לא רק בלונדינית

בחורה יפייפיה הובילה אותי לסאד ואזקה אותי, ידיים לצדדיים ורגליים פשוקות עד כאב .

הרגשתי את הדם הלוהט חוזר לזרום בתוך עורקיי כשאני עומדת מוכנה לקראת מאסטר.
פניי מופנות לקיר ועיניי מכוסות , מחכה בדריכות להתמסרות שלי מול אדוני , מחכה שיבוא .

המוזיקה מתנגנת , אני שוקעת לעולם הפרטי שלנו , מול לא מעט אנשים ... מתמסרת להכל .
הוא נצמד אליי , כמו ריקוד צמוד , ידיו מטפסות עליי , משביתות את גופי שנע לפי קצב המוזיקה ,

הוא נוגע , בודק מחדיר ומגשש לראות אם אני, הכלבונת שלו , מוכנה עבורו ,
הלהט שהוצת בנינו הדליק ניצוץ שהאיר וחימם את כל מי שהיה סביבנו . מלא עיניים בוהות בנו ...

מאסטר סיים את הבדיקה שלי בכך שהוא מחדיר לי את הגאג היטב לפה וסוגר טוב טוב ...
דרך הכדור , הוא שלח לי נשיקה רטובה ... מלאה בלשון , שפתיים ואוויר מלא בתשוקה .

אני מוכנה , הוא מוכן , וכעת ... ברוכה הבאה לעולמנו - בודילולו בפעולה :

תחת מופנה מעלה , השוטים נדלקים , והבלאגן בנינו מתחיל , סשן בתפארתו :
השוטים מתחילים לשחק איתי , אני מטזזת את הטוסיק מול מאסטר בהנאה רבה ,
משחקת איתו , משחקת איתם , חוטפת , גונחת , מתנשמת , סופגת ועפה לשמיים .
ההצלפות חזקות , הכאב צורם בעור , הקצב משתנה , הקהל ברקע מיילל יחד איתי ...

הקהל ממש איתנו -
חווה איתי את החוויה , הרגיש אותי , כאב איתי וכמעט גנח כמוני.
הישבן שלי בוער ואני כמו חתולה עקשנית ממשיכה להעיף את הטוסיק אל - על.

הטוסיק שלי מראה נוכחות יופי ומאסטר לא מוותר .
אין הנחות בבית הזה וכל הציוד שהבאנו חנך לי את הטוסיק ,
טוב נו , כמעט כולו ... בכל זאת , אתם יודעים , יש פה אוסף גדול ומעלף לגמרי.

אני לא יודעת כמה זמן עבר עד שנכנעתי , התעופפתי , ולא הצלחתי לעמוד על הרגליים יותר .
זאת הפעם הראשונה שלא הצלחתי לזהות בעצמי מהוא גבול קצה היכולת שלי , אבל הגוף ,
הגוף נתן אותות כניעה ומאסטר היה ער לכך , תפס אותי והחל לשחרר אותי ...

שמעתי את הקהל ברקע , כאילו קרסו יחד איתי , כאילו שחררו גם אותם ... אוח איזו אנחה .

ירדתי לרצפה וזחלתי בעדינות לתוך רגליו של מאסטר , חמה , לוהטת , מטפטפת .
כל החזייה רטובה מהקרח שהוכנס כמה רגעים קודם לכן , כוס קולה , כוס מים ומלא מזגנים ,
ועדיין , היה לנו כל כך חם , חם בכל איבר בגוף , חם בטוסיק , חם בלב ... והכי , חם בין הרגליים .

כשחם לנו בין הרגליים ,
מאסטר תופס אותי ועושה בי מעשים שכואב לי הלב לספר לכם ,
בכל זאת , חבל שיעמוד לכם בשעת לילה מאוחרת , איך תרדמו ?!


