Secret Diary of a Sluty Crossdresser

מחפשת נהג, איזור מודיעין, לטאבו. 

פרק שבעה עשר

Let Her Out!

***סיפור בהמשכים, מומלץ לקרוא מהתחלה***

היא פשוט רוצה לצאת, להסתובב לה  חופשיה בחוצות העיר. כבר מעל לחודש שהיא נעולה שם בפנים, שיא של מעל שנה, ופתאום היא נזכרת בתחושה הזו, להיות כלואה. זה כואב לה, פתאום היא נזכרת איך זה מרגיש. אחרי ככלות הכל, במשך 42 שנה היא לא ידעה אחרת. והנה, אחרי שנה חופשיה יחסית היא שוב כלואה, היא לא מבינה למה, טריגר לזמנים עברו.

לפני חצי שנה בדיוק היא הלכה לה למסעדת יוקרה עם חברה, המבטים הנעוצים לא הפריעו לה, להפך. חלק מאותם מאותם מבטים היו מבטי לעג ושיטנה, מהם התעלמה כלא היו. חלק היו מבטי פרגון, הערכה, תשוקה וקינאה-אותם היא אימצה ללבבה. אבל יותר מהכל, יותר חמים, יותר נעים, הכי מפרגנים היו המבטים הסתמיים, אלו שאומרים "סתם זוג חברות הולכות למסעדה", קבלה חסרת חשיבה או תמיהה, ואלה היו רוב המבטים.

משם היא המשיכה לאיזה פאב, להעביר את הזמן את שיפתח הטאבו, ושנפתח...העבירה את זמנה בנעימים, מקום שבו איש לא שם לב למשהו חריג. איך היא אוהבת את זה, לתת לעצמה להיות חופשיה, כמו שהיא אוהבת, כמו שהיא רוצה להיות, ויחד עם זאת להיות בלתי מורגשת, להיבלע בקהל כמו סוכנת סמויה, רואה אינה נראית.

ככה זה שמשאירים את דלת האורווה פתוחה והאהבה יוצאת בדהרת אמוק אל תוך הלילה.

חזרתי מהים, בחוף יצא לי לדבר עם מישי כמה מילים. איזו אישה מקסימה, כמה נחמדה ואיזה יפיפיה. 

פשוט היה בא לי לצרוח לה בפנים, תסתכלי בראי ותראי כמה את יפה!

למה את צריכה להזריק ג'יפה לשפתיים? פנים כאלה יפות לא צריכות צמד נקניקיות להסתיר את השיניים!

יש לך בטן יפיפיה,  למה להסתיר בבגד ים מלא?

וגם, לק  צהוב לא מחמיא לאף אחת!

לא היייתה לי כל בעיה אם זה היה מגיע ממקום של גינדור וטעם אישי. אבל פשוט נראה שאת מנסה להחביא כאשר את פשוט יכולה לצאת וללכת ולהראות לכל העולם את היופי החיצוני שלך ביחד עם הפנימי. הורסת אחת! לא מבינה את זה?

פרק שבעה עשר

בת הים הקטנה

***סיפור בהמשכים, מומלץ לקרוא מהתחלה***

ותודה לך קושרת מופלאה!

פרק שישה עשר

פלפלים צהובים

***סיפור בהמשכים, מומלץ לקרוא מהתחלה***

זוכרים את הילד החמוד עם חגורת ההצלה? שראיתי את הסידרה לא הבנתי למה, היום מבינה. חלקם סובלים מיתר רגישות חושית ואז כל מגע עדין מרגיש להם לא נעים, חלקם סובלים מתת רגישות חושית ואז תחושת הלחץ מאוד נעימה להם.

אז היום הגורה שלי מצאה חגורת הצלה בבית וביקשה לחגור אותה, עזרתי לה בשמחה והידקתי היטב. לאחר מכן רצינו לצאת ולהסתובב קצת בעיר והיא רצתה לצאת עם החגורה. אמרתי לה שאי אפשר, לא מכובד ללכת ככה ברחוב, היא תראה מוזר ואני רוצה לעזור לה להשתלב ולהיות כמו כולם. בכל אופן, היא התעקשה.

ואז חשבתי לעצמי לרגע ונזכרתי איך אני הולכת ברחובות תל אביב. נזכרתי כמה שלא אכפת מאיך שאחרים מסתכלים וכמה אני כועסת על צרות העין של אנשים. אין מצב שאני אהיה זו שאעשה זאת לגורה המדהימה שלי.יצאנו ככה, המבורגר, גלידה, סיבוב בעיר, לא חשבתי לרגע על איך מסתכלים עלינו. והגורה שלי, אותה מלכתחילה לא עניין  מה אנשים אחרים חושבים.

מקסימה אחת, איך את באחת עשר שנותייך הבנת מה שלי לקח 42 שנה?

שום בושה, רק גאווה.

פרק ארבעה עשר: החיים כאביזר מין

החיים מנוקדת מבט של אביזר מין

***ספור בהמשכים, מומלץ לקרוא מהתחלה***

כותרת דרמתית בחרתי, בהחלט מוגזמת, אבל בכל זאת בא לי לשפוך, תודה על הסבלנות.

כבר מיזמן אמרתי שנולדתי במין הלא נכון ואני נמשכת למין הלא נכון. נולדתי במין הלא נכון כי יותר נעים לי להיות אישה. נמשכת למין הלא נכון כי גברים יותר נמשכים מנשים, אבל יש גם נשים שנמשכות. אבל איכשהו, בחלק גדול מאוד מהקשרים עם נשים שהכרתי, הן מאוד התלהבו ממני ורצו בחדווה שאצטרף אליהם ביחד עם בן זוגן. בעבר זה פשוט תסכל אותי, והיום זה עדיין מתסכל, אך גם מכעיס.

