חלום מתגשם

ביום חמישי קמתי מוקדם והזיכרון של איך שהיינו במסעדה עוד היה אצלי בראש ומילא אותי בחום נעים. הרגשתי שם קשורה אליה וחלק ממנה כמו שהיא אמרה פעם ולא רציתי שזה יגמר. שתיתי קפה וכתבתי קצת במחשב ונורא רציתי שהיא תתקשר ואני אוכל להגיד לה את זה. לא רציתי להתקלח כי הריח של הסבון שלה היה עדיין עלי ולא רציתי שהוא יעלם. הרחתי את היד שלי כל כמה דקות והריח הזה ישר גרם לי לחזור לזיכרון הזה שאני שם באמבטיה של גבירתי מתרחצת במים שלה ובסבון שלה ומתנגבת במגבת שהיא נתנה לי. שם באמת הרגשתי שאני שייכת לה ושאני חלק ממנה והרגשתי שזה כמו פרס על זה שהיא היתה מרוצה מאיך שניקיתי את הבית וגם מאיך שכתבתי לה ואמרתי לה איך אני מרגישה ואני חושבת שזה מצא חן בעיניה.
היא התקשרה אחר כך ואמרה שהיא עסוקה בעבודה היום והיא בין שתי ישיבות מצאה כמה דקות בשבילי. אמרתי "תודה גבירתי" והיא אמרה שהיא נהנתה אתמול במסעדה ולמרות שמאוד מאוד שמחתי שגם היא נהנתה קצת הצטערתי שלא הספקתי להגיד לה את זה לפניה כי עכשיו זה נשמע כאילו אני סתם אומרת "גם אני" וזה ממש לא ככה.
היא אמרה שאני אבוא היום רק קצת לפני שהיא חוזרת הביתה כי אין הרבה מה לעשות חוץ מקצת לסדר. כשהגעתי אליה ראיתי שהבגדים מהכביסה של אתמול היו עדיין בסלון וישר שמתי אותם בארון. סידרתי את הבית וטיטאתי וכשראיתי את הפרחים באגרטל שמחתי שעשיתי משהו מהיוזמה שלי שעושה את הבית יפה. היא התקשרה והקריאה לי רשימה של כמה דברים לקנות כי היא אמרה שבערב כנראה תבוא אליה החברה ההיא שלה ואני אמרתי לה שאני שמחה שאני אוכל לשרת אותה ואת החברה שלה כי ידעתי שבפעמים הקודמות זה היה לי קצת קשה והיה לי חשוב להראות לה שעכשיו אני רוצה את זה ואין לי בעיה עם זה.
הלכתי לקנות את הכיבוד וסידרתי את הכל בארונות ובמקרר כשחזרתי. הסתכלתי שוב על כל הדברים בבית לראות שהכל מסודר כי לא רציתי שהחברה שלה תבוא ויהיה משהו לא בסדר. שמחתי גם שהיו את הפרחים שקניתי בבית.
גבירתי הגיעה מהעבודה ואני רצתי אליה וחיבקתי אותה וכשהיא ליטפה לי את הראש ירדתי על הברכיים וחיבקתי את הרגליים שלה. היא שאלה אם קניתי את הדברים ואמרתי שכן ושהכל מסודר. היא אמרה "יופי משרתת" וקיבלתי צמרמורת כזאת טובה. לא תמיד היא קוראת לי משרתת אבל כשהיא עושה את זה אני שמחה כי זה מזכיר לי מה אני בשבילה ומראה לי שאני אוהבת את זה כמו איזה מבחן וגם בגלל שזה מראה לי שהיא אוהבת ומקבלת את זה.
