בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

פאזל מפיסות לא מתאימות

לפני שנתיים. 9 בספטמבר 2021 בשעה 18:13

את ראויה לאהוב
ולהיות נאהבת
לחוות דברים כמו שאת רוצה
להיות האדם המאושר ביותר שקיים עלי אדמות
לכבוד
להערצה
להערכה

את ראויה לקבל כאב כמו שאת אוהבת
לקבל סימנים שיזכירו לך את ליל אמש
רגעים של אהבה
רגעים של שבר
רגעים שעטפו אותך שתהיי חזקה

את ראויה לשקט
לא לחשוב על כלום
להתחבא מהבלגן
לתת לו להוביל אותך למקום בטוח
למקום שבו הראש נקי מדאגות

את ראויה להיות עצמך
להרגיש בנוח
להיות מי שאת
להיות מי שאת רוצה להיות
להיות בשבילו
להיות בשבילך

את ראויה להערכה
למילה טובה
לחיזוק
לדעת שכל מה שאת נותנת אינו מובן מאליו
שרגעי הנתינה שלך
השבירה שלך
ההשפלה שלך
התחנונים שלך
שוכנים במקום טוב בלב של הצד השני
והוא מכבד ומעריך ומעצים את הנתינה הזאת
ויודע שבלעדייך הוא לא קיים

את ראויה
אין ראויה ממך
שפשוט יהיה לך טוב ושקט ומאושר
ושתרגישי
ראויה

 

לפני שנתיים. 8 בספטמבר 2021 בשעה 17:41

זה רגע כואב
הרגע שהתחלת לכתוב עליו.
אני
שקראת לו "אדוני" בפעם הראשונה
שהפגיש בין השוט לגופך בפעם הראשונה
שהשאיר בך סימנים בפעם הראשונה
שבכית בשבילו בפעם הראשונה
שלקח אותך ברצועה בפעם הראשונה
שהכיר כל חלק בגוף שלך
בנפש שלך
כל פגם וכל שלמות
כל צלקת
כל קמט
כל נים 
שהייתי האוויר שאת נושמת
שהיית לי האוויר שאני נושם
שאהבתי
שהערצתי
שכל בוקר חיכיתי ל"בוקר טוב" שלך
שלא נרדמתי לפי ה"לילה טוב" שלך
שהייתי מחבק אותך חזק ועוטף במיטה
שחיכיתי שוב ושוב לנשום אותך מחדש אליי
לנשק
להכאיב
להעניש
להשפיל
לחנך
לחבק
לעטוף
למלא אושר באושר אין סופי
בהעצמה.
הופך עבר
הופך להיות "ההוא"
והוא הפך להיות הנוכח
המילים שפעם היו שייכות לי הפכו להיות שלו
אני הופך להיות זיכרון
והוא הופך להיות מקבל ההחלטות
אלא החיים
ואחד הרגעים הצורבים של הסוף

 

