|
|
|
מבטים ננעלים, הכוס שלי מרטיב,
את כל כך יפה כשאת בין הרגליים שלי,
אל תחשבי ילדה, את שייכת, זה שלו,
תנשמי, עמוק, תעצמי עיניים, עוד קצת,
הוא רק רוצה את אדונו, לשהות שם בתוך זרע.
שלך.
" קשה לי לגמור" סיפרתי לו, באחת משיחות ההכרות הראשונות שלנו. " לפעמים לוקח לי חצי שעה" המשכתי בטון מתנצל, מבלי לדעת שקיימים גבהים שלא הכרתי, שעולם חדש של אנחות רטובות, מחכה רק לי. לנו.
הוא משך אותי מהשיער בכוח, והשכיב אותי על הספה." את תעשי מה שאני אומר לך, נשלטת " , קולו הדהד בחלל.
"רחב".
שמעתי את המילים, והרגליים נפתחו בתגובה אוטומטית, הזיכרון של כאב, שמילא את גופי ונפשי דקות ספורות טרם, לא השאיר ברירה.
הגוף שלי מכיר אותו, הוא כתוב בתוכי. נעלמתי לתוך עצמי. שמה מבטחי בידיו, אני,
שלו.
הוא לא הספיק לגעת בי כשגל ראשון של עונג הציף את כברי, המחשבה על העתיד להגיע הקדימה את המציאות.
אצבעותיו חדרו לתוכי במיומנות, כשהמילים מילאו את מוחי " את לא גומרת בלי אישור" הזכיר לי, כי ידע שהנשלטת שתחתיו תציית לו גם בין שאגות התשוקה.
הוא עצר לזמן מה לפני הגמירה, וביקש להשקיט את גופי. " תנשמי", אמר בקול רגוע,
ואני, נעה בגלים של עונג שמבקש מאדונו לתת לו להשתחרר. הוא המשיך שוב ושוב, כשתחינותיי אינן נוגעות בו. הגמירה המיוחלת, החמקמקה לרוב, מבקשת לפגוש את בעליה. והוא בשלו, דרכו בטוחה.
מבעד לנשימותיי שמעתי את קולו
" חזק, בשבילי"
הגוף שלי הגיב מידיית, מתנפץ לאלף רסיסים. גלי הגמירה סרבו להפסיק.
הרגשתי שנתתי לו את כולי.
אך זה לא הספיק לו . זה שלו- הוא אמר לא פעם, וגמירה בודדת מנשלטת, רחוקה מלהיות מספקת.
הוא המשיך לנהל את הגמירות שלי, בתאווה שמעולם לא חוויתי. הרגשתי את נוזלי הגוף שלי מבעבעים מול הידיים שלו ואת הגוף מתכווץ שוב ושוב.
הלהט בינינו, אין שני לו.
תודה אדוני. הגוף שלי שלך. אני.
שלך.
"אני רוצה להשתמש בך", אמרה ההודעה שהופיעה על צג הטלפון. ככה, במילים פשוטות, ברורות.
את עבורי.
*********
"הדלת פתוחה, תגיעי ותתחילי לעבוד".
*********
נכנסתי דרך הדלת המוכרת, רק שהפעם איש לא חיכה לי בכניסה, עם חיוך וחיבוק אוהב. הנחתי את הדברים שלי על הספסל והקשבתי לרגע לנשימות.
שלי.
שלו.
הורדתי את המעיל ואת הסווטשירט המעיק אך נשארתי לבושה לגמרי. אני פה בשבילו.
הוא חיכה לי על הספה,מוכן. כרית הונחה לרגליו,עבורי, "תודה על זה" אמרתי בלב, לא מעיזה לפצוע את פי.
מבלי שיצרנו קשר עין התיישבתי לרגליו והכנסתי את הזין החם שלו לפה שלי. אנחה של עונג עלתה לחלל, ויד חזקה לפתה את שיערי.
שאבתי הכי טוב שאני יודעת, רציתי שישמח בי, שידע שהוא בחר נשלטת ראויה.רציתי שיגמור לתוכי את כל צרכיו. שיתן לי פיסה ממנו להתנחם בה כשהוא רחוק . מעולם לא נחנקתי על זין בצורה כה בוטה, אבל הוא נתן לי.
המקום היה בטוח, האווירה הייתה זרה.
שעה וחצי לאחר מכן, כשהגוף מתחיל לזוז בגלים, הרגשתי את הזרם המוכר של זרע שניתז לתוך הגרון שלי, ישר לתוך הבטן, כאילו יקרה משהו אם ישתהה לרגע. בלעתי בעונג וחייכתי בלב.
לא חיכיתי ואספתי את עצמי, לקחתי את בגדיי ויצאתי לדרכי. את מה שהוא היה צריך נתתי.
