El alma mia

סיכום שנה...

מגיעה אליך.. אחרי שבועות מורכבים, עמוסים.. רגשית, נפשית, פיזית.. 

מגיעה אליך בגעגוע וכמיהה כל כך גדולים..

בחרדה אינסופית...

מגיעה אליך ונופלת אל בין רגליך... 

הדמעות זולגות כמעט מיד... 

שחרור סוף סוף... 

רגע של שקט ושלווה צמודה למקום שהפך לי למקלט... 

מתארגנת.. 

יושבת מולך בנאדו סוף סוף... 

שורדת את כאבי הפציעה כי הכמיהה להתמסרות גדול יותר... 

בהתרגשות אינסוף, נותנת לכלבונת לתפוס מקום בעולם האמיתי.. 

עוד שכבה של חשיפה שיכולה לקרות רק מולך... 

ברכה, מתנה... כשאני רואה את החיוך שלך, אני כל כך מתרגשת, מרוצה שאתה מרוצה... 

הגוף שלי דום.. הגוף שלי כבר בער אליך... 

אחהצ מושלם של שימוש מדויק שהעיף אותי כל כך גבוה דום... 

אני אתוודה שלא הרשתי לעצמי לקוות ליותר מידי..

אחרי השבועות שעברנו, רק שמחתי על הזכות לחשוף ולהעניק את כל מה שהכנתי לך.. 

כל דבר שבחרת לעשות או להעניק לי מעבר היה בונוס.. אבל בטח שלא יכולתי להעלות על דעתי או להתכונן למה שעומד להגיע... 

מגיעים למועדון, מסיבה, מתמלא.. עמוס.. 

בורחת לי הצידה.. 

בכלוב הקטן אתה מתחיל לסדר את הדברים ואז שואל אותי עם מה אני נשארת בסשן, האמת שתמיד יש לי בגדים להחלפה, אבל מרוב שהייתי עסוקה בהכנות, לא ממש חשבתי עד הסוף עם מה אני נשארת בסשן.. מזל שעירום זו תמיד אופציה טובה... 

עומדת ערומה, בביריות ותחתון.. אפילו עבור עצמי הרגשתי קצת יותר חשופה מכרגיל... 

אתה מניח על ידיי ורגליי אזיקים, לא לפני שאתה מוציא מהתיק ערכת מדיקל, ערכת חשמל, ערכת נרות וגם הספקתי לראות כמה פלוגרים וספנקרים... 

אתה מסובב ועוטף את עיניי... 

אני עומדת שם עם הפנים למרכז בכלוב.. 

חזה חשוף... 

ודממה.. 

לא מרגישה ולא שומעת תנועה... 

סקאזי עולה לנגן והמוזיקה מתחלפת... 

אני מרגישה שאני עומדת שם נצח והחזה החשוף והכאב המאיים להפתיע מעוררים בי חרדה... אני מתחילה לרעוד בתוכי ... 

ברגע מסוים אתה מגיע, מסובב.."פיסוק" פוקד ואני מצייתת... הרגליים מתחברות לדבר מה שמונע ממני להקטין פיסוק.. העמידה קשה לי.

ושוב דממה.. 

המוח שלי מתחיל לעשות לופים, אני כבר בקושי נושמת...כשמשהו שמרגיש חד עובר על גבי ואני קופצת... לא יכולה לזוז...

אתה משרטט בחצי עדינות עם דבר מה חד שברגע הראשון מתקבע לי בראש כמחט. החרדה שלי מרימה ראשה אבל הפעם אני לא נותת לה לשלוט בי... אני יודעת שאני בטוחה בידייך דום.. כאב הנשיכה הטרייה עוד שורף בי מתחילת הערב ואתה עובר עם החפץ החד על שדיי החשופים ואני מתקפלת ברתיעה. 

מנסה להחזיק את עצמי אבל העור כל כך רגיש והמוח שלי משחק בי. 

כל ניסיון שלי לעמוד איתנה לא עזר... 

מכאן והלאה הדברים לא מתיישבים על קו רציף רק שברי זכרונות...

אני עומדת, אתה מסובב אותי כך שאני שוב עם הפנים למרכז הכלוב.. 

חשמל על השד הכאוב ועל היד... 

החשמל כואב הרבה יותר מכרגיל... 

כמה שאני אוהבת את הכאב הזה... 

אתה משחק עם קרח ונרות וחשמל... 

המים שניגרים מהקרח מגבירים את תחושת החשמל.. החום של הנרות עוטף, עוקץ, מחרפן אותי... כל הזמן הזה היונק צמוד אליי, מרטיט אותי.. אני כל כך רטובה... 

קוביית קרח ביד בזמן שהחשמל ממשיך לתת בי עוויתות... 

היד מתעכלת שוב ושוב ושוב... זה כבר כאב שגורם לי לפרוץ בצחוק ולצרוח בו בזמן... 

ואתה ממשיך, מעביר עליי את הקרח שמצמרר כל תא בגופי... ואז חום הנרות ששורף אותי ושוב חשמל שמקפיץ ומעוות... וחוזר חלילה... 

מעיין מחול מוזר של עיוותים שמתרחש מולך.. ואני ספק צועקת, ספק בוכה ספק צוחקת... 

אתה מסובב אותי חזרה, ממקם אותי בחלל הכלוב ומחבר את הידיים לרגליים... 

מזל שאני גמישה, אני חושבת לעצמי... 

מקמרת את הגב כשהנרות מתחילים לטפטף..

מכה ראשונה ניתכת על העור ומפתיעה אותי.. אני כמעט נופלת מההלם... 

אבל הכאב הטוב הזה מתפשט בי... 

אין לאן לברוח, אין מרחב תזוזה, אין איך לסמן שכואב.. אין איך לקחת הפוגה...

והחוסר אונים הזה – אוחחחח.... כמה הוא מחרפן בצורה מושלמת דום! 

