אתה מכין אוכל בווק, לוקח לך את האוכל לצלחת, ואממ, נשארת בערך רבע כמות בווק.
אתה מכסה את הווק במכסה כדי שהחתולה לא תכנס לכרסם או להתנמנם שם(וכן זה קרה כבר, חשבתי אם להקפיץ אותה או לא, ובסוף וויתרתי על זה)
הסיפור שלנו מתרחש יומיים אחר כך.
או כן.....
זה בדיוק מה שאתם חושבים.
אני מכין לי ארוחת בוקר, ומתוך רפלקס(אני לא יודע עדיין איזה) מרים את המכסה של הווק,
זה השלב בסרט שבו החייזר קורע לבחור את הבטן וקופץ החוצה.
אני הרגשתי בערך ככה
בין גאג לגאג של כמעט הקאה, הבנתי משהו נפלא על המוח האנושי...
הוא מסוגל לפעול לגמרי בנפרד מהפעולות הפיזיות שלנו,
כמו לדוגמא לשים לב במעין סקרנות קולינרית כזו לניחוחות שונים בזמן שאתה מנסה להפסיק להקיא.
זה הלך בערך ככה
OH GOD.......(gag) oh.,...oh god this is so discusting.....(gag) oh...i think im going to through up,,,,,,(gag) .....hmmm is that sesema oil and a hint of ginger and garlic i detact......yes i think it is......
טוב.....הנושא טופל, ועכשיו אנחנו בשלב של אחרי, אתם יודעים, האפטר קייר.
עכשיו אני הולך להתכרבל לתנוחה עוברית עם גרזן ולחכות לאנשים טובים באמצע הדרך שיבקרו.
לפני 14 שנים. 6 באוגוסט 2010 בשעה 10:22