אז לך ,
מאסטר יקר ומדהים שנמצא לצידי ועושה איתי בלאגן ,
אני תמיד מוצאת מקום להודות לך על כל המערכת המדהימה שלנו.
תודה על המקום , על התחושה , על האהבה , הדאגה , הרצון והאכפתיות .
תודה לך על מי שאתה , תודה על מי שאתה איתי , תודה על מה שיצרת עבורנו .
אני מעריכה ומעריצה אותך , נמצאת עבורך , שייכת לך , ואוהבת אותך עד גבול קצה היכולת .

תודה גם לך , יפייפיה אחת ,
על שהיית חלק מהחוויה שלי.

תודה לקהל,
שעמד שם , חווה , ראה , נאנח , פירגן והיה חלק מהחוויה שלי .
אני מעריכה מאד ולומדת שזה מה שקורה שהקהל אכן שייך לקהילה.

תודה לדאנגן ,
ששיחק אותה בגדול והצליח להעניק לנו ערב של BDSM טהור ואיכותי .

ואתם , קוראיי הבלוג הנאמנים שלי , סתם רציתי להגיד לכם :

יש מה שנקרא BDSM - וכשזה שם , זה מורגש , זה קיים וזה לוהט כמו אש .

אהיה לך שפחה
אהיה לך נשלטת
אהיה הצייתנית
החלשה , המנומסת .

אהיה לך ניצוץ
אמשיך את המרוץ
אביא לך הכל ,
את כל אשר תחפוץ.

אהיה מעריצה
שבוייה ועריצה
לוחמת אמיצה
משוייכת שרוצה.

הקטנה והצלולה
התחמנית המעולה
הפושעת הגדולה
שובבת ההילולה.

אך ברגע,
שמישהו אלייך יכוון
אתעורר במהירות ובגופי אגן
באור ובכח
אעמעם את הדממה
ואמגן את שנינו לימי המלחמה .

תמיד אהיה שם
לעודד ולתמוך
ובכל כולי
את גופך אעטוף.

מה שלא יהיה
לאן שלא נגיע
לא תיהיה לבד
תמיד אני אפתיע.

גם בלי מילים
ובלי בלוגי ענק בכלוב
כי כל הבוץ הזה , נמאס ולא חשוב .

כל שחשוב לי - זה אתה!

אתה שיודע שאני תמיד שם ,
אתה ששומע את שיש לי להגיד
אתה שיודע שאטרוף את כולם ,
אתה שיודע שאגן עלייך תמיד .

שהדממה שמעליי
לא תטעה אף אחד,

תמכתי בשקט מופתי,

היינו יחד ,
ובכלל לא לבד,

קרוב אוהב אמיתי .

המילים התגמדו מול מעשיי,
ואתן עבורך - את כולי , את חיי .


ממני ,
השקטה שצופה מהצד ,
הלוחמת שנמצאת בחזית ,
המסורה שנמצאת לצידך
זאת שתיהיה שם תמיד .

בכח בתעוזה , בטוהר וגאווה
במסירות ובאהבה - כמו שלא ידעת מעולם!!

שלך , לולינק'ה .

מתהלכת תחתייך כחתולה מפונקת
מתרפסת בין רגלייך ומתחככת בעדינות .
לא מהססת לגרגר באוזנייך
את לחישות אהבתי בשלווה וברכות.

זוחלת תחתייך ככלבה מתמסרת
קשובה לצרכייך , לדאגותייך , לליבך
דואגת לעלות חיוך על פנייך
לא מפספסת אף פעם לשאול לשלומך.

צועדת לצידך כנמרה טורפת
שומרת שלא יפגעו או יפצעו אותך לעולם
ההגנה עלייך כ"כ טבעית וברורה לי ,
מבקשת עבורך את האושר המושלם.

אני אינני מביטה לצדדים
לא מתעסקת בלפתות אחרים
לא עונה , לא צבועה ולא מתחנפת

אני אינני מתעסקת בשקרים
לא בצביעות ולא בתככים
לא רוצה , לא מנסה ולא כובשת .

