"מה את עושה?" קפצה לי הודעה על מסך הטלפון, בדיוק כשהתרווחתי על הספה, מאבדת עוד כמה תאי מוח מול הטלוויזיה.
"כלום" השבתי.
"היום את איתי" , כתב, "תדאגי שזה יקרה".
בהיתי במסך, נרתעת למאית השנייה, מהאסרטיביות הזו, ובמקביל נרטבת ממנה.
אלף מחשבות רצו לי בראש, מזל שכבר דמיינתי את הפגישה הזו, שכבר בחרתי שמלה ונעליים, קיוויתי שיהיה לי עוד זמן איתו לפני, בעולם הוירטואלי, אבל הוא לא עובד ככה, הצורך שלו ממשי.
הזדרזתי להתארגן, הנחיות של מקום ושעה התקבלו במדויק, ואני,
בהיסטריה.
הגעתי למקום הפגישה, הצצתי ימינה ושמאלה, הוא מאחר, צמרמורת טיפסה במעלה גבי כשלפתע שתי ידיים גדולות תפסו אותי מאחור, הגוף שלי ננעל בתגובה אוטומטית. לפני שהצלחתי להבין את הקורה סביב מילים נלחשו לי באוזן, "כנסי לאוטו נשלטת" , הכתובת החדשה בטלפון שלך.
פסעתי בחזרה לרכב, תוך כדי תהייה אמיתית אם הפעם עברתי את גבול הטירוף, החלטתי באומץ שאינו אופייני לי שאני משחררת את הפחדים ונוסעת.
הכתובת החדשה בטלפון שלי מובילה אותי ליער עבות, מקום שומם, אין נפש חיה, אני מבחינה בפנסי מכוניתו מאחוריי. מבינה שזו ההזדמנות האחרונה שלי לברוח.
אני אוזרת כל טיפת אומץ שקיימת בי ומחליטה להשאר.
יצאנו מהמכוניות והתקרבנו אחד לשנייה, כמו שני מגנטים שפתאום התחברו הגוף שלי נצמד לשלו. המשיכה הייתה מידית ועמוקה, החיבור היה יוצא דופן.
שולט מול נשלטת, כוח מול כניעה, פגישה ראשונה, סשן ראשון ביער. אנשים זרים שבעוד רגע יהיו קצת פחות זרים.
"תפסקי את הרגליים" הוא דרש, ובלי טיפת מחשבה ביצעתי, "תראי לי שאת הזונה שלי", המשיך.
האצבעות שלו נכנסו במהירות ובכוח, חדרו לתוך גופי, אנקת עונג מהולה בכאב נפלטה מפי, המגע הזה הכרחי לי, כך הרגשתי.
" את נוטפת, כלבה מיוחמת, " אמר בחיוך. "אני הולך לקחת את כל החורים שלך היום" לחש בשקט רועש, " להפוך אותך לכלי לשימושי" . המילים שלו עברו בראשי תוך כדי שהידיים שלו חופרות בתוכי, לא עוצרות לרגע, ממלאות אותי.
"על הברכיים שפחה" , אמר תוך כדי שהוא דוחף את גופי לאדמה. " תפתחי את הפה שלך, תוציאי לשון"
אני מביטה בו מלמטה, העינים שלנו ננעלות, המבט שלו מפחיד אותי, החיה שבתוכו מסתכלת עליי והיא רעבה.
אני פותחת את הפה ונותנת לו לחולל אותי.העיניים לא מתנתקות, הוא מחזיק לי את הראש בצורך עצום. משתמש בי, ואני נותנת לו.
" קומי" הוא יורה לעברי לאחר מספר דקות שהרגישו כמו נצח. התרוממתי באיטיות. הוא דחף אותי על מכסה המנוע החם, הוא לא כיבה את האוטו, רק עכשיו שמתי לב, הוא פיסק אותי בגסות עם הרגליים שלו והחדיר שוב שתי אצבעות לתוכי, מזיז אותן בקצב, והגוף שלי נע איתן. כשאני מתחילה להרגיש את הגמירה מגיעה הוא עוצר.
את לא גומרת מבלי שאישרתי לך, אני ברור?
הנהנתי עם הראש, אבל הגוף שלי לא עצר, זזתי על הידיים שלו בלי הפסקה.
רשרוש החגורה המתנתקת ממכנסו החזיר אותי למציאות. רוגע עטף אותי, יחד עם ציפייה אדירה ופחד משתק.
רעש האויר הנחתך על ידי חגורת מכנסיו מילא אותי בדריכות, כשהחבטה הראשונה פצעה את עורי השקט הבטיח להגיע.
"מה אומרים?" שאל בקול סמכותי.
"תודה אדוני", עניתי בהיסח הדעת.
חמישים הצלפות ספרתי, עד שרגליי לא יכלו לשאת אותי עוד, עד שעורי צרב מכאב, עד שהגוף שלי הגיע לסיפוקו.
הוא סובב אותי בגסות אליו, וליטף אותי בעדינות "קטנה שלי" אמר, "את כל כך טובה".
"תפסקי את הרגליים שלך, הכי רחב שאת יכולה," אני הולך לקחת אותך כאן, על האוטו," אמר, תוך כדי שידיו חופנות אותי ברכות.
אני צריכה אותו בתוכי, והמחשבה מרטיבה אותי, עונג מציף את גופי תוך כדי שהוא חודר אליי בכוח, במהירות, מחזיק אותי חזק, לא משחרר לשנייה.
גמרנו ביחד בצעקה גדולה, בתזמון נדיר. " את שלי" הוא לחש כשהוא עדיין בתוכי.
ואני מצאתי פיסה של אושר .
********
פקחתי את עיניי ,
החושך היה מוחלט. הרטיבות בין רגלי הייתה אמיתית. לקח לי רגע להבין שאני במיטה שלי, לבדי.
ואולי, היה זה רק חלום .