אתה מחליף כלים, העוצמות משתנות, הכאב עולה... אני צווחת וכואבת.. מידי פעם אתה מפתיע ומגניב ספנק לצד החזה, לצד הירך, כשאני ממש מנסה לזוז גם הרגליים חוטפות... 

בשלב זה או אחר, אולי כי העוצמה עלתה, אולי כי סתם חששת שאפול על הראש מרוב שטיפסתי גבוה לספייס מושלם אתה משחרר יד אחת וממשיך בשלך.. 

לאחר עוד כמה דקות יד שנייה... 

אתה שורט, מכה, נושך.. ואני? עפה דום.. עפה גבוה... 

מתרגשת מכל רגע שעובר... 

מתקפלת וקמה לקבל עוד ועוד, כמה שאצליח לספוג מהכאב המופלא הזה שלך..

אתה משחרר את עיני, ואת רגליי.. בטוחה שתם ונגמר, כבר מוכנה ליפול לתוך החיבוק שלך.. אבל לא סיימת...

אתה משחק, משפריץ ומגמיר אותי שוב ושוב ושוב... בשלב מסוים רק ברקיעות... 

החיבור המנטלי המוטרף הזה שבו הגוף שלי יודע בדיוק מה אתה מסמן לו ומגיב.. לא משנה כמה פעמים זה קורה, אני עדיין מופתעת.. יש רגע שאני אפילו בטוחה שזה לא עומד לקרות ואז כאילו הגוף לוקח את המושכות וגומר כשאתה מגיע ל 1 באורגזמה שתופסת אותי בהפתעה מוחלטת דום... 

כל השפרצה חזקה ואינטנסיבית יותר מקודמתה, עד כדי שבאחרונה אני מסתכלת על עצמי בעוד המים נשפכים ממני ואז אליך, ואני פשוט מופתעת מהעוצמות דום... 

נופלת לתוך הזרועות שלך לחיבוק הארוך והמושלם שלך דום.. 

חיבוק מופלא ועוטף.. החיבוק המגן הזה... ששמור רק לך... 

לא נחתתי כל הערב.. ישבתי שם והתבוננתי בך בהמשך הערב, חצי פה חצי לא.. לפרקים העיניים נעצמו מרוב ניתוק... הרגשתי שאני בדאייה מופלאה... 

זהו דום..

שנה מאחורינו... 

ואיזו שנה משוגעת, עוצמתית, חוויתיית... 

תודה דום... 

תודה על הכל דום שלי

תודה על הזכות להיות כלבונת שלך כל יום מחדש

S-o Ste

הגענו למועדון, רקדנו, שתינו... 

הסרת מעליי את החצאית ונתת לי להמשיך לרקוד כל הערב בלעדיה.. 

בהתחלה הייתי מובכת, אבל אם כך בחרת שאסתובב במועדון, כנראה שאני נראית טוב מספיק כדי להיות פשוט ככה... 

אין דבר שמחזק אותי יותר מהעיניים המחייכות שלך לעברי... שגאות, שנהנות ממה שרואות...

ואז מגיע הרגע... 

אתה בוחר להעמיד אותי מתחת לחישוק...

עוטה על פניי מסיכה... 

אני כל כך רגילה להישען על העיניים שלי, עבורי זה הדבר היחיד שיפה בי, ואתה לוקח אותן ממני... 

אני מובכת, מרגישה מוזר, אפילו בלתי נחשקת... 

ואז... אז אתה מחבר רצועה לקולר שלי.... וברגע אחד העולם נעלם, הקולות נעלמים, המסיבה נמחקת... רק אתה...

אני מרגישה את הקולר שנקשר אל החישוק, והגוף שלי מתחיל להתרגש.... 

אתה דוחף את הלאש לתוך פי... לא בטוחה באיזה שלב החזייה שלי יורדת מעליי... הפה שלי מרייר ואני מרטיבה את הלאש שלאחר כמה דקות, הצלפות, צביתות עובר לתוכי... גם היונק מופעל ונצמד לדגדגן שלי... 

הדבר שאולי הכי מאפיין את הסשן הזה הוא שאין לי הרבה מושג מה קרה אחרי מה... זיכרון עמום של רגעים מתוכו... ככה רחוק עפתי, ככה מהר התנתקתי.... 

משהו מכאיב מתחבר לחזה שלי, כאב חד ובלתי נסבל, כאב שאני לא מכירה ובקושי מצליחה להכיל... לאחר כמה רגעים הכאב הופך לנסבל... מאוחר יותר אגלה שהיו אלה משאבות...

אתה מחבר אטבים בין השפתיים שלי לבין המסיכה, משחק עם החזה, עם היונק... מרטיט אותי.. מרשה לי לגמור... ואני בקושי עומדת על הרגליים, מנסה להכיל את כל מה שקורה... 

נשענת על הרצועה שקשורה לחישוק ובעצם כך חונקת את עצמי יותר...

בחירה, אוויר או משהו להישען עליו... 

ברגע אחר אני נשענת קדימה, פלאג אנאלי שמרגיש עצום חודר לתוכי.. הוא מגיע עד הלאש ... אני מבולבלת, לא מבינה מה חודר אליי, מה רוטט... מבינה שזה ההוק האנאלי...אני ברעד אינסופי כשאתה מנחית ספנקים עוצמתיים וכל תחושה גדלה ומתחזקת... 

אני גומרות בגלי אורגזמה שלא עוצרים... 

כשאתה מדבר אליי מפעם לפעם אני מתקשה לשמוע.. כאילו משהו במסיכה חוסם את כל חושיי..

ברגע מסוים אני מרגישה כמו צביתות או נשיכות על העור, לאורך הגב, על התחת... כאב שאני נמסה לתוכו, מרגישה איך הוא חודר לתוך כל תא בגוף ... והתודעה הולכת ומתרחקת עוד קצת ועוד קצת... מתנתקת... משתחררת... 