" את בסדר?", הודעה ממנו לא איחרה להגיע.
כי תמיד אמר, שאני אולי זונה, שלו, אבל אני גם אישה אמיתית.
" מפורקת להפליא" השבתי בחצי חיוך. יודעת שהלילה השדים שלי יבואו לבקר. מזמן לא נפגשנו.
******
תודה לך על ערב קסום..
סיפרת לי אדוני, על תשוקתך.
על התמונה שנחשפת מול עינייך, כשאתה שומע שיר, הזיקוק המדויק של כל כלי, שרועם בנפרד, ומתחבר בהרמוניה אל שאר חבריו, שיחדיו יוצרים את הצלילים המופלאים, שנופלים על אוזנינו.
ואני,
נשלטת,
הרהרתי,
בעודך חופר בתוך גופי, בתוך הכוס הרטוב שלי, שלא יודע שובע, כשאתה לידו.
חשבתי, איך הצלילים שאתה מייצר ממני, מזדקקים לתוך ניאונסים קטנים של עונג, תחת השגחתך הקפדנית.
כמו סימפוניה משובחת, אתה מנגן על גופי, והוא מגיב לך.
חשבתי, ואז כשהגמרת אותי, שוב,
הפסקתי לחשוב.
על כוס קפה נשב בסלון ונשוחח על זוטות החיים. אספר לך סיפורים שיגרמו לך לחייך,ואתה תחלוק איתי את שמחת החיים שלך שגורמת לי לתפוס את הבטן מרוב צחוק.
האווירה תשתנה, אתה תמשיך לחייך אבל העיניים שלך יגידו לי שהזמן הגיע.
אתה תלחש באוזני מילים שיגיעו ישירות לאזור החלציים שלי, והפקודות שלך יפעילו את הגוף שלי, מבלי שאשגיח בדבר.
אתה תקח אותי למסע של שעות, שיכלול עליות וירידות בלי סוף, לונה פארק שלם בתוך החדר הזה שהפך לבית.
כשתחליט שמספיק, אתה תעצור ,תסתכל עליי, ותתפוס אותי לפני שאני קורסת.
אתה תשטוף לי את הפנים והגוף, באהבה ורוגע, ותוביל אותי למיטה.
תדבר אליי ברכות ותלטף את גופי הדואב עד שתרגיש שנשימותיי משתנות, שהשינה מצאה את מקומה בגופי.
תשכב לידי מסופק, גאה, ותסחף יחד איתי לעולם החלומות, גם אם רק לרגע.
שקט , לא מהסוג שצריך. מהסוג המשתק.
כשניסיתי וגם הוא אולי אני יותר, אין לדעת, את הכל.
כשאהבה מהדהדת בחלל אבל היא לא מרעישה מספיק, לא מספיקה.
התשוקה היא בור בלתי ניתן למילוי, אך בידיים הנכונות היא הופכת לאגם סוחף.
היינו לרגע באגם. חזרנו ליבשה צחיחה.
גם על מעט רגעי אושר צריך להודות.
אני אשמח לשמוע ממכם ומכן ( אולי יותר מכן)...
איך אתן מגיעות לסשן ישר אחרי יום עבודה, כשאחת מהדרישות הן חוקן.
איפה עושים? ואם התשובה היא בחדר לפני, איך אתן מספיקות?
כל תשובה תתקבל בברכה, וכל פיסת מידע תשמח לבב אנוש.
**** הצד השני שדורש ולא עושה. אם אתם שם, השולטים, יכולים לעזור לנשלטת. אודה לכם.
K
** כמובן ששואלת בשביל חברה 😉
הזדרזתי במדרגות לכיוון החדר שנבחר להיום. בית הזונות שלנו, הפך לבית, אבל העדר הדיסקרטיות תמיד מעורר בי חלחלה. הפחד מלפגוש אדם במדרגות, שחלילה אינו זר, תמיד מעלה לי את הדופק.
נכנסתי כהרגלי כרוח הסערה,בעוד פורשה פורש את מיטב כליו על המיטה.
" חם לי" מלמלתי בקול מעוצבן. דיי עם הקיץ הזה. את יוצאת ממקלחת ואחרי חמש דקות את כבר כולך ספוגה בזיעה דביקה.
הוא הסתובב אליי בחיוך " קאג'י...". נישקתי אותו נשיקה אחת ארוכה, רטובה, מלאת תשוקה, של זוג שלא נגע כבר שבועות ארוכים. הרגשתי איך הזין שלו מתקשח אל מול גופי, והזרימה בין רגליי לא איחרה להגיע.
נכנסתי למקלחת זריזה, ונפעמתי מהרטיבות שזלגה על ירכיי. " אני כבר נוטפת" סיפרתי לו מחדר הרחצה. " כבר?" השיב בצחוק.