האמת שלי ,
היא שאתה לצידי .
ובך אני רואה את כל העולם .

אני שלך אדוני
בכל צבעי הקשת ,
אני שלך יקירי בכל נימי הדם .

נמרה שבעה לא טורפת
אלו חוקי הטבע מאז ומעולם
נמר שבע לא טורף
זה עובד גם אצל בני האדם .

"תביטי לי בעיניים כלבונת שלי "

מאסטר לוחש לי באוזן שאביט בעיניו בזמן שהוא מזיין אותי עם הויברטור הענק .

ההשפלה הזאת , כשאני מביטה בעיניו בזמן שאני מזויינת על ידו , מוציאה אותי מדעתי ,

הויברטור הזה ידוע ביכולתו לקרוע אותי ולהוביל אותי בבטחה לגמירות חזקות ומהירות ...

כל הגוף שלי נע , השדיים נוגעים במאסטר , אני דוהרת , נאנחת ושומרת לא לאבד מגע עם עיניו.

האנחות יוצאות לגמרי מכלל שליטה , הוא לא מוריד ממני את עיניו , לא מוותר לי לשנייה ,

אני מביטה בו במבט כנוע . במבט מהופנט, אני יודעת שאסור לי להשפיל את עיניי בזמן שהוא כובש אותי

אלו רגעים שנחרטים בי לימים קדימה ...

בצייתנות ורצון אני קשובה להוראותיו .

ברגע אחד הוא מוציא מתוכי את הויברטור ומעמיד אותו מולי .

" עכשיו תביטי בעיניי כלבה ותלקקי אותו " .

הוצאתי את הלשון במבוכה , מלקקת כל סנטימטר מהויברטור העבה ,

מנסה למצוץ אותו , להשחיל אותו לתוך הפה , מתעצבנת שהוא לא נכנס לי .

מאסטר מביט בי בשקט ונותן לי להאבק עם עצמי , לפתוח את הפה עוד ועוד עד שאצליח.

התעקשתי , ניסיתי , עיניי נעוצות בעיניו כשהלשון שלי מתגלגלת סביב הויברטור .

מושפלת ,

המבטים המחוייכים שהוא נועץ בי בזמן שאני מתאמצת כל כך לרצות אותו משפילים אותי.

כשניסיתי להשפיל את מבטי , הוא הרים את עיניי בחזרה לעיניו והעיר לי לא לחזור על כך.

הוא הרחיק את הויברטור משפתיי , העביר אותו בין רגליי והורה לי להתיישב עליו .

פיסקתי את רגליי והתיישבתי , עליתי וירדתי , כשידו של מאסטר אוחזת מתחת לויברטור .

הקצב מהיר , אנחותיי נשמעות בכל מקום , כשמאסטר מעיר את תשומת ליבי לכך שבקרוב תחל הספירה.

ההוראה הזאת , הספירה , לא חדשה לי , תמיד אני עומדת בספירות , וכמעט תמיד מדייקת .

עד היום חונכתי שבספירה ל - 10 אני גומרת . לא לפני , לא אחרי .

חונכתי ואומנתי להיות מרוכזת, לדייק ולרצות את אדוני בצייתנות.

"תיהי קשובה כלבונת " מאסטר הזכיר לי .

הוא ידע שבתוכי כבר מתחוללת סופה ואני מזדיינת לגמרי בעולם משלי ...

הספירה החלה , מאסטר חודר עם מבטו לעיניי ומזיין אותי בקצב שלא נותן לי להתאפק ,

הבטנו אחד בשניה בזמן שאני מנסה לבלוע את האנחות . מבט עיניי מתחנן אליו ...

אוף ... מהר , לחששתי בתוך עצמי.

חיכיתי כל כך כבר לשמוע את המספר 10 ,

מאסטר הביט בי בהבנה וחיוך , קולו עוד התנגן ברקע ... 4 .... 5 ...