אתה מיישר אותי חזרה מסדר לי את הידיים ואז הוא מגיע... החבל... ברגע שהחבל עוטף את ידיי אני מיד מתמלאת בבכי מפרק, משחרר... כמהה לעטיפה של החבל בידייך... הדמעות נשפכות ומשחררות תקופה כל כך ארוכה של החזקה..

הידיים קשורות מקופלות מעל הראש...החזה שלי גם הוא עטוף בחבל המופלא שלך... פעם ראשונה שאני שומעת רחש מסביב וקולטת שיש עוד אנשים סביבנו.. שזה לא רק אתה ואני בבועה מנותקת...

אני עומדת מולך ומרגישה הכי יפה בעולם... חזה חשוף, פלאג, יונק וויברטור עדיין מרעידים אותי.. אני מרגישה את הרטיבות נוזלת על ירכיי ... 

אני מזהה את תנועת היד שלך ולא מצליחה לעצור את עצמי מתנועה אחורה בפחד..

התנועה האינסופית הזו בין הכמיהה לכאב שלך ולשחרור שהוא מביא איתו לבין הפחד הבלתי נשלט ממנו...

אתה גוער בי על התזוזה ואני מתייצבת חזרה, מותחת את עצמי לשירותך. עוצמת עיניים ומפקידה את גופי בידייך... מוכנה לקבל כל דבר שתבחר להעניק לי...

ברגע אחר כאב מפלח את החזה שלי, אני צווחת, המוח שלי בהיעדר חושים אחרים משלים את התמונה ומספר לי שאלה מחטים, אני מנסה להילחם במחשבה הזו, אבל החרדה משתלטת עליי... קושי לנשום.. אתה מיד מזהה שמשהו לא טוב, אתה עוצר, מחזיק.. עוזר לי להירגע, להחזיר נשימה... 

אני נרגעת ואתה לשמחתי ממשיך... תמיד יש בי פחד שאם אני אגלה קושי, אם לא אהיה מושלמת, זה ייפגע בי.. אתה מלמד אותי פעם אחרי פעם, שמותר שגם יהיה קשה... שכל עוד אני מראה לך את הקושי, משתפת בו, אתה תעזור לי לעבור אותו ואפשר יהיה להמשיך הלאה... 

אני בכלל לא בטוחה מה עוד קרה ומתי נגמר... 

מתי הסרת ממני את הויברטורים, מתי יצא הפלאג, הרגע הבא שאני זוכרת אני פשוט מוחזקת בזרועותיך... נטולת מסיכה, חווה שחרור שהייתי כה זקוקה לו..

רואה מעגל של אנשים סביבנו... 

תוהה על הפער בין ההתחלה ...

המסיכה שחששתי ממנה, דווקא היא איפשרה לי חופש להגיע לגבהים מוטרפים שלא שיערתי שאפשר להגיע אליהם...

אותה מסיכה שהטרידה אותי, גרמה לי להרגיש פחות בנוח ואז איפשרה תחושת אינטימיות כל כך גדולה...

דווקא עם המסיכה, הרגשתי שאתה רואה כל ניואנס, כל הוויה, כל רגש שאני חווה... הרגשתי כל כך נראית דום... 

נופלת לתוך זרועותיך בוכה ומשחררת את הכל... נוחתת לאיטי לתוך החיבוק העוטף שלך...

תחושת הערפול והשחרור ימשיכו לאחוז בי עוד זמן מה...

אבל ברגע הזה אני בהוקרה..

בהוקרה על כל רגש שעלה בי

בהוקרה על המחשבה שלך

בהוקרה על הבחירה שלך בי לסשן הזה

בהוקרה על זה שאתה בוחר בי כל יום מחדש

תודה דום, על עוד ערב של התרגשות בלתי נגמרת, של צמיחה, של אורגזמה, של כאב, של עיטוף, של תשומת לב... 

תודה דום ste or שאני שלך 🐶🙏  

הגעתי לערב הזה עם ציפיות נמוכות מעצמי.... 

הפעם האחרונה שספגתי ממך כאב הייתה אי שם ביומולדת שלך ב 22.9, מה שמרגיש היום כמו היסטוריה רחוקה, עולם אחר שאיננו עוד... הגוף שלי לוקח לו זמן לחזור לעצמו ואחרי כמעט חודשיים בלי, באתי בעיקר בהתרגשות גדולה לחזור למועדון, לאנשים, לעמוד שם כמעט ערומה מולך ולספוג כל מה שאצליח...

כמה התגעגעתי להתלבש, להתאפר, לדייק את עצמי כמה שיותר למה שאני מקווה שתאהב לראות, לשחק... שתהיה גאה בכלבונת שלך שמרקדת מולך...

ואז אתה אומר לי שאתה רוצה לצרף את הברבורה האלגנטית הזו, שאני מסתכלת עליה ביראת כבוד והשתאות. נבהלתי לרגע ובו בזמן סמכתי עליך וסמכתי עליה. ואחרי שיחה קצרה גם התמלאתי בהתרגשות..

מורידה ומקפלת את הבגדים, הלב מתחיל לפעום... 

הידיים שלה מתחילות לעבור עליי.... למשש... כאילו מחפשת ללמוד ארץ חדשה ולא מוכרת...

המגע הולך ומסלים בדיוק בקצב המדויק לי...

שריטות שמרטיטות לי את הנשמה... 

אחיזה איתנה בפטמות ..

הלקאות חוזרות ומתחזקות שמפילות אותי מהרגליים...

סף הרגישות שלי בהחלט נמוך מידי אני חושבת.... ונעמדת חזרה בחיוך...

היא ממשיכה ואני שוב מוצאת את עצמי מקופלת, קטנה, צמודה לקיר...

היא מלטפת, מנשקת... וזה מעיף אותי כל כך גבוה...

הרגע הזה שאני מרגישה את היד שלך מלטפת את הפנים בתוך המגע שלה, מתענגת על כף היד שלך, מתגאה, מתמלאת כוחות...

מתרוממת שוב על הרגליים, וככה אנחנו במחול כזה קטן משלנו שבו היא שוברת אותי אט אט, עד שאני מתקפלת על הרצפה לגור קטן ועוד ליטוף, נשיקה שמחיים אותי מחדש... 

