* צ'יטה (רוסית Чита) היא עיר בסיביר, רוסיה, בירת אזור עבר הבייקל (זבייקליה) ובירת מחוז צ'יטה.
* לפני יסוד צ'יטה באזור שכנו שבטים בוריטים בראשות חאנים מקומיים. קוזאקים ראשונים הגיעו למקום במאה ה-17. הקוזאק פיטר בקטוב בנה מספר בנינים בשנת 1653. עד המאה ה-19 צ'יטה הייתה לא יותר מכפר קטן ומקום אליו הגלה שלטון הצאר אישים לא רצויים. בעקבות המרד הדצמבריסטים בסנקט פטרבורג בדצמבר 1824, האסירים הראשונים הגיעו לצ'יטה בשנת 1826, האסירים הללו היו שונים מקודמיהם מכיוון שרובם היו מהעלית האינטלקטואלית של סנקט פטרבורג. האסירים הללו השפיעו על פיתוחה של צ'יטה כי הם שרטטו את מפת הפיתוח העירונית, ולכן הסגנון האדריכלותי של העיר דומה לסגנונה של סנקט פטרבורג. כתוצאה, צ'יטה קבלה מעמד של עיר בשנת 1851, ונעשתה לעיר המרכזית במחוז, ועירם של חילים קוזאקים זבייקליים. בכנסייה המקומית שנבנתה בשנת 1777 נמצא מוזיאון לזכר הדצמבריסטים. מדצמבר 1905 עד ינואר 1906, ובעקבות גל מהפכות שעבר על רוסיה באותו הזמן, צ'יטה הפכה לבירתה של "רפובליקת צ'יטה". חיילים ששלח הצאר דיכאו במהרה את המהפכה והשיבו את השלטון על כנו. לאחר מהפכת אוקטובר, מ-1917 עד נובמבר 1918 צ'יטה הפכה לרפובליקה סובייטית. במשך מלחמת האזרחים ברוסיה, מדצמבר 1918 עד אוקטובר 1920, צ'יטה נמצאה בידיו של האטמן גריגורי סמיונוב. לבסוף הוא הובס ונסוג לסין, ומשנת 1920 עד נובמבר 1922 צ'יטה הייתה בירת "רפובליקת המזרח הרחוק". משנת 1937 משמשת כעיר המרכזית של מחוז צ'יטה (צ'יטה אובלאסט). כמו כן העיר משמשת בתור עיר מטה של פיקוד סיביר, ולכן מאז שנות ה-30 ועד נפילת ברית המועצות העיר הייתה "עיר סגורה" וכניסתם של זרים וכן רוסים רבים נאסרה לתוכה.
* קהילת היהודים צ'יטה - היהודים הראשונים של העיר הגיעו לפה יחד עם אסירים וביניהם דקבריסטים, חלקם היו גם אסירים. אחרים היו חילים בצבא רוסי, סוחרים וכו' ורבים מהם נשארו למגורים במחוז צ'יטה. לאחר שנת 1851, יהודים רבים הגיעו לצ'יטה. היהודים היו פעילים בחייה של העיר, ורבים מהם שימשו בתפקידים חשובים בתעשייה ובחיי המסחר של העיר.
בית כנסת מעץ נבנה בעיר בשנת 1880, והוחלף למבנה מאבן רק ב-1907. משנת 1903 הופיעו חוגים ציוניים, פועלי ציון וחברי הבונד. בשנת 1919 אטמן סמיונוב הקים גדוד יהודי שהשתתף במסעות ומבצעים רבים כנגד הפרטיזנים הסובייטיים. עד שנת 1922 רוב המשפחות היהודיות עזבו את העיר והיגרו לחרבין שבסין. בית הכנסת נסגר בשנת 1929. רק בשנת 2004 ראש העיר אישר לקהילה היהודית הקטנה לשלוט בבית הכנסת. כרגע רק 200 יהודים מתגוררים בצ'יטה. בערך 1,000 יהודים עלו לישראל משנת 1989.
*** ועכשיו בנימה אישית. צ'יטה אתה בשבילי סמל וסימן, האור המלווה אותי בדרכי פוסעת ברחוב חורפי מואר בערפל, איך אפשר לחגוג את שהינך, את הווייתך מבלי לחבק את ערך החברות, את יפי הרעות בין בני אדם.
את היופי התם, את החוכמה הפשוטה המצטנפת לכדי כלום של מילים ובאותה עת מחבקת חיים שלימים, בטחון במבט במילה שלך. אתה חבר. אתה נמר.
בעבירית השיר המוגש ביותר המדבר על הרעות, על שני חברים, הלא הוא שיר הרעות, אני מקדישה לך אותה בניצוח עולז משהו וזאת למרות ההקשר הדרמטי משהו המובא בלחן הספציפי ובפאתוס הישראלי יהודי חלוצי אשר לא בהכרח קשור ועם זאת הקושר יפה בסרט את הבסיס לכל קשר בין בני אדם, בין שני חברים.
שיר הרעות צ'יטה מוקדש לך מלא החיבוק לב ומלוא העין דמעה מתרגשת ליפול:
הרעות
ביצוע: יהורם גאון
מילים: חיים גורי
לחן: סשה ארגוב
על הנגב יורד ליל הסתיו
ומצית כוכבים חרש חרש
עת הרוח עובר על הסף
עננים מהלכים על הדרך.
כבר שנה לא הרגשנו כמעט
איך עברו הזמנים בשדותינו
כבר שנה ונותרנו מעט
מה רבים שאינם כבר בינינו.
אך נזכור את כולם
את יפי הבלורית והתואר
כי רעות שכזאת לעולם
לא תיתן את ליבנו לשכוח
אהבה מקודשת בדם
את תשובי בינינו לפרוח.
הרעות נשאנוך בלי מילים
אפורה עקשנית ושותקת
מלילות האימה הגדולים
את נותרת בהירה ודולקת.
הרעות כנערייך כולם
שוב בשמך נחייך ונלכה
כי רעים שנפלו על חרבם
את חייך הותירו לזכר.
ונזכור את כולם...
ואני זוכרת אותך!
מזל טוב חצוב בסלע לך, לאהוביך, בכל אשר תפסע, זוגתך היא חברתי וקרוביך הם לי לקרובים.
אוהבת מאוד,
גודי.
עד 120!
לפני 17 שנים
צ'יטה(שולט)
-
גודיס יקירתי
רק את מסוגלת לכתוב תגובה כזו
}{
@לוטוס@(נשלטת)
-
וואוווווו,לא הייתי בארץ אז מצטערת על האיחור.
מזלללללללללללללללל טובבבבבבבבבבב!
הרבה אושר איש יקר ,מגיע לך כל הטוב שבעולם!
חיבוק ענקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקק
כמספר שנותיך ועוד אחד:-)