אחרי דייט הטינדר הסתובבתי בגוף עם תחושה שמשהו אצלי לא בסדר. יודעת שיש אצלי מספר נקודות לא קונבנציונאליות בנפש. מכירה אותן, מזהה אותן, מדקלמת אותן. הן חלק ממני. אין לי טייפ מסויים שאני נמשכת אליו. מבין קהל של המון גברים, ארגיש משיכה לבודדים מאד מבניהם, והמספר יצטמצם משמעותית אחרי שהם יפתחו את הפה. לא יודעת מה הנוסחה שגורמת לי לרעד באיברים. כנראה שילוב של אינטליגנציה, רגישות, אסתטיקה וחספוס. בכל פעם הקליפה נראית אחרת, מאד אחרת, אבל מספיק לי מבט אחד בעיניים בכדי להרגיש אם האש שבי נדלקת.
בדייט חששתי שלאור רכבת ההרים הרגשית שחוויתי בחודשים האחרונים, יכולת הניתוק שלי תפסה פיקוד. הייתי חייבת לוודא שעדיין קיימת בי אש. איש הצבא נבחר להיות מקרה הבוחן שלי.
אתה עוד זוכר איך אני נראית? נפגשנו רק פעם אחת והיא היתה כ"כ מזמן
ברור שאני זוכר, קשה לשכוח אותך. ניפגש במקום שבו היה הדייט הראשון שלנו
הראשון והיחיד התכוונת (:
צועדת בבוגרשוב לכיוון נקודת המפגש. גו זקוף. מבטים עוקבים אחרי ההליכה הבטוחה שלי. נראית טוב ויודעת את זה. חצאית ורודה ארוכה רחבה עם שני שסעים שמגיעים עד לאמצע הירך ומתגלים עם כל צעד שלי, גופיית מחוך ורודה חושפת בטן. ויתרתי על החזייה.
כשהוא קולט אותי מרחוק, הוא קם מהספסל ונעמד לחיבוק. מתקרבת אליו עם חיוך והוא משלים צעדים לעברי. לא התראנו כמעט חצי שנה, אבל המילים יחכו. קודם חיבוק. מחזיקה את הגוף שלי חזק. לא מתמסרת. קשה לי להיות בידיים של אחר. הוא מלטף לי את הראש. תרפי, לוחש לי באוזן, הכל בסדר. היד שלו ממשיכה ללטף בחום וברכות. מניחה עליו את הראש, לוקחת אויר ונותנת לגוף להרגיש.
ואז מרגישה את הלהבה. מעולה. זו לא אני זה הוא. הרו"ח פשוט לא בשבילי.
אחרי כמה דקות של חיבוק, מרימה את הראש. עיניים בעיניים.
הריח שלך מכשף אותי. התגעגעתי אלייך, הוא אומר. לא הבנתי לאן נעלמת. כן, כתבת לי שאת עם מישהו ומערכת יחסים אבל לא הבנתי איך זה קרה
בוא, משלבת את האצבעות שלי בשלו, יש לנו הרבה על מה לדבר
מתיישבים מול מגש סושי ענק ושתי כוסות יין. הוא מתחיל ומספר על הדוקטורט שמתקדם, על חגיגת בר המצווה של הבן שמתקרבת. היד שלו מלטפת אותי ללא הפסקה, נוגעת גם בעור החשוף. מספרת לו את הסיפור השלם, את כל מה שלא סיפרתי בפעם הקודמת. על גבר מדהים שזורם לי בדם בשנים האחרונות, על אהבה עמוקה מיוחדת כנה ולא טריוויאלית, על אושר עצום ובדידות שוברת לב, על חודשים של כאב, ועל החלטה משותפת שאי אפשר יותר. הוא מקשיב בשתיקה ורק ממשיך ללטף.
נשמע שהוא מאד משמעותי עבורך, עברתם הרבה יחד, חוויתם, גיליתם, ודבקתם האחד בשנייה במצבים שהרבה אחרים היו משחררים אחיזה. התעקשתם. נשמע שיש ביניכם חיבור יוצא דופן.
המילים שלו חודרות את שכבת הקרח שבה עטפתי את הלב שלי בימים האחרונים. לא לבכות. לא לבכות. הוא רואה את העיניים שלי מתכסות בשכבה דקה של דמעות. זה בסדר, אל תריבי עם עצמך. למרות שאמר את זה, לוקחת אויר מנערת את הגוף ומזדקפת.
את שאר הערב אנחנו מעבירים צמודים בשיחה על מיניות, יצרים ופנטזיות. הזמן עובר מהר ומבט חטוף בשעון מגלה שעוד רגע מתחלף יום. צ'יסר וויסקי לפני שקמים.
צועדים צמודים לאוטו שלי. עוצרים מידי פעם להתגפפות. עוברים ליד הבית שלו.
רוצה לעלות? לקצת, רק להרגיש אותך לרגע
נשמור את זה לפעם הבאה
זה גם מה שאמרת לפני חצי שנה ואז נעלמת
אני שותקת. הבטן מתכווצת לי
ליד האוטו הוא שואל – חזק או רך?
חזק
הוא מחזיק אותי בעוצמה, האצבעות שלו מתהדקות סביב הזרועות שלי. מכורה לתחושה הזאת. מעביר יד אחת לשיער שלי, ותופס אותו במשיכה. היד שנייה נוחתת בעוצמה על הישבן שלי. לא מזיזים את העיניים האחד מהשנייה. המבט נעול. מצמיד את האוזן שלי לפה שלו ולוחש את כל הדברים המטונפים שיעשה לי בפעם הבאה שניפגש. ואז מפרט את כל הדברים שרוצה שאני אעשה. כשמסיים חוזר לעיניים שלי.
יש משהו בדברים שתיארתי שמרתיע אותך?
לא
תעדכני אותי כשתכנסי למיטה?
כן
אני כבר מתגעגע אלייך. אל תלכי
חשבתי שהחלטנו שאנחנו לא בענייני רגשות
את הולכת להעלם לי שוב?