התנועה בין המגע המלטף, העוטף, החושני הזה .. לבין הכאב... החיבוק, הנשיקה, התשוקה, המכה, השריטה... הכל מתערבל ביחד ואני מרחפת לי.... 

אני נעה בין כאב לעונג כשאתה מחליט לקחת אותי לגלגל...

אני מחייכת בעוד הרצועות עוטפות ומעגנות אותי, מתרגשת כמו ילדה קטנה שמחכה בתור למתקן בלונה פארק.. תמיד אהבתי מתקנים... תמיד הייתי אקסטרימית.. והנה אתה עומד לתת לי את אחד הרגעים הכי אקסטרימים שיש... והכל כל כך מדויק שזה מרגיש כמעט כאילו חווית אותי מתוך עיניי...

ברגע הראשון יש בי פחד, כשהראש למטה והשעווה נשפכת על רגליי הגוף שלי מתחיל לרטוט, הוא ימשיך ככה לאורך רוב הסשן... בכל פעם שאני מרגישה שאני כמעט ולא יכולה יותר ...אתה הופך חזרה את הגלגל ונותן לי רגע של אוויר לנשימה מולך, מכאיב, משחק, מושך, מצליף... עד הרגע הבא שאמצא את עצמי הפוכה והשעווה נשפכת על כולי.... השדיים שלי שורפים כשאתה שופך שעווה בחלקים שלרוב נחבאים... היא מגיעה ואתם שופכים עליי עוד קצת שעווה ביחד, החום של השעווה מעיף אותי כל כך גבוה...

אתה מתקרב, מניח יד, הגוף שלי כאילו רק חיכה לפקודה... אתה רק מתחיל לספור ואני צריכה להחזיק את עצמי כדי לא לגמור עד שתגיע ל 1... הגוף רוטט בלי שליטה והחיוך לא יורד.... 

עוד סיבוב וכל השעווה מכל הגוף נכנסת לי לפה.... אני צוחקת בקול ואתה מוצא פתרון כל כך פשוט וחותם את הפה שלי בשעווה.... מטריף את כל החושים שלי עם חוסר אונים שאני כל כך זקוקה לו... 

עוד סיבוב ועוד אחד, שעווה, הצלפה, הגמרה, כאב..אני כבר לא יודעת כמה היו, מתי למעלה ומתי למטה....

אתה מחדיר אליי את האצבעות ואני לא מספיקה לספור עד 3 כשהרגליים שלי מתמלאות בנוזלים... ופעם נוספת.. ואני רק מצחקקת עם עצמי ותוהה מה היה קורה אם היית מוציא אותי לסיבוב תוך כדי שאני משפריצה... ממש ממטרה אנושית.... 

הגוף שלי כבר חסר כוחות, נהנית מכל סיבוב, אם בהתחלה הייתי במודעות יתר, חששתי, מהאם יחזיק אותי וגם איך אני נראית, הרי שעכשיו אני מצליחה לשחרר כמעט כל מחשבה... הפרצופים מתערבבים לי, לא קיים בעולם אף אחד חוץ ממך וממני... 

וברגע כלשהו אתה מתיר את הרצועות ואני משוחררת, נוחתת בתוך השלולית של עצמי, אתה מניח אותי על הכיסא ומחבק... כמה אני אוהבת וזקוקה לחיבוק הזה ברגע שאחרי, נמסה לתוך כפות ידייך...

והיא מחבקת אחריך ולוחשת לי באוזן מילים יפות שאני מתקשה בכלל להבין, מתקשה להבין למה כייף לשחק בי.. מרגישה זכות כזו גדולה שתבחר לשתף אותי עם שולטות שאתה מעריך. מרגישה כזו זכות גדולה לשמוע ממנה את המילים המדהימות האלה... מרגישה עטופה, ואהובה, וראויה... 

מרגישה באותו פשוט ברת מזל...

ברת מזל להיות שם ברגע הזה..

ברת מזל להיות מושא משחק של שניכם... 

ברת מזל להיות שלך דום, ברת מזל להמשיך להיות מופתעת מהיצירתיות שלך כל פעם מחדש...

ברת מזל להיות שלך כל יום מחדש ...

מגיעה, נאדו, מחבקת את הרגל שלך...
אתה דוחף אותי קדימה ולוקח לי רגע להבין..

על 4 לרגליך, המקום שאני הכי אוהבת להיות בו..
משתוקקת אליו כל יום, כל רגע..
הברכיים מתחילות לכאוב, אני רועדת מהכאב, מחליקה על הרצפות ומנסה בכל כוחי לא לזוז..
לא לנוע.. לא להפריע לדממה...
כשאני מרגישה שאני על סף שבירה אתה מוריד אותי לשכיבה על הריצפה...
אף מילה לא נאמרת..
אתה שולח את כף הרגל שלך אל בין ירכיי ואני, רטובה כל כך ..
אתה משחק בי..
מרטיט אותי..
מתרגשת מלהיות מונחת שם לפניך.. מהקלות שבה אתה שולט בהנאה שלי, ברטטים, בקולות שבוקעים ממני...
אתה משחק עם האורגזמה שלי באדג'ינג שלא ברור מתי יסתיים ואני סובלת, מתפתלת ומתענגת מכל רגע.. בקושי נושמת, נאנחת, מגורה ונהנית מכל שנייה ...

כשהאורגזמה סוף סוף מגיעה היא עוצמתית כל כך, שוטפת, ממלאית... הגוף שלי מתקמר עד כאב..
בין רגליך, מתלטפת, מלקקת, אני אוהבת להרגיש את הזין שלך על הפנים שלי רגע לפני שחודר .. תחושת עונג, מוכרות, מוגנות.. תחושת בטחון מציפה אותי...
אין שום מקום נכון יותר מאשר כאן מתחתיך...

