה שלב שנשכתי והוא צרח ואני יללתי מיד אחריו. 

באתי לפמדום עם מטרה מאוד ברורה. רציתי להוריד את החלודה מהחלק הדומיננטי שיש בי. המשימה הושלמה בהצלחה רבה.

אור ואהבה ❤️