תמיד זה אני מולי

בעולם אחר 

היית יוצא לאפטר ומגיע לחבק אותי 

אבל 

בעולם הזה אתה יוצא לאפטר ומחבק אחרת

ובעולם אחר 

שנינו היינו מחבקים את הפחדים יחד 

פעם אתה נשען עלי, פעם אני נשענת עליך 

ובעולם הזה 

אני לא נשענת על אף אדם 

כמו שהייתי רוצה להישען באמת

ובלילה 

אני מחבקת את הכרית ומייחלת לשינה 

ואליך (רק, מי אתה? למען השם, התגלה כבר!)

הרבה זמן לא רציתי 

ולא היה לי פנאי רגשי ומעשי 

אבל זה כבר לא רצון 

זה צורך 

בחיבוק ונחמה 

תודה על כל מה שיש לי בחיי

על ילדה בריאה ושמחה 

על בית וממד

על משפחה עוטפת 

ורק אתה חסר לי 

האיש שלי הפרטי שלי. 

זה עוד יקרה.