|
|
|
המתוק שלי חולה
לא סתם בכיינות, הפעם זה על אמת, בדקתי
וככה אני הפכתי למשרתת בין לילה
מדדתי חום, נתתי כדור, הכנתי תה, העמדתי סיר מרק, ואפילו נאלצתי לגלות שהכלים לא שוטפים את עצמם
מרגישה שכל זכויותיי נשללו
אז ככה זה מרגיש להיות בצד השני? 🤔
מה לא עושים בשביל אהבה
רובנו יכולים להיזכר בתקופה שבה עשינו משהו לא בסדר בילדות ואז נענשנו על כך.
מטרתו הבסיסית של עונש היא לקשר בין ההתנהגות הבלתי הולמת לבין תחושות ה"תגמול" הלא נעים שיתרחש אם ההתנהגות תחזור על עצמה. זה מאפשר לאנשים ללמוד (חלקם לומדים ביעילות רבה יותר מעונש מאחרים) מהטעויות שלהם, כך שהם יזכרו לא לתת לזה לקרות שוב.
אותם עקרונות מיושמים גם במערכות יחסים בדס"מיות; הצד השולט משתמש במספר בקרות מחשבתיות שיגרמו לנשלט לחשוב מחדש על התנהגותו ולשקול מחדש את פעולותיו העתידיות.
באופן כללי כשאני חושפת אנשים לצד הבדס"מי שלי, באופן די מיידי מתבצע קישור בין בדס"מ לעונשים וזה בדרך כלל בין השאלות הראשונות שאני נשאלת עליהם.
חשוב לציין ששליטה יעילה לא פחות היא תגמול או חיזוק חיובי על התנהגות טובה שבמבחן המציאות יש להם נטייה לעבוד טוב יותר מבחינת הסתכלות לטווח הארוך, מכיוון שהנטייה הטבעית של רוב בני האדם היא להישען לדברים שהם אוהבים, נהנים וגורמים להם להרגיש טוב.
עם זאת, גם לעונשים יש תפקיד חשוב במערכת היחסים וכפי שכל נשלט הוא ייחודי, כך גם הרצון, הצרכים שלו ושיטת החינוך היעילה ביותר עבורו. עבור חלק מהנשלטים עונש הוא הכרח, משהו שהם משתוקקים כדי להרגיש יותר שייכים לשולט שלהם. עבור חלק עונש יכול להיות צורה יעילה ביותר של אימון - כאשר נשלט עושה משהו לא נכון או מתנהג בצורה לא נכונה, הוא רוצה שהשולט יתקן את מעשיהם הפסולים כתזכורת למי הם בחרו להיות אחראי על חייהם ולהראות להם איך הם יכולים להפוך להיות נשלטים טובים יותר.
לפני שמתחילים לחלק עונשים, השאלה החשובה ביותר שיש לשאול מבחינת ענישה היא: מדוע העונש נחוץ?
במהלך הכשרת נשלט יש לתקן דברים שהנשלט והשולט לא אוהבים בהתנהגות הנשלט ורוצים לשנות, ואחת מהדרכים להשיג זאת היא באמצעות עונשים או הפעלת סנקציות כדי לשלול התנהגות מסויימת. עונשים יכולים להיות גם על התנהגויות הקשורות במערכת היחסים ובהיררכיה, למשל שהנשלט לא מפגין את הכבוד הראוי, לא מתקשר כמו שצריך, לא מבקש רשות או לא מדווח על דברים שנדרש לעשות כך לגביהם, לא מסיים משימה או מסרב למשימה שקיבל.
כדי שהעונש יהיה ממוקד למטרה, ההסבר מדוע הוא ניתן לפני כל עונש הוא חיוני וכדאי גם לקשר את הסיבה הזו למטרה הסופית של הנשלט. זה גם מאד יעיל לשבת עם הנשלט במרווחי זמן קבועים "מחוץ לפרוטוקול" ולדון בסקירת ההתקדמות שלו, מה הוא עשה טוב, במה השולט גאה בו, דברים שהוא צריך עדיין לעבוד עליהם ואזורים שבהם עדיין צריך שיפור.
עונש לא חייב להיות רק בהשפלה, מניעה, כליאה, מאמץ ממושך, משמעת גופנית או כל דבר אחר שהוא בעל ביטוי פיזי. הוא יכול להיות גם מילולי – עבור נשלט שכל רצונו הוא לרצות את השולט שלו, לפעמים כל מה שצריך זה להביע אכזבה מהמעשים ומההתנהגות שלו. שיחה ישירה שדנה במה הנשלט עשה לא בסדר, עד כמה זה מאכזב את השולט והציפיות לשיפור העצמי שלו בעתיד, יכולה להיות די והותר כדי להחזיר את הנשלט לדרך הישר.