לפני שנתיים. 7 בספטמבר 2021 בשעה 19:31

אני זוכר את הפעם הראשונה שהורדתי סטירה לנשלטת שלי.
בעצם, חוויתי איתה פעמיים פעם ראשונה
זה היה גבול אדום בוהק אצלה שהגיע מעבר טראומתי
כבר בשיחות הראשונות שלנו היא ציינה את זה בכל משפט שלישי או רביעי
"אבל לא סטירות, כן?"
זה היה חד והיה ברור. פשוט לא!
תקופה עברה והיא העלתה את הנושא הזה לסדר היום
הכרתי את הסיפור המלא מאחורי הגבול הזה ובחרתי להניח אותו בצד לעת עתה
אבל כשזה בא ממנה זה היה שונה
בזהירות היא התחילה לדבר על האפשרות לנסות
לחוות ולקבל את זה ממקום אחר. שלנו. מכבד, עוטף מלא הערכה ונורמאלי,
כן, אני זוכר ברור שהיא קראה לנו נורמליים.  
היא חזרה שוב על הסיפור מאחורי הגבול הזה ואני ישבתי והקשבתי לו שוב
איך היא פורקת אותו מעליה כדי להסיר את החסם הזה ממנה
היא מספרת ואני מלטף ומחבק תוך כדי, אותה ואת המילים
היא תפסה לי את כף היד והניחה אותה על הלחי שלה
"תן, בבקשה"
כשהרחקתי קצת את היד ראיתי את הפנים שלה מתכווצות
אז מקום סטירה פשוט נתתי לה מכה עדינה
ראיתי את הפחד על הגוף שלה ולא רציתי לעורר אותו
הכרתי אותה מספיק טוב כדי לדעת מה ואיך מעוררים אצלה דברים
עצרתי באחד.
והיא סיפרה לי על התחושה
אומנם זו לא הייתה סטירה טובה  כזאת שיכולה להשאיר סימן וצפצוף באוזן והרבה בושה
אבל בשבילנו זו הייתה בהחלט סטירה ורגע משמעותי ואת הבושה בכלל לא חיפשנו.
בימים שעברו לאט לאט ובדרך שלה תרגלנו
מצאנו לנו את הרגעים הנוחים ושלווים להתקדם בסולם הסטירות
תהליך שלקח הרבה זמן ודרש הרבה סבלנות
אבל בעיקר את כוח הרצון שלה להתמודד עם העבר והרצון לחיות עם הסיטואציה בגאווה.

תקופה לא קצרה אחר כך היא כבר התמודדה בגבורה עם סטירות שהיו עושות הרבה רעש
אבל הדבר היחיד שלא נעלם זה ההתראה לקראת הסטירה
ההכנה של הראש לקחת הרגע
הפעם השנייה שהיא חווינו יחד סטירה את הסטירה הראשונה שזה הגיע בהפתעה
האמנתי בה שהיא מסוגלת אבל הכנתי את עצמי לגרוע מכל
מתוך כל האמונה שלי שאני מכיר אותה ויודע היא תעבור את זה
ידעתי שהחובה שלי להכין את עצמי שאולי זה יעורר אצלה משהו
ובנקודת הזמן הנכונה, כזה הגיע
פשוט נתתי לה סטירה. בלי התראה מוקדמת.
בום.

הייתה שתיקה בחדר
הסתכלתי לה כל כך עמוק בעיניים להבין מה קורה
שנייה של הלם
וחיוך ענק על הפנים שלה
למרות שהסטירה הייתה אמורה להעמיד אותה במקום
היא פשוט חייכה. חיוך של ניצחון.
במקום לכאוב את הסטירה היא קפצה עליי בחיבוק ענק
הצלחתי!
היא צרחה לאוויר מאושרת
הצלחתי!

 

לפני שנתיים. 6 בספטמבר 2021 בשעה 10:11

עוד פוסט על ברכות לשנה החדשה.
אני חושב שמה שאני מאחל לעצמי כבר ברור וידוע
מעבר לכל הדברים הרגילים שאתה מאחל לעצמך כל שנה כמו בריאות, אושר, שנה טובה ומתוקה וכל זה
אני חושב שכל מי שקורא את הבלוג הזה יודע במה מה אני מאחל לעצמי לשנה החדשה
להכיר את האחת המיוחד הזאת שתהיה חלק מהחיים שלי.

אבל המטרה של הפוסט הזה מבחינתי זה לא אני ולא האיחולים שלי לעצמי
הוא אתם
את ואתה שעצרתם פה לרגע וקראתם את הפוסט
בין אם אתם עוקבים לאורך דרך, בין אם נקלעתם אליו לרגע בשיטות
אני רוצה באמת לאחל לכולם קודם כל את הסטנדרט
שנה טובה ומתוקה, בריאות, שתהיו לראש ולא לזנב וכל הברכות האלה שמאכלים בחג
ובעיקר שתהיו מאושרים

למי שמצא/ה את האושר, את השקט והמקום הטוב שלו או שלה
אני מאחל שבשנה הבאה זה ילך יגדל ויתעצם פי כמה וכמה
ותהיו עוד יותר אחד בשביל השנייה (או אחד בשביל האחד או אחת בשביל האחת, אני בעד הכל)
תמשיכו להיות מאושרים ביחד, לצמוח ביחד להינות ביחד
ולמי שטוב לו או לה הלבד גם להם אני מאחל להמשיך באושר ובטוב הזה של הלבד.

