"טל אלמוג, רואה חשבון."
השלט המוזהב התנוסס בכניסה למשרד המעוצב בבניין המשרדים החדש. השעה הייתה שעת צהריים מנומנמת, ולא הייתה תנועת לקוחות ערה. הזוג שישב בחדר ההמתנה היה נראה מעט משועמם; היא גללה בסמארטפון שלה, בעוד הוא מעלעל באחד המגזינים הכלכליים שהונחו על שולחן הזכוכית מולם. הם לא המתינו שם זמן רב - אולי דקות ספורות לכל היותר - לפני שדלת המשרד נפתחה ודרכה יצא הלקוח הקודם. כשדלת הכניסה נסגרה אחריו, המזכירה הצעירה רכנה לפנים. היא הייתה בחורה צעירה באמצע שנות העשרים שלה, עם שיער שחור חלק וארוך וחזה גדול ושופע שבלט גם עם החולצה המכופתרת והמעונבת שלבשה. "הוא יכול לקבל אתכם עכשיו," אמרה בחיוך מנומס.
הזוג קם, והאישה חייכה בחזרה. "תודה," אמרה. "איך אמרת שקוראים לך?"
"הדס."
"תודה, הדס."
היה נדמה למזכירה לרגע שהאישה קורצת לעברה, אבל זה היה כל כך רגעי וזריז שהיה זה ודאי פרי דמיונה. היא שבה להקליד במחשב כשדלת העץ הרחבה של משרד המעסיק שלה נסגרה.
* * * * *
"צהריים טובים, חור," שירי חייכה. "אני שמחה לראות שאתה כבר מצפה לנו."
מיד כשהלקוח האחרון באותו היום עזב ידעתי שהם ייכנסו. לא ידעתי שיגיעו - כשקיבלתי את הודעת הוואטסאפ משירי, דאגתי לפנות את המשך היום שלי, כפי ששירי הודיעה, וכשהלקוח האחרון עזב התפשטתי לחלוטין וכרעתי על ברכיי במרכז המשרד הגדול. כשהם נכנסו הרכנתי את ראשי. הרעש הסטטי הנעים, אליו כל כך התגעגעתי, שב והציף אותי, וליבי הלם בחוזקה. עברו יותר משבועיים מאז המפגש בביתם בצפון, שנדמו לי כנצח.
"ביקרנו את נעמה אצלכם בבית קודם. רענן הספיק כבר לגמור בתוכה, ואמרנו שאם אנחנו כבר בסביבה אז נבקר גם אותך. אין לנו המון זמן, אז נצטרך להיות ממוקדים. בוא, תעמוד פה," שירי הצביע בענייניות. "בדיוק. תפשק רגליים. שים את הידיים על הקיר. עכשיו תישען קדימה. מצוין. תבליט את הישבן."
שמעתי את הרוכסן במכנסיו של רענן נפתח מאחוריי, ואחר-כך רחשים של בד מתחכך בעור. ידעתי שהוא מפשיל את מכנסיו בעודו נעמד מאחוריי, מבלי אפילו לטרוח להתפשט. שירי הגישה לו בקבוקון קטן ובו נוזל שקוף. שמעתי אותו מורח את עצמו, ולאחר מיכן חשתי באצבעותיו משמנות את פי הטבעת שלי ומחליקות פנימה. הוא היה ענייני, חדור-מטרה. כשסיים הגיש את הבקבוקון בחזרה לאשתו, והצמיד את הזין הזקור שלו אל החור שלי.
"אל תדאג," הוא גיחך מאחוריי, "המיצים של אשתך עדיין על הזין שלי. אני בטוח שזה יעזור לו להחליק לתוכך יותר בקלות."
חשתי בלחץ המתגבר על שרירי החור שלי, שהתנגדו תחילה במרץ, ואז, ברגע אחד, נכנעו והתרחבו במהירות והניחו לפולש הארוך והעבה לחדור אליי. פישקתי מעט יותר את רגליי וחשתי בירכיו נצמדים לשלי מאחור.
"תדפוק אותו חזק, אין לנו זמן לבזבז פה," שירי אמרה לבעלה, בעודה עומדת לצידנו. ידה נשלחה קדימה וחפנה את האשכים התפוחים שלי, בזמן שרענן ייצר לעצמו קצב קבוע, נכנס לתוכי ויוצא בתנועות אגן חתוליות. "יפה מאד," היא אמרה. היה נשמע שהיא מרוצה, בעודה ממששת את האשכים, ופרץ של שמחה הציף אותי על הפידבק החיובי. "הם כבדים ונפוחים, בדיוק כפי שציפיתי שיהיו. כמה זמן עבר מאז הגמירה האחרונה שלך?"
"מחר זה יהיה שבועיים, גבירתי," הזדרזתי לענות.
"בעצם, כשאני חושבת על זה, לא זכית לפורקן מאז שנעמה נוסעת אלינו להזרעה פעמיים בשבוע, ואסרנו עליכם לשכב," היא הירהרה בקול רם.
