סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

דוֹהָה

לפני שבועיים. 4 בנובמבר 2024 בשעה 11:31

אני רואה אותך מרחוק ומשהו בך כ"כ נינוח ורגוע שאני פשוט נרגעת יחד איתך. נהגתי בכזו התרגשות ועכשיו הכל נרגע כי אתה פה.

אתה אומר לי שאנחנו נוסעים לאיפושהו ובזמן שאתה מכוון אותי למיקום אני מקשיבה לך והקול שלך כ"כ נעים לי.

אנחנו מגיעים למיקום הרנדומלי ביקום, מן מגרש חניה על גבול חורשה חשוכה. אני מתרווחת ומרשה לעצמי להתפרס עליך, אתה מלטף אותי והכל כ"כ טבעי.

אני מקשיבה לך מספר סיפורים וחוויות והתלבטויות ואני כ"כ נהנית, התגעגעתי אליך.

בשלב מסויים אתה אומר לי לא לדאוג כי הבאת קונדומים, וזה תופס אותי לחלוטין בהפתעה כי לא היה אמור להיות כלום ולא התכוננתי בכלל.

אנחנו יוצאים לסיבוב ואז אתה מספר לי על פנטזיית הזיון בגן השעשועים ואני מופתעת מהכל.

אני עושה פיפי בצד ואני נדהמת מכמה אני מרגישה בנוח.

ואז אנחנו מסתובבים ואתה בודק מצלמות, מחרמן כמה שאתה חושב על דברים כאלה וגם יודע איך לזהות אותם.

אני מטפסת על אחד המתקנים בילדותיות מטופשת ונעמדת שם, מחכה לך, מחכה שתראה אותי ותהיה משועשע.

אתה מתקרב אליי ואומר משהו על זה שבחרתי מיקום אסטרטגי ועכשיו אין לך ברירה, אני לא מבינה למה אתה מתכוון עד שהיד שלך בין הרגליים שלי ואני מבינה שאתה בגובה המושלם לשלוח יד לכוס שלי.

בחיי שלא צפיתי שום דבר מזה ולא תכננתי כלום מלבד לשעשע אותך, אבל איכשהו היד שלך בתוך המכנסיים שלי מלטפת את הכוס שלי מעבר לתחתונים ואז פנימה בזמן שאני trembling מחרמנות והתרגשות.

אתה עולה על המתקן ונעמד מאחוריי והיד שלי אוטומטית נשלחת אחורה לתפוס את הזין שלך, כ"כ התגעגעתי אליו, אליך.

אתה מושך לי את המכנסיים והתחתונים למטה.

בחדירה הראשונה שלך אליי אני כמעט קורסת מרוב עונג טהור. עבר יותר מידי זמן.

אני מנסה למקם את האגן שלי כדי שיהיה לך נוח בזמן שאתה מזיין אותי ואני מייד מתחילה להתכווץ עליך. אני מזיינת את עצמי עליך לפקודתך עד שאני לא יכולה יותר ואז אתה מרים לי חזרה את התחתונים והמכנסיים ואומר לי לבוא.

המוטיב החוזר הזה שאתה מפשיט ומלביש אותי חזרה מחרמן לי את הצורה.

אני אומרת לך שאני יכולה להיות בתנוחה על המגלשה וזה כ"כ סוטה וקסום שלא אכפת לי שזה נורא לא נוח, אני פאקינג מזויינת על מגלשה במקום ציבורי לחלוטין. מופלא. תוך כמה דקות אתה מושך אותי שוב ואני מלטפת את הביצים שלך תוך כדי הליכה כי אני לא יכולה שלא.

ואז אני מכופפת על שולחן אבן והזין שלך שוב עמוק בתוכי והכוס שלי כבר נפוח ופועם ורגיש ואני לא רוצה שתפסיק לעולם. אני בקושי ממלמלת שIt's so deep.

אז כמובן שאתה מזיין אותי חזק ועמוק יותר, כל הגוף שלי נדפק בשולחן הקשה ואני מתכווצת מאושר ורטיבות. 

אתה יוצא ממני ומכניס לי אצבעות ואני מתקפלת עם הרגליים באוויר, אתה אומר לי בשטניות עם הקול המחרמן הזה שלך להמשיך להתכווץ על האצבעות שלך עם הכוס (כאילו שיכולתי להפסיק בכלל) ואני עושה את זה ברעד כשאתה לוחץ על כל הנקודות שלי מבפנים.

