אנחנו יושבים במסעדה. אנחנו אחרי הקינוח. השעה כבר מאוחרת, והמקום לקראת סגירה. זה יום הנישואים שלנו. נעמה מדברת על הבוס החדש שלה בעבודה, אבל קשה לי להתרכז במה שהיא אומרת. אני יכול לחשוב רק על העובדה שלא גמרתי כמעט שלושה שבועות. כשנעמה אסרה עליי לגעת בעצמי, בה או בהדס, היא רק אמרה שזה בהוראת שירי ורענן, אבל לא הסכימה לפרט.
הרטט עם צליל ההודעה המוכר גורם לשנינו להזדקף. אנחנו יודעים מה המשמעות שלו היטב. נעמה בודקת. "דניאל ורוני," היא מודיעה לי בקצרה, ומנידה בראשה. אני מזמין חשבון.
פעם, לפני שנה, דניאל ורוני היו דומים לנו – זוג נשוי, מעט משועמם. זוג חברים של רענן ושירי. דניאל היה הגבר הראשון ששירי היפנטה, ועד מהרה הזוג החל לשמש מינית את שירי ורענן, בדיוק כמונו. בשנה האחרונה למדה רוני ליהנות ממעמדם ומבעלה, שבדומה אליי נאסר עליו לשכב עם אשתו. הותק שלהם הקנה להם מעמד מעלינו בהיררכיה, וזכות להשתמש בנו כרצונם, תוך דיווח מפורט ותחת פיקוחם של שירי ורענן.
להודעה מצורף מיקום ב-GPS, באזור התעשייה הישן בראשון לציון, ואנחנו נוהגים אליו בחסות החשכה. אנחנו מחנים את הרכב בשדה פתוח, באזור מרוחק, חשוך, בפרט בשעות המאוחרות הללו. אין נפש חיה נוספת בסביבה, פרט לרכב נוסף ששייך לזוג שזימן אותנו. אנחנו יוצאים מהרכב. אין כמעט אור בסביבה, אבל אנחנו רואים את קווי המתאר של דניאל ושל רוני מולנו. הוא גבוה, מעט צנום אך שרירי, בשיער בהיר וקצר. היא קטנטנה ונראית זעירה לידו, רזונת, עם שיער שחור ארוך שמשתפל עד לישבנה. הם לבושים בהידור – כנראה חזרו עתה מאיזשהו אירוע.
"תתפשטו," רוני פוקדת בקצרה.
הייתה תקופה בה המחשבה להישאר עירומים, ללא כל בגדים הייתה גורמת לי להצטמרר, אך כעת זה נראה לשנינו ברור מאליו: כאשר אנחנו מול אחד הזוגות שאנחנו בבעלותו, זה המצב הטבעי של הדברים, ללא קשר למקום או לזמן. אנחנו מתפשטים ביעילות עד שאנחנו עומדים מולם ללא בגדים במגרש העפר הרחוק והחשוך, פרט לנעליים שלרגלינו. ידינו על מותנינו ורגלינו מפושקות קמעה. אדם פחות מורגל היה מנסה לכסות את עצמו בידיו, אבל אסור לנו להסתיר דבר.
רוני ניגשת לנעמה ומעבירה את ידיה בליטוף חושני על גופה החשוף. היא מסתובבת סביבה. ידיה מפשקות את ישבניה של נעמה בזריזות והיא מעבירה על החריץ אצבע מלטפת. "בטח היית רוצה לגעת בזה," היא מגחכת לעברי. אני לא אומר דבר מבלי שניתנה לי רשות לדבר. היא עוברת אליי ובוחנת אותי.
"נעמה מספרת שזה יום הנישואים שלכם." ידה נשלחת לפנים ומחזיקה באשכים המלאים שלי, חופנת אותם ומשחקת בהם.
"כן," אני עונה בקצרה.
"חשבנו כולנו על איזו מתנה כדאי לנו לתת לכם ליום הנישואים, ואני שמחה לומר לך שרענן ושירי אישרו את הרעיון שהצעתי," היא לוחשת במתק-שפתיים. אני ממתין למוצא פיה.
"אתה יודע למה אתה כבר כמעט חודש לא נוגע בעצמך? לא גומר? למה האשכים האלה – " היא לוחצת לרגע קצר על האשכים ומפסיקה, ואני נע בחוסר-נוחות במקומי – "כל כך מלאים? כי היום תיכננתי לך משהו מעניין. משהו חדש. היום אתה לראשונה בחייך עומד לגמור מזין של גבר. של דניאל. בלי לגעת בעצמך, בלי להתחכך בכלום, רק מהזיון, מהחדירה, מהפימפום של הפרוסטטה שלך. אתה תרגיש לראשונה איך זה באמת להיות מזוין. לא רק לתת לגבר לחדור אליך. הוא יהפוך אותך ממש לכלבה שלו היום. אתה רוצה להיות הביץ' של דניאל? למעננו?"
