כבר כמה חודשים שיש לי התקפי פאניקה..
בהתחלה הם היו נוצרים בעקבות התמודדות עם האקסית.. לאחרונה, האקסית יצאה מהבית, השותפה לדירה נכנסה, אמא באה, עזרה לי להתמודד כלכלית עם חובות שנותרו מאחור בעקבות האקסית.. הכל הכל הסתדר ועדיין קיבלתי התקפים ועדיין נשארתי בתת משקל בלי יותר מדי תיאבון..
כרגע קיבלתי תשובות מהאוניברסיטה שעברתי את הקורס בביולוגיה, וככל הנראה את הקורס בכימיה.
לפני שלוש שעות קיבלתי אימייל מהפרופסורית לאנטומיה שהודיעה חגיגית שבגלל שניכר שלא השקעתי בלימודים ולא הוצאתי אפילו לא חמישה אחוזים במבחן, היא החליטה שעלי לעבור את הקורס מחדש בלי להרשות לי לשבת את הבחינה מחדש.
כאחוזת אמוק התקשרתי אליה שנייה אחרי שסיימתי לקרוא את האימייל. הדם שלי פועם באוזניים בקול רם ואני בקושי מצליחה לסדר את המחשבות ולהיות מנומסת מבעד לכל הרעש.
ליז, לקחתי חופש בעבודה, סידרתי את החיים, האקסית מחוץ לבית, אני רק מחכה לשבת את הבחינה הזו, כבר התחלתי ללמוד אליה באדיקות. בבקשה תחשבי שוב, תני לי את האופציה לשבת את הבחינה מחדש.
היא הסכימה ושלחה לי אימייל עם הפרטים אבל בחיי שאני עדיין לא נרגעת, שעתיים אחרי. והייתי אמורה לקרוא עוד הרצאה ופשוט לא יכולתי להתמודד והתפרצתי על הפייסבוק עם הודעות ועל שורת הסטטוס של ג'ימייל והודעה אחת לג'ורג' לשתף אותה שעברתי את הקורס בביולוגיה.
ועכשיו אני פה.. מנסה להירגע ולהתפרץ על המקלדת בעוד מקום.. אולי זה יעזור להרגיע את הרוחות...
בשבוע שעבר הלכתי לקליניקה לנסות לקבוע תור לאבחון והם עדיין לא התקשרו. ביום שני אני אלך אליהם לבדוק מה קורה ומתי יש לי תור.. אני החלטתי שאת השנה הבאה אני מכסחת עם ציונים שמתאימים לאינטלקט שלי. כי באמת שאפשר. והחיים ממשיכים בעוז קדימה. אז קדימה דפלואו, את יכולה!!!
בין לבין אני מנסה להתמודד עם ג'ורג'. ולהירגע קצת ולנסות ולהיות נורמלית. היא הופכת אותי לאדם מאוד חרמני וזה לא תמיד מסתדר. אתמול ושלשום היתה הפעם הראשונה שלא היינו בסנכרון מיני שנאמר היא לא רצתה (ואני, אני תמיד רוצה שאלוהים תעזור לי) אני תוהה לעצמי אולי אני נימפומנית. מעניין אם הרטלין יעזור גם נגד זה.. וינרמל אותי קצת. באמת שאני רוצה נרמול..
מחר אנחנו הולכות לוואגה וואגה
Wagga Wagga
זה שנאמר האאוט באק. וג'ורג' באה מוואגה. לסבתה ימלאו 80 אביבים.. היא הזמינה אותי.
יש הרבה דברים שמפריעים לי בזוגיות דברים שאמורים להסתדר אם אני רק אחכה בסבלנות אבל אני לא מסוגלת. הכל כאן ומיד ודחוף ואתמול. ג'ורג' בדיוק סיימה זוגיות לא ממש תומכת כשהיא פגשה אותי. למעשה הן היו בהפסקה כשהיא פגשה אותי.. קצת אחרי שהתחלנו לצאת לצאת ולא רק להזדיין, היא החליטה לומר לזוגה לשעבר יפה שלום. אבל האקסית המיתולוגית של ג'ורג' היא זו שדפקה אותה באמת. אז ג'ורג' לא ממש מחפשת זוגיות. ולא ממש רוצה להיקשר למישהי בזמן הקרוב. ואני מבינה את זה.
אבל אמרתי לה שאני חושבת שאנחנו יכולות לעבוד נהדר ביחד ושיהיה חבל לבזבז את זה בגלל שאנחנו מרגישות שאנחנו חייבות לעצמנו לצאת ולזיין את חצי סידני.
אז מצאנו פשרה. אנחנו סוג של יוצאות ביחד אבל הזוגיות בקשר פתוח כרגע ואם ג'ורג' רוצה להיות עם מישהי או מישהו אחרים, היא יכולה. יש רק תנאי אחד, כל עוד היא לא באינטימיות עם מישהו אחר, הכל סבבה.
ניסיתי לומר לה שזיון בינוני ומטה לא ממש שווה את זה כשהיא יכולה להיות איתי ולדעתי היא לא היתה עם אף אחת אחרת אבל אני לא מניחה שום דבר..
הזוגיות הפתוחה מציקה לי. בהתחלה זה נראה לי מגניב ועכשיו אני חסרת מנוחה. אבל אני לא אומרת לה את זה.
לפני כמה ימים הראיתי לה תמונה של אחד הטרניז (בחור שהיה בחורה בעבר) שגר ליד הפאב בקומפלקס שהיה פעם שייך למשטרה ועכשיו הוא מרכז סטודיו לאמנים.. בקיצור, חבורה של פאנקיסטים ששכרו את המתחם ביחד.. מעין קומונה של אומנים בלב העיר. היא הסתכלה עלי מפוחדת כמעט ושאלה אותי אם הייתי רוצה לזיין אותו.. וזה הצחיק אותי כי הוא כל כך לא הטעם שלי אבל לא חשוב.
אז אני לא באמת חושבת שהיא רוצה להיות בזוגיות פתוחה בעצמה ובאמת שהשחתתי מספיק מילים פה. תרגישו חופשי לדלג על הפוסט הזה. הוא יותר בשביל עצמי, כדי להירגע. תודה כלוב. אני אחלה עכשיו.
לפני 13 שנים. 26 בנובמבר 2010 בשעה 5:27