ולמי שעדיין מחפש/ת את האושר שלו/ה
אני מאחל שתמצאו אותו או אותה
מקווה שבקרוב ואם לא בקרוב אז איפשהו בשנה החדשה.
תזכרו
עדיף להיות טיפה סבלני, לחכות עוד קצת לאדם הנכון הזה שיבוא אלינו ויהיה מה שאנחנו מחפשים
ואני מאחל שזה יהיה אדם הנכון לכם
שתחווה ביחד דברים שלא חוויתם, שתמיד רציתם ולא הגעתם
שתרגישו מה זה אמון מלא והיכולת לתת ולקחת בבטחון בלב שלם ובשקט.

תיהיו מאושרים ובריאים
תאספו עוד חוויות
ותהנו מהחיים
מה עוד נשאר לנו חוץ מלהיות בריאים, מאושרי ומלהנות?

ואם יש שיר אחד שיכול לתרגם את מה שאני מאחל לי לשנה החדשה, ספיציפית לשנה הזאת, זה השיר הזה.
אז קחו לכם 3:30 דקות, עצמו את העיניים ותאחלו גם אתם לעצמכם לשנה החדשה
כל מה שתרצו

שנה טובה :)

ואם את שם מתחברת למילים וכל מה שאני כותב, את מוזמנת לשלוח הודעה, בואי נתחיל את השנה החדשה ביחד, או לפחות ננסה

לפני שנתיים. 5 בספטמבר 2021 בשעה 18:06

אני רוצה לשבור אותך
לראות אותך בוכה
אני הולך לעשות הכול כדי שזה יקרה
ואת תשברי
ואת תבכי
ואני אעמוד מעלייך במבט קפוא וחסר רגש
כמו שאף פעם לא ראית אותי
אני אעמוד ופשוט אסתכל עליך
שבורה ובוכה
כמו פסיכופט חסר רגשות
מבט קפוא
משלב ידיים ולא זז
ואת תרימי את הראש ותסתכלי עליי
לא מזהה
תחבקי לי את הרגל ותקראי בשם שלי חזק
כאילו מנסה להוציא ממני את השד שנכנס בי
תבקשי ממני שאני אתעורר
שאני אהיה שוב אני
שאני אחבק אותך
ואני אעמוד ואסתכל עליך נשברת לרסיסים
ואת תרעדי ויכנס בך פחד
איך האדם ששמר עליך נטש

ומבפנים אני אבער
אני אבכה יחד איתך
אני אשמור עליך מבלי שאת יודעת
אני מכיר את גבולות השבירה שלך
ואני יודע שאני לא אתן לך לחצות אותם למקומות מסוכנים
סופר את הרגעים לצאת מהדמות המפחידה הזאת
לסיים את השיעור הזה
ללמד אותך משהו חשוב שהיית צריכה
לחבק אותך אליי חזק
ממש חזק
הכי חזק
להחזיר את אותו אחד שאת זעקת אליו שיבוא
להעצים אותנו
לחזק אותנו
לבכות ביחד כמה שאת חזקה
ללטף אותך
ללחוש לך מילים שלא שמעת מעולם
ולהיות גאה בך
הכי גאה בך בעולם
ומאושר
שאת שלי

 

*לא נכתב על מישהי קיימת*

לפני שנתיים. 3 בספטמבר 2021 בשעה 18:49

כתבתי פוסט ארוך בעניין, לרגע הוא מרגיש לי ארוך מידי ואני בוחר לקצר אותו
מי באמת יקרא כל כך הרבה מלל.