"כן," אני מסמיק.
"כן מה?"
"כן, אני רוצה להיות הביץ' של דניאל בשבילך."
"אוי, חור, הוא יהפוך אותך לביץ' שלו פה בשדה העפר המבודד הזה. אנחנו כולנו נהפוך אותך לביץ' שלנו היום. השליטה של שירי ורענן במיניות שלך תהיה מוחלטת אחרי היום. אתה תגמור בלי מגע בזין שלך. זה הולך להיות מדהים. זה כבר קרה עם דניאל בעבר, כשרענן לימד אותו, ואני עזרתי לזה לקרות גם אז - והלילה זה הולך לקרות איתך. אני כבר לא יכולה לחכות. בוא, תישען על מכסה המנוע של הרכב שלנו ותבליט את הנקב שלך."
רוני טופחת על מכסה המנוע. אני מהנהן. אני מניח את ידיי על המכסה ודניאל מתמקם מאחוריי. לא שמתי לב מתי הספיק להתפשט, אך גם הוא ללא בגדים, ואיברו כבר זקור ומסוכך.
"תפשק את הרגליים, חור," הוא אומר, ואני נשמע לו, מותיר את עצמי חסר מגננות. הזין שלו מתחכך לי בין הפלחים של התחת.
רוני כבר לצידו, עם חומר הסיכה, ואצבעותיה מורחות אותו ביעילות ובזריזות על החור החשוף שלי. היא דוחפת פנימה אצבע, ואז עוד אחת ועוד אחת, עד ששרירי פי הטבעת שלי נירפים וחדלים להתנגד; אז היא שולפת אותן ממני, מנגבת אותן במגבון, ומתמקמת לימינה של נעמה לצד הרכב. היא נותרת לבושה בשמלה הקיצית הפירחונית שלה.
"זה מצמרר אותי," היא אומרת לנעמה, ומלטפת את גופה העירום. "לחשוב שעוד מעט נראה ביחד את הפעם הראשונה שהוא גומר בלי לגעת בעצמו ... זה כל כך מחרמן, נעמה."
"אני לא מאמינה שזה באמת קורה," נעמה ממלמלת. "חשבתי שראיתי הכל, אבל לראות את חור גומר מהזין המושלם של דניאל ... זה משהו שלא ידעתי שאפילו יכול לקרות."
"זה יכול, וזה יקרה," רוני מבטיחה לה, ומחליקה אצבע בין ישבניה של נעמה, ובעוד ידה השנייה חופנת את הכוס שלה ומורחת את הרטיבות שלו בכל אזור המפשעה.
דניאל, מצידו, מחכך את הראש של הזין שלו בישבן שלי מספר פעמים, כדי להכין אותי לבאות. "יופי," הוא אומר בקולו המרגיע. "תרפה. אני הולך לזיין אותך."
הוא מפעיל מעט כוח. חור התחת שלי כבר התרגל לקבל לתוכו איברים גבריים, ודניאל אינו צריך להתאמץ יותר מדי כדי לחדור אליי. "מצוין. אני רוצה שהזין שלי יפגע בבלוטת הערמונית שלך בכל פעם שאני נכנס אליך. הגירוי הזה קריטי כדי לגרום לך לגמור ממני. תרפה קצת ... מצוין."
ואז הוא בתוכי. זריז וענייני, כמעט קליני. תחושת המלאות המוכרת שבה ופושה בי. אני יודע אני מפושק כמו זונה מול כולם, שהוא עמוק בתחת שלי. הוא מזיין אותי, ואני רוצה את זה; רוצה לדעת שנעמה ושירי מתגאות בי.
נעמה עוקבת אחרינו בעיניים נוצצות. "זה מדהים," רוני לוחשת באוזנה. "אני מרגישה כמה את רטובה עכשיו. את ספוגה לגמרי. אני מרגישה את הרעידות הקטנות של הרגליים שלך, מרוב התרגשות, כשאת רואה את חור ככה, מקבל לתוכו את דניאל ... הייתי אומרת לך לגעת בו, אבל אם תעשי את זה הוא סתם יגמור. אנחנו הולכים פה על משהו אחר בתכלית."
"אני אתחיל בעדינות," דניאל אומר, "אבל כשתתרגל אליי בתוכך אני אגביר את הקצב ואשמור עליו. הכי חשוב בלגרום לגבר לגמור מזין זה הקצב האחיד. אני צריך לפגוע בערמונית שלך באותה הזוית ובאותו הזמן. הכי חשוב שאתה תיפתח, תירגע, ותתרכז בהרגשה שזה ייצר בך. התמסרות זו מילת המפתח."
