אז התיקיה המאובטחת שלי נעלמה מהפלאפון. נעלמה, יחד עם כל מה שהייתי רוצה, בעולם אידאלי, לפרסם פה ולהשוויץ.
להראות את המסע המטורף שעברתי ואילו חוויות היו לי.
הלילה אני במקום של אהבה עצמית, גאווה וראש מורם. מתמקדת במה שהשגתי וביכולות המפוארות שגיליתי.
לאט לאט אני מבינה שאני בתהליך פרידה מהמקום הזה. נפרדת בלב שלם, אבל עוד לא מוכנה לשחרר לגמרי. יש לי עוד קצת דרך.
אז האבדה הזאת נמצאה, ויש עוד כמה שעדיין לא. התמונה מתחילה להתבהר ואני מצליחה לזהות את עצמי קצת יותר. כנראה שכשאמצא אותי, כבר לא אהיה.
