זה לא יהיה משהו קבוע או תדיר כנראה. זה גם לא יהיה מיידי. אנחנו נכיר קצת אחד את השנייה לפני ונבנה את האמון והחיבור שיוכל לבסס ולהעמיק סוג כזה של חוויה. זה גם לא יהיה משהו שייקבע מראש ולכן השורה הקודמת כל כך חשובה.
יהיה ערב שבו אני אגיע אחרי יום ארוך, מלא בדילוגים בין משימות, כשהמח שלי מרוקן עד תם מרצף של אתגרים. חלקם אולי הצליחו אחרי המון מאמץ יצירתי, חלקם כנראה שלא. האמביוולנטיות הזאת והלופים המחשבתיים שבאים איתה יהיו מה שיוביל אותי להתפשט מהחווייה האינטלקטואלית הזאת כשאני נכנס לבית שלך בערב הזה, לקפל אותה יפה ולהשאיר אותה מאחוריי לצד העידון וההדרגתיות שבדרך כלל מאפיינות את האינטראקציה שלנו.
את תבואי אליי לחבק אותי ואני אחבק אותך חזרה ואז את תסתכלי לי בעיניים ואני אגיד לך את המילה שתהפוך אותך לכלי שלי לפריקה הערב. את תביני מייד ותצייתי. קודם כל את תפשיטי את עצמך לחלוטין בשבילי, מורידה את ההגנות וחושפת בפניי את הגוף והנפש שלך כדי שאוכל לראות את התוצאות של האנרגיה שלי עוברות אלייך ומסתמנות עלייך בצורה כל כך מוחלטת. את תתמקמי על ארבע מולי, פישוק קל בין כל האיברים ככה שכל מה שארצה יהיה נגיש עבורי. לא יהיה צורך בחבלים או שלשלאות להגביל אותך היום, כי הריסון ינבע כבר מהצמצום שלך לכלי שרת בשבילי במציאות הזאת.
אני אקח את הזמן להקיף אותך בהליכה איטית כמה פעמים. הראש שלך יהיה מושפל והעיניים שלך יהיו ממוקדות בנעליים שחולפות על פניהן בקצב מדוד. אני אשאב לתוכי את הסיפוק מלראות את האישה העצמתית ומלאת כל הטוב שאת, פרושה לרגליי בצורה הכי מתמסרת שיש, מוכנה לספוג בשמחה כל מה שיבוא לי להשית עליה באותו רגע.
לא בא לי להתחיל חלש הערב. אני מרגיש את האנרגיות שנצברו ביום העמוס הזה יורדות מהמח ומבעבעות את דרכן אל החזה ואז אל הידיים שלי, כשאני מרים את הקיין ומנחית אותו על הישבן שלך בפעם הראשונה. אני יכול לראות את ההפתעה על הפנים שלך. את מבינה שתצטרכי לאזור את כל הכוחות והרצון שלך לספוג בשבילי היום גדי לעבור את החוויה הזאת איתי. אני ממשיך למכה השנייה והשלישית. אני רואה שאת נלחמת עם עצמך לא להשמיע קול ולא להראות עד כמה זה כואב. יש לך אינסטינקט להחזיק ולאסוף את עצמך וזה בדרךך כלל משהו שאני מעריך, אבל לא היום. לא עכשיו. "את יכולה לשחרר את זה. אני רוצה לראות אותך סובלת בשבילי. אני רוצה לראות שקשה לך". אני רוצה לראות כמה רחוק את הולכת בשביל שיהיה לי טוב.
את שואבת אישור מהמילים שלי וככל שאני ממשיך להגביר את העצמה אני מתחיל לשמוע ממך קולות של חיה. זה הצד שלך שרציתי לראות היום. אני ממשיך ומתעל אותך לתוך קיום שכולו מוקדש לשרת את הצורך שלי ובאיזשהו שלב אני כבר מזהה בפנים שלך את סימני הספייס שמחליפים את עוויתות הכאב הרגילות. הכאב העמוק שאפילו לא ידעתי שאני מחזיק בתוכי ועבר אלייך בצורה כל כך חלקה, עבר התמרה במח שלך ועכשיו הוא כולו הנאה בשבילך...ואת ההנאה הזאת אני שואב חזרה אליי ושנינו מתמלאים בתחושת אופוריה הרמונית. בדיוק כמו שרציתי. זמן לשלב הבא.