סנטו היקר שלום,
בחיפושיי אחר שולט יוצא לי לפעמים לדבר עם גברים נפלאים איתם יש לי חיבור נהדר, שמתברר שחוו את שני צידי השוט. אנשים המכונים בעגה ״מתחלפים״. ברגע שאני מקבלת את המידע הזה אני נחסמת. האפשרות למערכת יחסים מינית בינינו יורדת מהפרק כמעט מיידית. זה מתחלק אצלי לשתי בעיות. האחת, מול אותו הגבר: הידיעה שהיה מעורב באקטים בהם הוא מושפל גורמת לי לאבד מתפיסת הגבריות שלו. והשנייה מול אותה האישה שהיתה ״השולטת״ שלו: אני מרגישה נחיתות מולה. למרות שהיא כבר לא בתמונה, זה גורם לי לתחושה כזאת. כאילו להיות הסאב של הסאב זה איכשהו בתחתית שרשרת המזון. אני מתבאסת לפעמים שאני מפספסת אנשים איכותיים בגלל התפיסה הזאת. האם אני פרימיטיבית וצרת אופקים? או שזו תחושה לגיטימית?
שלך,
בלי-החלפות
בלי-החלפות היקרה,
אם יש דבר אחד שלמדתי בחיי המין שלי הוא שמה שהזין שלי מחליט - זה מה שיהיה. הזין אינו משקר. היו מקרים בהם פגשתי מישהי וידעתי שזה לא זה, ובכל זאת ניסיתי, כי היו לה את המראה הנכון, ההשכלה הנכונה, הגובה הנכון, גודל החזה הנכון, תחומי העניין הנכונים, החברים הנכונים. ובכל זאת, זה לא היה זה. ידעתי את זה מההתחלה עמוק בפנים, כמו בדייט כשיודעים בחצי הדקה הראשונה שהבנאדם לא מתאים לנו אבל בכל זאת מתיישבים ומעמידים פנים מולו במשך שעה וחצי. אז אם זה מייבש אותך, ספק אם דבר ממה שאומר או אציע ישנה זאת; ובכל זאת, אני צריך לקדם פה את הבלוג שלי ואי אפשר לסגור את זה תוך פסקה, אז לפחות אנסה לתת לך חומר למחשבה, שלא יגידו שאני מספים בפוסטים.
נתחיל באופן בו את תופסת את הגבריות שלו. נגיד לרגע שעומד מולך גבר מתחלף שקיבל לפני חודש סטרפאון בתחת ממישהי בעודו גונח שהוא הכלבה שלה. בסדר, נגיד את זה, אני יודע, זה מייבש אותך, הבנתי. עכשיו אני אתחיל להוסיף פרטי מידע עליו ותגידי לי אם, מתישהו, משהו גורם לך לשנות את דעתך עליו. תעצרי בנקודה בה זה קורה: הוא מתכנת. הוא לא סתם מתכנת, הוא הבעלים של חברת הייטק. הוא בטופ של התחום שלו. הוא יזם. סטארטאפיסט. לא בקטע של כסף, בקטע של תעוזה, אומץ. הוא גרם למהפכה בתחומו. מזמינים אותו לגוגל כדי לתת הרצאות. הוא מופיע ברשימת עשרת האנשים הנחשבים בתחומו בכלכליסט. הוא יועץ לשרים בממשלה על המדיניות שלהם. הוא אימץ שלושה ילדים יתומים שאיבדו את הוריהם בתאונות דרכים. בצבא הוא היה לוחם קרבי מעוטר. למעשה, הוא חדר לקיבוצים בעוטף בשביעי לאוקטובר באופן עצמאי עם אקדח והציל ארבע משפחות ממוות, וחיסל שבעה מחבלים במו-ידיו. אני יכול להמשיך, אבל נראה לי שאת מבינה את קו המחשבה. אם מתישהו שינית את דעתך לגביו אז יופי - הסכמנו שאת יכולה לשנות את דעתך, ועכשיו רק נותר לדבר על המחיר.
באיזשהו שלב האשליה הזו של שולט, שולטת, נשלט, נשלטת מתרסקת אצל כולנו. זה לא שאין בה חשיבות, אבל כדאי לזכור שלכל שולט יש מישהו שמזיין אותו בתחת. אולי לא פיזית. אולי זה הבוס שלו בעבודה. אולי, אם הוא נשוי, זאת אשתו שלא הזדיינה איתו כבר שנה והכריחה אותו לפתוח את הנישואים שלהם. אולי זה הבנק שלו, שמתקשר אליו כבר בפעם השלישית היום בגלל הפיגורים בהחזרי המשכנתא. בינינו, מה פחות גברי: גבר מדהים שקיבל סטרפאון ממישהי לפני כמה חודשים, או גבר עם מינוס בחשבון הבנק שמתחבא ממנהל הבנק שלו? במי הוא בדיוק "שולט" כשהוא לא עסוק בניפוח האגו שלו בהודעות בכלוב? לשולט הזה לא היו בוסים? לא היו מפקדים בצבא שהשפיטו אותו? לא היה מי שאמר לו מה לעשות? לא היה מישהו בגן שלקח לו את הצעצוע האהוב, והוא רק עמד שם ובכה כמו ביץ' בן חמש? (למען ההגינות הוא באמת היה בן חמש, צריך ללכת לקראתו בעניין הזה.)
לסיום, לגבי עובדת היותך הסאב של הסאב. הפתרון לזה הוא הכי פשוט, וקורה בשיטת אבן-נייר-ומספריים: פשוט תמצאי את השולטת שלו ותזייני אותה עם סטרפאון. הנה, הבעיה נפתרה: זיינת אותה, היא אותו, והוא אותך - עכשיו כולם למעלה. רק חסר לכם למצוא איזה נשלט מסכן ולפרק לו את הצורה ביחד. תהנו.
סנט.