לפעמיים יוצא לי לדבר עם אנשים שבאים לרגע, רק ללמד אותי משהו או לגרום לי לחשוב
לא משנה באיזה אופן השיחה מסתיימת אני תמיד מודה להם שהם רגע הכניסו אותי לעולמם.

השאלה שאני יוצא איתה, האם נשוי או נשואה יכולה לפתח קשר שליטה עם רווק או רווקה
אני אתייחס לזה מנקודת מבט של שולט מול נשלטת לצורך נוחות הכתיבה בלבד
ואתחיל כמובן בסיכום הרגיל, בסופו של דבר אני מכבד דעה של כל אחד
וכל אחד צריך לעשות מה שעושה לו / לה טוב ולבת / בת הזוג.

אז אחרי שהשיחה איתה הסתיימה עם מסכנה ברורה שלה
אני שוקע במחשבות
האם זה לא נכון שאני בתור נשוי, במערכת יחסים פתוחה, לא צריך בכלל לחשוב
על אופציה לפנות למישהי רווקה כדי לנסות להכיר אותה ולייצר איתה קשר
שמטרתו קשר עם יחסי שליטה.

לקחתי את השאלה הזאת ושאלתי אותה כמה נשים שאני מעריך מאוד את התשובות שלהן
רווקת ונשואות, בטווח גילאים רחב וסיקרן אותי לשמוע את דעתן

בתשובות שלהן רובן ככולן דיברנו בעצם על 3 פערים
1. הזמינות, כמה אפשר להיפגש, האפשרות לבלות ביחד, לצאת לחופשות, לישון ביחד וכו'
2. התאהבות, מה קורה אם מתאהבים, לצד אחד יש משפחה והוא מחויב אליה בעוד הצד השני צריך לחיות את חיי ההתאהבות שלו לבד וחלוק אותו עם אחרת שאינה בתמונה.
3. הסוף, בסופו של דבר הצד הרווק ירצה קשר כזה שיביא לו בית. מישהו להזדקן איתו.
איך מייצרים סוף כזה בלי שאף צד נפגע, האם זה אפשרי בכלל ?

בסופו של דבר, כשאני מתייחס לתשובה הפשוטה של אפשרי או לא
הרוב, בפער קטן, טענו שזה אפשרי, הפתיע אותי שדווקא הרווקות טענו את זה באופן חד משמעי
בעוד הנשואות היו מסויגות מאפשרות לקשר כזה, בעיקר כדי למנוע בעיות בעתיד
לא רק כדי מראש למנוע את ההתמודדות עם הפרידה, אולי בעיקר כדי למנוע התאהבות
שתגרום לצד הרווק לנסות לפגוע בקשר המשפחתי הקיים.

האמת ששמעתי המון המון המון דברים חכמים, המון מידע שגרם לי עוד יותר לחשוב
ואם את מישהו / מישהי באמת מעניין לחפור לתוך הנושא הזה יותר ממוזמנים לפנות
ואשמח לשוחח איתכם בהרחבה.

חוויתי כאן קשרים בתור רווק שחיפש זוגיות עם בדס"מ בפנים
היום אני נמצא במקום של נשוי, במערכת יחסים פתוחה ומודעת ומחפש חברות עם בדס"מ
אני מכיר את הרגשות של שני הצדדים ומבין את הצרכים שאתה מחפש בתור רווק.

אני חושב שהכול מתחיל מתיאום ציפיות
לא רק בין השולט לנשלטת, בין השולט לבת זוג שלו שנמצאת איתו במערכת יחסים פתוחה
לדבר בגלוי ובכנות עד כמה אפשר לקחת את זה רחוק ואיפה הגבולות של הבית נמצאים בתוך זה.
קל מאוד להיסחף לתוך קשר והדבר האחרון שאתה רוצה זה להגיע למקום שהאישה שלך בבית
לא תהיה מוכנה שתגיע אליו ותשים אולטימטום לקשר
זה מתכון לצרות, זה מתכון לפגוע בנשלטת שלך בצורה רעה
לאף אחד מכן אין יכולת לשלוט על זה וזה צריך להסתיים כדי לשמור על הבית של השולט
אתה נשאר עם הבית – הנשלטת נשארת רק עם לב שבור לרסיסים.
לכן מראש אני חושב שצריך לבוא עם גבולות ברורים מהבית.

