איך מתקדמים מפה?

הימים מלאים ברגעים - עבודה, משפחה, בילויים, אירועים..

אני מצליח להנות, מצליח לתפקד, מצליח לנצל, מצליח להיות ברגע, אבל היא חסרה, ממש... 

במיוחד ברגעים כאלה -  אני שוכב במיטה (מחכה שהמנקים יסיימו), היום יצאתי מהעבודה מוקדם, לא ניכנס לסיבה, אבל אני פה, במיטה, מסתכל לצידי ומדמיין אותה, מפנטז עליה.. 

לפני זה עשיתי ביד בבית של ההורים שלי וצילמתי לה, ולאורך כל היום, לאורך כל הימים, מתכתב ומדבר איתה..אני לא יכול (לא רוצה ולא מוכן) להוציא אותה מהראש שלי..

אבל היא חסרה לי. 

יכולה להיות כזו מציאות? היא כבר חלק בלתי נפרד ממני, היא כבר החצי שלי, אבל מציאות שהיא חלק מכל הרגעים שלי? 

הלוואי שהחיים עד כדי כך מדוייקים 🦋🙏

היא זזה אחרת... 

לא דומה לאף אחת שאי פעם פגשתי או ראיתי...

אי אפשר ללמוד את התנועות שלה, היא מתמזגת עם האוויר, היא משנה את האווירה, היא כמו חלילן של נחשי קוברה, רק שהיא גם החלילנית וגם הנחש... 

אני אוהב לעמוד לפעמים קצת רחוק ממנה, להביט בה..היא מהפנטת.. והיא שולטת איפה שהיא לא תהיה, יושבת על הבר, מסתובבת במבוך, באמצע הרחבה או הולכת לשירותים, הזרקור תמיד עליה, הספוט של החיים תמיד מאיר אותה...

אז אני לוקח כמה צעדים אחורה, ומביט בה, גאה, מאושר, הליבידו מתפוצץ, ואיתו הלב והנשמה... 

כולם רוצים אותה, מנסים לקרוא לה ילדונת, מנסים לקרוא לה מלכה, מנסים את כל המנעד שבין לבין...שינסו, היא שלי!!! גם אם היא עם אחר, היא שלי! 🦄💜

החיים מעולם לא היו מדוייקים יותר 😘

אני לא מפסיק לחשוב על זה, ככל שמכיר אותה יותר, ככל שמתאהב בה יותר, ככל שאוהב אותה יותר המחשבה הזו חודרת יותר ויותר עמוק. 

האם אני עושה את המעשה האצילי, האם אני שם את מסלול חייה לפני מה שאני רוצה, האם אני מפנה את הדרך בשביל לתת לאנשים אחרים הזדמנות להיכנס, אנשים פנויים יותר, כאלה שיכולים לתת לה את הכל. 

או שאני עושה את המעשה האגואיסטי, את מה שעושה לי טוב, את מה שעושה לי נעים, את מה שעושה לי להרגיש כמו שלא הרגשתי אף פעם, האם אני תוקע את הדגל שלי בלב שלה, בנפש שלה, בנשמה שלה, בכוס שלה... 

והחלטתי...היא ילדה גדולה, היא יודעת מה טוב לה, החיים העמידו ומעמידים אותה במלא מבחנים, והיא תמיד בוחרת בעצמה, היא תמיד תבחר בדרך הנכונה לה..וגם שהיא לפעמים עושה סטייה קלה מהדרך, הסטיה תמיד ברורה, תמיד רגעית, תמיד בעיניים פקוחות ובשמירה עצמית והכי חשוב, היא תמיד חוזרת למסלול. 

ולא אלפי, לא מיליוני, מילארדי גברים היו מתים שיהיה להם שבריר ממה שלי יש איתה, הראש שלהם היה מתפוצץ אם היו באמת יודעים מה זה החיבור הזה שיש לי איתה, מה זה הקשר הזה, האהבה הזו, החברות הזו...אי אפשר לשבור את זה, אי אפשר לנתק את זה, אי אפשר להזיז את זה, זה בסלע, זה ברזל, זה יהלום, זה לתמיד. 

והכל על השולחן איתנו (אולי לפעמים יותר מידי, לפעמים אני מציף תסריטים שאני חושש מהם בשבילה לפני שהם קורים, אבל תמיד אשמור עליה, גם אם לפעמים זה מרגיש מוגזם קצת, אני יודע שהיא יודעת שכל סימן אזהרה בא עם ביסוס ולא ממקום אחר..)

היא יודעת שאני מאחוריה, נותן לה את כל המקום לבדוק מה היא רוצה בחיים האלה, נותן לה את כל המקום לעשות טעויות, גם אם מזהיר מפניהן, הן הטעויות שלה לעשות. היא יודעת שאני רוצה שיהיה לה טוב גופנית, נפשית, מנטלית, רוחנית..ואם וכשיבוא מישהו שיתן לה את כל זה, אני האחרון שאעמוד בדרכו. 