היא נכנסה להתקלח ואני חיכיתי לה. כשהיא יצאה היא לבשה שמלת בית ואמרה לי שאני אעזור לה להכין משהו בשביל לכבד את החברה שלה. שאלתי אותה אם היא רוצה קפה והיא אמרה שאין הרבה זמן ושהיא תשתה קפה כשהחברה תגיע. הכנתי איתה ברוסקטה שזה דבר שלא היכרתי - מנה ראשונה איטלקית כזאת שנראית מאוד טובה. היא נתנה לי לעשות כמעט הכל ורוב הזמן היא ישבה על הכיסא ונתנה לי הוראות ובדקה אם אני עושה את זה כמו שצריך. מאוד השתדלתי גם להצליח בזה וגם לעשות את זה מספיק מהר ואני חושבת שהיא היתה די מרוצה. בדיוק אז החברה שלה הגיעה והיא ביקשה שאני אסיים שם את מה שצריך ואסדר את הכלים בכיור ואז אבוא להגיד שלום ולשאול על השתיה. סידרתי מהר את המטבח ושטפתי ידיים ואז באתי לסלון ולא ידעתי איך לקרוא לחברה שלה כי זה מצד אחד נראה לי מוגזם לקרוא לה גם "גבירתי" ומצד שני אני בטח לא אקרא לה בשם שלה. אמרתי פשוט "שלום" והחברה שלה אמרה "היי מתוקה מה שלומך?". עניתי "בסדר... תודה ומה שלומך?" והסתכלתי על גבירתי לראות איך היא מגיבה. היא חייכה והסתכלה עלי במין גאווה כזאת ואני גם חייכתי והחברה שלה אמרה "טוב תודה". שאלתי מה הן רוצות לשתות וגבירתי שאלה את החברה שלה "קפה או יין?" והחברה שלה אמרה "יין כמובן" וחייכה אליה. גבירתי אמרה לי להביא גם את הכיבוד שהכנתי ומאוד שמחתי שהיא אמרה ליד החברה שלה שאני הכנתי את הכיבוד. אמרתי "כן גבירתי" וחזרתי מהמטבח עם צלחת עם הברוסקטה ואחר כך הלכתי שוב וחזרתי עם היין והכוסיות. מזגתי להן את היין וגבירתי אמרה לי "ספרי לה מה הכנת בשבילנו" ואני כמו ילדה שמתגאה באיזה ציור שהיא ציירה לאמא שלה אמרתי "הכנתי ברוסקטה". גבירתי חייכה והחברה שלה אמרה "איזה יופי חמודה זה נראה מדהים" ואז אמרתי בלי להרגיש "תודה גבירתי" ומיד נבהלתי כי הנה יצא שאמרתי לחברה שלה "גבירתי" בטעות. הן לא אמרו כלום על זה רק המשיכו לחייך וגבירתי אמרה לי ללכת לרחוץ כלים ולבוא כשיקראו לי. כששטפתי כלים חשבתי על זה שאמרתי "גבירתי" לחברה שלה ולא יכולתי להשתחרר מזה. כל פעם שנזכרתי בזה הסמקתי והיתה לי את ההרגשה הזאת שלא נעים כשעושים פדיחה וכל מה שמצליחים לעשות זה לזמזם איזה שיר כל פעם שחושבים על מה שקרה. שמחתי שגבירתי לא צעקה עלי בגלל זה אבל הייתי בטוחה שאחרי שהחברה תלך היא כבר תעשה איתי שיחה.
פתאום שמעתי שגבירתי קוראת לי "משרתת..." ובהתחלה התביישתי מזה קצת אבל אז תפסתי את עצמי חשבתי על זה שאם היא מרגישה נוח לקרוא לי ככה ליד החברה שלה אז אני צריכה להיות הכי שמחה בעולם כי זה אומר שהיא באמת מקבלת אותי וחוץ מזה הרי מהתחלה ידעתי שאני רוצה להיות היום משרתת טובה ושהיא תהיה גאה בי כשהיא מארחת את החברה שלה. באתי וגבירתי אמרה לי "תיכנסי מדי פעם לראות אם צריך למזוג עוד יין" ואני אמרתי "כן גבירתי" וראיתי באמת שהכוסיות ריקות אז מזגתי להן עוד יין ושתיהן אמרו תודה. חזרתי למטבח וישבתי שם בשקט. קצת שמעתי מה הן מדברות אבל זה לא היה עלי וגם הרגשתי לא נעים שאני כאילו מקשיבה להן מאחורי הקיר אבל לא יכולתי להתחמק מזה. אחרי כמה דקות נכנסתי שוב להסתכל אם צריך למזוג עוד יין ולשאול אם בכלל הן צריכות משהו. גבירתי שאלה אותי "איזה סרטים יש היום בטלויזיה?" ואני אמרתי שאני אבדוק ולקחתי את המדריך של הטלויזיה מהעיתון. חיפשתי מהר את היום והתחלתי להקריא להן את הסרטים. הן בחרו משהו וביקשו שאני אכוון את הטלויזיה לזה. שמתי להן את הסרט ולקחתי את הצלחת הריקה של הברוסקטה ואז גבירתי אמרה חצי לי וחצי לחברה שלה "קפה, נכון?" והחברה שלה אמרה "בשמחה" ואז הסתכלה עלי ושאלה אם אני זוכרת איך היא שותה את הקפה. אמרתי שכן והיא בכל זאת כאילו לא סמכה עלי והסבירה לי שוב אבל מסתבר שזכרתי בדיוק ומאוד שמחתי אבל לא אמרתי לה. גבירתי אמרה לי להביא גם את העוגיות שקניתי ואני אמרתי "כן גבירתי וחזרתי למטבח. הכנתי את הקפה והעוגיות והבאתי להן וגבירתי אמרה לי "תודה חמודה. את יכולה ללכת להתקלח בינתיים ואחר כך תחכי בחדר שלי ולא במטבח. תבואי אם נקרא לך" ואני חשבתי על זה שבטח היא הבינה שאני יכולה להקשיב להן וזה לא בסדר שלא נתתי להן פרטיות.