אתה עוצר ואומר שאתה חייב את הלשון שלי, אתה מתמקם על שולחן האבן ואני מייד מתנפלת על הזין שלך כראוי לזונה שהתגעגעה *מאוד* לזין שלך בגרון שלה.

אנחנו על שולחן מרכזי בחורשה הזו, כל רגע יכול להגיע מישהו וזה כ"כ לא משנה לי.

אני מלקקת את כולו ברעב ומכניסה אותו עד הגרון, אני משאירה אותו שם וממשיכה ללקק כשאתה מתחיל לפמפם לי את הגרון עד שאני עולה לנשום אוויר.

בו זמנית היד שלי מלטפת לך את הביצים ואז את הזין בזמן שהלשון מסתחררת לה בעונג.

אתה אומר שעכשיו הפסקה ואני לא מצליחה להתרחק וכל שניה נכנסת בין הרגליים שלך וממשיכה ללקק במסירות עד שאתה מרחיק אותי ומושך אותי לחיבוק.

ואז אתה מתחיל לשחק לי עם המוח, לחדור אותו כמו שרק אתה יודע.

אתה אומר לי שתביא מישהו לזיין לי את הכוס ואתה תצפה מהצד כמו סוטה, אתה אומר שאתה מת לראות אותי מזויינת. אני נאנחת לתוכך בשקט ותופסת בך חזק מהמחשבה.

אתה אומר שאחרי שהוא יגמור אתה תבוא לזיין אותי, אבל הכוס שלי כבר יהיה משומש ולכן תבחר לזיין אותי אנאלית.

איפה שאף אחד לא נגע והכל עדיין מכווץ ונעים.

אתה אומר שבהמשך יהיו שניים בתוכי, הזין שלך ועוד זין, בו זמנית, ואתה יודע שיהיה כ"כ נעים להרגיש את הזין השני חופר בכוס שלי בזמן שאתה מזיין אותי אנאלית.

אני קורסת לתוכך מהמחשבה וגונחת בשקט בלי הפסקה.

כן, אתה אוהב להרגיש אותי מגיבה למילים שלך ככה.

כן, אתה יודע שאני אהיה חור עבורך, צעצוע מושלם.

אני רועדת ונאנחת עליך ואתה מתענג על התגובות שלי.

אתה הולך להשתין ואני כ"כ חרמנית שאני מלטפת לעצמי את הפטמות ואפילו מוציאה אחד מהשדיים שלי כאילו אני בדירה שלי ולא בגן שעשועים ציבורי. אתה חוזר לגלות שאני משחקת עם עצמי ומכניס את הפטמה שלי לפה שלך, אני בטוחה שאני עומדת למות מרוב עונג, אתה כ"כ נעים.

אתה אומר לי להתמקם על השולחן ואני מתמקמת בשכיבה על הצד, השולחן קר וקשה ואני מתחרמנת מזה בטירוף.

אתה חודר אליי ככה ואני יודעת שנעים לך כי התגובתיות שלך מתענגת.

אתה דופק אותי כ"כ חזק ואני כמעט נופלת אבל מחזיקה, נותנת לעצמי להיות חור. הכיווצים עליך בלתי נשלטים ואתה מגביר קצב עד שאני בטוחה שהשולחן הולך להתנתק מהקרקע.

אז אתה נסוג ונראה לי מלביש אותי חזרה למרות שאני באמת לא זוכרת בשלב הזה. 

אתה אומר לי לרדת על הספסל ואתה מתיישב על השולחן, מושך אותי לחיבוק ואני מייד מניחה את הראש על הירך שלך ומחבקת לך את הברך.

אתה אומר לי שאתה לא יכול איתי ואני מחייכת לתוכך.

משם השיחה מתחילה להתגלגל, הכל כ"כ חשוך והראש שלי רגוע לחלוטין.

איש רץ עובר לידינו ואני מחייכת לעצמי במחשבה על מה היה קורה אם הוא היה מגיע כמה דקות מוקדם יותר.

שום דבר לא מטריד אותי, אין שום חשש או פחד. 

אני עטופה ובטוחה.

הכל טבעי וזורם ונעים, חזרת.

לפני שבועיים. 3 בנובמבר 2024 בשעה 12:58

את התמונה החדשה בפרופיל שלי?

