כאן טאבי כתבנו מדווח מהשטח.
שלום לקהל המאזינים,
נרשמה הקלה היום בעומס הרגשי באיזור גוש דן.
😄
באמת יש קצת הקלה,
חלק מההלם הראשוני עבר ועכשיו לאט לאט מתרגלים לרוטינה הקבועה פה.
רוב האנשים כאן יצאו השבת הביתה,
אני ועוד כמה חדשות וכאלו עם BMI בעייתי נשארנו כאן.
זה מרגיש לי כמו סוג של טירונות מחדש.
חוויה מתקנת.
זה אפילו ליד הבקו"ם.
האנשים פה יחסית מרוחקים לצערי,
וכל אחד נוטה לפינה האישית שלו ולא ממש לחברויות ולבילוי משותף.
אבל אני צריך לזכור שכל מי שכאן הגיע עם מטען כבד משל עצמו ואולי הם צריכים את זה.
אני יודע שגם אני מדי פעם צריך את השקט שלי.
רק שאני היפראקטיבי, וקשה לי להיות סגור ככה, אז יש לי כל הזמן דחף לרצות לעשות משהו עם אנשים.
מה שכן,
עכשיו פה במסגרת מסודרת אני יכול לראות את מלוא ההשפעה של הריטלין בשעות שאני לוקח אותו.
וזה יוצר ממש השפעה טובה,
אלו השעות הכי נכונות וטובות שלי ביום מבחינת הראש,
אני שקול יותר, מרוכז יותר, פחות אימפולסיבי ובלתי מנוצח בשש בש.
(שש בש על ריטלין זה מעולה!)
אז אני בהחלט אבדוק את כל האופציות כשאני אצא מכאן לגבי טיפול מתמשך בתרופה בסוג הכדור שמשפיע לכל היום ולא לכמה שעות.
בכלל תקופה מעניינת של המון מידע חדש.
כל פעם אני אביא עוד קצת לבלוג.
אז המון אהבה לכולם.
ותודה על ההודעות התומכות,
אתם עושים לי המון טוב.
טאבי.
לפני 15 שנים. 3 ביולי 2009 בשעה 13:51
