לפני 5 חודשים. 15 בנובמבר 2023 בשעה 20:37
קשה לי מאוד לכתוב בימים האלה... אני מרגישה חוסר נעימות לכתוב על הנאות החיים בזמן שחיילים נהרגים לנו, ילדים חטופים, נשים נאנסות ומאות משפחות שפשוט נמחקו...
פתאום ממש באלי שהיא תישאר אצלי ברחם לתמיד, שאוכל לקחת אותה איתי לכל מקום בלי לחשוב איפה היא נמצאת עכשיו...
איך מביאים ילדים לעולם הזה? למדינה הזאת? ונשארים שפויים...
אני יודעת שננצח, יש לנו עם מדהים אבל הטראומה תישאר לנצח נצחים...