לפני שבועיים. 3 בנובמבר 2024 בשעה 9:13

יש לו ילדה חדשה, קראתי

אני רוצה להזהיר אותך ממנו

וגם אותך, ואותך

אני רוצה להזהיר אתכן

האם מגיע למישהו שתקף מינית הזדמנות שנייה? 

לפני שבועיים. 2 בנובמבר 2024 בשעה 23:00

הוא מזיין אותי במקדש הילדים

סביבנו הכל חשוך ודומם למעט רשרושי לילה 

הוא עוצר לנשום ומקלל אותי קצת ואני מחייכת

מוביל אותי בין המתקנים

מזיין לי את המוח בזמן שהוא עמוק בתוכי 

מתמוגג למראה שלי מתקפלת מהמילים

מספר לי דברים בזמן שאני מלופפת סביב הרגל שלו והוא מלטף אותי

הכוס שלי משופשף וכואב

הידיים שלו עליי

הקול שלו מרגיע 

כולו שם איתי 

איש רץ לידנו 

השקט משתלט עליי 

הכל חזר למקומו הטבעי

נגמר הזמן 

הוא כאן 

לפני חודשיים. 6 בספטמבר 2024 בשעה 18:27

לא צריך הרבה כדי לגרום לי להרגיש לא יפה 

מבט חטוף בנשלטת אחרת 

יש לה בטן שטוחה, מותניים צרים והכל יושב בצורה מסודרת 

ופוף אני מרגישה מגעילה 

 

 

לפני חודשיים. 6 בספטמבר 2024 בשעה 8:06

האדומים אלו לא סיפורים

אלו תרחישי אימה אמיתיים

קורות זוועותי האומללים 

 

לפני חודשיים. 5 בספטמבר 2024 בשעה 21:49

הילדה שכבר לא הייתה תמימה או בתולה או חלקה או מתוקה אבל עדיין ניסתה, כ"כ ניסתה. 

היא השתפרה, גם אחרי ההוא שבגללו היא הייתה צריכה לעשות כל בדיקה אפשרית ולקחת גלולה ולא קיבלה מחזור תקופה והיא בכתה בכתה בכתה. 

גם אחרי ההוא שלקח ממנה הכל, את כל תמימותה ורכותה וילדותה.

היא עצרה ולא נפגשה ועבדה וחידדה גבולות והסכימה להיפגש רק בתנאים שלה. היא השתפרה היא השתפרה.

ואז התחילה המלחמה והגיע הזאב וזה הרגיש שיש התאמה וגאד דאמיט היא נזהרה. היא תקשרה הכל וביררה הכל והוא ברכות אינסופית מדבר ומסביר ומעמיק את הקשר. הם מתקשרים על cnc, ddlg והוא כ"כ מבין. זה לא בדסמי במובן הקלאסי, יש ביניהם חיבור שמרגיש נכון והכל כ"כ בטוח ורך והם אפילו לא נפגשו. הם מדברים על הפוסט טראומה, הוא מבין ומחדש לה, נותן לה תובנות ומחדד לה נקודות. 

ואז יש להם הזדמנות להיפגש, אמנם לחיבוק קצר אבל היא לא רוצה לוותר, היא מספרת לו שהיא לא מרגישה טוב וכואב לה והיא קיבלה מחזור אבל היא גם רוצה לראות אותו ולהבין האם החיבור הזה קורה במציאות. היא נותנת לו כתובת שרחוקה בכמה בניינים ממנה, היא נשארת זהירה. מאוחר מידי לצאת והיא גם לא מרגישה טוב. ואז מגיע רכב היוקרה ויוצא ממנו הגבר היפהפה הזה עם העיניים היפות והטובות, הוא מחבק אותה והיא רוצה להישאר עטופה שם לנצח. הוא מביט בה במבט הכי רך בעולם כולו והיא מרגישה טוב. 

לראשונה בחיים היא לא מרגישה מפוחדת על ההתחלה. 

הוא מספר לה שהוא אחרי 24 שעות בשטח והיא מחליטה להציע לו להתקלח, בתמימות. מסתבר שעדיין נותרה בה כזו. הוא מחייך ועונה שהוא ישמח. הוא הראשון שהיא אי פעם הזמינה לדירה.