זה הפתיע אותי שהיא אמרה לי להתקלח כי חשבתי שזה היה חד פעמי וחשבתי על זה שאולי אני צריכה להתחיל להביא בגדים איתי אם היא רוצה שאני אתקלח כאן. כשנכנסתי למקלחת ראיתי שהבגדים של גבירתי היו עדיין על הרצפה שם כנראה כי היא מיהרה כשהיא התקלחה. לקחתי את הבגדים ושמתי בארון של הכביסה וכשהחזקתי אותם רעדתי קצת. הם היו רכים ונעימים כאלה וזאת היתה הרגשה קרובה לגבירתי. התקלחתי די מהר כי לא רציתי שאם הן יצטרכו משהו אני לא אוכל לבוא ולתת להן ואחרי זה יצאתי והלכתי לחדר שלה. אבל הרגשתי שאני לא יכולה לשבת על המיטה שלה כי זה יהיה ממש משהו שאסור לי לעשות ואת זה אני יודעת גם בלי שהיא תגיד לי. מספיק שהיא מרשה לי לשבת בחדר שלה זה גם היה לי מוזר כשהיא לא שם. בגלל זה ישבתי על הרצפה ליד המיטה ולא רציתי לגעת בכלום אז קראתי שוב ושוב את השמות של הספרים על המדף.
פתאום גבירתי נכנסה לחדר ואני לא ידעתי אם לקום לכבודה או שבעצם זה בסדר שאני ככה. היא סימנה לי לא לקום ואמרה שהיא רק באה לקחת משהו ואז היא לקחה את אחד הספרים מהמדף ועמדה עם הרגליים קרוב מול הפנים שלי שממש יכולתי להריח אותה. אחרי שהיא יצאה התחלתי להריח את היד שלי כי זה היה אותו ריח של אותו סבון מהמקלחת שלה ויכולתי לדמיין שהיא נשארה שם קרובה אלי ככה.
ישבתי ככה בשקט עד ששמעתי שהן קמות והחברה שלה הולכת. חשבתי אולי לקום ולהגיד לה שלום אבל עד שחשבתי על זה לא הספקתי ושמעתי את הדלת נסגרת ואת גבירתי מדליקה סיגריה ובאה. פתאום נזכרתי שאולי היא עוד כועסת על זה שקראתי לחברה שלה בטעות "גבירתי" אבל גם עכשיו לא ידעתי איך צריך לקרוא לה. גבירתי התישבה על המיטה ואמרה "איזו עייפות...". אני הסתובבתי ועדיין ישבתי על הרצפה והתחלתי לעשות לה מסג' ברגליים והיא עשתה "המממממ" כזה של הנאה וכל כך שמחתי שכאילו ניחשתי לבד מה היא רוצה.