ניסיתי להתרכז ... ניסיתי נורא , לחכות לחכות לחכות!

אבל הגלים מיהרו לשטוף אותי , בספירה ל-6 נכנעתי ונכבשתי על ידי הגמירה הזו.

מאסטר הביט בי בפליאה ... הלונה פארק שבנינו מפליא אותו בכל פעם מחדש.

הוא ניסה לעשות לי מבט כועס , הרי הפרתי את הסכם הספירה , מזו החוצפה הזאת לגמור ב 6?!

בתוך תוכי ידעתי שהוא לא באמת כועס עליי ובמבט תמים ניסיתי להסביר לו את המצב :

"מאסטר ... אל תכעס ,
באמת שניסיתי להגיע ל 10
אני מצטערת שהצלחתי לספור רק עד 6
פשוט ...
נראה אותך מתאפק עד שיגיע 10 עם כזה ז _ _ ן "


הוא התגלגל מצחוק . זה היה שווה הכל .

אחרי כל זה ...

גרמתי לו לראות כוכבים , סיבוב אחד שניים שלוש ארבע ... עד שהתעלפנו שנינו :).

בתוך המטוס הרגשתי את הלב שלי נקרע - נעקר ממקומו .

הוא בכלל החליט שהוא נשאר בארץ עם מאסטר,
בזמן שהגוף והפיזיות נמצאים בדרך לארץ אחרת , מטיילים ורואים עולם .

אני בכלל חושבת שזמינות היא חלק מהיותי נשלטת -
להיות מושגת , זמינה ומזומנה לכל קריאה , רצון או מטלה של מאסטר.

אולי בגלל זה תמיד לפני טיסה עוברת בי תחושה מאד מבלבלת ולא נעימה.






מאסטר לא איכזב והגיע לתת לי חיבוק לפני טיסה.

באמצע יום עבודה הוא עזב הכל וטס במהירות מופרזת לכיווני - בשבילי זה אומר המון.
חיכיתי לו בדריכות והתפללתי שיצליח להגיע בזמן, בשלום ובלי שהמשטרה תעצור אותו.

כשראיתי אותו,
כל המתח שהיה התחלף באושר וחיוך גדול.
הרגשתי שמאסטר לא כ"כ אוהב את הנסיעה הזאת,
והאמת? גם אני לא כ"כ אהבתי אותה , אבל הרגשתי שאני זקוקה לה , אולי בגלל זה שנאתי אותה.

התחבקנו התנשקנו וניסיתי בנמרצות להעלות חיוך על פניו , ניסיתי וניסיתי וקצת הצלחתי ...
כשהצצנו בשעון גילינו שהזמן טס ואני כבר באיחור הסטרי . נה נה נה אסור לאחר לטיסה .

מאסטר תמיד צוחק עליי וקורא לי " לולי חוצת יבשות" ,
הוא פשוט יודע שזה לא משנה איפה אני נמצאת על פני הגלובוס - אני תמיד שולחת איתותים.

המרחק הגאוגרפי הזה גדול עליי -
אבל אני יודעת שתמיד יש תאריך יעד לחזרה ואני משתדלת להסתדר עד שהוא מגיע.

ובקשר למרחק הנפשי -
הוא פשוט לא קיים אצלינו בשום מצב.
ותמיד כייף לגלות שוב ושוב שלאהבה שלנו אין גבולות.

הנה אני פה
קולולולולולולוווווו

פשוט בדיחה גרועה.

במשך רבע שעה אני מתחננת למאסטר שייתן לי כבר לגמור .

אני חרמנית בכאלו רמות שאם אני לא אגמור ועכשיו אני פשוט אשאר פולניה ממורמרת עצבנית וחסרת מנוחה.

אחרי כמעט חצי שעה של תחנונים המשימה הושלמה . הגמירה אושרה . ואנחנו יוצאים לדרכינו ...