כשהזין שלך סוף סוף בפה שלי, מרגישה שחיכיתי לו.. ציפיתי, ייחלתי לרגע שבו ארגיש אותך בתוכי..
תחושת ריחוף, תחושה שקשה להסביר במילים, טירוף נעים ועוטף..
מעולם לא חשבתי שארגיש כל כך שלמה, כל כך טובה, ראויה, נכונה, מעצם כך שזין ממלא את פי.. מתענגת על התחושה...
מוצצת, יונקת, מחדירה...
לרגעים מרגישה שרוצה להרגיש אותו הכי עמוק שאוכל בתוכי..
מרגישה כמו חור, כלי, שנועד כל כולו לספק אותך, להכיל אותך, לענג אותך דום שלי...

מרגישה סיפוק לשמוע אותך נאנח רגע לפני, תופס את הראש ומשתמש בי לדייק את ההנאה שלך.. בלתי נתפס כמה עונג יש בי ברגע הזה.. תחושת גאווה שאתה בוחר להשתמש בחורים שלי להתפרק בהם...
השפיך שלך שממלא אותי, מעביר אותי למימד אחר, ממשיכה לינוק, ללקק, מרגישה תחושת ריחוף שמתפשטת בכל גופי. הגוף זז במקצב אחד, כמו ריקוד מסונכרן שכל מטרתו להמשיך להעניק לך הנאה וסיפוק והראש יוצא למחול במרחבים אחרים....

ובסוף אתה שוטף אותי בזרמים החמים שלך... מרגישה מסומנת, הראש עוד מרחף והתחושה רק מתעצמת.. ברגע שהזרם נוגע בי אני מרגישה מלוכלכת בך ונקייה יותר מכפי שהרגשתי אי פעם.. אתה זורם מהפה אל השדיים... אני רק כלי, אמצעי... לשימושך.. בשבילך.. עבורך... ואני מאושרת... ואני שקטה.. והראש מרחף בתחושת עיטוף ואושר בלתי נתפסים...

תודה דום שלי על עוד ערב בלתי נשכח

מאיפה להתחיל דום? 

איך אפשר להסביר את רמת ההתרגשות שעוטפת אותי משישי בלילה וממשיכה להחזיק בי עוד ועוד...

הגעתי אליך בשישי עם לב מפרפר.. המתח של השבועיים האחרונים מהרגע שדיברנו על לחגוג במועדון, היה מטורף ויחד עם זאת שקט...

אני בידייך.. הידיים הכי בטוחות שאי פעם הפקדתי את עצמי בהן... מה שתעשה בי, מה שתבחר עבורי לערב הזה, יהיה מדויק ומדהים..

אחהצ, כשהגשת לי את המעטפה קפצצתי בהתלהבות ולא האמנתי למראה עיניי ברגע הראשון! אני... בקשירה שהייתה אתגר.. כל כך יפה...לא יכולתי להפסיק להסתכל על היופי הזה, אפילו חשבתי כמה זה חושני וסקסי, כשפתאום הבנתי שאני בעצם משתהה מעצמי, אולי לראשונה בחיי... 

לקראת הערב, אני מתוחה, מצפה, סקרנית, מתרגשת...

מהרגע הראשון הרגשתי מוקפת ועטופה, הכל הרגיש לי מדויק ומרגש כל כך, החברות הוניליות הוותיקות עם החברות החדשות, העיטוף והנוכחות שלך דום... 

הלב מתחיל לפעום בקצב מהיר, אתה מארגן את המרחב ואני לא יודעת איפה לשים את עצמי או מה לעשות ואז אתה מושיע אותי – הוראות ממך תמיד עושות לי סדר, עושות לי שקט.

נאדו על הספסל! 

סורקת את הכלוב, מלא בפנים מחייכות, צפופות... פנים מוכרות, אהובות, קרובות יותר או פחות, כולם כאן עכשיו, איתי, איתך דום... 

המבטים בינינו מתחלפים, וברגע, הכל נעלם סביבך.. אין יותר עולם פרט אליך... בליל של רקע מאחוריך.. 

אתה מרים את העוגה ומחזיק קופסא, אתה שולף ממנה משהו ואני לרגע לא מעכלת מה אני רואה בכלל, וכשאני מבינה אני קורסת מהתרגשות, הבכי מכה בי בבת אחת! לא מאמינה שזה קורה עכשיו, אבל לצפות לבלתי צפוי זה כל כך אתה דום.. 

לשחרר את מה שאני חושבת שאני יודעת ופשוט להתמסר להובלה שלך דום.... 

אני לא מצליחה להפסיק לבכות מהתרגשות בזמן שאתה מניח עליי את הקולר ומסמן את השייכות המוצהרת שלי אליך, על אף שאני, המהות שלי, כבר מזמן שלך, עכשיו אתה מנכיח את זה, הופך את זה לרשמי...

שלך דום! שייכת... לך .. דום שלי... 

אפילו לכתוב את זה עושה לי לבכות מהתרגשות דום... 

מרגישה שהמבטים שלי אומרים הכל, מדברים את ההוקרה, את הביטחון, את ההתרגשות, את הגאווה, את הכרת התודה על הרגע הזה... את תחושת ההתפרקות שבידיעה שאתה מכיר בדרך שלי תחתיך, בשינויים הדרמטיים, במפנים המשמעותיים שהתרחשו בדרך... 

והרגע הזה.. הוא רק התחלה של סשן יומולדת שטומן בחובו עוד פנטזיה שבחרת להעניק לי במתנה...

אתה מסמן לי להתפשט ולהישכב על הספסל.... 

אני עושה זאת מיד.. 

החיוך מתפשט בשנייה שאתה מתחיל להניח עליי חתיכות עוגה... מסדר אותי כעוגת יום ההולדת של עצמי.... עוגה, קצפת, סירופ שוקולד שנשפך בנדיבות וישירות לפה, וכל טוב.... מהרגע הראשון, הראש יוצא למחול, עוד מעופפת מהרגע שקדם לכך אני מתחילה לנסוק....

