פרק שישי
פדיחות - !Here I come
***סיפור בהמשכים, מומלץ לקרוא מהתחלה***
אז יאללה. קרוסדרסינג במסיבות, מה עושים? לגבי איזון מגדרי, ישנם מקומות שלא דורשים זאת או שניתן לבקש מהמארגנים אישור להיכנס ללא בת זוג- וואלה, זה היה קל. עכשיו החלק הקשה יותר, איך משיגים את כל הביגוד/איפור? דיסקרטי נכון? הכל ניתן להזמין מהאינטרנט, במחירים ממש נוחים. בפרק הקודם סיפרתי כמה שאני שונא לקנות בגדים, אבל איזה כיף זה לקנות שמלות! אני יכול להעביר ככה שעות! נעליים, חזיה, תחתונים, מה עוד? איזה כיף! עכשיו החלק הבעייתי השני, איך יוצאים מהבית ככה? אז עם הביגוד אין בעיה, לובשים משו מעל ומורידים במקום. אבל מה עם איפור? כדי לתת לפנים של גבר איזשהי ארשת נשית, חייבים להשקיע באיפור, ובכלל, אני ממש אוהב איפור-סקסי סוף. למרות זאת, אין לי כוונה להסתובב בחדר מדרגות בבית שלי מאופר, ולהתחיל עם איפור מלא במועדון זה לא מעשי. למרבה הצער, כאן אני חייב להיות רציונלי ולוותר על איפור מלא, צריך להסתפק במשהו מינימלי. רגע, לא אמרתי שאני לא מוותר על שום דבר? אז לוותר זו לא אופציה. יש לי חניה פרטית סגורה בבניין ואני יכול להתאפר שם בשקט ולהיכנס הישר למכונית, חצי בעיה נפתרה. ואיך מגיעים מהרכב למועדון? ואם עוצר אותך שוטר, ואם מישו מסתכל עליך ברמזור (ליד הבית)? הנה הפתרון שחשבתי עליו:
שילכו לה***** כולם,
פדיחות-Here I come
אז יאאללה, הכל מוכן, כל החבילות מחו"ל הגיעו, יום שישי והנה מגיעה השעה, איזה לחץ! לחץ, וגם התרגשות. אבל רגע, האיפור מהסופר פארם לא הגיע. עשיתי הזמנה מהסופר-פארם מתוך ציפייה שאוכל פשוט לקחת את החבילה מבלי שהמוכרים ידעו מה יש בפנים או לכל היותר יחשבו שאני רק באתי לאסוף. אבל פאק! המשלוח לא הגיע וכבר יום ו'. הלכתי לסניף לברר אבל הם לא ידעו מה עם זה, ושוב נשארתי עם שתי ברירות, לוותר או להתחיל להסתובב ולהוריד מוצרים מהמדפים בסופר פארם. משום שכבר יום ו', זה חייב להיות באחר הסניפים במקום מגורי ובכולם סיכוי טוב שאפגוש מישו שאני מכיר ובוודאות אחזור לשם בעתיד הקרוב. נו, שוב....פדיחות, פדיחות, פדיחות. אז מה? אמרתי למוכרת שזו חבילה לאשתי, נתתי לה את ההזמנה וביקשתי שתתן לי את המוצרים. יתכן שהיא באמת האמינה שהחבילה עבור אשתי אבל לא היו לה את כל המוצרים. היא אמרה שהיא יכולה להציע לי חלופיים או ללכת לסניף אחר. משום שהעמדתי פנים שזה לאשתי אמרתי שאינני מבין בזה והלכתי לעשות לעצמי פדיחות בסניף אחר. שוב היראתי את הרשימה למוכרת בקוסמטיקה (בת 60 עם תספורת קצרה ומחומצנת כמו של אפרוח, מראה ודיבור של תרנגולת, משקפיים תחתית של ערק שקנתה בשנת 82 בבריה"מ וחצי סופר פארם מרוח לה על הפנים) ואמרתי שזה לאשתי. היא ישר שאלה אותי למה אני צריך את זה ואני שוב אמרתי שזה לאשתי, למרות שהיה לי ברור שלא הצלחתי לעבוד עליה (פדיחות כבר אמרתי?). למרבה הצער, גם לה לא היו את כל המוצרים ונאלצתי ללכת לעוד סניף של סופר-פארם בישוב שלי ולעשות לעצמי פדיחות גם שם, לא יודע אם שם המוכרת האמינה לי. אגב, בהמשך הדרך הלכתי עוד פעמיים לסופר פארם לקנות איפור. באחת הפעמים הייתי עם הילדה ואמרתי שאני צריך עיפרון איפור לילדה. המוכר בקוסמטיקה היה ג'נדרקוויר בן 17 ודיבר אלי בלשון נקבה, עליו בטח לא הצלחתי לעבוד. בפעם האחרונה כבר לא ניסיתי לעבוד על אף אחת, ניסיתי להתאים את הליפסטיק לתוחם בעצמי אבל המוכרת ראתה שאני מסתבך וניגשה אלי, ביקשתי את עזרתה מבלי להסתיר דבר והיא נענתה ברצון (מילפית מקסימה בשם גלית).
יפה יפה, הכל יש, גם פדיחות לא חסר ועל מה כל הסיפור? ממה אני בכלל מתרגש? סתם עוד ערב רק בבגדים שונים, לא? ממש לא, ממש ממש לא. היה משהו שלא צפיתי, אפילו לא העזתי לחשוב עליו.