לכן, באופן אישי, אם אני אתרשם שחלה הפרה כי ההוראה הראשונית שלי לא הייתה ברורה ובגללה הנשלט טעה תמיד אעדיף להעיר קודם באופן ישיר ולוודא שהדברים מדוייקים ומובנים, אך אם היתה הפרה ברורה של החוקים שלי או שמדובר בנושא שהערתי לגביו ולא תוקן, אני אעניש, ותמיד אשתדל לבחור בעונש בעל אפקט דומה או ממחיש להפרה שנעשתה, מעין מידה כנגד מידה, ואם זה לא מתאפשר אז כל עונש אחר שיש בו אלמנט חינוכי שגורם לנשלט לחשוב על הטעות שעשה ומעביר את המסר. (אוכל להרחיב בנושא הזה בבלוג אחר אם תרצו)
במתן העונש, חשוב להכיר את הנשלט ואת מנעד היכולות שלו כדי להתאים לו עונש שלא יגרום לו לכאב רגשי, פחד, פגיעה פיזית אנושה או טינה. תפקיד השולט בראש ובראשונה הוא להגן על הנשלט ולא לעשות משהו שבסוף יגרום לו לנזק.
וכמובן, זה אולי ברור מאליו אבל חשוב – חובה בסיומו של כל עונש לספק לנשלט זמן לתמיכה ונחמה כשהוא נרגע מסצנה אינטנסיבית שעבר, ביחד לשחרר את כל הרגשות השליליים מהמקרה, להפיק לקחים ולהתקדם הלאה.
מי שלא מוכן להקדיש את הזמן להיות שם לאחר עונש, לא צריך להטיל את העונש מלכתחילה.
לסיכום, המטרה באימון ענישה היא לבצע תיקון להתנהגות רעה כדי שהכנוע יוכל ללמוד ולצמוח ממנו.
באופן אישי אני משקיעה זמן, מחשבה ואנרגיה בכמות לא מעטה בכלל בניסיון לדייק את העבד שלי עבורי ולגרום לו לתקן טעויות שעשה כדי שיהיה לנו טוב יותר ביחד.
כן, זה טבעי להתבאס או להרגיש ממורמר כלפי אדם שמעניש אותך. כולנו שנאנו את המורה שנהג להכריח אותנו לכתוב שורות על שורות או כעסנו על ההורה ששלח את אותנו לחדר שלנו מדי פעם. עם זאת, חשוב תמיד לזכור שהעונש ניתן לטובת הנשלט כדי שיוכל להשתפר, להיות מדוייק, מותאם וכי אני רוצה וחשוב לי לתקן אותו, אחרת בכלל לא הייתי משקיעה בזה מאמץ.
אם אחד מבני הזוג מגלה שיש לו רגשות שליליים המתפתחים בגלל כל סוג של אימון ענישה, אז שניכם צריכים לשבת ולדון ברגשות שלכם. מה שחשוב הוא לפתח את מערכת היחסים הבדס"מית האוהבת והבריאה, לא לחיות חיים שאתם חושבים שאתם צריכים לחיות כי זה מה שראיתם איפשהו.
הדיסוננס בין פריט הלבוש הנשי והעדין הזה למגוון הפעולות הסאדיסטיות שהוא מאפשר זה מה שהופך אותו לכל כך סקסי בעיניי.
וכחובבת עקבים מושבעת הנה מספר דברים שאני אוהבת לעשות עם עקבים שאולי יתנו גם לכם השראה:
ראשית, אין כמו עקב טוב מחודד ודק כדי לעמוד איתו על הנשלט, לקפוץ עליו ולהשאיר סימנים בכל הגוף - אין על סימני "הייתי כאן" שנשארים לאורך זמן.
עוד דבר שאני אוהבת לעשות זה לגרות אותו מאד ככה שהפטמות שלו בולטות ואז למעוך עם קצה העקב את הפטמה, או את שק האשכים, אני אוהבת את המבטים ברגעים האלה; בהתחלה זה הלם, ואז הפה נפער בבהלה של כאב ואיתו התנשפויות ואנחות חלשות ואז מתחילים התחנונים והבקשות שאפסיק ויש את המגדילים לעשות ובוכים - אלה האהובים עלי ביותר.
אני אוהבת להכניס את העקב כולו לתוך הפה של הנשלט, לתת לו לנקות אותו היטב, למצוץ אותו יפה, באהבה, כמו שמוצצים זין, ואם הניקיון לטעמי אז גם להחדיר לו אותו לתוך התחת.