"כ - כן," כל גופי התטלטל בעוד רענן הולם בי מאחור. הזין הקשה של רענן היה שקוע עמוק בתוכי. יכולתי לחוש בבד החולצה שלו מתחכך בגבי בעודו ממשיך לבעול אותי מאחור. ידה של שירי המשיכה לשחק באשכיי בהיסח הדעת, כמעט כאילו היא חושבת על משהו.
"אתה יודע," היא ספק דיברה אליי, ספק לעצמה, "האשכים שלך כל כך מלאים ולא חווית שום סיפוק כל כך הרבה זמן, שנראה לי שאם רענן ימשיך לדפוק אותך אתה תגמור בעצמך, בלי אפילו שום מגע. אני רוצה שזה יקרה מתישהו, אבל דווקא יש לי רעיונות אחרים לגביך. אני רואה שרענן כבר מוכן לגמירה השנייה שלו היום. אחרי שימלא אותך בעצמו נדבר עליהם."
הזין הזקור שלי עוד התנפנף מעלה ומטה כשרענן נצמד אליי וחשתי בזין שלו פועם, מתרחב ומתכווץ בתוך החור שלי, וידעתי שהוא גומר בתוכי. רענן נהם באוזני, ""פאק, חור, התחת שלך יותר צר משל נעמה," הוא נאנק מאחוריי. האמירה הזו מילאה אותי בסוג של גאווה שטרם הכרתי. ידעתי שהוא מזריע אותי. רציתי כל-כך לגמור, אבל היו להם תוכניות אחרות, כאלה ששירי לא בזבזה זמן והחלה להוציא לפועל. ידעתי כבר שמה שהיא תרצה הוא מה שיהיה.
* * * * *
"רגע, וזה ... באמת עובד?"
היא ישבה על כיסא האורחים מולי, בשעה ששירי ורענן ישבו בפנים חתומים בצד על זוג כיסאות-אורח נוספים. ישבתי מעברו השני של השולחן הרחב מעץ האלון, בידיים שלובות.
"כן, ראיתי את ההשפעה של זה באירגונים אחרים," אמרתי. "זה משפר את שביעות רצון העובדים והמעסיקים, ומייעל את העסק. רענן ושירי שניהם מטפלים מוסמכים, והמומחיות שלהם היא בהגדלת המיקוד של העובדים. אשמח אם תשתתפי בתוכנית כזו. את כמובן גם תקבלי פיצוי כלכלי נאה ומענק השתתפות."
"אוקי," הדס משכה בכתפיה.
"אין ממה לחשוש," אמרתי. "זה תהליך מקצועי ופשוט למדי."
יכולתי לחוש בזרע של רענן זולג מתוכי על הכיסא, מבלי שהדס תהיה כלל מודעת לדבר ממה שהתרחש בחדר הזה לפני דקות ספורות.
"תרצי להתנסות בו עכשיו?" שאלה לפתע שירי.
"ממש עכשיו? ... " הדס נראתה מופתעת.
"כן, רק התנסות קצרה. לראות שזה ממש פשוט."
הדס הביטה בי בהיסוס, והנדתי בראשי. "ממילא ביטלנו את שאר הפגישות להיום. אם תנסי את זה תוכלי לקחת חופש בשאר היום."
היה נראה שהיה די בהצעת החופש כדי שתתרצה. שירי שלפה את המטוטלת הקטנה וניגשה להדס. עדיין לא הצלחתי להבין היכן היא מסתירה אותה.
* * * * *
הפעם היה זה תורה של הדס לעמוד, שעונה לפנים במרכז המשרד, ידיה על שולחן העץ העבה. הכפתורים העליונים בחולצתה היו פתוחים, ושדיה הגדולים והעגולים נחלצו מחזייתה. כפות ידיי חפנו אותם מאחור, בשעה שגופי נצמד אליה. היא הייתה עירומה ממותניה ומטה. עיניה הביטו לפנים, ואישוניה היו מורחבים. פיה נותר פעור קמעה, והיה נדמה שעוד רגע לשונה משתרבבת מתוכו, בעודה בוהה בתמונת האמנות האבסטרקטית שהייתה תלויה על הקיר מולנו, ממש מעל לכיסא המנהלים שלי. שובל קטן של ריר נזל מזוית הפה הפעור-למחצה.
"אלוהים, אוי אלוהים," נאנחתי מאחוריה, כמעט על סף התייפחות. התיסכול המיני מהשבועיים האחרונים היה עז, וידעתי שלא אחזיק מעמד בתוכה הרבה זמן. הזין שלי נבלע בין שפתיה התחתונות הבשרניות. עמדתי שם, עירום, בשעה ששירי מסתכלת בידיים שלובות על שנינו מזדווגים.
"אני חושבת שזה נותן משמעות חדשה לגמרי ליחסי עובדת-מעביד," שירי גיחכה. "אתה רואה, חור? יכול להיות מאד נעים איתי ... לפעמים."