מאסטר החליט שהגמירה הזאת תתבצע לפי הנהלים החדשים ,

ואני? צייתנית שכמותי נעניתי בחיוב ומיהרתי להתפשט מהר מהר ,

הוצאתי את הפלאג מהמגירה ומצצתי עמוק עמוק רטוב רטוב והופ דחפתי אותו למקומו!

מאסטר ישב מולי והסתכל בשקט מופתי איך אני מתכוננת לגמירת השאגה הבאה שלי ,

הפעם הוחלט שאני גומרת בעמידה עם פלאג בתחת ורוקט על הדגדגן ,

אף פעם לא משעמם אצלינו , כל פעם מוצאים לי אתגר חדש ומעניין.

ביקשתי ממאסטר שניה אחת כדי להביא את הרוקט ממקום המסתור שלו , ניגשתי למיטה ,

כולי מטפטפת , מתה כבר להסתער עליו , מפנטזת אותו מדגדג לי , הרמתי את הכרית בעדינות ,

ואין ! אין רוקט! נעלם ! התפוגג ! ברח !!

השם ישמור!! איפה אתה מתחבא לי עכשיו!?

ניערתי את השמיכות המנומרות שלי טוב טוב ,

כשלפתע שמעתי משהו מתגלגל ...

זאת היתה הבטרייה , אבל הוא?!! הוא נעלם!!!


מי גנב לי את הרוקט?!?!?!!?! שיחזיר אותו ומהר, זה ממש לא מצחיק!

מיותר לספר שמאסטר צוחק עליי כאן כבר במשך רבע שעה רצוף!!

ואתם , חכו חכו ... מחר יהיה לי רוקט חדש ואני איהיה עסוקה מאד מאד בימים הקרובים ...!

הכל בתנאי שכבודו יאשר כמובן ...

מאסטר

עוד כמה שעות אתה חוזר,
ונשארה לי פחות מיממה עד שאראה אותך שוב.

אני מאושרת לשמוע שאתה נהנה וסוף סוף נח קצת ,
ואני יודעת כמה היית זקוק לזה ואיך זה הגיע בדיוק בזמן.

אני לא אשקר ,
לא קל בלעדייך , שקט לי ואתה מאד חסר לי .

שיחות הטלפון ה SMS והתזכורות באמצע היום מחזקים מאד ,
אפילו הטלפתיה בנינו מדהימה , אבל רבאק , אני מתגעגעת אלייך שזה פשוט נורא .

תעשה חיים
ותחזור כבר.

יש כאן מישהי שאוהבת אותך ומתגעגעת אלייך מאד.

אח יא ראב יא ראב ...

להלן מהלך אירועי הערב האחרון :

22:00
נפגשים במקום הקבוע
אני מחכה בחוץ להוראות מפורטות שמגיעות דרך אס אמ אס ממאסטר .
כשההוראות בידיי אני נכנסת בשקט לחדר העינוגים ומתארגנת בזריזות לקראת הסשן שלנו .

בנתיים , מאסטר יושב בחדר אחר וצופה בהתארגנות שלי דרך מצלמות אבטחה .
האור בחדר חזק ומסנוור ואני מתחילה להתפשט כשאני מרגישה את העיניים של מאסטר נעוצות בי.

ערומה, מתיישבת על הכורסא הנוחה שבחדר ובחיוך גדול מחכה למאסטרולי שייכנס .
כשהוא נכנס וקלט את ה"פוזה" שהתישבתי בה הוא החל לצחוק ,
תוך שנייה הוא דאג כבר להחזיר אותי למקומי הטיבעי , על הרצפה ממוקמת על 4.

כלבה טובה . בהחלט!

שש ... שקט! עושים פה סשן .