בחלק הפרקטי הם כמובן עוזרים לנמוכה כמוני להגיע לגובה המדויק של המיטה כשאני מעוניינת לזיין בכל התנוחות, אבל בעיקר כשהוא על הגב בקצה ואני נעמדת מעל- התנוחה האהובה עלי, ושם העקב הכי מדייק אותי בגובה.
ובכלל לאו דווקא אני זו שנועלת את העקבים, גם לנשלטים הם יכולים להיות מועילים לכמה שימושים.
למשל לתת לו להתרוצץ יום שלם במטלות כשהוא על עקבים, יכול להיות די מאתגר.
או להעמיד אותו במרכז החדר כשהוא על עקבים ומחובר לוו אנאלי שיורד מהתקרה, מותאם בדיוק לגובה שלו כשהוא על העקב, תחשבו איזה עינוי זה בשבילו אם יזוז, ואין כמו עינוי טוב כדי לשעשע אותי :)
וכמובן איך לא, כנראה המטרה שבשבילה נכנסתם לפוסט הזה - העקבים שלי
מערכות יחסים בעולם השליטה בדרך כלל מחולקות ל2 קטגוריות; עבור חלק הן עובדות מצוין, ומהוות בסיס לקשר חזק, מפרה ומצמיח שבני הזוג מפיקים ממנו הנאה רבה, בעוד שעבור אחרים זה מתגלה כאסון מוחלט שמותיר את המשתתפים פגועים, קרים ולעיתים מצולקים רגשית.
ישנן סיבות רבות לכך שמערכות יחסים עובדות או נכשלות כמו בכל זוגיות ממוצעת, אבל לתחושתי יש מרכיב אחד מרכזי שראוי לשים עליו את האצבע.
נראה כי טבעו של המצב האנושי הוא שכאינדיבידואלים אנו נוטים להיות יצורים מרוכזים בעצמנו, אפשר לנסח זאת שבאופן רגשי אדם תופס את עצמו כמרכז היקום והעולם סובב סביבו. כמובן שהמציאות מוכיחה שזה לא יכול להיות המצב, וגם לא צריך להיות, אבל נראה שזוהי עמדת ברירת המחדל האנושית שלנו, כזו שמובילה לתפיסה נפוצה וטבעית מאוד של האינטראקציה שלנו עם אנשים אחרים מתוך אינטרס – מה יוצא לי מזה? ובסופו של דבר, ברור שאם כולנו פועלים מתוך הנחה שאנחנו בראש ובראשונה רוצים להשיג משהו לעצמנו, אז היחסים שלנו עם אנשים אחרים לא רק יהיו גרועים אלא בלתי אפשריים למען האמת.
האשליה של יחסי כוחות במערכת יחסים בדס"מית היא שהנשלט הוא כולו נתינה לשולט בעוד שהשולט כל מהותו זה לקחת מהנשלט, אחרי הכל זהו סימן היכר חיצוני של דומיננטיות וכניעה. אבל יש הבדל משמעותי בין הסימנים הגלויים של חילופי כוח לבין היחסים הבסיסיים שתומכים בו. המקום שבו אני רואה אנשים מסתבכים יותר מכל הוא כשהם באמת מאמינים שהקשר עצמו מושתת על חוסר איזון הכוחות שהוא מציג כלפי חוץ.
אני שומעת לא פעם משפטים בסגנון של "איזה כיף זה להיות שולט/ת" - בוודאי, הרי כך זה מצטייר שאני מקבלת את הפרטנר שתמיד רציתי, עושה תמיד מה שאני רוצה, בדיוק בדרך ובאופן שאני רוצה ובנוסף לכל החגיגה אני גם זוכה לפרוק את התסכולים שלי, לדפוק אותו ולהשתעשע בו עד שהוא מתחנן שאפסיק.
אוקיי, אז אני מבינה למה הרבה חושבים ככה וזו אכן פנטזיה מהנה, אני מודה. ולמעשה, במידה מסוימת אני אכן כזאת מול הנשלטים שלי. אבל זו פנטזיה גרידא; זה לא הבסיס של מערכת יחסים בדס"מית, בכלל לא! אם המשמעות שלי היתה לקחת ללא הרף מה שאני רוצה, איך שאני רוצה, מתי שאני רוצה, הנשלט שלי לא היה מרגיש בשום אופן את הרצון להיכנע. הוא פשוט ירגיש מנוצל, בלי שום משמעות, שזה גם דבר נחמד, אך לא יכול להחזיק לאורך זמן.
אם כך אם בדס"מ לא עוסק בלקיחה או ניצול על ידי השולט, אז מה זה?
מדובר בנתינה.
במערכת יחסים בדס"מית השולט עושה כמות עצומה של נתינה כדי להרוויח ולהצדיק את הכניעה של הנשלט.
