הציר חורק. הוא תמיד חורק. אני דוחף את שער הכניסה ונכנס. לא אמרתי לה הפעם שאני חוזר אחרי הפעם הקודמת. אני מתקדם אל הגזיבו ורואה אותה על הספסל. שני הילדים משגעים אותה עם בועות סבון ואני מחייך, אולי זאת הייתה טעות לקנות להם את זה ביציאה הקודמת. הילדים רואים אותי ומתחילים לרוץ אליי בטירוף.
"אבאאאאאא אבא כאןןןןןן"
היא מסתובבת והלסת שלה נשמטת. אני מסתכל לה בעיניים בזמן שאני מתכופף לחבק את הילדים. אחרי החיבוקים אני מתרומם איכשהו.
"חמודים אני רוצה להגיד שלום גם לאמא שלכם"
אני מתקדם אליה בזמן שבת חמש מחזיקה לי את היד ומספרת לי במלל מהיר את כל מה שהיה לה בגן השבוע. בן שלוש רק מדלג בצד השני שלי בשמחה מתפרצת. אני רואה שביל בודד של דמעה על לחי שמאל שלה. אני נעמד מולה ומחזיק את הלחיים שלה עם הידיים שלי. היא בוכה קצת יותר וגם אני מרגיש לחלוחית בעיניים שלי. אני מנשק לה את המצח ושומע אותה אומרת משהו לא ברור.
"מה?"
"אני אוהבת אותך"
אני מסתכל לה בעיניים.
"אני אוהב אותך"
**************
מוקדש למגויסים ולמשפחות המגויסים - תודה שאתם מקריבים בשביל כולנו ❤️