"כמה זה מחרמן אותי," רוני לוחשת, ונותנת לאצבעותיה לשחק בנעמה, לחדור לתוכה; ואז היא משנה את הפוקוס שלה, ופונה אליי. "תראה אותך. ערום, כנוע, שפוף, באמצע שום מקום, נותן לגבר שאתה בקושי מכיר לזיין אותך בתחת, לגמור בתוכך. אחרי היום אתה לא תפסיק לחשוב על זה, וזה מחרמן אותי - לחשוב עליך לא מפסיק לחשוב על זין כשאתה ליד נעמה. לדמיין ולהשתוקק שוב שדניאל יעשה ממך שפוט של הזין שלו. אתה רוצה בזה? אתה שפוט של הזין שלו?"
"כן," אני נאנק.
"תסתכל לנעמה בעיניים. תגיד לה את זה," רוני דורשת. אני מרים את מבטי, ושומע את דניאל מגחך מאחוריי. אני רואה את פיה הפעור-בעונג של נעמה, בעודה נרעדת על האצבעות המוכשרות של רוני.
"אני שפוט של הזין של דניאל," אני אומר בקול רם.
"כןןןןןן," רוני גונחת. "תגיד את זה, אל תפחד. תן לנו לעטוף אותך, להוציא ממך את מה שאתה מפחד להודות בו - שאתה רוצה לפתוח את הרגליים כמו זונה ולתת לגבר אחר לגרום לך לגמור. אתה בטח נורא רוצה לגמור אחרי שלושה שבועות. עוד מעט זה יקרה, וזה יהיה יותר טוב מכל גמירה שאי פעם חווית."
העדינות של הדקות הראשונות מתפוגגת, ומחליפות אותה תנועות אגן שיטתיות של דניאל, שנכנס לקצב אחיד. נעמה מישירה את מבטה אל דניאל, וידה נשלחת מטה לאונן לעצמה. היא כמעט שוכחת שהיא בעצמה עירומה לידם, בחוץ, בחלקה השכוחה באזור התעשייה הישן בלילה. "תמשיך לזיין אותו. בבקשה. חזק יותר. הוא צריך לדעת שאתה הגבר בסיטואציה הזאת, שאתה הבעלים שלו." מבטה נודד אליי. שפתיה מופרדות מעט, ואני רואה כיצד היא מאוננת את עצמה לשיא. "מה אתה מעדיף, חור? להזדיין איתי, או לתת לדניאל לזיין אותך, כמו ששירי ורענן רוצים עבורנו?"
"לתת לדניאל לזיין אותי," אני מחניק גניחה.
"אתה הולך לגמור מהתחת שלך בשבילנו?" היא שואלת.
"אני הולך לגמור מהתחת בשביל כולכם," אני מיילל.
"אוי אלוהים, אני גומרת, אני גומרת שוב," נעמה מתנשפת, בשעה שעוד אורגזמה רבת-עוצמה מכה בה למשמע המלים שלי והמחזה שלנגד עיניה. הדיבור הסוטה, המטונף, המשחק הנהדר על האסור, דוחקים אותה לקצה, ואותי יחד איתה. אני לא מאמין שזה קורה, אבל יודע שאם דניאל ימשיך בשלו, הסוף ידוע מראש.
"האשכים שלך מתכווצים," דניאל אומר בנונשלנטיות, שעוקב אחר המתרחש בעודו ממשיך לזיין אותי כמו מכונה, מבלי בכלל להתעייף. יש לו סיבולת כמעט על-אנושית. "אתה קרוב, תן לזה לקרות."
"כן, כן, כן, כן," אני לא יכול להפסיק לחזור על המילה הזאת, בשעה שהאורגזמות שוטפות את נעמה ברצף. היא יותר מגורה משאי פעם ראיתי אותה, והיה נדמה לי שכל מגע עדין של אצבעותיה במשך כמה שניות על הדגדגן שלה מביא אותה לשיא חדש. "תן לנו את האגו שלך, חור," רוני גונחת, "תן לנו לרסק אותו ולבנות אותך מחדש, תתמסר אלינו, לזין של דניאל ולתחושות שהוא מייצר בך!"
דניאל מגביר את הקצב שלו ומשנה מעט את זוית החדירה, וכעת בכל פעם שהזין המושלם שלו מנסר לי את החלחולת, עוברות בי התכווצויות קטנות שהולכות ומתגברות. אני יודע שנקודת האל-חזור קרובה.