אז בלב שלם, באהבה ענקית, בציפייה מטורפת לעתיד, בסקרנות אין קץ לחוויות ולהרפתקאות שהחיבור איתה מביא, אני בוחר בה. 

לעולם לא אוותר עלייך, לעולם אהיה חבר שלך, לעולם אהיה שם כשתצטרכי אותי. 

החיים מדוייקים, הם הביאו לי אותך, אני לא אהיה אדיוט ואוותר על מתנה כל כך נדירה של החיים...

יום חמישי בערב

אני אוסף אותך (את איתי מההתחלה ועד הסוף, אולי לא נהיה לבד בחלק מהלילה, אבל את שלי. את היית שלי, את שלי ואת תהיי שלי, לעד!) 

מגיעים לחדר

החדר מאובזר בג'קוזי מפנק, מיטה ענקית לבנה, נדנדה שאפשר לקשור את מי שעליה, מערכת סאונד, צעצועים... 

נכנסים לחדר, מעשנים, שותים, צוחקים, רוקדים, מתפשטים ונכנסים לג'קוזי. 

את נכנסת ואני נפעם כל פעם מחדש לראות את הגוף העירום הזה, נוטפת סקס אפיל של 1,000,000 אמזונות... והפעם אין תפרים בכף רגל, הפעם אני נכנס גם.. 

את מתמקמת מול פתח של הג'קוזי שעושה לך נעים בגב, אני מתקרב, מסתכל עלייך שניות ארוכות, מנשק את המצח שלך, מנשק את העיניים שלך, מנשק את האף שלך, מנשק את השפתיים שלך, את הלשון שלך, יורד לצוואר ובזמן שמגיע לחזה שלך האצבעות שלי מלטפות, עולות במעלה הרגליים שלך.. 

אני יונק לך את השד, עמוק, חזק, מנסה להכניס את כולו לפה שלי...לא אצליח ככל הנראה אבל פאק איתך לא אפסיק לנסות לעולם... 

אני מלקק לך את הפטמה בזמן שהאצבעות עולות לבין הרגליים שלך. 

בא לי לרדת לך, כל כך!! 

אני לוקח נשימה עמוקה, וצולל פנימה, מלקק, נושך, מנשק את הכוס שלך, חודר עם הלשון עמוק, כל כך עמוק שכמעט ולא צריך לעלות לקחת אוויר, הכוס שלך הוא האוויר שלי, הנקטר שלך הוא החמצן שלי..

את משפשפת לי את הזין עם כפות הרגליים שלך תוך כדי שהאצבעות שלי עושות גלים על השפתיים התחתונות שלך, מלטפות, טופחות, משחקות איתך ועם המים.. 

כשהזין שלי עומד במלוא תפארתו אני נעמד, מתקרב אלייך, מסתכל עלייך מלמעלה, ואת נותנת לי את המבט הזה...את יודעת איזה..לא מושפלת, לא שפחה, לא זונה, משוייכת, מסורה, הילדה שלי, החתולה שלי, החצי השני שלי.. 

אני תופס לך את העורף, מקרב את השפתיים שלך לזין שלי ודוחף, עמוק, חזק, את טופחת לי על הישבן כשאת לא מסוגלת יותר, ואז יוצאת בקול מחנק, נוזלים מטפטפים לך מהשפתיים...

אני מוציא אותך מהג'קוזי, מנגב אותך, מכניס לך פייסל לפה ומושיב אותך על הנדנדה... 

קושר אותך, מכסה לך את העיניים ואז את שומעת דפיקה בדלת.. 

המשך יבוא (אם תבקשי)

החיים מדוייקים, הדמיון המודרך הזה יקרה, מגיע לך, מגיע לך הכל אהבה נוטפת שלי 💧

את!!!

כולם אומרים לך כמה את יפה, כמה את מיוחדת, כמה עוצמות יש בך וכמה את נדירה בנוף... 

הם לא מבינים... הם מרגישים, הם אומרים, אבל הם לא באמת מבינים עד כמה..הם לא באמת יודעים על מה הם מדברים.. 

אני יודע אותך, אני חי אותך, אני באמת באמת מכיר אותך.

את החולשות, את החוזקות, את הקשיים ואת האתגרים, את היופי החיצוני והפנימי, את הגוף שלך, את הכפתורים שלך..

אני באמת יודע למה את מסוגלת, אני באמת יודע איך ללכת איתך, יד ביד וכשצריך להביא אותך למקומות הגבוהים שאת צריכה להגיע אליהם. 

