שמעתי המון אנשים מדברים על מהי שליטה מנטלית. כל אחד מגדיר את זה אחרת. יש גישות שמתייחסות לאקטים של שליטה מרחוק, משימות שונות, הגבלות הרשאות ומניעות, אילוף, התניה ועוד. ניסיתי לחשוב מה משמעות הקונספט החמקמק הזה בשבילי. ברור שאין תשובה נכונה, אבל חשבתי על הרגע הזה שקורה לפעמים בקשר, בלי ששמים לב או מתכננים, כשנחצית נקודת עומק והיקשרות מסויימת. אחרי תקופה מסויימת של היכרות וחשיפה הדדית, זה רגע שבו מי שאיתי מאמצת לתוך עצמה באופן בלתי תלוי בי, את הדרייב לספק ולגרום לי הנאה, בדרכים שבבירור קשורות למחשבות והשראה שנתתי לה, אבל בלי שאני אצטרך להגיד כלום במפורש. היא מפתחת אינסטינקט בלתי נשלט להמציא דרכים יצירתיות לעשות לי טוב, גם אם הדרכים האלו לא היו בכלל בלקסיקון שלה לפני שהיא הכירה אותי. פיתחתי נוכחות פעילה בהווייה שלה והיא מפנימה את הנוכחות הזאת ופועלת דרכה בשביל להתחבר אליי ולמצוא את הדרך לרצות את עצמה על ידי הריצוי שלי.
הישות האמיתי שלי והישות המשלימה שלי בראש שלה פועלות איתה ביחד בסינכרוניה הרמונית. השליטה המנטלית שלי עליה בכלל לא נמצאת אצלי. אני אולי זרעתי אותה ברגעים מסויימים, אבל היא פורחת לגמרי אצלה. בזכותה.