היא ניגשה אל הדס, וידה נשלחה אל פניה של הבחורה הצעירה. היד ליטפה את לחייה הימנית בעדינות. האגודל שלה החליק אל תוך פיה הפעור של הדס, שמיהרה לסגור את שפתיה עליו ולמצוץ בחוזקה.
"את צעצוע מתוק," היא רכנה ולחשה באוזנה, בעודי מזיין את הדס מאחור בתחושת תכיפות. "אני חושבת שאני אתן לבוס שלך להשתמש בך כך באופן קבוע. תרצי בזה?"
"ממ-הממ," הדס המהמה.
ידה הפנויה של שירי מזמזה את שדיה הכבדים של הדס מלפנים. "יש לך חזה מעורר תיאבון," היא ליקקה את שפתיה. "אני בטוחה שחור בוחן אותו בכל בוקר כשהוא רואה אותך ומעמיד פנים שהוא לא. את יודעת מה את מזכירה לי?"
היא שלפה את אגודלה מתוך פיה של הדס ואמרה בחיוך הנעים שלה, "את מזכירה לי פרה, עם העטינים המפוארים הללו. אני אוהבת לראות אותם מתנדנדים כשחור דופק אותך."
"אני פרה," הדס החרתה-החזיקה אחריה.
"פרה מתוקה שלי," שירי שבה וליטפה את פניה. "מעכשיו והלאה את תקפידי להגיע לעבודה במכנסיים בלי תחתונים. חור יוכל לכופף אותך ולזיין אותך איפה שירצה, ואת תדאגי שזה יקרה לפחות פעם ביום. פעמיים אם תספיקו. וכשלא יהיו לקוחות בסביבה, את תיפני אליו בשמו האמיתי, חור, והוא יפנה אלייך בשלך, פרה."
"כן, גבירתי," הדס ליקקה את שפתיה. "הוא חור."
"גבירתי," מלמלתי, "אני לא חושב שאוכל להחזיק מעמד עוד הרבה זמן. אני מרגיש ממש קרוב."
"תמתין שנייה," היא פקדה עליי, ואז שוב פנתה להדס. "אמרת שיש לך חבר, פרה. נכון?"
"כן, גבירתי."
"רציני?"
"שנתיים ביחד," הדס התנשפה.
"זה חמוד," שירי המשיכה ללטף אותה. "כשחור יגמור בתוכך אני רוצה שלא תתנקי. אני רוצה שכשהחבר שלך יזיין אותך הערב הזרע של חור עדיין יהיה בתוכך. שהזין של החבר שלך ידחוס את הזרע עמוק יותר, מבלי לדעת בכלל מה את עושה כשאת פה בעבודה. מהיום והלאה את תחשבי על חור כשהחבר שלך יזיין אותך, וכשיגמור בתוכך, ועל כמה טוב זה מרגיש כשהזרע של חור ממלא אותך. הבנת את זה?"
"כמובן, גבירתי." הדס ניסתה לשמור על איזשהו שיווי משקל בעוד התנועות שלי הפכו פראיות יותר ויותר. שבועיים של תיסכול עשו את שלהם.
"יפה מאד. אתה רשאי לגמור בתוכה, חור," שירי הפטירה לעברי.
"פרה שכמותך," סיננתי להדס, "אני גומר עמוק בתוכך, אני ממלא אותך ... כמה רציתי לעשות את זה, לגעת בשדיים המושלמים האלה מבעד לחולצה שלך, ועכשיו זה קורה, והכל בזכות הגבירה המושלמת שלנו ... קבלי את זה עמוק, תרגישי אותי, זה קורה, אני גומר!" כל ידיי לפתו את שני שדיה בחוזקה כשהרגשתי את השיא שוטף אותי, כמו נחשול אדיר. שבועיים של מניעה, של ליקוק הזרע של רענן מתוך נעמה, של שיחות טלפון חד-צדדיות בהן נדרשתי להאזין לגניחות של אשתי בשעה שרענן בועל אותה, שבועיים של עוררות אינסופית הגיעו אל קיצם; כל גופי פירכס, וזרם כמעט בלתי פוסק של זרע נפלט אל תוך החור הרעב של הדס. חשתי בשרירים שלה חולבים אותי לתוכה בעוצמה רבה. נצמדתי אליה והידקתי אותה אליי, מנסה להבטיח שכל טיפה תוזרק לתוכה עמוק ככל הניתן.
"פרה טובה," שירי גיחכה, ורמזה לבעלה בראשה. היא השאירה אותנו מאחור, את הגניחות שלי ואז את הקריאות הקטנות של הדס שאותתו שאורגזמה אחזה אף בה בדיוק כאשר הזרע שלי סיים למלא אותה.
"תדאג לגמור בתוכה לפחות עוד פעם אחת לפני שתשלח אותה הביתה היום," זרקה אחריה לעברי, וסגרה את דלת המשרד אחריה.