והמחשבות רצות להן, מונחת פה במרכז אבל גם לא ממש פה.. מגש שאמור לשרת את כל מי שהצטרף לחגיגה... מרגישה כמו המגש הכי יפה בעולם... נוכחת לא נוכחת... דמעות של התרגשות נוזלות על לחיי עם השוקולד שנוזל על כל חלקה בגופי.... חברה מלקקת מעליי קצפת ושוקולד... אני בעננים...

הגוף רועד לפרקים, רוטט כמו שקורה לי כשאני בשיא של חוויה... אני לא מצליחה לאחוז בכל הפרטים... טוב לי, אני מאושרת, אני בטוחה, אני רגועה, אני מרחפת.... אני מרשה לעצמי להיעלם כי אני יודעת שאתה שם כל הזמן... תחושה מוזרה כזו להיות שם בגוף הפיזי שמשרת את כל מי שרוצה ולהיות כל כך מנותקת ומאושרת רגשית...

אתה מעמיד אותי על הספסל, עדיין ערומה, חצי נקייה, גב אליך... אתה מתחיל להצליף, מחמם, הגוף שלי נמס אליך... הכאב עוטף אותי והנסיקה מתעצמת... 

אתה ממקם אותי בפתח הכלוב מול כל הצופים, חזה חשוף, עיניים פתוחות לפרקים, לא מצליחה אפילו לראות פרצופים, הכל רקע לתחושות שההצלפות שלך מעבירות בי...

אתה מחבר את הטנס והחשמל מרטיט אותי, אם לפני כן הייתי רטובה הרי שעכשיו אני בקושי מצליחה להחזיק את האורגזמה מרוב עונג שמהול בכאב שמהול באושר... 

אתה רואה, אתה יודע... אתה קורא את גוף שלי .... 

אני יכולה לכתוב כל כך הרבה על הסשן הזה, יכולה לנסות ולשחזר כל רגע ורגע... 

חשמל, שעווה וקיין אחד, נמסיס אימתני שלא משאיר לי מקום לברוח... השפרצה שגורמת לי לשחרר את כל מה שיש בי, כל מה שעוד החזקתי, משחררת, דומעת בין ידייך, מתחת לרגליך...

וכלבונת אחת, שלך, מאושרת, משייטת בעננים ולא רוצה לרדת לעולם... לאורך כל הזמן הזה אני מרגישה אושר שלא ידעתי שאפשר לחוות.. 

אתה מחבק אותי חזק ואני מחבקת חזרה ולא רוצה לשחרר לעולם... זר לא יבין זאת...

לא יבין את התחושות העוצמתיות שעולות בי תחתיך, את גודל המעמד הזה, את עומק הקשר, את התעוזה האינסופית שאתה נותן לי....

לאורך הערב בכל רגע מחדש כשהנחתי יד על הקולר התחלתי לדמוע כלא מאמינה, לא מפסיקה להתרגש. גם יום למחרת וגם היום, עדיין דומעת מהתרגשות, עדיין מתקשה להאמין... מרגישה גאווה אינסופית שאני זוכה להיקרא שלך דום, שאני זוכה להיות ראויה לך דום שלי... 

שיוך דום... לא יכולה להפסיק להתרגש...

דיברנו לא מעט על שיוך, על התהליך שאתה מצפה לראות.. זה לא עוד נקודת ציון בזמן, זו אמירה שייחלתי וכמהתי לה כל כך דום. להכרה, להערכה, לידיעה שזה הזמן שאתה בחרת מתוך ראייה שלך אותי, את ההתקדמות שלי תחתיך, את הצמיחה, את ההסתגלות, את המסירות וההתמסרות שלי אליך, ללמידה של הדרך שאתה מתווה, דרך שמאפשרת לי להפוך לטובה וראויה יותר, עבורך וגם עבורי. 

שאתה רואה את הרצון שלי להיות מדויקת, טובה, נכונה עבורך... רצון עז להוכיח את עצמי ולקבל ממך את השייכות הזו כסמל לגדילה שלי תחתיך ולמותאמות שלי אליך.... 

8 חודשים... וכמה עליות, ירידות, פניות חדות ומפתיעות... 

קשה להסביר במילים את הגדילה הזו...את ההתפתחות והשינויים המשמעותיים שאפילו אני כבר יכולה לראות בעצמי...

את כל היכולות החדשות שרכשתי בדרכי תחתיך...

את האמונה בעצמי, את היכולת לבטוח בך, את ההתמסרות, את השחרור, ואולי הלמידה החשובה ביותר...למדתי תחתיך לדבר, להגיד, לתקשר.. לסמוך עליך, להעיז לחלוק את החלקים הכי חשוכים שלי ...

ואני יודעת, שזו רק נקודה אחת בדרך ועוד יש לי כל כך הרבה ללמוד ולעבור תחתיך דום, אבל ברגע הזה הלב שלי מלא... אין לי מילה אחרת פרט למלא באהבה, גאווה, בטחון והתרגשות שמהולים כולם יחד..

לראשונה בחיי מרגישה אהובה, רצויה ובטוחה כמו שלא הרגשתי יום אחד לאורך חיי דום...

אין באמת מילים שאני יכולה לכתוב כדי להעביר את גודל הרגע הזה דום..

אין דרך להסביר את גודל המעמד, את הכבוד והגאווה שהרגשתי ועודני מרגישה..

אין דרך להסביר את ההתרגשות, את ההתעלות, את הריחוף...

אין דרך להסביר כמה אני גאה, מאושרת, מלאה, בטוחה, שמחה, ברת מזל להגיד שאני שלך דום... 

ובהתרגשות המטורפת הזו, בעצם ..אני מבינה... שרק התחלנו דום.... 

תודה דום..

שאתה מגדל, שאתה עוטף, שאתה מעצים, שאתה מתעקש, שאתה מוביל דום..

תודה שאני שלך דום...

תודה דום, שאתה בוחר בי כל יום מחדש..