איכשהו, הרבה גברים שהם לא ממש גייז/בי נמשכים גם לקרוסיות. כאילו זה לא לגמרי הומוסקסואלי, גיי לייט. לא סחוג תיימני שורף אש, אלא רוטב פיקנטי שגם אשכנזי ייהנה לאכול. בשביל נשים רבות לראות את הגבר שלהן מקבל מאחור זה מראה מדליק. לצרף קרוסית לחדר המיטות, בשביל זוגות רבים זה משו שאפשר להנות ממנו, להעשיר קצת את חיי המין, לגוון ולרענן.

אז יאללה בנות יקרות, אין לי בעיה עם בני הזוג שלכן, לא מצפה למונוגמיות, ובוודאי לא שתתנכרו לו. אבל אם את רוצה אותי, אז זו את שרוצה אותי. אני ממש לא מתנה לבן הזוג שלך, רוצה לגוון את חיי המין? בחנות הסקס הקרובה תמצאי הרבה אפשריות. רק תבחרי לך משו עם בטריות, לא עם לב פועם, קאפיש?

זהו

פרקתי

שבת שלום

יאאללה.....הולכת לנצל את הרישיון הרפואי שלי למטרות טובות

חזרתי על הפעלול של אתמול, והמשטרנ דפקה על דלתי......בלוז לכחולי המדים

מאז גיל 17 לא קיבלתי תלונות על מוזיקה חזקה

הנה, רגע לפני העבודה החדשה החלטתי לסייד את הסלון

ואם כבר לסייד, למה לא לשים מוזיקה להזיז את הקצב? משו כאסח סוף מגיל 16?

והנה, כמו בגיל 16, השכנים מתחילים להתלונן הודעות וצצאפ מתחילות להגיע, אפילו סרטון עם דלת דירתי בווצאפ של הבניין, ולי זה פשוט לא מזיז.

לפחות לא קיבלתי תלונות על ריח מריחואנה יוצא מדירתי, כמו חברים שלי שמקבלים.

אז יאללה שכנים, מי שאתם שומעים סופי אריסטה, שעושה כיסויים לרייג' שלעומתם המקור נשמע כמו הגיבעתרון.

מה לעשות, שנאמר:

Roses are red, violets are blue

When I listen to Sophie, my neighbors do too

 נתקלתי בתמונה הזו ב  Ynet

היא לא דומה לאישה  בסימלון האישי (תמונה ליד  הניק) שלי? (לא מתכוונת לעצמי במציאות, לא נראית ככה כלל)

ואם כבר, מי מזהה מי היא האישה הניאדרתלית בסימלון?

פרק שנים עשר

סתם עדכונים, בקטנה

***סיפור בהמשכים, מומלץ לקרוא מהתחלה***

במוצש, בדרך לפמדום אורדורה עברתי ליד מאפיה (כשרה למהדרות) והייתי ממש רעבה. שהתקרבתי למאפיה ראיתי שהיא מלאה חרדים ואני לבושה כמו בתמונת פרופיל בערך. טוב, זה כבר אאוטינג מוגזם אפילו בישבילי והחלטתי לוותר. בעודי ממשיכה בדרכי, חשבתי שהערב עוד ארוך וממש לא כיף להעביר אותו רעבה. לא הגיוני כלל שמישו אחר יכתיב את משטר התזונה שלי, אפילו מבלי לעשות או להגיד משו,  רק בכוח המחשבה. לקיבנאימט אמרתי, פשוט אכנס אקח משו במהירות ואסתלק בשושו, אמשוך מינימום תשומת לב ואמשיך לי. עשיתי סיבוב פרסה, הגעתי לחניה של המאפיה, השתפנתי שוב, הסתלקתי משם, עשיתי שוב סיבוב פרסה וחזרתי למאפיה. נכנסתי כתמול שלשום, הסתובבתי בשקט ובהנאה בין כל המדפים, בדקתי איזה מאפה הכי שווה ואיזה הכי חם ולא מיהרתי כלל. אני יכולה לדווח שלא נתקלתי בשום תגובה חריגה, זאת משום שלא טרחתי להביט ימינה ושמאלה ולא לנסות להבין מה אנשים חושבים. מה שבטוח, למקרה חירום, היה לי תו"ל מוכן מראש-האצבע האמצעית שלי הייתה בהיכון למקרה שמישו רק יעיז להגיד משו! לאחרונה גם נכנסתי למלון לבושה, מדהים כמה אומץ צריך כאשר אנו במאה ה 21 ;-(

היום לקחתי את הילדה לגן שעשועים. בזמן שהיא התנדנדה שמתי לב שטבעות הברזל שמחזיקות את הנדנדה שחוקות. צילמתי את הטבעת השחוקה ושלחתי למוקד 106. שניה לפני ששלחתי הסתכלתי בתמונה ושמתי לב שבנוסף לתמונה של שרשרת שחוקה, אני גם שולחת תמונה של ציפורן עם שאריות לק והיעדר מניקור משווע. נו שויין, למי אכפת מה תחשוב המוקדנית? רק נקווה שהיא לא קוראת בכלוב, כי אם כן עשיתי לעצמי אאוטינג טוטאלי. מצד שני, אם את כן קוראת, ואם את פה, ואם גם ככה יש לך את מספר הטלפון שלי, אז אולי.....