הם מתחבקים עוד קצת והיא שואפת אותו והוא נעים ולא אכפת לה שהיא נראית לא טוב ושהיא לא במיטבה, זה מרגיש כמו מפגש מחבק ומנחם.

הוא נכנס להתקלח וזה לוקח לו זמן, לו רק הייתה קצת פחות תמימה והייתה מבינה שזה היה זמן ההכנה. הוא יוצא והיא עייפה והוא מחייך ויפה והיא לבושה ושום דבר לא יקרה כי היא אמרה.

הוא מוציא סמים והיא באמת כבר יוצאת סתומה, שואל אם היא רוצה והיא עונה שלא, היא יודעת מחברה שזה סם נעים ולא משנה תודעה. הוא מוריד כמה שורות ומלטף אותה בנעימות. רך ונעים לה והיא עטופה. היא לא הייתה מוכנה לשלב הבא.

הוא מוציא שמן קוקוס והיא הייתה חמודה ותמימה, חשבה שהוא הולך להציע מסאז' לילדה החולה. מפה לשם, קרו דברים, מפה לשם, זה כן קרה, הכל קרה, זוועות, הרס, כאוס מוחלט. תנו לי לספר לכם מה קרה לה.

פתאום הזין שלו היה אצלה בגרון והוא מגביר קצב לחניקות וחוסר אונים שלא צפתה בשום תרחיש. היא חולה, כואב לה הגרון.

פתאום סטירות ונשיכות על כל הגוף שלה באלימות חסרת תקנה, הם השאירו לה סימנים על הפנים, כואב לה.

הוא אומר משפטים כמו "את רוצה לשמח את אבא, נכון?" והיא בכלל לא שם בשלב הזה, מנותקת, מרותקת, מפוחדת.

הוא דורש שהיא תכניס לו אצבעות לתחת, היא פועלת על אוטומט לא מבינה בכלל מה קורה. כואב לה.

ופתאום הוא מפלס את דרכו לתחת שלה, היא במחזור, מדממת, כואבת, הזין שלו גדול מידי, לא לא לא לא היא ממלמלת. הוא יודע שאסור. הוא יודע שהיא מפחדת ושהיא לא יכולה. הוא נדחף לשם בכוח, "לאבא אין ברירה, הוא חייב לאנוס אותך, נכון?" היא בוכה "אסור שאף אחד ידע".

הוא חודר עמוק יותר, כואב לה, הוא תופס לה בעצם הבריח ומושך אותה אליו והיא זועקת, הוא מזיין חזק יותר, "אבא אוהב אותך, את יודעת?", עמוק מידי. היא לא שם, היא בדיסוציאציה מוחלטת, שוכבת, כבר לא מתנגדת. 

הוא יוצא ומוריד עוד כמה שורות, מבין שהיא בוכה ומלטף. שואל בנחמדות אם היא תעזור לו לגמור, היא בוהה באוויר, כל הגוף שלה פועל על אוטומט, המוח שלה שחור והיא עושה כי הוא לוקח. הוא דוחף לה את הזין לגרון ומבקש שהיא תכניס לו אצבעות, לוקח לו שעות לגמור. היא לא מרגישה טוב, היא רוצה שהוא ילך.

אבל כשהיא מבקשת ממנו הוא נעשה עצוב, עושה לה מניפולציה כדי שתיתן לו להישאר. היא פחדה לדרוש ממנו ללכת, יש לו נשק. היא נכנסת למיטה, מעמידה פני ישנה, כל הגוף כואב, היא רועדת מתפללת מתחננת לאלוהים שילך.

הוא ממשיך להוריד שורות, שוכב לידה ומשפשף את עצמו, שעות על גבי שעות. נוגע בה, לוחש לה "אוי מאמי שלי, לאבא אין ברירה, אבא חייב לאנוס אותך". הוא ממשיך ככה שעות, היא תשמע את השפשופים האלה רודפים אותה עוד חודשים. כשהוא גומר סוף סוף ונכנס לישון, היא קמה והוא מתפרש על המיטה שלה ונרדם, הזאב הרע.

היא מסתובבת בדירה שלה, לא יודעת מה לעשות עם עצמה, כואב לה, היא מנותקת, היא לא מבינה מה קרה. לקח לה שעות להעז להעיר אותו. היא כ"כ פחדה. ישבה על מדרגות הכניסה בחוסר אונים, סופרת את הדקות, מפחדת לעשות רעש, מפחדת לבכות.