הבלוג הבא יהיה יותר בסגנון של דמיון מודרך, פה רציתי רק לשפוך על הדף כמה עובדות - 

אני אוהב אותך

אני תמיד פה בשבילך, למענך ואיתך

אני לעולם אהיה ואשאר החבר הכי טוב שלך

אני מבטיח להמשיך ללמוד אותך, כל יום עוד קצת (כמו למשל שלראות פורנו מוריד לך ממש :) 

את כבר מכירה אותי (ואני אותך) בחיבור הכי חזק שהכרתי, והחיבור הזה ממשיך להתחזק כל יום. 

אני לעולם לא אקח את החופש שלך (ולא צריך לכתוב אבל עדיין, לעולם לא ארים עלייך יד, לעולם לא אגרום לך לפחד, לעולם לא אהיה את יודעת מה...)

ותמיד, אבל תמיד אזרום עם כל מחשבה, סטיה, פנטזיה, טירוף שהולך לך בראש...

כי אהבה קוסמית שלי, אני ואת זה אחד, זו אותה נפש, זה אותו ראש, אותו לב..כבר שנה פלוס ובדקתי שוב, זה לנצח מה שקורה פה...

החיים לא היו יכולים להיות יותר מדוייקים מזה, שלך לתמיד,

את יודעת מי 🕵

יום חמישי פחות 3 שמח 🥳

💙💜

אני חולה, 39.7 וכאבים פסיכים מהצוואר ועד כתף שמאל, לא היה לי כזה אף פעם... 

אבל שטויות, יעבור.. 

כשגבר חולה (כל מעלה מעל 36.9 נחשבת מחלה קשה אצל גבר 🤷‍♂️😀) הוא מושבת, הוא רוצה שיטפלו בו, הוא רוצה להרגיש חום גוף, הוא רוצה להתכרבל מתחת לשמיכה ולהעביר את השעות עד שהמחלה תעבור... 

ובראש רצות מחשבות, הלוואי והיא הייתה פה לטפל בי... 

אותה אני רוצה...לא את אמא, לא את אשתי (למרות האהבה הענקית כלפיה), לא את הילדים ולא חברים טובים...אותה אני רוצה שתטפל בי!!! מעניין מה זה אומר...🤔💕

אז לרוב זה לא יקרה, אבל בהכרות של נצח יש מלא הזדמנויות... 

החיים מדוייקים, היא עוד תבוא 💜❤️💜❤️

היא לא שלי, נסיבות החיים והתזמון שבו הכרתי אותה הביאו את המציאות להחליט בשבילי (לא אוהב שמחליטים בשבילי דברים...אלא אם זה בחדר המיטות 😈😊)

אני מרגיש שמתקרב היום בו אצטרך לעמוד מאחורי ההבטחות, הפנטזיות, המילים שאני אומר לה (ובאמת מתכוון)..למילים, לכל מילה, יש משמעות, גבר אמיתי (וגם אישה לצורך העניין) עומד.ת מאחורי המילים שיוצאות לו/ה מהפה. 

לראות אותה מתנשקת עם מישהו אחר, שלא לדבר על מישהו אחר שיגע בה, יפשיט אותה, ילקק אותה, יחדור אליה, יגרום לה לגמור... פאק זה לא יהיה קל...

אבל אני נדלק מכל דבר שהיא עושה, מכל מילה שיוצאת לה מהפה, מכל צחוק, בכי, יללה של חתולה או נחירה של חזירזרונת..אני נדלק לשמוע או לראות אותה עובדת, אני מתאהב כל פעם מחדש כששומע אותה מדברת עם המשפחה שלה, אני מתחרמן מלדעת שהיא אוכלת ושותה, אני מתפוצץ מגאווה כשהיא מתקדמת במסע...

וגם זה, גם עולם ה BDSM, גם שלישיה או רביעיה (בינתיים יש מועמדים לעד רביעייה 😏), לראות אותה לומדת, נהנית, חווה, מרגישה...אפשר (וזה לא רק אני, כל אחד/אחת שיסתכל עליה), אפשר ממש להרגיש את מה שהיא מרגישה בלי לעשות כלום, יש בה משהו שאין לאף אחת אחרת, לא ארחיב, אם נתקלתם בה מתישהו בחייכם, תאמינו לי שאתם יודעים מי זו ולמה אני מתכוון. 

אז אהיה שם איתה, בכל חוויה שאוכל, מקבל שיהיו כאלה שלא אוכל להיות בהם, וזה באמת בסדר, זו המציאות שקיימת ואני מחבק אותה בשתי ידיים. כי בסוף בסוף, החיים מדוייקים, וכל מה שנותר לי זה להודות שהיא חלק כל כך מהותי וקריטי בחיים שלי. 

אני רוצה לעטוף אותה.

אני רוצה ללקק אותה.