היא נשענה אחורה על המיטה ואני המשכתי וככה כמה דקות היה שקט ואז אמרתי בשקט "גבירתי..." והיא שאלה "כן?" ואני החלטתי להיות אמיצה ושאלתי "הייתי בסדר היום?". היא התישבה שוב וזה היה לי לא נעים שכאילו הפרעתי לה לנוח עם השאלה שלי אבל היא רק ליטפה לי את הראש ואמרה "היית נפלאה משרתת שלי" ואני שוב שמחתי כמו ילדה ואמרתי לה "תודה גבירתי". המשכתי לעשות לה מסג' ברגליים וקיויתי שהיא לא תפסיק אותי ושאני אוכל להמשיך ככה עוד הרבה זמן. היא נשכבה שוב ואני הסתכלתי על האצבעות של הידיים שלי ועל האצבעות של הרגליים שלה ואז שוב קרה לי שהרגשתי שאני כמו בובה שמישהו אחר שולט בה מלמעלה ופשוט התכופפתי והצמדתי את הפה ונתתי נשיקה ארוכה על האצבעות היפות שלה. ממש שקעתי עם הראש שלי ובעצם גם עם הנפש שלי בתוך הרגליים שלה ובכלל לא הפריע לי שהיא הלכה יחפה ואולי הרגליים שלה לא נקיות. היא עשתה עוד פעם "הממממ" והלב שלי דפק חזק והרגשתי אמיצה אז הוצאתי את הלשון וליקקתי קצת בין האצבעות שלה וחיכיתי לראות איך היא תגיב. היא המשיכה לעשות קול של הנאה והאצבעות של ברגליים זזו קצת ואני ליקקתי עוד וההרגשה היתה מדהימה כאילו אני מתנשקת ממש. היא התכופפה ומשכה אותי למעלה ואני ישבתי על הברכיים והידיים שלי עדיין על הכפות רגליים שלה. היא לחשה לי "משרתת..." ואני הרגשתי שכל החדר מסתובב ואמרתי "כן גבירתי" ופחדתי שאולי עברתי את הגבול והיא לא אהבה את זה אבל אז היא התכופפה עוד וליטפה לי את הראש ונתנה לי נשיקה קטנה בפה והלב שלי צרח.
בחיים לא נישקתי בת ואפילו לא חשבתי על זה גם לא כשהייתי חושבת עליה בזמן שלא היינו בקשר ואפילו לא אחרי שהתחלתי להיות משרתת. לפה שלה היה ריח של יין וזאת היתה נשיקה מאוד קטנה אבל לא ידעתי מה לעשות. לא ידעתי אם היא רוצה להתנשק עוד או אולי יותר ולא היה אכפת לי כי הרגשתי שכל מה שהיא תבקש עכשיו אני אעשה בשבילה אפילו שאני לא לסבית ואפילו שהאהבה שלי אליה היא לא אהבה כזאת מינית. היא לא נישקה שוב אלא רק ליטפה את הראש שלי וזה גרם לי התרגשות כזאת. רציתי להגיד המון אבל לא הצלחתי לחשוב על שום דבר כאילו היו לי המון מילים בראש ולא הצלחתי להוציא אותן לפה. אחרי כמה שניות ששתקנו היא אמרה לי בלחש "די חמודה. תסדרי את הסלון, טוב?" ואני נשארתי בלי נשימה ואמרתי "כן גבירתי" וקמתי לסדר הכל.
לקחתי את כל הכלים מהסלון ושמתי במטבח. אחרי זה ניקיתי וסידרתי את השולחן והספה בסלון והתחלתי לשטוף כלים. אם היא לא היתה עוצרת אותי אני לא יודעת מה היה קורה ובזמן ששטפתי כלים חשבתי על זה שהיא יודעת יותר טוב וזה טוב שהיא עצרה את זה. בגלל זה אני מעריצה אותה כל כך כי היא תמיד יודעת להחליט את הדבר הנכון והיא שומרת עלי. אפילו שהרגשתי שם מאוד קרובה אליה ואפילו שאני אוהבת אותה אני צריכה לזכור שאני לא חברה שלה וזה שעכשיו אני שוטפת כלים ומסדרת את הבית זה בעצם מה שאני אוהבת ומה שאני צריכה לעשות. הנשימות שלי נרגעו כששטפתי כלים וכשסיימתי הלכתי אליה לחדר והיא כבר כמעט ישנה. היא אמרה לי "חמודה תודה על היום. שיהיה לך סוף שבוע טוב. אני מרוצה ממך. קחי מונית הביתה בסדר?". זה הזכיר לי שמחר כבר יום שישי ולא רציתי להיפרד ממנה אבל לא היתה לי ברירה. רגע לפני שהלכתי שאלתי אותה "נדבר מחר גבירתי?" והיא חייכה ואמרה "כן חמודה. נדבר מחר".