המפתח הוא שכניעה זה לא משהו שאפשר לקחת, אלא משהו שצריך לקבל.
על אף שלנשלט קיימת נטייה טבעית לרצות את השולט שלו ולגרום לו להרגיש טוב, נשלט שנמצא במערכת יחסים שבה קיים חוסר איזון של נתינה מול קבלה עשוי בהחלט לפתח טינה אמיתית כלפי ריצוי השולט. עם זאת, כאשר נחשפים למערכת יחסים בריאה עם שולט שנותן מעצמו ומשקיע ללא סייג, הרצון לתת יהפוך לנחשק ביותר. הם ירגישו משיכה ורצון לרצות את השולט ולתת למענו בדרכים שלעתים קרובות התרעמו עליהם או אפילו נמנעו מהם לפני כן.
בתוך מערכת יחסים בדס"מית בריאה הנשלט מרגיש מוערך, מוכל ואהוב. בסופו של דבר מה ששולט טוב ומוצלח עושה הכי הרבה זה לעבוד ללא לאות כדי להיות ראוי לקבל את השליטה מבחירה של הנשלט. זה אומר שהוא לא צריך להסתובב באווירה של עליונות, סמכות או לעשות פרובוקציות, אלא להיות חרוץ במאמציו להיות האדם הטוב והשלם ביותר שהוא יכול להיות. זה אומר להיות בשליטה על חייו, להצליח במה שהוא עושה, להיות אדיב וחביב כלפי אחרים, להיות מחובר לרגשות שלו ולהיות מוכן לתקשר אותם, להיות צנוע ולהפגין אמפתיה לאחרים, ולבסוף למקד את כל התכונות הללו לשיפור מערכת היחסים. זה דורש הרבה עבודה וכמות עצומה של נתינה מהצד השולט.
שולט טוב מבלה הרבה זמן בבניית ההערכה העצמית והערך העצמי של הנשלט שלו. הוא נותן מעצמו ללא לאות לטובת האושר, המודעות העצמית, הקבלה העצמית והאהבה של הנשלט. הוא יגרום לנשלט להרגיש בטוח, מוגן, מוערך, נחוץ ואהוב. שולט מגלה הערכה רבה למתנות שמעניק נשלט, זה לא סתם, נדרשת מאמץ ועבודה מתמשכת כדי ליצור ולשמור על אווירה וסביבה המטפחת עומקים הולכים וגדלים של כניעה. בסופו של דבר כל הנתינה והקבלה הזו יוצרת קשר אמון שלא דומה לאף אחד אחר, הוא יוצר את המרחב הקדוש בו ניתן להעניק ולקבל כניעה ללא סייג, והוא אחראי במידה רבה לקשר הבלתי יתואר אליו מתייחסים לעתים קרובות כל כך על ידי שותפים למערכות יחסים בריאות ואוהבות.
האם יש תן וקח ביחסי שליטה? כמובן, אבל בלב העניין, העוצמה והעומק של הרגשות המורגשים במערכת יחסים בריאה ואוהבת נובעים מהעובדה שזו בסופו של דבר אחת ממערכות היחסים הנותנות במודע שאני מכירה, כל אחד ממקומו, והתוצאות מדברות בעד עצמן.
אחרי הכל, מה שווים מלך או מלכה ללא עבדים?
פוסט רנדומלי שקראתי בפייסבוק ולא מעט הצעות שאני מקבלת ל"נשלטים טוטאליים כמו שאת מחפשת" גרמו לי לשאול את עצמי את השאלה הזו.
כשולטת טוטאלית הצהרה כזו מצד נשלט באופן אוטומטי מסקרנת אותי, זה מיד מושך אותי לדעת באיזה אופנים הוא התנסה ואיזה חוויות הוא עבר כנשלט כזה. אך למרבה האכזבה בסוף רובם התנסו בעיקר בשליטה מינית או בשירות וניצול גרידא ללא מרכיב מנטלי או רגשי.
דומיננטיות וכניעה היא דחיפה ומשיכה מתמדת בין שותפים מקבילים. אחד מוביל, השני מובל, אחד מצווה, השני מסכים. הצרכים של כל אחד מהם שונים - לשלוט או להיות נשלט. הכוח והאמון, לעומת זאת, שווים למרות שכל אחד מבני הזוג נמצא בקצוות שונים של הספקטרום.
ועם זאת, אין דבר חזק יותר מאשר שולטת שיש לה שליטה מלאה על הנשלט שלה, שיש לה כוח על הכל מרגע שהנשלט מתעורר, ועד להחליט אם הוא יכול לאונן ומה הוא יכול לאכול ולשתות.