בזריזות נלקח ממני חוש הראייה בעזרת כיסוי עיניים וברגע אחד כל חושיי התחדדו
לאחר מכן גאג נכנס לפי וגרם לי ליירר כמו כלבה מיוחמת .
ואז החלה הקשירה ...
הפעם מאסטר קשר אותי יותר מדיי טוב .
הוא דאג לקשור בצורה כזו שלא אוכל לזוז בשום מצב . אוי שיט!

ההצלפות נחתו אחת אחרי השניה וחתכו לי את העור במהירות .
צעקתי לשמיים , התחת האדים יותר ויותר ואני שמחתי להיות מסומנת .

קשורה ואזוקה לגמרי ,
התמודדתי מול ויברטור ענק עם רטט יותר ענק , שגרם לי להתפתל ולרעוד מהנאה ודגדוג .
מאסטר דאג להניח אותו על הדגדגן בדיוק במקום שגורם לי לקפוץ לרעוד לצחוק לצעוק ולגמור .

הטפטוף שהחל בתחילת הערב ניהיה שטפון הולך וגובר תוך שניות . וואו מה שזרם לי משם ...
כשמאסטר ידע שאני מוכנה לדברים גדולים יותר . הוא הביא אותו , את הדבר העבה והגדול הזה ,

אנחנו קוראים לו ה"כושי" .

לא יודעת איך זה קרה ,
הרי הבטחתי ולא פעם אחת ,
שאני , לולי , הכלבה של מאסטר , לא מזיידנת , עם כושים , שחורים ועבים!

כמובן שההבטחות שלי שוות לתחת . כי אני לא קובעת בכלל ,
והנה , ה"כושי" הזה מזיין לי את הצורה באופן שקצת קשה לי לפרט ...
להפתעתי הרבה , קיבלתי אותו כמו זונה טובה , מפוסקת , מזדיינת גונחת ומבקשת ע-ו-ד!

כשהכושי מונח לי בכוס .
התחלנו לארגן את חור התחת לקראת החדירה המהוללת של הזין של מאסטר .
הזין המדהים של מאסטר כל כך נהנה מחור התחת של הכלבה שלו ,
שתוך כמה השחלות מאסטר כבר מעופף אי שם לעננים .

הוא גמר ואני גמרתי ואנחנו גמורים .

אה , איך שכחתי ?!
גם מצצתי מלא מלא ,
ומאסטר חנק אותי ולא נתן לי אפילו לנשום .
אבל זה כבר לסיפור אחר . יאלללה ממשיכים!

מתלבשים , מתארגנים , מתחבקים ... ויוצאים לדרך!

01:00

מסיבה .

היתה מסיבה נחמדת .
מאסטר אהב את המוזיקה , שתינו רקדנו ונהננו, הוא נהנה וזה מה שהכי חשוב לי .
כמעט עשו לי מסאג' אירוטי מקצועי , שזאת חוויה מיוחדת כשלעצמה , אבל כמעט זה לא נחשב .
הפרצוף שמאסטר עשה לי שהוא שמע על הרעיון הזה גרם לי לשכוח מהשטות הזאת במהירות.

להפתעתי הגיעה למסיבה חברה טובה שלי . היא משחקת אותה ונילית , עלאק! טוב נו ...
היא הגיעה עם החבר (השולט) החדש שלה ונראתה כל כך מאושרת שזה עשה לי טוב .
(אם בטעות תקראי תבלוג שלי , אז שתדעי , שנורא התגעגעתי אלייך יא רופאה לעתיד שלי!)

התבקשתי לעשות סיור קטן במועדון לחברה טובה ולידיד שלה ( ספאנקי וערן 1 זה עבורכם **)
אני מקווה שהם יצאו בסדר מכל היצורים שהראיתי להם בגן החיות המחודש הזה .

03:00

מתקפלים
הבנו את הרעיון של המסיבה ובחרנו להמשיך את הערב .
נפרדנו לשלום מכולם , עלינו על הרכב והלכנו לאכול .