משם, תיאום ציפיות שלא קשור לבדס"מ, אלה לקשר
להסביר בדיוק איפה גבולות הקשר שלכם נמצאים
מה רצונות של הצעד השני מהבחינה הזאת
האם בכלל יש התאמה בכלל בין היכולת של השולט נשוי להיות נוכח בקשר
לבין הנשלטת הרווקה
צריך לנהל את השיחה בכנות ופתיחות ולשים את הדברים על השולחן
זה מה אני יכול לתת, זה הגבולות שלי.

ואם זה לא מתאים, לדעת גם לסיים את זה בצורה מכובדת ולהמשיך הלאה.

 אומרים שהרגשות סוחפים, שנשלטת יכולה להתאהב עד אין קץ עד לרמה שלנסות לפרק את המשפחה. שיש לנשלטת הרווקה רק מה להפסיד
בסוף אין לה עתיד לבנות משפחה, והיא צריכה לחלוק את האהבה שלה, לישון לבד בסוף היום
ובסופו של דבר במלחמה בין הזוגיות עם הנשואה לבינה, האישה הנשואה תמיד תנצח.

דווקא את השאלה הזאת לקחתי לאשתי
האמת, לא חשבתי שאני אשמע משהו שאני לא יודע
אנחנו ישבנו ודיברנו ארוכות על כל תרחיש אפשרי
והדבר שחזרתי על עצמו יותר מפעם אחד לחדד לה שוב שוב
את ההבנה שלה שקשר כזה יהיה מעורב בתוכו המון רגשות, שמחה, התאהבות, אכזבות, כעס
את הרצון שיהיה לי לחלוק זמן משמעותי עם הנשלטת שלי
להיות איתה, לחוות איתה, לבלות איתה
ואם היא לא נמצאת שם איתי ב100% ומבינה את זה, אני לא מתכוון להיכנס לקשר כזה
שברגע האמת, או ברגע שפתאום משהו לא יהיה לה 100% נוח היא תטיל וטו
המטרה לא לשבור נפש של אף אחת, לא לבנות הרים ואז משום מקום לשבור לה את הלב.

היא חזרה על דעתה שאני מכיר
סיפרה לי על אנשים אחרים שהיא מכירה שנמצאים באותה סיטואציה
בונו קשרים עם סטטוסים דומים או רווקים
כולם שרדו לספר

את המחשבות שלי אני שואב רק ממה שאני מכיר
ראיתי זוגות בדס"מים שהיו מורכבים משולטים נשואים ונשלטות רווקות
זה הצליח לא רע, הסתיים בצורה מכובדת
חלקם נשארו חברים, חלקם החליטו להחריד כוחות כדי לאפשר לצד השני לצאת הלב שלם
ומשם בעצם אני שואב את היכולת האופטימית שלי להסתכל על הקשר
אני גם מכיר את עצמי ואת היכולת שלי לבנות קשר כזה ולהתנהל בצורה כנה לתוך קשר כזה
וברגע שצריך יהיה להתחיל להפריד כוחות כדי שהיא תוכל לצאת אל עבר העתיד
לדעת לעשות את זה בצורה נכונה
כן, אני גם יודע כמה זה קשה בתוך כל העולם הרגשי הזה
אבל כמו שאמרתי, אפשר לכתוב ולדבר על הנושא הזה שעות
קשה להעביר הכול בכתב ובפוסט ובמילים
אבל אני יודע אילו רגשות חזקים מעורבים בתוך הדבר הזה
מה זה שהיא כל כולה בתוך התהליך
וגם אתה.