טוטאליות בעיניי מכילה את כל הרבדים האלה- רגש, מחשבה, התנהגות, אהבה ומיניות.
שליטה טוטאלית נכנסת לכל אספקט ולכל אלמנט שמרכיב את חייו של הנשלט ומכסה גם מצבים שגרתיים ויומיומיים שכוללים כמעט את כל תחומי החיים. מצד אחד היא מאפשרת שליטה מהירה עם אפקט מיידי כמו משימות, מטלות עונשים או סשנים למיניהם ומצד שני היא מאפשרת גם שליטה עם אפקט מתמשך ועם תוצאות שמגיעות לידי ביטוי רק לאורך זמן- אילוף, חינוך, שינויי התנהגות, תהליכים מחשבתיים או רגשיים שהנשלט עובר ומשתנה בהתאם אליהם.
זה יכול להיות קשה בהתחלה להוציא את האישיות הכנועה מחדר המיטות אל חיי היומיום, לכן כל תהליך טוב מתחיל באופן הדרגתי, אפשר למשל להתחיל מלבחור את הביגוד לנשלט ליציאות, או שהנשלט יתחיל לדווח על ארוחות או פעילויות מסויימות, לבקש אישורים על משיכת כספים וכו – זה תהליך שהופך קל יותר עם הזמן, הוא מטמיע הרגלים והופך את הנשלט למשתוקק ותלותי יותר ויותר, הוא משנה את התודעה של הנשלט כך שזו הופכת להיות מציאותו החדשה. בחיי, יש מחרמן יותר מזה?
ביחסי שליטה 24/7 מעבר לשליטה יומיומית שפולשת באופן מובהק לחייו של הנשלט יש רבדים נוספים, כמו תארים ספציפיים יותר שבהם משתמשים גם באינטראקציות היומיומית, השולטת מכונה בתואר כבוד בעוד שהכנוע נקרא עבד, מה שמדגיש את המצב הקבוע של מערכת היחסים שלהם. עבדים לרוב יענדו קולר שקיבלו בטקס קילור או כמתנה שנקנתה עבורם מהשולטת שלהם. הם עשויים להסכים שרק השולטת יכולה להחליט לסיים את הקשר מכל סיבה שהיא ואילו העבד יכול לעזוב רק בנסיבות מסויימות, וזה רק על קצה המזלג.
יחד עם זאת, חשוב לקחת בחשבון שכניסה למערכת יחסים מוחלטת של חילופי כוח לא מתאימה לכולם, זה יכול לגזול זמן רב מאוד מהשולטת ויכול בהחלט להפוך ליותר מדי עבור הנשלט- לא כל נשלט יסכים לתת שליטה קבועה על היבטים רבים בחייו לשולטת על אף שלרבים זה קוסם בפנטזיה, ולכן יש חשיבות גדולה מאד לתקשורת נכונה ובריאה ולביטחון של הנשלט בשולטת. עבור אנשים מסוימים, שליטה טוטאלית יכולה להיראות פוגענית או לא ריאלית, אך ראוי לציין שלשולטת יש אחריות רבה לטפל בעבד שלה, והעבד עשוי למצוא חופש והנאה רבה באיבוד השליטה ובתחושה שהוא יכול להיות שקוף, מובל ומוכל.
כניעה אמיתית היא לא רק תפקיד אלא דרך חיים. לדעת להיות כנוע במערכת יחסים בדס"מית פירושו שאתה מבין שאתה כפוף לרמה גבוהה יותר מאשר מול בן זוג ונילי, אבל זה שווה את הכל.
*חלק ראשון מתוך הסכם השיעבוד עליו החתמתי את שפחתי. כפי שהזכרתי בפוסט הקודם – חלקים ממנו השמטתי, בעיקר כאלה הפוגעים בפרטיותנו*
הסכם שיעבוד
שנערך ונחתם ביום ג בתאריך [צונזר]
בין הראשונה לשמה
לבין הנשלטת [צונזר]
הקדמה ורקע
יש להבהיר כי הסכם זה נכתב באהבה ותפקידו להבטיח כי שני הצדדים ינהגו זה בזה בהגינות ובגבולות המוסכמים על שניהם. מטרת ההסכם הינה לתת תוקף פורמלי לסדר היום ולחובות שיש לשני הצדדים זה כלפי זו.
מועד כניסת הסכם זה לתוקף הינו מיידי. מועד פקיעת ההסכם הוא לפי בחירתה ורצונה של הראשונה לשמה בלבד, ועשוי להשתנות מעת לעת. באם הנשלטת תבחר להפר את ההסכם במלואו עליה יהיה לשאת בפיצוי לראשונה לשמה [צינזרתי את הפיצוי המוסכם], כל הפרה אחרת של אחד או יותר מהסעיפים הכתובים והנדונים בהסכם זה יותנו בקבלת עונשים ו/או בפיצויים לפי החלטתה ושיקול דעתה המלא של הראשונה לשמה.