שפחה שכמותי ירדתי לקנות למאסטר מה שהוא רצה .
אני חייבת לציין שהמוכר נורא התלהב מהקולר שהיה מונח על צווארי,
- הוא : " תקשיבי , בכל פעם שאת באה , את גורמת לי להתבלבל, את הורסת אותי
- אני : תודה . ( זורקת מבט לראות אם מאסטר משגיח פה על העיניינים).
- הוא : מה כתוב לך פה ? (מצביע לי על הצוואר)
- אני : BODYGUARD
- הוא : מזה אומר ?
- אני : לא חשוב .. אולי עדיף שלא תדע!

לקחתי את האוכל המוכן אמרתי תודה ושלום ויצאתי .
אכלנו . היה טעים מאד מאד מאד! ואפילו קיבלנו בייגלה מתנה .

04:00

הגענו לפינת השעשועים שלנו .
מאסטר דאג להפעיל אותי יופי!!
הוא גם המציא לי כינוי חדש : " משאבה אנושית " .
זה כינוי שמתכוון ומתאר את המציצות שלי .

בפעם הראשונה שמאסטר קרא לי ככה ... אמרתי לו שאוי ואבוי לו , מזה הכינוי המפדח הזה?!
גם נשלטת , גם זונה , גם שפחה , גם כלבה , וגם משאבה אנושית?! אח ... זה כבר ניהיה כבד עליי כל התארים האלו .

צחקנו , זאת אומרת הוא צחק , בזמן שאני מוצצת את הזין באהבה , אני מתה על מציצות!

ברטיבות

ברכות

ברוגע , בלהט , בהדיקות ...

פינקתי את הביצים באופן קבוע בזמן שמאסטר דאג לפתוח לי את חור התחת שוב ...

מאסטר אומר שהחור של התחת שלי הוא החור הכי מדהים שהיה לו .
חשבתי לעצמי שהוא צוחק . כאילו מה? נראה לי שאני מזדיינת בתחת דווקא לא משהו .
אבל לקבל מחמאה כזו ממאסטר שכבר ראה כמה חורים בחייו ? איזה כבוד ...!
הייתי חייבת לשאול מה ההבדל בין החור שלי לבין אחרות ?
ומאסטר הסביר לי שהחור של הטוסיק שלי מתעקש להשאר סגור וזאת תחושה מדהימה!

ואני שואלת את עצמי ... תחושה מדהימה למי?!
כל פעם קורעים אותי מחדש! כל פעם אני צועקת לשמיים ! וכל פעם החור נסגר שוב! יאללה! תתרחב!

אחרי המציצות מאסטר העמיד אותי על 4 והתחיל לשחק איתי משחק חדש ,
מחדיר לכוס , ואז לטוסיק , ואז לכוס , ואז לטוסיק ,ועוד קצת כוס ועוד טיפלה טוסיק! ואז ...

הוא גמר ! ונחשו איפה הוא בחר?!


05:00

זהו , שנינו כמעט מתים , גמורים , עייפים , מחוייכים .
כשפתאום מאסטר מביט בי ומגיש לי קופסא קטנה שעליה רשום :

"לך , על קשר כה נפלא ... באהבה".

פתחתי את הקופסא בזהירות ובתוכה הסתתר תליון יפייפיה.
וואו , כל כך התרגשתי . שדמעות החלו לזלוג מעיניי ...

מי כמונו יודע , כמה הרבה כל אחד נתן ונותן מעצמו עבור הקשר המדהים הזה .

התליון הזה , הוא המון בשבילי .
ואני חושבת שאני לא יכולה להעביר כאן דרך מילים את ההתרגשות , האהבה והערכה ששוטפים אותי כעת .