יש הרבה סוגים של אנשים בעולם
בטח כאן
חלקם יתאים להם סוג כזה של קשר
נשלטת שרוצה כרגע לחוות קשר שליטה, לא מעניין אותה נכון לרגע זה העתיד
לא רואה סיבה שהיא תוכל לבחור כל שולט שעולה על רוחה
כמו שנשלטת רווקה רוצה שולט שיוכל שיוכלו לייצר זוגיות כדי להקים בית
וזה בסדר להיות כל אחת מהן

אחרי כמה ימים של מחשבה אני יוצא עם המון מידע
המון מחשבות
המון תחושות שעוברות לי
ואני בעיקר חושב שאין תשובה אחת ברורה

 

כי בסוף זו זוגיות לכל דבר
2 אנשים שמתחברים בנקודה כלשהי
כל אחד מגיע אומנם עם סטטוס שונה אבל לשניהם רצונות משותפים
מי אני שאגיד להם שמה שהם עושים זה בסדר או לא?

טוב לכם? אתה מבינים את מגבלות הקשר?
אתם מסופקים מהקשר?
תהנו.
בכל קשר צריך גם לדעת לנהל משברים
ושולט טוב שדואגת לנשלטת שלו ידע לקחת אותה למקומות טובים
וידע בחוכמה גם לשלוט הרגעים שצריך לאפשר לה להשתחרר כדי למצוא בן זוג
איך?
כל אחד בדרכו, כל שולט וכל נשלטת
מה שטוב לאחד והדרך שנכונה לאחד לא בהכרח מתאימה לאחר.

בסופו של דבר אני לא מגיע לקשר כזה ממקום אגואיסטי
אני מגיע באמת ממקום נקי, ממקום דואג ואחראי
ואני יכול לשלוט בהמון המון דברים
לא ברגשות ולא במי שאני אדבר איתה ופתאום האש הזאת תידלק
ויהיה קליק
כי בחוסר הפניה שלי אולי אני מפסיק את הבת זוג הפוטנציאלית שלי
אבל אולי אני גם מפסיד סתם מישהי ממש ממש נחמדה ואינטליגנטית לדבר איתה
שיכולה ללמד אותי משהו

בדיוק כמו זאת שהעלתה בי את השלה הזאת

לפני שנתיים. 2 בספטמבר 2021 בשעה 15:30

אני לא רוצה להכאיב לך כדי שיהיה לך כואב
אני רוצה להכאיב לך כדי שיהיה לך טוב
אני רוצה ללמד אותך איך לוקחים את הכאב הזה
ומתעצמים ממנו
איך הופכים את הכאב הזה לשחרור
להשתחרר מכל מה שרע
איך הופכים אותו לאנרגיה שמרימה גבוה
איך מתרגמים את הכאב לבכי ודמעות
כדי להירגע
לשחרר את האנרגיה השלילית בגוף
איך לספוג את הכאב ולהרגיש ריחוף

להיות מרוכזת ולספוג את הכאב
לספוג את הכאב והתפקס אליו
לנשום

אני רוצה להכאיב לך כדי שתהיי בטוחה
שאני שומר עליך
שאני מכבד את הכאב הזה
ומעריץ אותך על היכולת שלך לספוג אותו אליך
ושתדעי שבסוף הכאב
יבוא השקט
ויעטוף אותך אליי

 

לפני שנתיים. 31 באוגוסט 2021 בשעה 17:40

כשמשהו מתחיל אי אפשר לדעת איך הוא יגמר.
אפשר לנסות להיערך אליו בצורה הכי טובה שיש
אבל אי אפשר לדעת מתי יצוץ פתאום הדבר הזה שעלול להקפיץ לה משהו לתוך הראש
וישתחרר לגוף
מה ייצור פתאום את הטריגר שיהפוך את הרגע האחד לאחד אחר לגמרי
ממקום שבו אתה נמצא בתקשורת מלאה איתה
ובשנייה אחת אתה מוצא אותה מרוסקת, בוכה ושבורה
בלי כוונה תחילה ובלי התראה מראש
הדבר היקר לך מכל מתרסק לך מול הפנים
והאחריות שלך להוציא אותה משם שלמה וחזקה.