"אל תעצום אותן!" רוני מטלטלת אותי לפתע. "אל תעצום את העינייים! אני רוצה שתסתכל למטה על הזין שלך כשהוא גומר ומשפריץ. תסתכל ואל תשכח את הרגע הזה, הרגע שגבר אחר גרם לך לגמור ממש כמו אישה. כמו חיה. כמו כלב. הוא הבעלים שלך עכשיו. אני יכולה לגמור רק מלהסתכל על שניכם, מהסמליות שבמעמד. שחרר, שחרר את האגו הגברי שלך. תתמסר לתחושות, תיכנע לו. תן לו להרביע אותך. תתמקד בהרגשה, בכניעות. זה כל כך מדליק אותי לראות אותך עושה את כל זה, אין לך מושג ... כבר גמרתי פעמיים בעשר דקות האחרונות, רק מלראות אותך נכנע ככה לגבר אחר. נעמה, תתקרבי אליו. תסתכלי, אל תפספסי אף רגע מזה."
אני פוקח את עיניי. אני יודע שנעמה ורוני מסתכלות יחד איתי בזין הקשיח-למחצה שלי שמתנפנף עם כל תנועה של דניאל. התחושה שונה מכל משהו שאי פעם חוויתי: לחץ שמתחיל עמוק באזור החלציים שלי, בתוך החלחולת, בנקודה הקסומה שדניאל עיסה בשיטתיות עם כל דפיקה, ונבנה עוד ועוד; זרמים חשמליים שנעים מעלה ומטה בכל רגליי, בבטני, עד שהם מתרכזים בנקודה אחת, ואחריה התכווצויות עזות בחלחולת ובפי-הטבעת.
"אני גומר, אני גומר, אוי אני גומר מהזין שבתוכי!" אני בקושי מסוגל לדבר. תחושות עזות כמעט גורמות לי להתייפח בשעה שהגמירה החזקה ביותר שחוויתי בחיי מטלטלת את כל עולמי.
"זה קורה, חור, זה קורה, אתה גומר מהזין של דניאל!" נעמה גונחת ומאוננת את עצמה לעוד אורגזמה.
אשכיי מתכווצים, והאיבר שלי פולט סילון אחר סילון של זרע לוהט על צד הרכב, בעוד דניאל ממשיך לזיין אותי. שדה הראייה שלי מתערפל; מעולם לא חשתי גירוי רב-עוצמה כזה. "פאאאאאאק," המלים נתקעות בגרוני באנקה חנוקה. "אני גומר, אני לא מאמין, תסתכלי נעמה, אני לא יכול להפסיק ... נעמה, הוא ממשיך לזיין אותי ואני ממשיך לגמור ... אני לא יכול להפסיק את זה ... !!!"
"זה יפהפה," נעמה כמעט מייבבת, וגומרת פעם נוספת על אצבעותיה של רוני. "תצעק, אל תחניק את זה, תגיד לו כמה טוב זה מרגיש! תסתכל איך הוא עושה ממך חור אמיתי! אפילו לא עומד לך, אתה גומר ממש כמו האישה שלו ... חור, אתה הכלבה שלו עכשיו! דניאל עושה ממך כלבה! פאקפאקפאקפאק בחיים לא ראיתי משהו כזה, אני לא מפסיקה לנזול ולגמור! ככה הולכים להיראות חיי המין שלך מעתה והלאה, לגמור רק כמו החור שאתה באמת עמוק בפנים!"
דניאל, שהדיבור המלוכלך של שנינו דוחק גם בו מעבר לקצה, לא יכול להתאפק יותר ונאלץ להצטרף. "אני גומר," הוא מתריע.
"תגמור עמוק בפנים, תסמן אותו," נעמה אומרת, דורשת. "כמו הכלבה שהוא."
הוא מאיץ את עצמו מאחוריי, וכעת משגל אותי בנמרצות, נוהם כמו חיה. "אני גומר!" הוא שואג. "קח את זה, אני מזריע אותך, את החור שלך, כשאתה גומר מהזין שלי!"
אני חש באיברו מתכווץ בתוכי, ואז במטחי הזרע בתוכי, מציפים את החלחולת מבפנים בנוזל הלבן והדביק. האורגזמה שלי טרם שככה, ועל אף שאשכיי כבר מזמן רוקנו את כל תכולתם על צד המכונית, גופי ממשיך להתעוות ולהתכווץ בגלים של סיפוק. השרירים הטבעתיים בכל גופי נלחצים, מבקשים כל דבר להתלפף סביבו, וחולבים בעוצמה את דניאל לתוכי במחזוריות עוד שניות רבות אחרי שהוא סיים את הגמירה שלו. אני שומע את נעמה צועקת כשאורגזמה נוספת אוחזת בה. הפסקתי כבר לספור איזו.
ראשי עדיין מעורפל מהחוויה, ואני עדיין מרחף באדים המענגים שלה. אני מודע רק באופן חלקי לעובדה שרוני מחזיקה בידה מצלמה, ויודע שהסרטון שצילמה יעלה בהמשך הלילה לקבוצת הטלגרם שלנו. אני שומע את קולה של מבליח מרחוק.
"יום נישואים שמח, חור. ברוך הבא למיניות החדשה שלך."