 

היא לא הבינה בכלל שהיא נאנסה, היא באמת הייתה ילדה תמימה

לפני חודשיים. 3 בספטמבר 2024 בשעה 17:31

היא הכירה אותו ממש פה, הופנטה מהכתיבה ומייד רצתה עוד. ניסתה את מזלה והצליחה עד מאוד.

הוא היה דאדי ודום והכל הגיע לו כ"כ בקלות, השיחות עברו בכזו נעימות וקלילות והיא פשוט התמכרה במהירות.

הקשר פרח והיא בטחה בו יותר, את השדים שלה חשפה, את הטראומות פתחה, את החרדות שיתפה ואת הפנטזיות פרסה וצחקקה ונזלה. לאט לאט הוא ידע הכל, הוא הדאדי שלה, המושלם מכל! 

בינתיים הם רק מתכתבים מדברים משתפים מכירים מתחרמנים. היא מעדכנת אותו בהכל, הוא מחבק מרחוק, מלטף ומרגיע ומעניש ומשכיב לישון.

היא כבר לא כ"כ תמימה, החומות שלה גבוהות, האזהרות שלה לא מניחות, החרדות לא רגועות.

אך הוא יודע ומקבל ומכיל ומחבק ולא מלחיץ ולא חונק ורק נמצא ונותן לה להתאפק להתפרק לשתף לפחד, הוא פה הוא לא בורח זה מקום בטוח.

היא אפילו קוראת לו אבא, זה מטורף ומשוגע, איזו הזיה.

הם קובעים להיפגש הם מדברים על הגבולות, היא מדברת על נשיקות ואז גם על אנאלי וכמובן גם על קונדום. פתאום הוא נאלם, קצת מתחיל להסביר שעם קונדום הוא לא רואה טעם. היא מסבירה שהיא מבינה, היא מבינה את הקושי. אבל זה חרדות וגלולות ומחלות ואי אפשר. הוא מבין ומקבל ורק מוסיף משפט אחד, הוא מקווה שיעמוד לו על אף הגבול המר. 

הם נפגשים ואיזה אושר הם פנים אל פנים, היא בין הרגליים שלו סוף סוף והיא צמודה אל הירך על הזין אל כולו היא שלו. הוא מלטף ומחבק ומנחם וזה סוף סוף כאן.

היא מבקשת למצוץ לו הוא מוריד את המכנסיים, היא משקיעה טוב טוב כמו שלימד האדון החסוי את הזונה. בשלב מסויים הם על המיטה, הוא מצליף לה ומכאיב לה והיא שמחה, האצבעות שלו בתוכה והראש כבר מסתובב, כן אבא ככה אבא עוד אבא בבקשה אבא היא ממלמלת בעונג

ואז הוא שם קונדום והיא מחייכת, הראש שלה קצת עיסה מרוב שהיא מעונגת, הוא חודר והיא גונחת נאנחת מנשמות מתענגת אבל רגע משהו לא נראה לה והתחושה פתאום זרה לה 

התחושה פתאום מרגישה לה קצת יותר מידי Raw, האם הורדת את הקונדום בלי לשאול?

"רק קצת, אני רק רוצה להרגיש קצת בלי, לא עומד לי"

לא לא לא לא לא היא מבקשת, להגיד לא היא כבר בקושי מסוגלת, בבקשה אל תהיה בלי קונדום היא מרגישה שהיא מתחננת

ואז היא מבקשת משהו קיצוני, היא מבקשת שיחדור אליה בחור האחורי. היא כ"כ מפחדת להיכנס להיריון, בשלב הזה כבר לא יודעת אם יש היגיון. עכשיו היא נושאת ונותנת על הגוף שלה, אין לה ברירה, הוא לא הקשיב לה 

הוא מנסה לחדור, אין חומר סיכה

הכאב הכאב הכאב הכאב 

היא למדה מזה דבר אחד בלבד, הלא שלה לא שווה שום דבר בכלל, אם הוא ירצה הוא ייקח ואז יצדיק את מעשיו.

ויום למחרת היא בקושי תפקדה, מחפשת בכמה פארמים את הגלולה. חודשים אחרי והיא עדיין נבדקת, לכל המחלות שאולי בהן מודבקת.