אני רוצה לשמור עליה.

אני רוצה להגן עליה.

אני רוצה לקלח אותה.

אני רוצה להאכיל אותה.

אני רוצה לנשק אותה.

אני רוצה להרגיש את הציפורניים שלה על כל הגוף שלי.

אני רוצה לטעום את הלשון שלה.

אני רוצה לגרום לה לרדת על ארבע.

אני רוצה שהיא תילל.

אני רוצה לקשור אותה.

אני רוצה לדאוג לה.

אני רוצה לגרום לה לגמור.

אני רוצה את השם שלי על הגוף שלה, יוצא מהפה שלה, אומרת אותו, חושבת עליי כשהיא מזדיינת עם אחרים.

אני רוצה לפרק לה את הצורה.

אני רוצה לפעמים לשכב איתה בכוח, שהיא תתנגד.

אני רוצה לדעת אותה.

אני רוצה להכיר כל חלק ממנה.

אני רוצה שהיא תהיה שלי.

אני רוצה לרדת לה.

אני רוצה לחדור אליה מקדימה, מאחורה, לפה, לתחת, לכוס.

אני רוצה שהיא תעשה כל מה שאני אומר.

ומצד שני אני רוצה שהיא תמרוד לפעמים.

אני רוצה לשחק איתה.

אני רוצה לאהוב אותה.

אני רוצה להזדיין איתה בשלישיה, רביעיה, חמישיה וכו'.

אני רוצה את המסאז' שהיא מבטיחה לי כבר שנה.

אני רוצה אותה.

אבל הכי הכי אני רוצה, שהיא תהיה בדיוק כמו שהיא, שהיא תהיה הגרסה הכי טובה של עצמה שהיא יכולה להיות. 

ולמרות כל הכתוב למעלה, מה שקיבלתי זה הרבה הרבה הרבה יותר ממה שיכלתי לרצות, קיבלתי את החברה הכי טובה שלי באמצע החיים, קיבלתי נצנצים וכוכבים 🌟🌠🌟

אז תודה לך חברה שלי, את כל מה שרציתי, את כל מה שיכלתי לבקש, את משלימה את מעגל החיים שלי. 

לעד אהיה בצד שלך, אגיד את דעתי על הכל, אבל תמיד אחשוב על טובתך לפני הכל, את הלב שלי! 

החיים מדוייקים, כל כך סקרן לראות מה עוד יש להם להראות לי...

השעה 04:25....את נוחרת פה ליידי...לקחנו את הקרטון ב 20:30 בערך (סתם מנחש, תכף יגיע הבוקר ותגידי לי בדיוק מה קרה מאז שלקחנו כל אחד חצי...).. 

רק יודע דבר אחד, זה היה מטורף לדעת אותך תחת הדלקה, ללטף אותך, להרגיש את הצבעים של הגוף שלך, לטעום את הצלילים של הויברציות שלך... ופאק פאק פאק, מיליון פאק, אני רעב לעוד!!! בא לי עוד ממך!!!! את שוכבת פה ליידי ואני רק מנסה לעצור את עצמי מלאכול אותך בין הנחירות הכי סקסיות ששמעתי בחיי!!!!! 

טוב, הולך להמשיך להסתכל עלייך, אולי תקומי, אולי את עושה את עצמך, ובלי שום קשר למה שאת תעשי, אני פשוט אוהב להיות איתך...אני פשוט אוהב אותך.

אז הולך להסתכל עלייך עוד קצת לפני שנרדם או לפני שמתחיל עוד סבב של כל מה שקרה הלילה בלופ...🤩❤️💜🥳😊🤤

בינתיים, אל תחכו ערים, 

החיים מדוייקים!!!

אני רוצה להכניס אותה לחיים שלי, אני רוצה אותה חלק בלתי נפרד מהמציאות שלי, אני רוצה אותה כשאני הולך לישון ואני רוצה אותה כשאני קם..אני רוצה אותה מסתובבת בתחתונים בבית (כשהילדים לא בבית :), אני רוצה אותה מקפלת כביסה בזמן שאני יורד לה, אני רוצה לראות בעיניים שלי כל חלק מהמסע שלה...

אני רוצה שאשתי תתחבר אליה כמעט כמו שאני מחובר אליה..והדבר הכי פסיכי, שאיתה, זה פאקינג אפשרי, אי אפשר להיות בנכחותה ולא להתהפנט, היא האסיד של החיים, אישה שהיא כולה דלקה אחת מתמשכת, מדליקה את כל מי שמסביבה... 

אני רוצה להיות איתה בלי לוותר על הקיים, ואני ממש חושש (שזה חלק מהריגוש) מההשלכות של להתניע את זה. 

החיים מדוייקים, אז אעדכן, אולי, בהתפתחויות.