במהלך הזמן התמודדי כמה פעמים עם טריגרים שצצו
אירועים שהובילו בסופו של דבר לחיזוק האינטימיות בנינו
ליכולת שלנו להיחשף אחת לשנייה
ובעיקר ללמוד איך לעבד מחשבות למילים
זה לימד אותי איך לנסות ולהגיע אליהם עוד קודם
לשים את האצבע על דברים שקרו שיכולים לעורר
כדי להילחם בהם, להתמודד איתם ולא לתת להם לשבור אותה

לפעמיים, זה מגיע ממקום של לשחרר
לעורר את הטריגר הזה, לשחרר את החרא הזה מהגוף
להתמודד מולו חזק ולצאת ממנו מחוזק
אבל תמיד צריך לזכור שהוא גם יכול לרסק.

לפעמיים, תוך כדי שיחות, אנשים אומרים לי שלהם זה לא יקרה
שאין להם דבר כזה
ואני תמיד אומר שאתה אף פעם לא יכול להיות בטוח
שאי אפשר לדעת מה הדבר הזה שיכול פתאום לעורר איזה משהו
שאתה אפילו לא מודע אליו
לצד זה שאנשים מתכחשים לזה שזה יכול לקרות להם
והם פשוט יתמודדו אם זה שזה יקרה בהתאם לסיטואציה
או בשפה הפשוטה "נזרום"
בלב שלי, הנזרום הזה קצת מפחיד אותי
אולי בגלל שראיתי, שמעתי וחוויתי מקרוב כל מיני זורמים כאלה
שהשאירו מאחוריהם נפש מצולקת וטראומה
השאירו את עבודת התיקון לאנשים אחרים
או שפשוט גרמנו לאנשים טובים ואמיתיים לזנוח את הרצונות שלהם והצרכים שלהם
כדי לא להתרסק ולהיפגע שוב.

אחריות.
כמו הרבה דברים זה חלק מהאחריות של קשר מהסוג הזה
ההתחייבות הזאת אחת לשנייה
לרגעים הקשים
לסיים את היום ביחד שלמים וחזקים
כל אחד בדרך שלו
ואני בטוח שבתוך כלל יש יוצאים מן הכלל שטוב להם דברים אחרים
כמו שאני תמיד אומר, שכל אחד יעשה מה שטוב לו בדרך שלו

בסופו של דבר לעורר טריגר יכול לקרות לכולם
החשוב לדעת לנהל את הרגעים האלה נכון
כל אחד בדרך שלו ובהתאם לכימיה
לצאת מחוזקים יותר וללמוד מזה להמשך
ולא לברוח ולהשאיר נפש פצועה להתמודד עם זה
לבד

 

* הערה. אמרו לי כמה אנשים שמהפוסט הזה נוצר רושם שהכרתי מישהי
זה לא המצב, זה נכתב ממקומות אחרים ולא מתוך קשר קיים.
הלב עדיין מחכה לך :)

לפני שנתיים. 28 באוגוסט 2021 בשעה 18:15

נראה לי שזה קצת מוזר שהיא פתאום מופיעה לי בחלומות,
היא דמות ללא פנים
ובאופן כללי הדמות שלה מטושטשת
הדינמיקה מאוד ברורה
המילים מאוד ברורות
החלום נראה כל כך מציאותי שאני מרגיש התרגשות אמיתית בגוף
את הדבר הזה שזורם בתוך הדם שדברים מתחילים לקרות
באמת

זה מוזר
ככל שאני מתקרב אליה יותר
ככה היא הופכת להיות פחות ברורה הדמות הזאת
כמו שהיא לא קיימת במציאות
כנראה שגם התת מודע לא מאפשר לי לראות אותה
עד שתגיע