היא כבר לא בתולה, היא השתפרה, היא חידדה, למדה להציב את גבולותיה, למדה להגיד לא בזמן אמת, היא השתפרה.

 

היא כבר לא ילדה, מסתבר שהיא פיסת אשפה שכל אדם עושה בה כרצונו וזורק אותה לדרכה 

 

לפני חודשיים. 3 בספטמבר 2024 בשעה 15:33

הבלוג שלי הוא כל האמת כולה, אלא אם כתבתי מפורשות אחרת. 

פנטזיות יסומנו ככאלה.

אמנם יש לי דימיון מופרז, אך אנא אל תשפטו את האמת שלי כפנטזיה.

אני יודעת שהיא קשה להכלה, אך היא הייתה קשה יותר בחוויה.

You'll have to trust me on this one.

לפני חודשיים. 3 בספטמבר 2024 בשעה 8:31

כשהגיע השולט החסוי לילדה התמימה לחדר ההוא, כשהיא הייתה כ"כ בתולה כשעוד אף אחד לא נגע בה.

ילדה מתוקה, נקיה, זכה.

הוא נכנס אליה כשהיא מכוסת עיניים, כמו בהתחלה של סרט אימה, היא חשבה באיזה תרחיש קומדיה שהיא מוגנת, בטוחה.

לאחר שסיים להשחית את גופה כולו פסים פסים צרובים, אדומים ומתנפחים, מסגילים, מכחילים ומשחירים. סימני חגורה וקיין לסירוגין. רק אז לאחר שניסתה להתנגד, שניסתה להגיד שזה יותר מידי.

הכאב הכאב הכאב הכאב

הוא הוריד אותה לרצפה, הראש כבר לא ממש עובד, "תפתחי פה גדול, תוציאי לשון". הרצפה קרה והיא פשוט עושה, הזין הראשון שלה נדחף לגרונה, איזו הרגשה מוזרה מוזרה.

הוא מזיין ומזיין ומזיין ומזיין, הברכיים משופשפות, השפתיים כואבות, היא זונה טובה, שרמוטה טובה, חולת זין טובה ועוד ועוד טובה. כך הוא אמר לה בזמן שנחנקה.

ואז הוא העלה אותה חזרה אל המיטה, ופתאום היא מרגישה את חור התחת שלה נרטב, משהו נדחף, זה לא כל כך כאב. ואז פתאום זה כן. פתאום זה כל כך כן. 

פלאגים ואביזרים נדחקים לה לחור, היא נחנקת מכאב היא מבקשת שיעצור. הוא אומר לה לא לזוז, היא מבינה שאין ברירה, אין לה ישועה, היא עכשיו זונה. הוא עושה הכל בקצב כה מהיר והיא מנסה הכל כדי שרק פחות יכאיב, היא מנסה להרפות אבל זה בלתי אפשרי, הכאב לא יאומן והיא זועקת בשקט. פנימה והחוצה הוא בלתי מתפשר, אין פה אלוהים, אין מי שיציל.

ואז פתאום הוא עוצר והיא חושבת שנגמר, נושמת לרווחה מרפה את הגוף, כמעט בוכה בהקלה. ואז פתאום זה לא, היא מרגישה אותו צמוד, הזין שלו בפתח של התחת, הוא עומד לקרוע לי את הפחד. הוא חודר באלימות ואני לא מסוגלת, "שחררי זונה שלי" הוא אומר בקול קשוח ואני נחנקת. 

הכאב הכאב הכאב הכאב

הוא חודר עמוק וזה בלתי אפשרי, היא לא הייתה בנויה אפילו לחדירה ראשונית. היא הייתה כל כך בתולה, החורים שלה לא קיבלו זין, אפילו לא אצבע או שתיים. הוא לא עוצר, הוא אגרסיבי ואלים, זה כל כך כואב לה, היא חושבת שזה הכאב הכי נורא שחוותה, אבל אין מי שיציל אותה מהשולט החסוי והאלים. 

כשהוא סיים, הכיסוי עיניים כמובן עוד עליה בזמן שהוא מתקלח והיא שוכבת שם חצי מתה. הוא מתלבש ויוצא והיא נשארת שם שכובה בכאב שהיא מעולם לא הכירה.

היא כבר לא ממש בתולה ובטח לא תמימה וממש לא חלקה ולא מתוקה ועכשיו היא שלו והיא זונה זונה זונה