תודה שאתה נותן לי מקום תחתיך דום...

שלך ובשבילך דום שלי S-o Ste 

כלבונת 🐶❤️

10.42-10.52

אחרי הלילה המטריף של אתמול קמה ולא ממש בטוחה מה אמורה לעשות. 

אתמול היה בסימן של אדגינג ופורקן... 

לא ידעתי שאני מסוגלת לגמור ככה... 

אחרי שכל הערב אתה מושך אותי עוד קצת ועוד קצת עד כדי שאני על סף דמעות כבר מרוב תסכול. הרגשתי את הדגדגן שלי כבר בולט, מתחנן.. הכוס שלי בער כבר למגע והבטן התחתונה רק חיכתה שתשחרר אותה כבר להתכווץ, לרטוט ... והמוח?! רק חיכה כבר לאורגזמה המיוחלת... ואתה פוקד עליי לאונן מולך, מול כולם בזמן שאתה מכה אותה, ואתה לא מוותר ואני כבר כואבת ואז אתה מסיים איתה ועובר לטפל באופן ישיר בדגדגן שלי שכבר שורף... 

ואתה ממשיך וממשיך... ועובר לסשן אחר שנמשך שעה ארוכה ורק לראות אותך במצב הזה מחרמן אותי עוד יותר עד כדי שאני כבר לא שורדת.. 

כשהצמדת אותי לגלגל הזה אני מודה שברגע הראשון לא ממש הבנתי מה קורה, מבחינתי אחרי שקיפלתי את הכלים כמו בד"כ דיי הנחתי שנגמר הערב וסף התסכול שלי הגיע לקצה עליון... 

ואז קשרת ידיים, הצמדת רגליים, כבר החיוך התפשט ... כוסואמק כמה חוסר אונים מחרמן אותי... 

אתה מעלה לי את החצאית ואני מיד מרגישה גלים. ברור לי שעכשיו אני כבר לא אשרוד הרבה... אתה מעביר יד והכוס שלי מיד עובר למצב רטוב, בוער.. אתה משחק עם הדגדגן ואז מחדיר אצבעות ומשם הכל כבר נעשה בליל בלתי פוסק של גלים אורגזמיים והשפרצות.... 

לא מצליחה לעצור כבר את הגלים וכל ספירה שלך נחרטת במוח ומיד הגלים מתגברים לקולך עד שמגיעה עוד אורגזמה... אחת יותר עוצמתית מהקודמת... 

ואתה מחדיר לי אצבעות עמוק וחזק ותוך 3 שניות כולי רטובה, ספןגה במים של עצמי.. ואם בד"כ זה קורה גג פעם פעמיים, אז הלילה גם בפעם הרביעית כמות המים שיצאה ממני הייתה מוטרפת.. הגבירה את ההלם שלי, את הטירוף, את תחושת השחרור... 

בפעם האחרונה פתאום קרה משהו שלא קרה מעולם.. 

ההשפרצה כיווצה אותי כל כך חזק והתאחדה יחד עם אורגזמה עוצמתית.... חוויה שקשה לי להסביר במילים..

 אפילו אחרי ששחררת וסיימת, הגלים המשיכו להציף וגמרתי שוב, ככה יושבת מחבקת את הרגל שלך... 

מנוחה, התעופפות, ריקודים... ואז אתה מתחיל לשחק קצת עם פלוגרים , מעמיד אותי ומתחיל לשחק... 

ידעתי שאני מתגעגעת לכאב ממך, פשוט לא היה לי מושג עד כמה! ואם לא חשבתי שאפשר להירטב שוב באותו ערב הרי שטעיתי... 

אתה מלטף, מעיף, מכה, והמוח שלי מצד אחד עסוק בכמה אני אוכל להחזיק ומצד שני יוצא למחול מרוחק... העוצמה הולכת וגדלה, הכאב מתעצם ויחד איתו תחושת שחרור ... 

ככל שזה מתעצם אני מרגישה שהסף מתקרב. אני כבר על סף דמעות של התפרקות ושחרור כשמשהו קורה ואני שומעת צעקות ואתה עוזר לדיאם להעיף מישהו מהמועדון... 

קצת בהלם, עומדת שם, מחכה שתחזור עוד מחזיקה את מעקה הכלוב... אתה חוזר עוטף, מנחית, מלטף... אני מרחפת מהלילה הזה... 

הרגע הקצר הזה בעיקר גרם לי להבין כמה אני כמהה להתפרקות הזו שבאה אחרי הכאב, כמה התגעגעתי להרגיש את הכאב הזה שאתה מעניק ..... 

נוחתת לאיטי בדרך הביתה, מאושרת, גאה.. היה ערב מורכב והומה אדם, באתי אחרי יום לא פשוט עבורי ועדיין הצלחתי להתגבר על כל הקולות ולהיות שם.. לגמרי רק מרוכזת בלהיות שלך, לקבל כל דבר שתרצה להעניק ... 

קמה בבוקר, פורנו, היונק כואב מעצם המגע בדגדגן אבל המחשבה שלי נודדת... אני נרטבת בשנייה... אני עדיין חרמנית?! איך זה הגיוני?!!? 

מרגישה שאני כמהה לגמירה שלך... 

לזין שלך שמשתמש בחורים שלי להנאה שלך!

המחשבות צפות ואני חשה הלם קל מעצמי. גם מרמת החרמנות גם מכמה החשיבה על אורגזמה שלך מחרמנת אותי יותר מכל דבר אחר. כמה אני כמהה לשימוש לך בי כאביזר מין, כמה אני זקוקה לפורקן שלך, לגמירה שלך, להנאה שלך, לשימוש שלך וכמה זה מטריף לי את המוח... 

אז היה איזה סרטון פורנו ברקע אבל הראש שלי היה במקום אחר לגמרי. 

מדד חרמנות 9 מ 10 בסולם כלבונת דום (איך זה סביר בכלל?!?!?) 