לאחר קבלת התיליון התגלגלנו לשיחה מאד מאד אישית ואינטימית .
שאלתי שאלות שמעולם לא העזתי לשאול , נכנסתי למקומות שלא ידעתי אם מותר לי ,
והייתי המומה כשראיתי איך מאסטר פותח את זרועותיו ומקבל אותי אליו בכזאת אהבה,
הייתי המומה שהוא אישר לי להכנס לעולמו הפרטי והדיסקרטי
הייתי המומה לגלות כמה הוא סומך עליי וזה הרבה מעבר לבדסמ .
הרגשתי הרבה מעבר ליחסי שולט נשלטת . הרגשתי מוערכת כבת אדם .
הגענו לרמת פתיחות שלא האמנתי שנצליח להגיע , כי בעצם מה שלא בדסמ , לא נראה לי ענייני .
ובכל זאת , גיליתי כמה הוא סומך עליי . כמה אני יקרה לו . כמה הוא "חי" אותי . כמה אני אוהבת אותו .
האהבה העצומה שקיימת ובוערת בנינו היא אחד הדברים החזקים שחוויתי בחיים שלי עד כה .

06:30

נפרדים ללילה טוב

כשהגעתי הביתה שלחתי SMS כדי לדווח שהכל בסדר והגעתי בשלום .
מאסטר אף פעם לא רגוע ולא מצליח להרדם לפני שהוא יודע שאני כבר בבית .

לפני שנרדמנו , הוא עוד הספיק לכתוב לי שהחיוך המאושר שלי , זה האושר שלו .

ואני כל כך מבינה על מה הוא מדבר .

הלכתי לישון מלאה באושר מהמערכת הזאת .
וככה גם קמתי בבוקר
ה מ א ו ש ר ת בבנות האדם.

לקראת 8 בערב הוא התקשר לשאול לשלומי .
לא קופצנית , לא מחוייכת , לא ממש אני .

יום לא קל עבר , והקול שלי שיקף זאת היטב .

לקראת חצות קיבלתי אס אמ אס ממנו .
תוך 10 דק' הוא כאן .

הופתעתי מאד . למזלי הייתי כבר אחרי מקלחת ארוכה ,
אז רק נשאר לי להחליף את הפיג'מה בגופיה וחצאית נוחה.

יצאתי לחכות לו . קצת לחוצה . יודעת שעבר עלינו יום מחורבן.
כשהוא הגיע , עליתי לרכב , נשיקת שפתיים קלה ונסענו .

הכרתי את הדרך , בלי שאמר לי , ידעתי שנוסעים לים .
המקום בו קיים השילוב המהפנט של רוגע וסערה ,
שלווה שקט וסחף. המקום שהכי משקף אותנו .

כשהגענו לחוף מצאנו פינה והתמקמנו,
הוא הורה לי להתפשט ושלח אותי לים.
הביט מרחוק ודאג שאיהיה קרובה לחוף.

" לכי שטפי את עצמך מהטעויות של היום הזה " . הוא לחש לי .

המים היו קפואים , נכנסתי באיטיות , צעד צעד .
הרטבתי את השיער , ולאחר מכן את הפנים .

התיישבתי במים והתחלתי לחשוב ולשחזר את היום שעבר.
המחשבות הרחיקו לכת , גלי הים ליטפו אותי בעדינות.
שקט , לבד . אני עם עצמי ומאסטר שתמיד בתוכי .

תחושת הזמן אבדה לי עד שהוא בא להוציא אותי עם מגבת כדי שלא אתקרר,
שכבנו כשראשי על חזהו ובהינו בשמיים מחובקים . דברנו קצת על תקשורת והקצרים שבה.


כשנגמרו המילים הוא שלח יד נעימה והחל ללטף את גופי בעדינות .

ואני ...?
תוך שניה פישקתי את רגליי דום ,
והנה חיוך ראשון מתפשט לו ...

לולי זאת לולי ,
פושענית ערומה ובוערת ,
והאמת ?? הוא שיתף פעולה יופי..!!

שאר הפרטים מצונזרים במערכת הפעם .