הסכם זה בא לפרט את הסעיפים שידונו:
חובות הדדיות
א. שמירה על דיסקרטיות בהתאם למוסכם והמפורט בהמשך. [יעלה בהמשך]
ב. כנות - לעולם לא להסתיר דבר.
ג. אמינות - לעולם לא לשקר גם אם זה יכול להכאיב. רק אמת. בזאת שני הצדדים מתחייבים כי הם מבינים שאמון הוא הבסיס לקשר איכותי ומיטיב.
ד. שמירה על תקשורת בריאה.
ה. לעשות הכול אחד למען השני, ולעמוד זה לצד זו.
ו. שימוש בסוגריים במקרה הצורך – ע"פ המוסבר בהמשך חובות הנשלטת פרק ד סעיף 5. [יעלה בהמשך]
ז. הכל נעשה בהסכמת שני הצדדים.
ח. בכל נקודה בזמן על שני הצדדים להנות ממערכת היחסים מתוך נקודת הנחה שהמטרה עליה מתבסס הקשר הינו הנאה ומיצוי של שני הצדדים. באף נקודה בזמן לא ייתכן שמישהו ירגיש לא טוב בצורה ישירה או עקיפה עם משהו שנעשה ועליו לדבר על כך בפתיחות.
האחריות שיש לראשונה לשמה כלפי הנשלטת
א. חובת שמירה על בריאותה הנפשית והפיזית.
ב. חובת שמירה על גבולותיה של הנשלטת.
ג. חובת הובלת הקשר.
ד. חובה להביא לנשלטת ערך מוסף אמיתי מחוץ לעולם השליטה.
ה. חובה לגרום לנשלטת להיות הגרסה הכי טובה של עצמה.
ו. איסור לחשוף פרטים אישיים של הנשלטת או כל דבר אחר הקשור אליה ללא אישורה, למעט טקסטים שכתבה עבורה.
זכויות הנשלטת
א. לנשלטת יתאפשר שימוש ב-14 ימי מחלה במהלך השנה בהם תוכל להיות פטורה ממטלותיה אך לא מחובותיה (ההיררכיה נשמרת תמיד) ועליה לקבל אישור כדי לנצלם. להבהרה: לא ינתנו ימי חופשה.
ב. לנשלטת תינתן הזכות להביע דעה כאשר היא נשאלת אליה.
ג. לנשלטת תינתן הזכות לקבל תמונה ולצפות ביופייה של הראשונה לשמה כאשר היא יוצאת מהבית.
ד. לנשלטת תינתן האפשרות להשתמש באינטרנט אלחוטי בביתה של הראשונה לשמה באופן חופשי לצורך עבודתה.
ה. הנשלטת יכולה לא לענות להודעות בזמן אימוני כושר. במידה והראשונה לשמה צריכה את הנשלטת בזמן האימון היא תתקשר וכך הנשלטת תוכל לדעת שמדובר במקרה דחוף.
ו. הנשלטת רשאית ביום ההולדת שלה לבחור מה לעשות ולקבל החלטות בעצמה.
איסורי הנשלטת
א. אסור לנשלטת להישלט ע"י אחרים או אחרות, מלבד בסיטואציות בהן הראשונה לשמה בחרה ואישרה מראש את הסיטואציה.
ב. אסור לנשלטת להיות באינטראקציה אינטימית עם נשים אחרות.
ג. אסור לנשלטת לתקן או לערוך הודעות, וכמובן שלא למחוק.
ד. אסור לשתף עם אחרים כל דבר הקשור לקשר ללא אישור מראש של הראשונה לשמה לרבות תמונות, תיאורים, הסברים, פרטים על הראשונה לשמה או כל פרט אחר הקשור בצורה ישירה או עקיפה לקשר.
בפעם הבאה אפרט את החובות והכללים שקיבלה בהתנהלות השוטפת, ביננו, זה החלק המעניין יותר 😄
תמשיכו לעקוב ואולי אפרסם בקרוב 🖤
אני חושבת שאת המושג הראשוני של אהבה, או לפחות איך היא אמורה להראות כמעט כולנו קיבלנו מאגדות של דיסני; עלמה במצוקה, אביר על סוס לבן – כולנו יודעים איך זה נגמר. אבל במבחן המציאות בסוף כולנו למדנו שהקסם מתפוגג מתישהו. בדרך כלל אנחנו נוהגים להסתכל על זה כשתי שלבים: שלב ההתאהבות ושלב האהבה; אבל מה בעצם קורה לנו בזמן ההתאהבות שהופך את החוויה הזו לכל כך ממכרת?