תודה דום, על לילה חוץ גופי, מרטיט, מפעים, מחרפן ועוצמתי... תודה על כל מה שמתאפשר לי להיות תחתיך.

יומן משימה בוקר שלישי

7.15-7.25

חזרתי ליונק, השליטה שם קצת יותר פשוטה עבורי, מכירה את הגוף שלי טוב יותר מולו. 

 שוב הפורנו הוא עולם שבלוני ומשמים יחסית אבל בסוף מצאתי סאבית קשורה, מזונבת, שהדום שלה משחק איתה, מתעלל בה ומשתמש בה.. 

הדבר המחרמן באמת היה לחשוב בכלל עליך בסיטואציה דומה דום. 

השבוע הזה חירפן לי את הכוס, רק מהמחשבה שאני הולכת לגעת בו הוא כבר מתחיל להירטב ודקה לתוך הסרטון העוצמה כבר יורדת למינימום ועדיין קשה לשלוט בעדים שעוברים לי בגוף אני ממש מוצאת את עצמי נלחמת כדי להרגיע ולא לגמור. בקושי שורדת לרגעים וקרובה מרחק כיווץ אחד מלשחרר את עצמי לאורגזמה כל כך נחוצה כבר... 

אבל זה כבר הפך להיות אתגר גם פרטי שלי, להחזיק חזק עד שאתה תחליט אחרת.... 

7.35 עדיין כותבת לך, עדיין זרמים בכל הבטן התחתונה, עדיין הכל רטוב... מזל שיש יום משמים בעבודה שבו אני אוכל להמשיך לפנטז ולהרטיב את עצמי..

מדד חרמנות, 9.5 בסולם כלבונת

שיהיה יום יבש ונעים דום 💦🐶

00.45 - 00.55

מצליחה להתמקד יותר בפורנו, סספנשיין שמתחיל מעניין אבל משעמם מהר מאד ואז מעבר למישהי שכלואה בכלוב גדול, ידיים קשורות, רגליים קשורות, קולר שקשור לעמוד... הראש מתחיל לעוף. 

בחירה מוזרה להיום, לקחתי את הוונד במקום היונק.. לא ברור לי למה חשבתי שזה יהיה רעיון טוב לאתגר את עצמי בצורה הזו. הוונד הזה יש לו מהירות גבוהה וגבוהה יותר. דקה פנימה התחרטתי אבל החלטתי להמשיך... 

נוזלת דום... 

רטובה כל הזמן.. 

הגוף שלי רטט לאורך כל ה 10 דק האלה, והייתי צריכה ממש להשתלט על המחשבה והנשימה שלי כדי להילחם באורגזמה... 

 נגמרו ה 10 דק ומצאתי את עצמי שוכבת ובוהה, רק מרגישה את הגוף שלי בוער, פועם, נוזל... 

אני כותבת עכשיו כמעט 15 דק אחרי והדגדגן שלי עדיין פועם, הכוס ממשיך להירטב... 

נדד חרמנות 9 מ 10 במדד כלבונת 

לילה טוב דום 🐶💖

הצילו רטוב פה

7.30-7.40 

אני באמת לא מבינה את הקטע הזה של פורנו. בסוף לא משנה איזה קטגוריה אני פותחת זו אישה קטנה שמקבלת זין גדול ודוחפת אותו עד סוף הגרון. 

ניסיתי היום קשירה וגאנג באנג, הבחור קשר אותה ואני כבר ציפיתי שבזמן שהיא מוצצת לו או משו ייכנסו לבית עוד אנשים אבל היא בסהכ מצצה גם והזדיינה גם עם הצלם.. נו שויין, אם הכל ייכשל לפחות אני אוכל לביים סרטי פורנו 🤣... 

למשימה, בהתחלה כשעוד היו לי תסריטים משלי בראש אחרי 2.5 דק בערך בזמן שהוא קושר לה טיקיי התחלתי לרטוט מהתרגשות, זה נעשה קשה יותר לשלוט בזה. אני מרגישה שהכוס שלי לח כל היום וכל הלילה ובשנייה שהיונק נוגע בו הנוזלים פשוט גועשים, וכמה שניות אח"כ אני מתחילה לרעוד.. התחלתי כבר במהירות נמוכה יותר והורדתי למהירות המינימלית ועדיין... 

סיימתי 10 דקות כשאני רטובה וכל כך כל כך רוצה רק לגמור.. 

מחכה כבר להתפרק בין ידיך דום 

מדד חרמנות 9 מ 10 בסולם כלבונת

23.27-23.37

יום שלם בלי תחתונים

לטפל בלי תחתונים 

לרכב על הקטנוע בלי תחתונים

להתאמן בלי תחתונים

הכל מורגש, כל טיפה שיורדת מורגשת על הירכיים... 

מגיעה למיטה כשאני כבר רטובה.. חרמנית מכל היום ... 

לבחור סרטון ווידאו זה חלק קשה כמעט כמו לשלוט באורגזמות בשלב הזה... 

איכשהו מוצאת משהו מעניין, 2 גברים ואישה ש"מחנכים" אישה צעירה מהם... 

היונק מתחיל לעבוד ותוך 3 דקות הכיווצים, הרטטים, גלים מכים בי... אני קרובה כל כך, לרגע אחד אני מעיזה לחשוב על אולי לשחרר כבר.. אני לא עומדת בזה.. 

אבל הפחד מעונש בד בבד עם הצורך המוחלט למלא אחר ההוראות שלך, שתהיה גאה ששרדתי עוד לילה, עוד רגע.. שמתחתי עוד קצת את עצמי... 

גורמים לי לנשום עמוק, להוריד שוב את העוצמה, הפעם למינימום, ולהמשיך עד סוף הזמן... 

אני לא מפסיקה להתפתל ומרגישה את עצמי נשפכת לבין הירכיים הרטובות... 

הולכת לישון בלי תחתונים.. 

מדד חרמנות 9 בסולם כלבונת... 

תוהה עד איפה אצליח למשוך ונהנית מכל רגע... 

תודה דום