אני זוכר רגע שבו אני מחזיק אותה קצר לחינוך
אני זוכר רגע שבו נזפתי בה על ההתנהגות שלה
אני זוכר רגע שבו הכאבתי לה כאב מתוך הלב שלי
אני זוכר רגע שבו התחבקנו ארוכות
אני זוכר רגשות
אני זוכר את הקירבה האדירה שהייתה בנינו
אינטימיות בלתי ניתנת לפשרות
אבל דמות
לא הייתה
הפנים שלה חתוכות ושאר הגוף כאילו טשטשו אותי בראיון לתוכנית תחקירים בטלוויזיה

אני מתעורר בבת אחת מתוך החלום אל המציאות
ולוקח לי כמה רגעים להבין שזה היה חלום
שהיא עדיין לא קיימת
לפעמיים אני מנסה לעצום שוב את העיניים חזק
ולהירדם
אולי היא תחזור

ולפעמיים אני לוקח את הטלפון
אולי היא שלחה הודעה

לפני שנתיים. 28 באוגוסט 2021 בשעה 9:23

"נו, יש חדש?"
היא שואלת אותי תוך שיחת חולין בארוחת ערב במסעדה
המסעדה הומה אדם באופן יחסי לתקופת קורונה
אני מתעלם מכולם, מכל רעשי נקישות הסכו"ם, הצלחות והכוסות
"חדש באיזה עניין?"
אני יודע בדיוק מה מעניין אותה אבל תהייתי אם היא פתאום מתעניינת בפרויקט שאני עובד עליו
"נו אתה יודע... איתך ועם האתר" היא מסתכלת מסביב לראות שאף אחד חס וחלילה
לא שם לב שהיא אמרה "אתר" כאילו כולם יודעים בדיוק למה היא מתכוונת.
התשובה שלי הייתה קצרה אבל ארוכה
היא גררה שיחה על ההתרחשויות כאן
שלי כאן
אני מנסה לספר לה מה שאני יכול
היא יודעת שאני לא יכול לספר לה הכול
היא מבינה שבסופו של דבר מדובר באינטראקציה עם אנשים
שלעיתים חולקים איתי דברים שהם לא רוצים שיצאו החוצה
ואני מחויב לכבד את הפרטיות שלהם
בין אם הם היו אורחים לרגע
נשארו לכמה רגעים
או עדיין קיימים

"אבל, ידעתי שקל זה לא הולך להיות"
אני מסכם את זה עם עוד כמה משפטים שנשארו ב-4 עיניים

אנחנו מסיימים את השיחה יחד עם החשבון שהגיע
אנחנו נכנסים לאוטו והיא שמה מוזיקה
כל אחד מאיתנו צף במחשבות תוך שהוא מעכל את האוכל
המחשבה שהולכת איתי היא שזכיתי
זכיתי באישה הונילית שלצידי
ביכולת שלה להבין את הצרכים האלה שבוערים בי
וזורמים לי בדם
להאמין בי אמונה אמיתית ומהלב
שכלום לא יפרק אותנו
היכולת שלה להיות קשובה לחוויה שאני עובר
לשבת שם ולנחם ברגעים קשים
רגעים קשים שלא קשורים אליה
או חוויות טובות שלא קשורות אליה

היא קוטעת לי את חוט המחשבה
"אל תייאש, היא תגיע בסוף והיא תהיה הכי מאושרת שיש"
היא אומרת לי ושמה לי את היד העל הרגל
דווקא שהיא אומרת את זה, זה הכי אמיתי
היא מכירה אותי
לטוב ולרע
היא מכירה את הקריזות שלי, את השטויות שלי, את הפאקים שלי
ואת הטוב שיש בי. את כל הרצון.
את האדם שאני.
לפעמיים בצורה כל כך טובה שאני נבהל
כשהיא אומרת את זה
זה נטו הלב שלה
זה נטו מכוונה טובה שאני אהיה מאושר
ועוד מישהי שהיא בכלל לא מכירה
שתהיה מאושרת
לא פחות