עץ הדומים עסוק

אני מרגיש כמו נרקומן בגמילה

מרגיש בקריז

מרגיש שהכל מגרד אבל אין ידיים

חרקים זוחלים לי מתחת לעור

משגעים אותי

לעזזל לעזזל לעזזל

למה זה חוזר פתאום ?!

חשבתי שזה עבר

ופתאום זה חוזר כל כך חזק

הצורך הזה

הזיכרונות

המחשבות

הכל!

למזלי מחקתי את כל המספרים והכתובות בשביל שאם דבר כזה יקרה לא תהיה לי שום דרך ליצור איתה קשר שוב.

לא שאני רוצה ליצור איתה קשר שוב
לא רוצה בכלל
אבל רוצה כל כך

מרגיש מוטרף לחלוטין
רוצה להרוג ולהטיל מום בכל הזיכרונות והאנשים בתוכם
אבל אין לי אפילו מספיק רצון בשביל להזיז אצבע מאשימה אחת...


אני שונא את התחושות האלו...

למה זה חזר פתאום...

למה אני לא מצליח להוציא אותך מהמחשבה שלי

למה הכל פתאום כל כך תפל....

למה לחיים פתאום יש שוב טעם של אבק...

למה למה למה
ושום תשובה לא יכולה לספק...
כי אין בכלל שום שאלה..
רק צורך..