דוֹהָה

תמיד כשאני מגיעה אליכם יש לי מצד אחד חוסר ביטחון עצום ממי שאני אבל מצד שני איכשהו מולכם אני מרגישה פחות רע עם עצמי  

לעצום עיניים זה מפחיד אבל קצת פחות לידכם 

תמיד אני בטוחה שאני לא אצליח להתמודד, שאני לא מספיק גמישה, שאני לא מספיק אמיצה, שלא אספוג מספיק

אבל הקולות עונג שאתם משמיעים תמיד כשאתם רואים איך אני מתמודדת הם נפלאים ומרגיעים 

אתם כבר יודעים בדיוק על איזו נקודה ללחוץ 

איך לשחק בראש שלי

ואני נמסה מזה

אתם מוציאים ממני צד שונה לגמרי

הצד שרוצה להרגיש מוגן, שמוכן לקבל רכות, שמסוגל לתקשר ולצחוק תוך כדי הסשן 

ואני פשוט מודה עליכם