התאהבות היא רגש בלתי נשלט, זו חוויה מאד פיזית, קל לזהות סימנים חיצוניים קלאסיים של אנשים מאוהבים: המבט החלומי, החיוך המתוק, המגע העדין, חוסר היכולת להסיר את העיניים אחד מהשני ותשומת הלב המתמדת שלהם למושא ההתאהבות. מעבר לכך, בהתאהבות המוח מפריש דופמין בצורה מוגברת מה שגורם לתחושת הריגוש וההתלהבות, למשיכה המינית וגם לירידה בתאבון, בריכוז ובשינה, הגוף מתעורר וחווה מנעד רחב של רגשות ומשיכה חזקה. ההתאהבות מלווה בצורך חזק להיות בסביבת אותו אדם כל הזמן, והמחשבות עליו לא פוסקות וגם התפיסה משתנה- אנחנו מתחילים לעשות דברים שלא עשינו לפני כן ומה שבעיקר נוכח אלה תחושות של אופוריה, בלבול וריחוף.
עם זאת, ברוב המקרים שלב ההתאהבות לא נמשך זמן רב, זה מצב פיזיולוגי שקשה לגוף להכיל לאורך זמן בשל האינטנסיביות שלה ולכן מה שקורה בקשרים ארוכי טווח ההתאהבות משתנה לאנרגיה בעלת איכות רגועה ויציבה יותר שמאפשרת לקשר להחזיק זמן רב.
אהבה היא איכות אחרת של התאהבות שמתפתחת עם הזמן, היא חיובית ובונה ומצמיחה ומפרה. היא כוללת מרכיבים רגשיים, קוגניטיביים והתנהגותיים ויש בה היקשרות הדדית שמגיעה ממקום רגוע ומווסת יותר. זה שלב שכבר מתפתחת בו חברות טובה, אכפתיות, הערכה, כנות ואינטימיות. כשאנחנו אוהבים מישהו הוא הופך להיות חלק מאיתנו. האהבה מאפשרת לנו לשבת בשקט מוחלט עם האהוב שלנו ועדיין להרגיש בנוח, מעין רגש מערסל שנותן תחושה נינוחה לצד הפרטנר שלנו. זהו אולי רגש יציב יותר, פחות מסעיר או מרגש, אבל עמוק יותר. כלומר, לעומת התאהבות, אהבה מגיעה במגוון צורות ומכילה המון רגשות וערכים נוספים בתוכה.
והסוד הוא לדעת לשלב את שניהם – לשלב את הריגוש, האופוריה והטירוף בתוך מסע חיים של קשר פורה שצומחים בו יחד והולכים בו קדימה.
אז בנימה זו, אני מאחלת לכולנו לחוות התאהבות מטורפת, אהבה עמוקה, קשרים בריאים ומאוזנים, שימרו על הגבולות שלכם ולעולם אל תוותרו - לא על מי שאתם אוהבים ובעיקר לא על עצמכם.
ותודה לכל מי שאני אוהבת, למי שמאפשר לי להתרגש, להתאהב, לאהוב, לפרק, להתפרק, להיות נוכחת, עוצמתית ומועצמת - בלעדיכם חיי לא היו שלמים.
חג אהבה שמח 🖤
בהמשך לפוסט הקודם שלי, הרבה פנו אלי גם בפוסט עצמו וגם בהודעות בפרטי וביקשו לראות את הסכם השיעבוד שהחתמתי עליו. מודה שהופתעתי מרמת הביקוש כי אני לתומי חשבתי שהסכם כזה הוא דבר די בסיסי, ומאחר ואני עמוסה מאד ואין לי הרבה זמן לכתוב בלוגים (ואני יודעת, התגעגעתם) החלטתי לחשוף חלקים מההסכם הזה בסדרת פוסטים בבלוג שלי.
אין בכוונתי לחשוף את כולו מאחר ויש בו התייחסויות לפרטים אינטימיים ואישיים מחייה של נשלטת קרובה, אהובה ויקרה לליבי, אך אני אפרסם את החלקים הכלליים והמרכזיים.
לפני הכל, הייתי רוצה לתת רקע של איך בכלל כל זה התחיל ואיך התהווה לו הסכם שיעבוד שכולל 4 עמודים צפופים, עמוסים ומפורטים.
בתחילת שנות העשרה שלי זו היתה פנטזיה ישנה שעוד לא היה לה שם, הגדרה או ממשות, החלום היה מישהו שיהיה כל כך שלי שיסכים לחתום על חוזה עם סעיפים שבו אני קובעת כל פרט קטן בחייו. עם השנים כשגיליתי את עצמי בעולמות הבדס"מ, זה הפך להיות דבר שהוא ריאלי, יותר ויותר, בר השגה, מעין חלום שמתגשם.