הוא ערם שתי כריות על המיטה והשכיב אותי על הבטן, כשהן יוצרות הגבהה הכרחית לישבן. כיסוי הונח על עיניי וחושך נעים עטף אותי. ניסיתי לנחש מה הוא תכנן לי, אבל אחרי דקה או שתיים של מחשבות, הנחתי לזה. נתתי לרגע להתקיים.
הצלפה מפתיעה מקיין אכזר הצליחה להוציא ממני נהמת בהלה בעודי נדחפת קדימה אל המיטה. " פאק" אמרתי בשקט. מספיק בשקט כדי שהוא לא ישמע.
"אין חימום. אין חימום". בלופים אין סופיים צמד המילים האלו הדהד במוחי. איך אני שורדת סשן בלי חימום.
צחקתי מהבהלה, מעין תגובה לא רצונית שכזו, שאגתי מהכאב, הפחד מוציא ממני קולות אחרים.
ניסיתי להתנגד. סשן בלי חימום..לא היה לזה תקדים. יותר משנה ביחד, זו הפעם הראשונה.
זזתי באי נוחות, לא אמיתית, הכאב לא היה חזק יותר ממה שאוכל לשאת, אבל הצורך להתנגד הפך לחלק ממני.
פורשה מיצה את הנשלטת חסרת המשמעת שתחתיו ,תפס אותי בחוזקה ואמר לי בקול כועס, " אני אעשה בך מה שאני רוצה ומתי שאני רוצה, את מבינה? ".
כמו מטה של קסם המילים שנחתו עליי בגסות כזו, מילאו את מוחי בשקט ורוגע. את המשך הכאב ספגתי בגבורה.
*******
כשהזין שלו עמוק בתוך הפה שלי, סיפרתי לו שאני אוהבת אותו. ככה, במקום הזה, הכי מיוחד ופשוט, כשהוא מזיין לי את הפה , רציתי לשתף אותו ברגשות שהציפו אותי פתאום. הליטוף החם על ראשי בתגובה, אמר הכל.
******
תודה פורשה, על עוד ערב קסום.
" את המתנה הכי גדולה שיכולתי לקבל"
אמר
בתוך שיחה, מבלי לשים לב שהמילים שלו נוגעות בי.
אני ערומה על המיטה והוא לצידי, הסשן עוד רגע קט יתחיל, אבל אנחנו, היינו צריכים מילים לפני כאב. מסרים שעוברים תוך כדי מגע, לפני שכל אחד מתכנס לתוך המקום שלו, השולט שמניף את השוט מעל הנשלטת הרכונה תחתיו.
כשהמכה הראשונה נחתה דאגתי שפניי יופנו כך שהוא לא יוכל להבחין בדמעות שזולגות. לא מכאב בכיתי, אלא מאינספור רגשות שהציפו אותי. קנאה יוקדת, פחד משתק, אובדן,
וכעס. לא עליו, על עצמי. בתוך כל הרגשות האלה הכאב עבר לידי. שתקתי.
דממה. רק קול הישבן הנחבט נישא באוויר.
הוא ניסה להבין את פשר השתיקה , פנה אלי לא פעם בשאלה, אבל אני שתקתי. הדמעות זולגות כמו שני נחילים על לחיי ושתקתי.
הוא הבין. הוא הבין שהיום אני צריכה יותר. שאני חייבת את הכאב שלו, שלי, כדי שהשקט יחזור. כדי שהמחשבות יפסיקו להתרוצץ ואני אוכל לחזור לנשום.
הוא המשיך להלום עד שהתחלתי לשאוג. עד שהמחשבה הוסטה בחזרה לכאב, ואז לעונג. הוא מיקם אותי בתנוחות שונות, החליף כלים ולא עצר.
********
הגוף שלי התכווץ מולו לתחושת הגמירה הנחשקת. אבל היא לא נעצרה. היא המשיכה במין הדרן ארוך שבו אני גומרת בלי סוף עד שלא יכולתי יותר.
הוא ליטף את פניי ברכות ונישק את מצחי, בעוד גופי ממשיך לנוע בגלי עונג מהולים בכאב.
******
אהבה
אני עוד שנייה על המטוס. היעד- וורשה.
נשמע קצת עגומימי, הקונוטציה הראשונית היא שואה לאחריה, אישה פולניה חנוטה במיטב מחלצותיה , יושבת בשקט, בחושך , נו איך אפשר אחרת.
אבל אני? פולניה?
נסעתי לוורשה לראות איך במקום החשוך הזה, יש גם לפעמים אור.
המלצות לבילויים מסמרי שיער, יתקבלו בברכה.
אשוב בקרוב. נתראה.