תמיד ראיתי את השליטה שלי ככה שאני בטופ, והמעמד שלי בקודקוד של ראש הפירמידה, בעוד הנשלטים שלי הם תחתיי, הרבה הרבה מאד מתחתיי. זו לא קלישאה, ולא משחק, אני באמת מרגישה ככה ובאמת חיה את זה. עם הזמן, הבנתי שהשליטה הזו דורשת מדריך פעולה מדויק, ולכן החלטתי לחתום על הסכמים עם הנשלטים שלי , בדיוק כמו בזמנים העתיקים בהם הבדלי המעמדות היו ברורים והיו "קונים" בהם עבדים, או פשוט משעבדים את בני המעמד הנמוך ונותנים להם סט חוקים והוראות, כך ראיתי לנכון להחתים את הכפופים לי על הסכמי שיעבוד.
זה לא קורה ביום אחד וגם לא בשבועיים. למען האמת עד למערכת היחסים האחרונה שלי יצא לי להחתים רק נשלט אחד על הסכם שיעבוד על כל המשתמע, ועוד נשלט אחד על הסכמים תלויי סיטואציה, ממוקדים וקצרים הרבה יותר, יותר כדי לעזור לו להגיע לכל מיני מטרות שהציב לעצמו ופחות בשבילי.
במעמד החתימה על הסכם כזה יש צעד מחייב, לשני הצדדים, ואני לא מקלה ראש בתוכן של הדברים או בביצוע שלהם, או במחויבויות והרצון שלי באמת לקחת מישהו תחת חסותי באופן מלא וטוטאלי, ולכן זה לוקח זמן.
בשלב הראשוני, החוזים היו פשוטים וקצרים. כאשר החתמתי את הנשלט הראשון החוזה הכיל דף אחד בלבד, הוא היה מחולק לקטגוריות בסיסיות עם פירוט ודגשים ובזמנו זה סיפק אותי.
עם הזמן הבנתי שזה לא מספיק והם התרחבו והפכו יותר מפורטים ומדויקים.
חוזה כזה הוא מדריך הפעלה לנשלט שעבר איתי כברת דרך והוא מפרט בדיוק איך עליו לנהוג בכל סיטואציה- באילו משימות עליו לעמוד, אילו התנהגויות עליו לשפר, עבור מה יש לדווח ובאילו מקרים הוא צריך לבקש אישורים. החוזה מפרט את החובות שלו ואת הזכויות שלו, וכן בין היתר יש גם חובות הדדיות 😇 וכל חוזה נועד להיות מותאם אישית לצרכים של הנשלט ומספקים את הכלים הנדרשים כדי לתפעל את הקשר באופן מיטבי.
אז במהלך השנים בכל פעם הוספתי עוד פרט שחשוב לי, קיבלתי השראה והתייעצתי עם חברים שולטים שאני מעריכה, דייקתי את עצמי יותר וכשהכרתי את הנשלטת שלי כבר הגעתי לקובץ של 3 עמודים.
למרות שאני לא מחתימה מיד- יש פרוטוקול זמני וחוקים שמתהווים יחד עם התפתחות הקשר.
עם כל נשלט, פיתחתי דרך ייחודית לשמור על הפרוטקול הזמני שהחוקים מתהווים בו, כך שיהיה קל ונוח לו לעקוב אחריו ולפעול לפיו. עם הנשלטת הנוכחית, בהתחלה, השתמשנו בנעיצות להנחיות שכתבתי בטלגרם, אך עם הזמן פתחנו קובץ דוקס משותף שמאפשר ליחסים להתנהל בצורה נוחה יותר.
בסופו של דבר, הגעתי לחוזה מפורט של ארבעה עמודים, שמבוססים על טיוטת החוזה שלי שכבר הכילה את הדברים הבסיסיים החשובים לי והפכו מותאמים לצרכיה ויכולותיה של הנשלטת. זהו ההסכם שחתמנו עליו ביום ההולדת שלה, 7 חודשים מתחילת קשר שהוא בעוצמות של 7 שנים, ועל אף שהוא נכתב באהבה, הוא מבטא באופן מוחלט את עמדת הכוח שלי בקשר.
נשמע קשה? כן, אבל איזה טעם יש בחיים משעממים וצפויים בלי קצת קושי?
תחזיקו חזק כי זה הולך להיות מטורף
נשתמע 🖤
תודה לאלה שחושבים עלי בחזית 🖤
לא תמיד צריך מילים
🖤🖤🖤
